האם מה שצריך לקרות יקרה בכל מקרה? האם אפשרי להדחיק לנצח? האם אפשרי להימנע ממשהו לנצח? איזה שאלה לשאול קודם? סדר קדימות בשאלה, לברוח מהמהות, לברוח מהצורה, האם אפשר לחיות לנצח? האם אפשר לא למות?
האם אפשר להימנע מדברים לנצח, או שבסוף הכל קורה?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות יסודיות על המציאות, והיא פותחת בנושא האם מה שצריך לקרות יקרה בכל מקרה, או שמא ניתן להימנע ממשהו לנצח. אליעד מתחיל מדוגמה פשוטה: אדם שמנסה להימנע מלשלם דוח. אם ברור לו שבסוף הוא יצטרך לשלם את הדוח בכל מקרה, עולה השאלה אם בכלל כדאי לו לנסות להימנע מכך. השאלה אינה האם זה אפשרי להימנע אלא האם זה כדאי.
אליעד מדגיש שחשוב לעשות הפרדה בין שתי שאלות שונות:
כיצד להחליט איזו שאלה לשאול קודם?
כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה של אדם שיש לו חוב: האם עליו קודם לבדוק אם באמת יש לו חוב (השאלה הראשונה), או האם כדאי לו קודם לבדוק אם יש תועלת בלנסות להימנע מתשלום החוב (השאלה השנייה)? אליעד מסביר שכדאי קודם לבדוק האם בכלל יש חוב, כי רק לאחר שיש ודאות שיש חוב, תהיה משמעות לשאלה אם כדאי או לא להימנע מלשלם אותו.
יחד עם זאת, אליעד מדגיש שיש מצבים שבהם דווקא ההפך נכון: לפעמים, אם קשה לאדם להשיב על השאלה הראשונה, יהיה נכון יותר לענות קודם על השאלה השנייה, כי אולי יתגלה לו שאין כלל צורך להתמודד עם השאלה הראשונה.
האם באמת ניתן להימנע ממשהו לנצח?
אליעד דן בשאלה האם בכלל קיימת האפשרות להימנע ממשהו באופן מוחלט ולנצח. הוא נותן דוגמה ספציפית של אדם שמנסה להימנע מלכעוס על הילד שלו. הוא מסביר שככל שהאדם יורד עמוק יותר למהות של ההימנעות, כך יהיה לו קשה יותר להימנע. למשל, קל יחסית להימנע מלכעוס על אירוע ספציפי קטן, אבל ככל שהסיבה עמוקה ומהותית יותר, ההימנעות הופכת לקשה יותר.
הוא משתמש בדוגמה של ילד ששורף את הבית. הצורה החיצונית של הכעס תהיה כעס על המעשה עצמו, אבל המהות של הכעס היא חוסר שביעות רצון עמוק של ההורה. ככל שאדם מנסה להימנע מהסיבה המהותית יותר, כך ההימנעות הופכת ליותר בלתי אפשרית, משום שהמהות מחויבת המציאות, בעוד שהצורה החיצונית איננה בהכרח מחויבת.
איך מהות וצורה משפיעות על ההימנעות?
אליעד מרחיב את ההסבר על מושגי "מהות וצורה". הוא נותן דוגמה נוספת: "מה יש יותר סיכוי - שגוש דן ישרוד או שמדינת ישראל תשרוד?" הוא מסביר שככל שמדובר על משהו מהותי יותר ועמוק יותר, כך קטן הסיכוי שניתן להימנע ממנו לנצח. ככל שהנושא שטחי יותר (צורה), כך גדול הסיכוי להימנע ממנו.
המשמעות של ההסבר הזה היא שככל שהאדם מנסה לברוח ממשהו עמוק יותר, הוא ייכשל בסופו של דבר. המהות תמיד תנצח כי היא המחויבת. לעומת זאת, ככל שאדם ינסה להימנע מדברים שטחיים, יש סיכוי רב יותר שהוא יצליח להימנע מהם לאורך זמן רב או אפילו לנצח.
כיצד משפיעה ודאות התוצאה על הניסיון להימנע?
אליעד עובר לדון בשאלה, מה כדאי לעשות כאשר ברור לחלוטין שהתוצאה תקרה בכל מקרה. הוא משתמש בדוגמה כלכלית של תשלום דוח: אם ברור שהאדם ישלם בסוף את הדוח, האם כדאי לו לדחות את התשלום? אליעד מסביר שאם האדם יודע שהוא יכול להרוויח משהו (למשל השקעה של הכסף), יש אולי טעם לדחות. אך אם ברור שהתוצאה הסופית לא תשתנה, אין באמת משמעות להימנעות.
הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת של אדם שמנסה לדחות את המוות: אם האדם יודע שהוא ימות בוודאות, האם...
