אליעד כהן מסביר שהאדם ששואל את עצמו האם הוא נמצא באחדות או בנפרדות, מעצם השאלה הזו הוא כבר נמצא בנפרדות. מדוע? מפני שבעצם השאלה יש הנחה שקיימים שני מצבים: אחדות ונפרדות, ומכיוון שיש שאלה ויש את מי ששואל, זה מעיד על נפרדות. באחדות האמיתית אין שאלות, מכיוון שאין שני מצבים נפרדים. האחדות האמיתית היא מצב שבו אין בכלל הבדל בין מצבים ואין גם שאלות. אליעד מדגיש כי עצם התהייה והשאלה מעידים על חוסר אחדות.
לדברי אליעד, אם האדם היה באמת נמצא באחדות, לא היה לו צורך לשנות את המציאות. אליעד מסביר כי כל אדם יכול לראות בחיי היום יום שהוא משנה את המציאות שלו, ואם הוא באמת באחדות, לא היה צורך בשינוי הזה, כי באחדות אין חסרונות. אם הכל מושלם, לאדם לא יהיה צורך לפעול או לשנות דבר. למשל, אם אדם טוען שהוא באחדות ושהכל טוב אצלו, למה הוא אוכל? הרי במצב של אחדות אמיתית, להיות רעב ולהיות שבע זה אותו הדבר, ולא אמור להיות לאדם צורך לשנות דבר במציאותו.
מדוע אדם באחדות אינו עוזר לאחרים?
אליעד מוסיף ואומר כי באחדות אמיתית אין מושגים כמו טוב, רע, או לעזור לאחרים. באחדות אין אחרים כלל, ולכן לא ניתן לעזור למישהו אחר. כל מושגי הנפרדות, כמו עזרה לאחר, עשיית טוב או רע, אינם קיימים באחדות. מכיוון שבאחדות אמיתית הכל אחד ממש, לא ייתכן מצב שבו אדם ירגיש צורך או דחף לעזור או לתקן משהו.
אליעד מציג דוגמה משלו, בה הוא מספר שאחד הקשיים הכי גדולים שלו להסביר את תוכן הספר הוא שהוא עצמו חושב שהכל כבר טוב, ולכן מבחינתו, אפילו המקום שבו נמצאת התלמידה ששואלת הוא מקום טוב, ואין צורך ממשי בתשובות שלו. לשאלה מדוע בכל זאת הוא מלמד אם הכל טוב, אליעד משיב בשאלה נוספת: "למה אני אוכל?" ומסביר שהוא רק מגלגל את השאלה למעלה וטוען שאלוהים עושה בדיוק אותו הדבר, מבלי לתת תשובה מפורשת וברורה לשאלה הזו.
האם אפשר להיות בטוח באחדות?
כאשר עולה השאלה אם יש משהו בטוח בסוף, אליעד משיב חד - משמעית שכן - שהכל אחד. הוא מסביר שהאחדות כל כך בטוחה, עד כדי כך שלא ניתן אפילו לחשוב אחרת. כלומר, זהו מצב שמעבר לבטחון הרגיל, מצב של וודאות מוחלטת ושלמה.
האם אפשר להבדיל בין אחדות לנפרדות?
אליעד אומר שיש אנשים שטוענים שהם כבר באחדות ושהכל טוב אצלם, אבל אז נשאלת השאלה - למה הם אוכלים? למה הם משנים את המציאות? הרי אם הכל באמת טוב ואחד, אזי אין צורך לשנות דבר. הוא מסביר שהשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם היא בדיוק אותו סוג של שאלה: אם הכל באחדות מושלמת, למה בכלל ליצור עולם שיש בו שינוי, הבדל, וחוסר שלמות לכאורה? אבל אליעד מדגיש שאין לשאלה הזאת תשובה אמיתית, כי כל מי שנותן לה תשובה, בעצם לא מבין באמת את מהות האחדות.
אליעד מציין שאם אדם מבין את השאלה מדוע הוא משנה את המציאות, זה מעיד על כך שהוא אינו נמצא באחדות. כלומר, כל עוד האדם בכלל יכול להבין את השאלה, הוא בהכרח בנפרדות. באחדות האמיתית לא רק שאין תשובות, אלא אפילו אין שאלות.
