... לך תרופת הרדמה נגיד אתה רואה את היד שלך אבל אתה לא מרגיש אותה אז קח את התחושה הזאת תלביש אותה על כל הגוף והבן אדם מבחינתו אומר אני לא מרגיש שאני זה אני זה כי אני לא מרגיש את עצמי זה התיאור של התופעה, עכשיו זאת הצרה מספר אחת עכשיו תוסיפו לזה עוד צרה נוספת שאותה בחורה לצורך העניין אומרת לא רק שאני לא ... יש לך רצון כזה וכזה אז כבר ליצור לו רצונות, אוקי עכשיו דבר נוסף בן אדם הרבה פעמים כשקורה לו כזה מצב הרבה פעמים בהפרעות נפשיות הבן אדם מנסה להבין למה זה קרה למה אני לא מרגיש את עצמי למה השד הזה נכנס לתוכי למה זה ולמה זה מנסה להבין וזאת מלכודת למה זאת כי לא תמיד הוא מבין למה זה קרה ובנוסף לזה גם כן לא ...

... איתך בלי להיות קיים, ומצד שני אני יכול לדעת שאני קיים, גם בלי לדעת שאני מדבר איתך. בקיצור באין שכל אתה יכול להיות הכל. בשכל, קיים = יודע שהוא קיים. אני מרגיש את עצמי = אני קיים. אם אני לא מרגיש את עצמי, אז במה זה מתבטא שאני קיים? אבל באין שכל, ...

... דיסוציאציה פוסט טראומה פיצול אישיות והפרעות נפשיות טיפול בהפרעות ניתוק רגשיות הפרעות אישיות, שמיעת קולות, למה אני שומע קולות? למה אני מנותק רגשית? למה אני לא מרגיש את עצמי? מרגיש מנותק רגשית, מה אני מדחיק? הדחקה וניתוק רגשי, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול ...

... מרגישה ניתוק מעצמי, אני מרגיש מחוק, אני מרגיש מחוקה, אני מרגיש מנותק, אני מרגישה מנותקת, אני לא מרגיש את עצמי, אני לא מרגישה את עצמי, תחושת ניתוק ...

... מה שאני עושה עכשיו?. אם אתה מגלה שאתה לא בוחר - זו הזדמנות לעצור, לזהות את הדמות שאתה מנסה להיות, ולהיזכר שאתה יכול לבחור אחרת. מה הקשר בין להיות אני לבין להיות בחיים? במהלך השיחה חוזרת הטענה שאני לא מרגיש את עצמי. אליעד מסביר שלהיות אני זה לא לחזור ...

... המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. מהם הרעיונות המרכזיים לגבי הזמן והחיים? אליעד מתחיל בהתייחסות לשאלה הפילוסופית של הזמן. הוא מעלה את הנושא של תחילת השנה החדשה, ומסביר כיצד אנשים נותנים משמעות לימים ולתקופות, כמו ראש השנה או יום השנה. הוא טוען כי בסופו של דבר, אין שום שינוי אובייקטיבי בעולם: העולם לא מתעניין בכך שיש לנו חגים או מועדים. מה שבאמת קובע את המשמעות הוא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על החיים ... מציע חשיבה על החיים מעבר לסיפורים האישיים שלנו. הוא טוען שאין באמת חג או שנה חדשה כשלעצמם, אלא כל אלה הם תוצרים של האמונות והקביעות החברתיות שאנחנו מציבים לעצמנו. המשמעות שהאדם נותן לזמן היא זו שמחוללת את השפעת הזמן על תחושת החיים והמציאות. איך הזמן קשור לתפיסת הזהות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד נכנס לתיאור מעמיק של האני האנושי. הוא מדבר על האני ועל איך תחושת הזמן משפיעה על תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ולתחושת העתיד. המוח האנושי משחק עם ... להרגיש את עצמו כאני שמקיים את ההווה. מהו כוחו של הרגע הזה? נושא נוסף שעליו מדבר אליעד הוא כוחו של הרגע הנוכחי. אליעד מעלה את השאלה אם אפשר לחיות ללא הקשר לזמן ובלי המשמעויות שאנחנו נותנים לו. הוא מציין כי אם היינו חיים רק ברגע הזה, בלי לחשוב על עבר ועתיד, היינו מבינים שהמציאות היא פחות מוחשית ממה שאנחנו מניחים. הוא מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע ... שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית מאשר פיזית. מהו זיכרון והאם אפשר לחיות בלעדיו? ההרצאה ממשיכה בהסברים על הזיכרון האנושי. אליעד מתאר את הזיכרון ככוח שמחבר את תחושת האני שלנו לעבר. הוא מציין שמי שנפגע בזיכרונו, לא יכול לתפקד באותו אופן בתפיסת העולם שלו. אם ננסה למחוק את הזיכרון מהאדם, הוא יתמודד עם קושי בזהות העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. ... המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות ... חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי המוח בהווה, וההבנה של זמן לא מתארת איזו תופעה חיצונית מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך ...