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות יסודיות על המציאות, והיא פותחת בנושא האם מה שצריך לקרות יקרה בכל מקרה, או שמא ניתן להימנע ממשהו לנצח. אליעד מתחיל מדוגמה פשוטה: אדם שמנסה להימנע מלשלם דוח. אם ברור לו שבסוף הוא יצטרך לשלם את הדוח בכל מקרה, עולה השאלה אם בכלל כדאי לו לנסות להימנע מכך. השאלה אינה האם זה אפשרי להימנע אלא האם זה כדאי.
אליעד מדגיש שחשוב לעשות הפרדה בין שתי שאלות שונות:
- האם המציאות מחייבת שבסוף יקרה הדבר שאנו מנסים להימנע ממנו?
- האם יש תועלת בניסיון ההימנעות שלנו, אם בסופו של דבר הדבר יקרה בכל מקרה?
כיצד להחליט איזו שאלה לשאול קודם?
כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה של אדם שיש לו חוב: האם עליו קודם לבדוק אם באמת יש לו חוב (השאלה הראשונה), או האם כדאי לו קודם לבדוק אם יש תועלת בלנסות להימנע מתשלום החוב (השאלה השנייה)? אליעד מסביר שכדאי קודם לבדוק האם בכלל יש חוב, כי רק לאחר שיש ודאות שיש חוב, תהיה משמעות לשאלה אם כדאי או לא להימנע מלשלם אותו.
יחד עם זאת, אליעד מדגיש שיש מצבים שבהם דווקא ההפך נכון: לפעמים, אם קשה לאדם להשיב על השאלה הראשונה, יהיה נכון יותר לענות קודם על השאלה השנייה, כי אולי יתגלה לו שאין כלל צורך להתמודד עם השאלה הראשונה.
האם באמת ניתן להימנע ממשהו לנצח?
אליעד דן בשאלה האם בכלל קיימת האפשרות להימנע ממשהו באופן מוחלט ולנצח. הוא נותן דוגמה ספציפית של אדם שמנסה להימנע מלכעוס על הילד שלו. הוא מסביר שככל שהאדם יורד עמוק יותר למהות של ההימנעות, כך יהיה לו קשה יותר להימנע. למשל, קל יחסית להימנע מלכעוס על אירוע ספציפי קטן, אבל ככל שהסיבה עמוקה ומהותית יותר, ההימנעות הופכת לקשה יותר.
הוא משתמש בדוגמה של ילד ששורף את הבית. הצורה החיצונית של הכעס תהיה כעס על המעשה עצמו, אבל המהות של הכעס היא חוסר שביעות רצון עמוק של ההורה. ככל שאדם מנסה להימנע מהסיבה המהותית יותר, כך ההימנעות הופכת ליותר בלתי אפשרית, משום שהמהות מחויבת המציאות, בעוד שהצורה החיצונית איננה בהכרח מחויבת.
איך מהות וצורה משפיעות על ההימנעות?
אליעד מרחיב את ההסבר על מושגי "מהות וצורה". הוא נותן דוגמה נוספת: "מה יש יותר סיכוי - שגוש דן ישרוד או שמדינת ישראל תשרוד?" הוא מסביר שככל שמדובר על משהו מהותי יותר ועמוק יותר, כך קטן הסיכוי שניתן להימנע ממנו לנצח. ככל שהנושא שטחי יותר (צורה), כך גדול הסיכוי להימנע ממנו.
המשמעות של ההסבר הזה היא שככל שהאדם מנסה לברוח ממשהו עמוק יותר, הוא ייכשל בסופו של דבר. המהות תמיד תנצח כי היא המחויבת. לעומת זאת, ככל שאדם ינסה להימנע מדברים שטחיים, יש סיכוי רב יותר שהוא יצליח להימנע מהם לאורך זמן רב או אפילו לנצח.
כיצד משפיעה ודאות התוצאה על הניסיון להימנע?
אליעד עובר לדון בשאלה, מה כדאי לעשות כאשר ברור לחלוטין שהתוצאה תקרה בכל מקרה. הוא משתמש בדוגמה כלכלית של תשלום דוח: אם ברור שהאדם ישלם בסוף את הדוח, האם כדאי לו לדחות את התשלום? אליעד מסביר שאם האדם יודע שהוא יכול להרוויח משהו (למשל השקעה של הכסף), יש אולי טעם לדחות. אך אם ברור שהתוצאה הסופית לא תשתנה, אין באמת משמעות להימנעות.
הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת של אדם שמנסה לדחות את המוות: אם האדם יודע שהוא ימות בוודאות, האם...
- האם אפשר להימנע ממשהו לנצח?
- האם הכל קורה בסוף בכל מקרה?
- מהי מהות ומהי צורה?
- האם כדאי להימנע מדברים?
- האם אפשר לא למות?
- האם האושר תלוי במציאות?