האם זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחוייבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה
איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה?
אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי או רק נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים.
לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל שאלה כמו "למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?", ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה ("אין פילים"), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת.
האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה.
כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמ"ש אתמול בלילה, והאדם עונה "אין לי בכלל רכב". לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת יש עוד היבט בו השאלה יכולה להמשיך להיות לגיטימית. למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה.
מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה?
אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה:
אליעד מסביר שבכל שאלה שמישהו שואל קיימות הנחות יסוד מסוימות. לכן כשמישהו נותן תשובה, הוא צריך קודם להבין מהן אותן הנחות יסוד. הוא מביא דוגמה של אדם שפונה אליו בשאלה: "הלקוח אמר לי כך וכך, מה לעשות?". אליעד מסביר שאם הוא ייתן פתרון מסוים, האדם ששאל עדיין עשוי לשאול אילו פתרונות נוספים יש, כי הוא רוצה לדעת לא רק את התשובה שנתת, אלא גם האם יש תשובות אחרות, ואולי אותן תשובות נוספות יהיו טובות אפילו באופן חלקי.
מה הפתרון לשאלות שאין להן תשובה?
אליעד כהן מזכיר שקיימות שאלות שנובעות ממה שהוא מכנה "החלל הפנוי", שאלות שאין להן פתרון בתוך ההיגיון. למשל, השאלה המפורסמת "למה דומה עורב לשולחן כתיבה?" שאין לה תשובה אמיתית. הפתרון לשאלות מסוג זה הוא להסתכל מחוץ לשכל, מנקודת מבט שבה אין הבדל בין כן ללא, בין יש לאין, וכך השאלה עצמה מתבטלת.
יחד...
אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי או רק נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים.
לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל שאלה כמו "למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?", ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה ("אין פילים"), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת.
האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה.
כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמ"ש אתמול בלילה, והאדם עונה "אין לי בכלל רכב". לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת יש עוד היבט בו השאלה יכולה להמשיך להיות לגיטימית. למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה.
מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה?
אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה:
- במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט מסוימת. במקרה כזה ברור לגמרי שאפשר להמשיך לשאול שאלות מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, אם שואלים האם קיימת בחירה חופשית ומישהו עונה שמההיבט שלו אין בחירה חופשית, לגיטימי לשאול, "אבל מה עם היבט אחר שאולי כן קיימת בו בחירה חופשית?" ולכן אפשר להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד.
- מצב שני שבו לגיטימי להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא תשובה מוחלטת, אבל לשואל יש אינטרס או צורך מסוים להמשיך לשאול. לדוגמה, מישהו חושש שכלב יינשך אותו במדינה שבה בכלל אין כלבים. התשובה "אין כלבים במדינה" נראית מוחלטת, אך ייתכן והאדם ממשיך לפחד מסיבה פנימית. אז אפשר להמשיך לשאול שאלות נוספות שיבדקו עוד היבטים, כמו הסיכוי הנמוך או המשמעות הממשית של אירוע כזה גם אם יתרחש.
אליעד מסביר שבכל שאלה שמישהו שואל קיימות הנחות יסוד מסוימות. לכן כשמישהו נותן תשובה, הוא צריך קודם להבין מהן אותן הנחות יסוד. הוא מביא דוגמה של אדם שפונה אליו בשאלה: "הלקוח אמר לי כך וכך, מה לעשות?". אליעד מסביר שאם הוא ייתן פתרון מסוים, האדם ששאל עדיין עשוי לשאול אילו פתרונות נוספים יש, כי הוא רוצה לדעת לא רק את התשובה שנתת, אלא גם האם יש תשובות אחרות, ואולי אותן תשובות נוספות יהיו טובות אפילו באופן חלקי.
מה הפתרון לשאלות שאין להן תשובה?
אליעד כהן מזכיר שקיימות שאלות שנובעות ממה שהוא מכנה "החלל הפנוי", שאלות שאין להן פתרון בתוך ההיגיון. למשל, השאלה המפורסמת "למה דומה עורב לשולחן כתיבה?" שאין לה תשובה אמיתית. הפתרון לשאלות מסוג זה הוא להסתכל מחוץ לשכל, מנקודת מבט שבה אין הבדל בין כן ללא, בין יש לאין, וכך השאלה עצמה מתבטלת.
יחד...
- איך לדעת אם התשובה נכונה?
- מהן הנחות יסוד בשאלות?
- האם יש תשובה מוחלטת?
- איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה?
- מהו החלל הפנוי?
- האם התשובה היא היחידה האפשרית?