הזיכרון האנושי, איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? איך להחזיר אהבה? החזרת אהבה, לשנות את הזיכרון, איך לשכנע אנשים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך מחדש? לאהוב מחדש, לשנות זיכרון איך עובד הזיכרון האנושי ואיך לשנות זיכרונות של אנשים? כדי להבין איך אפשר לשנות את הזיכרון של אדם, אליעד כהן מסביר קודם כל איך הזיכרון עובד במוח האנושי. לפי אליעד, הזיכרון תלוי בשני פרמטרים עיקריים: הזמן שעבר מאז החוויה - ככל שהחוויה התרחשה לאחרונה, כך היא תהיה טרייה יותר בזיכרון. עוצמת המשמעות הרגשית של החוויה - ככל שהחוויה הייתה חזקה ומשמעותית יותר, האדם יזכור אותה בצורה ברורה וארוכת טווח יותר. אליעד מדגים זאת על ידי דוגמה פשוטה: אדם שפוגש מישהו לאחר זמן ממושך, מחליט אם הוא אוהב או לא אוהב אותו לפי מה שהוא זוכר לגביו. הזיכרון הזה מתבסס על חוויות חזקות שקרו עם האדם הזה לאחרונה. לדוגמה, אם בשבוע האחרון מישהו התייחס אליך יפה, כנראה שתזכור אותו באופן חיובי יותר, גם אם לפני מספר חודשים הוא היה פחות נחמד ... שאם המטרה שלך היא לשנות את דעתו של אדם לגבי הרגש שלו כלפיך (למשל, לגרום לו לאהוב אותך שוב לאחר שהוא איבד את האמון בך), עליך ליצור איתו חוויות חדשות שיהיו בעלות משמעות חיובית חזקה ויתקיימו בזמן הקרוב. כלומר, זה לא יספיק להזכיר לו את מה שהיה בעבר הרחוק, כי המוח של האדם מתעדף את ההווה על פני העבר, במיוחד כשמדובר ברגשות. כדי לשכנע מישהו לשנות את הרגש שלו, יש לקחת בחשבון שהאדם מפרש כל פעולה שלך בהתאם לזיכרונות שכבר יש לו לגביך. למשל, אם מישהו כבר פיתח תחושה שלילית כלפיך והוא בטוח שאתה רוצה לפגוע בו, אז גם אם תיתן לו מתנה, הוא יחשוב שאתה מנסה לשחד אותו או לנצל אותו. במקרה כזה, ישנן שתי דרכים עיקריות לשנות את הפרשנות השלילית: ליצור חוויה חדשה כל כך חיובית וחזקה עד שהיא תכריח את האדם לפרש אותה בצורה חיובית. כלומר, החוויה צריכה להיות כל כך משמעותית וטובה, שיהיה קשה מאוד לפרש אותה לשלילה. לעזור לאדם להיות מודע לכך שהפרשנות השלילית שלו נובעת מפחד או מחשש מפגיעה, ולנסות להרגיע אותו כדי שייתן משקל גדול יותר לרצון שלו לאהוב ... השלילית לא תחזור על עצמה. אך אם לאדם אין אינטרס לשנות את דעתו והוא אינו רוצה אפילו לנסות לפרש את ההתנהגות שלך בצורה אחרת, קשה יותר לשכנע אותו. מתי ניסיונות לשנות זיכרונות ורגשות לא יעבדו? אליעד מבהיר שיש מצבים שבהם יהיה קשה מאוד או בלתי אפשרי לשכנע אדם לשנות את דעתו כלפיך. למשל, כשלאדם יש החלטה נחושה לא להסתכן בפגיעה נוספת והוא באופן מוחלט לא ... אליעד מציע קודם כל לוודא אם לאדם יש אינטרס כלשהו לשנות את דעתו או אם יש לו לפחות מוכנות קטנה לנסות לפרש אותך אחרת. אם קיימת מוכנות כזאת, אז הסיכוי לשינוי רגשות וזיכרונות עולה משמעותית. מה המשמעות של לזכור באופן מודע? אליעד מסביר שהמשמעות של לזכור היא פשוט שדבר מה עולה לך לתודעה באופן מודע. אם עברת ברחוב וראית מישהו אקראי, ייתכן שבאותו הרגע שמת לב אליו, אך אם החוויה הזאת לא הייתה בעלת משמעות, אתה לא תזכור אותה מאוחר יותר. לעומת זאת, אם הייתה אינטראקציה משמעותית, או שהדבר התרחש לאחרונה, יש סיכוי גבוה יותר שהדבר יעלה לזיכרון המודע שלך. איך תדע אם אדם אוהב אותך או שונא אותך? לפי אליעד, הדרך להבין אם אדם אוהב אותך או שונא אותך תלויה במה שהוא זוכר לגביך באותו הרגע. אם הזיכרונות שלו כלפיך חיוביים, הוא יחוש רגשות חיוביים ויאהב אותך. אם הזיכרונות שלו כלפיך שליליים, הוא יחוש רגשות שליליים. אדם לא באמת אוהב או שונא אותך באופן אובייקטיבי, אלא רק לפי מה שהוא זוכר ממך ומרגיש באותו הרגע. אליעד מדגים את זה על ידי דוגמה של חשבון בנק: הבנק מתייחס פחות למה שהיה בעבר הרחוק ויותר למצב החשבון שלך כרגע. גם בזיכרון, מה שמכריע הוא בעיקר מה שקורה עכשיו, או קרה בזמן הקרוב והיה משמעותי. איך להפוך את ההתנהגות הטובה לטבעית? אליעד טוען שאם האדם יתנהג באופן טבעי טוב כלפי האחרים, בלי שזה יהיה מאולץ או מתאמץ, אז הזיכרון החיובי יתבסס בצורה טבעית יותר אצל האחרים. אם תנסה להתאמץ להיות טוב, הדבר עלול להיראות לא טבעי, ואז ייתכן שלא תקבל את האפקט הרצוי. הדרך הטובה ביותר ליצור

... המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה ... רק מידע שנמצא כרגע בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר. לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית לעתיד. אליעד מדגים שאם ברגע אחד תשתנה המחשבה בראש שלנו מקרה ליקרה, זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות ... להבין שבעצם אין לנו שום ודאות אמיתית בשום דבר שאנחנו חושבים עליו. האם זיכרון הוא בהכרח אמיתי? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא שאפילו אם יש לך זיכרון ברור, זה לא אומר שזה באמת קרה. למשל, אפשר לשתול במוחו של אדם זיכרון של משהו שלא באמת התרחש, ותחושת האמינות של הזיכרון הזה תהיה בדיוק כמו של זיכרון אמיתי. מכאן מסיק אליעד שהעובדה שאתה חושב שמשהו קרה בעבר אינה הוכחה לכך שהוא אכן התרחש. האם החלום שונה מהמציאות? אליעד מציג גם את הרעיון שאם היית נמצא בתוך חלום - מבחינתך זה לא היה משנה, כי ... ועל אין באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש אפשרות שהוא לא יהיה קיים. למעשה, בכל מחשבה על יש, חייבת להימצא גם מחשבה על אין, אבל לא באותה ... אחר. אך אי אפשר לראות את שניהם בו זמנית באותה עוצמה, אחרת לא תהיה משמעות למילה נקודה. אליעד מדגים זאת דרך תמונות שקופות: אם שמים תמונה של חתול ועליה כלב, נראה תמונה מעורבת. אם נשים תמונה של יש כדור ועליה אין כדור, לא נוכל לראות ... מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה משמעות לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, הוא חייב שיהיו לו נקודות התייחסות נוספות בראש. השולחן מקבל משמעות רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ביחס לדבר אחר. למה חשוב להיות מודעים לכך שהכל רק מחשבה? המטרה המרכזית שאליעד מציג היא לעודד אותנו להכיר בכך שכל מה שאנחנו חושבים ומרגישים ... לתובנות עמוקות יותר לגבי טבע המחשבה והמציאות עצמה. ההכרה בכך שכל זיכרון או מחשבה הם רק אפשרות, ולא מציאות מוחלטת, יכולה לשחרר את האדם מאמונות מגבילות ולאפשר לו להגיע לתפיסה רחבה יותר של האמת. האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות במוח? האם כל מחשבה היא רק אמונה? האם הזיכרון תמיד אמיתי? ...

איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? בינה מלאכותית, איך הזיכרון עובד? שיפור זיכרון, איך לזכור? איך לא לשכוח? שיפור הזיכרון, בעיית זיכרון, איך המוח עובד? אינטליגנציה מלאכותית איך עובד הזיכרון? אליעד כהן מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש ... אותה בקלות אחר כך. לדוגמה, אם אדם מתמקד בהכנת קפה, הוא אמור לזכור את הפעולה באופן ברור אחרי זמן מה. אולם אליעד כהן מציין כי זה לא תמיד כך. ריכוז בהחלט יכול לשפר את הזיכרון, אך לא תמיד זה מספיק. מידע שאין לו משמעות רגשית או חשיבות ארוכת טווח עשוי להישכח בקלות, גם אם האדם היה מרוכז בעת הפעולה. לדוגמה, לעיתים אנשים לא זוכרים אפילו את המבחנים שבהם היו מרוכזים מאוד, כי לא הייתה להם משמעות עמוקה ואישית. מה ההבדל בין ... מתוך הבנה לבין לזכור אקראי? אליעד מסביר את ההבדל בין זכירה שנובעת מהבנה לבין זכירה אקראית דרך דוגמאות יומיומיות. המילה שולחן לדוגמה, נזכרת בדרך אקראית, משום שאין לה משמעות הגיונית שנובעת מהקשר או הבנה. לעומת זאת, הבנה כמו אש שורפת נשארת בזיכרון הרבה יותר זמן, כי היא נתפסת כחוויה משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. ... לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח מבצע חישוב של סיכון ... איזה מידע לשמור. לדוגמה, כאשר אדם צועד בחדר, הוא לא יחשוש מאריה, כי הסיכוי להיתקל באריה אפסי, אך הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור את המידע או לא. האם ניתן להמחיש את הזיכרון באמצעות בינה מלאכותית? אליעד משווה את הזיכרון האנושי לתוכנת מחשב עם זיכרון מוגבל. אם המחשב יכול לזכור רק ... תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא מיידית, אלא רק כאשר המידע לא נמצא בשימוש לאורך זמן. האם קל יותר להיזכר בדברים ששכחנו? האפשרות להיזכר במידע שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע על ההישרדות או החיים האישיים של האדם. לסיכום הזיכרון האנושי פועל בשיקול דעת שמעריך את המשמעות של המידע, החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים ...

