תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש,
יהדות, מצוות עברות, אחדות
הבורא איך מסתדרת
התורה היהודית עם רעיון האחדות של המציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא כיצד אפשר ליישב בין רעיון האחדות של המציאות - הרעיון שהכל אחד, גם הטוב וגם הרע, ושאין באמת נפרדות - לבין התפיסה
הדתית והיהודית בפרט, המדברת על טוב ורע,
מצוות ועבירות, שכר ועונש, והתקרבות לבורא. התפיסה הבסיסית של האחדות אומרת שאין שום נפרדות במציאות, ושכל מה שנראה כרע הוא למעשה טוב מוחלט, כי הרע והטוב שניהם ביטויים של אותה מציאות אחת. מצד שני,
התורה והדת מדגישות את ההבדל בין טוב לרע, ומדריכות את האדם להימנע מהרע ולבחור בטוב. על כן, עולה השאלה איך מתיישבים שני הרעיונות האלה יחד. מדוע אין משמעות לרצון להתקרב
לאלוהים, אם הכל אחד? אליעד כהן מסביר שאם הכל הוא באמת אחד, אז אין שום משמעות לרעיון של להתקרב
לאלוהים. הרי התקרבות
לאלוהים מניחה קיומה של נפרדות - יש אותי ויש את
אלוהים, ואני מתקרב אליו. אך אם המציאות היא אחד מוחלט, הרי שהאדם כבר באחדות מלאה עם
אלוהים. לדבריו, האדם נמצא ממילא בתוך המציאות האחת, בתוך המחשבה של
אלוהים, ואין לו בכלל לאן להתקרב. כל ניסיון להתקרב
לאלוהים רק מחזק אצל האדם את התחושה השגויה של הנפרדות, וכך מרחיק אותו עוד יותר. אם האדם היה באמת מתקרב
לאלוהים בשלמות, הוא היה מפסיק מיד לרצות להתקרב אליו, בדיוק כפי
שאלוהים עצמו לא צריך להתקרב לעצמו. למעשה, לפי אליעד,
אלוהים עוסק כל הזמן בהרחקה של עצמו מעצמו, על ידי שהוא יוצר את העולם ומצמצם את עצמו בתוכו, ולכן הרצון של האדם להתקרב אליו מנוגד בכלל לתהליך הבריאה של
אלוהים עצמו. למה
אלוהים ברא עולם נפרד אם המטרה היא אחדות? אליעד מסביר
שאלוהים יצר עולם שבו קיימת נפרדות כדי שהאדם ירגיש שהוא צריך להתקרב אליו. אבל למה
אלוהים ירצה שאנשים ירגישו נפרדות אם כל מטרתו היא האחדות? לדבריו, זו סתירה מובנית בתפיסת
הדת -
אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, ... ניגוד. האם יש סתירה בין ידיעה ובחירה? אליעד כהן מרחיב גם על סתירה נוספת, והיא הסתירה בין הידיעה של
אלוהים את העתיד, לבין הבחירה החופשית שהאדם חווה שיש לו.
אלוהים הרי יודע הכל מראש, משום שהוא עצמו עושה הכל. אם
אלוהים עושה הכל, הרי שאין באמת לאדם אפשרות לבחור, כיוון שהכל כבר נקבע על ידי
אלוהים. לפי אליעד, האדם אומנם חווה שיש לו בחירה, אבל מי שגורם לו לחוש כך ולחשוב שהוא בוחר, הוא
אלוהים עצמו.
אלוהים גורם לאדם את הרצון, את המחשבות, ואפילו את תחושת הבחירה. לכן, כל הרעיון של בחירה חופשית מול ידיעה של
אלוהים הוא סתירה ברורה. זו סתירה מהותית שעליה לא ניתן לגשר באמת, אלא להכיר בכך שכל סיפור הבחירה הוא למעשה חלק מהמשחק של המציאות עצמה. האם יש משמעות לשכר ועונש אם הכל
מאלוהים? אליעד כהן מדבר גם על סתירת השכר והעונש.