יחד עם זאת, אליעד מוסיף נקודה מורכבת נוספת: הוא אומר כי באחדות האמיתית כן ניתן לחוות את ההבדל בין אחדות לנפרדות, ובו זמנית להבין ששניהם אחד ממש. זה נשמע סותר את ההסבר הראשון, אך אליעד מבהיר שגם מה שנראה כסותר ומנוגד הוא עדיין חלק מהאחדות. באחדות אין הבדל בין נפרדות לאחדות, ולכן גם לחוות את ההבדלה הזו ועדיין לראות בה אחדות מוחלטת - זה חלק מהמצב האמיתי של האחדות.
מדוע התשובה לכל שאלה על האחדות היא חסרת משמעות?
אליעד אומר שכל תשובה שניתנת על שאלות כמו "למה אני משנה את המציאות אם אני באחדות?" היא חסרת משמעות, מכיוון שעצם מתן התשובה הוא כבר סימן לחוסר הבנה של האחדות. באחדות אין בכלל שאלה, ולכן אין משמעות גם לתשובות. אליעד מדגיש שוב ושוב כי כל ניסיון לתת הסבר או הצדקה לפעולה כלשהי כאשר אדם נמצא כביכול באחדות, הוא אינדיקציה לכך שהאדם עדיין בנפרדות.
לבסוף, אליעד מוסיף כי בסופו של דבר, כל מה שנאמר בספר או בשיחה זו, גם ההפך שלו נכון. כלומר, האחדות האמיתית מכילה בתוכה את כל האפשרויות ואת ההפך שלהן בו זמנית.
- מהי אחדות אמיתית?
- האם אני באחדות או בנפרדות?
- למה אלוהים ברא את העולם?
- למה האדם משנה את המציאות?
- מה ההבדל בין אחדות לנפרדות?
- האם אפשר לחוות נפרדות באחדות?
- איך לדעת אם הגעתי לאחדות אמיתית?
אם האדם שואל את עצמו, אם הוא נמצא באחדות או בנפרדות, עצם זה שהוא שואל, זוהי כבר נפרדות. למה? כי עדיין יש לך שאלה. כאשר אתה בשכל של האחדות, אין מצב כזה של אחדות. אבל אם אתה שואל, פירושו שיש שניים, אז זאת לא האחדות.
כול אחד יכול לראות בחיי היום יום שהוא משנה את המציאות. אם אתה באחדות אז למה אתה משנה את המציאות? אם הכל טוב לך, למה אתה עושה שינוי?
אחדות זה מקום, שבו לא עוזרים לאחרים. באחדות אין טוב, אין רע, אין לעזור.
אם יש לאדם תשובה, אז האדם לא באחדות.
אדם שהוא באחדות אמיתית, אין אצלו הבדל בין אחדות לנפרדות, וזה כמובן נגד השכל, ואין בזה היגיון כלל. אין הבדל בין הפעולות, ואם אין הבדל, אז אין שאלה, מדוע עשית את הפעולה?
אמרתי לכם בהתחלה שאחד הקשיים הכי גדולים שלי, זה שאני חושב שהכל טוב, קשה לי להסביר לך את הספר, כי אני חושב שזה טוב היכן שאת נמצאת.
שאלה: אז למה בכל זאת אתה מלמד?
אליעד: למה אני אוכל? שימי לב שאף פעם לא נתתי תשובה לשאלה הזאת. אני רק מגלגל את השאלה למעלה ואומר שגם אלוהים עושה.
שאלה: האם יש משהו בטוח בסוף?
אליעד: כן, שהכל אחד.
שאלה: האם זה בטוח?
אליעד: זה כל כך בטוח, שאת לא יכולה לחשוב אחרת.
יש אנשים שאומרים שהם כבר באחדות, והכל טוב אצלם, והם רואים שהכל אחד, אז למה הם אוכלים? הרי להיות רעב ולהיות שבע זה אותו הדבר. אם האדם בחוויה של אחדות, למה הוא משנה את המציאות? שזאת השאלה, למה אלוהים ברא את העולם? אבל אין לזה תשובה, כי מי שנותן תשובה לא מבין את האחדות.
אם מישהו שואל אותך, למה אתה משנה את המציאות אם אתה באחדות? אם אתה מבין את השאלה, זה סימן שאתה לא באחדות. אם הבנת מה שאלו אותך, אתה לא באחדות.
כי באחדות האמיתית אין שום הבדל כלל, ולכן אין בכלל שאלה. מי שחווה הבדל בין אחדות לנפרדות הוא כמובן בחוויה של נפרדות, אבל זה לא בדיוק נכון, כי באחדות האמיתית אתה יכול לחוות הבדלה בין אחדות לנפרדות, ובכל זאת שניהם אחד.
לא משנה מה כתוב בספר, גם ההפך שלו נכון.