... למחוק זיכרון טראומטי? איך למחוק טראומה? האם אפשר למחוק זיכרון? איך לשכוח את העבר? איך עובד הזיכרון? איך המוח זוכר? מה המוח זוכר? זיכרון של אוטיסטים, איך לשכוח משהו? איך להוציא משהו מהראש? אוטיזם האם אפשר למחוק זיכרון טראומטי לחלוטין? אליעד כהן מסביר באופן מפורט האם ואיך ניתן למחוק זיכרון טראומטי. ראשית, חשוב להבין שאין אפשרות למחוק באופן מוחלט את הזיכרון של אירוע טראומטי, משום שאירוע שהתרחש במציאות, נקלט בחושים ונחרט בזיכרון. לכן באופן פשוט, אין אפשרות ממשית למחוק את האירוע עצמו. עם זאת, אליעד מבהיר שניתן בהחלט למחוק את הפרשנות הרגשית שלנו לאותו אירוע, וכך להפוך את האירוע לחסר משמעות רגשית מבחינתנו. לדוגמה, אם מישהו ירק על אדם ברחוב, והאדם חש מושפל מכך, ואז לאחר מכן מראים לו סרטון וידאו שמוכיח כי בעצם זה לא היה יריקה אלא רק טיפות של גשם, האירוע נשאר בזיכרון, אך הפרשנות של האדם לגבי האירוע משתנה. במקרה כזה, הזיכרון עצמו (תחושת הרטיבות) נשאר, אבל התחושה הרגשית השלילית של ההשפלה מתפוגגת. הדוגמה הזו ממחישה את ההבחנה בין הזיכרון העובדתי לבין הפרשנות הרגשית, ... ניתן למחוק או לשנות לחלוטין. האם אפשר לשכוח לחלוטין אירוע שקרה במציאות? אליעד כהן טוען כי באופן עקרוני לא ניתן למחוק לגמרי אירוע שהתרחש, מאחר והזיכרון הפיזי והחושי של האירוע קיים במוח. עם זאת, הוא מציג הבנה עמוקה יותר של האופן בו פועל הזיכרון האנושי. הזיכרון של האדם עובד כך שהוא זוכר בעיקר אירועים ומשפטים שיש להם משמעות רגשית חזקה. אירועים חסרי משמעות רגשית לא יישמרו בזיכרון לזמן רב. לדוגמה, אם נשאל אדם מה עשית לפני דקה?, לרוב הוא לא יזכור את כל הפרטים המדויקים, משום שלא הייתה לאירועים אלו משמעות מיוחדת עבורו. אבל אירוע טראומטי, שנושא משמעות רגשית עמוקה, האדם יזכור לפרטי פרטים, גם לאחר עשרות שנים, כי הוא משחזר אותו שוב ושוב בתודעתו. מה הקשר בין זיכרון ומשמעות רגשית? ככל שלאירוע יש משמעות רגשית גדולה יותר, כך הזיכרון נשאר ברור וחד יותר. אליעד נותן דוגמה של ... באיזו סיטואציה, ואפילו מילים מדויקות שנאמרו להם, רק משום שהם ממשיכים לחוות את האירוע כאילו הוא מתרחש עכשיו. לעומת זאת, משפט שנאמר לפני דקה ואין לו משמעות רגשית, אדם ישכח בקלות רבה. אליעד מסביר שבפועל, אנשים זוכרים את מה שהם משחזרים. אדם שסובל מטראומה משחזר אותה כל יום או לעיתים תכופות, ולכן הוא זוכר אותה בעוצמה גדולה יותר. הזיכרון נשמר באופן חי רק בזכות החזרה והתחזוקה שלו, וככל שאדם משחזר יותר את האירוע - כך הזיכרון נשאר חי ומפורט יותר. כיצד להפוך טראומה לחסרת משמעות ולשכוח אותה? כדי לשכוח זיכרון טראומטי באמת, יש צורך להפוך את האירוע כולו לחסר משמעות לחלוטין. כשאירוע הופך לחסר