... לשמה, קונפליקט רגשי, קונפליקט שכלי, מהו פרדוקס? נגד השכל, לחץ נפשי, מבוי סתום, מודעות עצמית, הנחות יסוד, סתירה עצמית מהו פרדוקס רגשי ושכלי? ההגדרה של פרדוקס נוגעת למצב שבו שתי ... לרגשות. הוא מציין כי כאשר האדם מוצא את עצמו מנסה לפתור סיטואציות, הוא פעמים רבות לא מצליח להתגבר על הסתירות הפנימיות שמקורן בהנחות יסוד שגויות או בעיות של מודעות עצמית. מהו ...

... סתירה עצמית, לוגיקה, פילוסופיה, הכללה, להכליל, מותר להכליל, אסור להכליל, כתות, הכת של אליעד כהן, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, תורת הקבוצות, דבר שנכון מצד ... שהאנשים הספציפיים בקבוצה שלו באמת לא מפחדים, מכיוון שיש אפילו אנשים בתוך הקבוצה שלו שמפחדים ממנו או מהקבוצה עצמה. מה ההבדל בין סתירה עצמית לטאוטולוגיה? סתירה עצמית היא משפט שהוא בהכרח שקרי בכל מצב ובכל מקום. הוא לא יכול להיות נכון בשום תנאי. לעומת זאת, טאוטולוגיה היא משפט שנכון בכל מצב ובכל תנאי. ההבדל המהותי בין השניים הוא ההגדרה ... בדוגמה פשוטה: תפוז ועוד תפוז אף פעם לא יהיו שלושה תפוזים. המשפט הזה נכון מעצם ההגדרה של המספרים, ולכן הוא טאוטולוגיה. ההפך יהיה סתירה עצמית: תפוז ועוד תפוז הם שלושה תפוזים. מה הכוונה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל? אליעד כהן מסביר את המושג לכל כלל יש יוצא מן הכלל באמצעות דוגמאות ... מן הכלל. כיצד להבין נכון הכללות ופרשנויות לפי אליעד כהן? אליעד כהן ממליץ להיזהר מפרשנויות. כאשר אדם שומע משפט, הוא צריך קודם כל להטיל ספק בפרשנות שלו עצמו למשפט הזה. לפי אליעד, לפני שמנסים למצוא את המהות של הדברים שנאמרו, צריך להבין קודם שמדובר רק בפרשנות, לא בעובדה. ... או לקבוצה של אנשים. אבל אליעד כהן מסביר שהוא כלל לא התכוון לכך, אלא התכוון לגישה או לסיסטמה של חשיבה. ההמלצה שלו היא קודם כל להטיל ספק בפרשנויות, כדי להימנע מבלבולים או טעויות הבנה מיותרות. מדוע אליעד כהן טוען שהגישה שלו אינה מפחדת משום רעיון? אליעד כהן מדגיש שוב ... איתה לא יפחד מדעות או רעיונות אחרים, אפילו אם הם מוזרים או שונים מאוד משלו. מהי טאוטולוגיה? האם מותר להכליל בלי לבדוק? מהי סתירה עצמית? מה פירוש הביטוי לכל כלל יש יוצא מן הכלל? מדוע אנשים מפחדים מרעיונות חדשים? איך להטיל ספק בפרשנות שלי? מה ההבדל בין עובדה לפרשנות? ...

... פחד את האפשרות ההפוכה מזו שהוא מאמין בה. אם הוא יגלה לבסוף שהכל טוב, הוא יחווה זאת בצורה עמוקה ואמיתית, ולא תהיה סתירה בין הרגש לשכל. כיצד מתבצע אימות עצמי מעשי? האימות העצמי שאליעד מציע כולל עימות של דעות סותרות. אדם שמאמין בדבר מסוים צריך לשאול את עצמו שאלות קשות שיבדקו את אמיתות ...

... נגד שכל - מי צודק - מה האמת? חושים או שכל - אחרי מי ללכת במקרה של סתירה? כאשר האדם נתקל בסתירה בין החושים לבין השכל, השאלה המרכזית היא כיצד עליו לפעול, לאיזה צד עליו להקשיב - לחושים או לשכל? אליעד כהן מסביר שהפתרון הנכון הוא לא להעדיף צד אחד על פני האחר, ... יחד. האמת היא ששני הצדדים - גם החושים וגם השכל - הם אמת, אך לעיתים האדם חסר את השכל המתאים להבין כיצד שניהם מתאחדים לכדי דבר אחד ללא סתירה. איך ייתכן שהחושים והשכל אומרים דברים מנוגדים אך שניהם צודקים? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות פשוטות ומוכרות: אדם הצמא במדבר וחווה פטה מורגנה, אשליה של מים. החושים אומרים לו שיש מים מולו, אך השכל אומר לו שאין שם מים כלל. למרות הסתירה, אילו היה האדם מבין בדיוק למה החושים רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם רק חפץ אחד, אך החושים משדרים לו שני חפצים. גם כאן, האדם שמבין לעומק את הסיבות לכך שהחושים מתעתעים בו, יכול להכיל את השכל ואת החושים יחד ללא קושי או סתירה פנימית. כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ורע? אליעד כהן עובר להסביר שגם במציאות שלנו יש סתירות שנראות מהותיות, למשל בנושא הטוב והרע. בני האדם מרגישים רגש חיובי כלפי מה שמוגדר כטוב ורגש שלילי כלפי מה שמוגדר כרע. אך בעומק הדברים, מבחינת האמת המוחלטת, אין הבדל ... של פרספקטיבה, ובעצם שתי נקודות המבט קיימות בו - זמנית. הוא מסביר שהסיבה לסבל של האדם היא השכל הקטן שאינו מסוגל להכיל את ההפכים, את הסתירות ואת הניגודים. על האדם להרחיב את שכלו כך שיוכל להבין מדוע השכל אומר דבר אחד, ומדוע הרגש אומר דבר אחר, ואז לא תהיה עוד סתירה בין השניים. איך אפשר להבין דעות מנוגדות שמופיעות במציאות? אליעד ממשיך להסביר את הרעיון באמצעות דוגמה נוספת על דעות שונות בעולם. אנשים מחזיקים בדעות שונות, כל אחד ... בדיוק לגבי דעות שנראות סותרות - הן רק צדדים שונים של אותה אמת אחת. מה הפתרון לדילמות בין שכל לרגש? אליעד מסביר שהדרך לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית גם רוצה לאכול אוכל משמין, יכול לחפש רצון ... עד שהוא לא ירצה עוד לאכול אוכל משמין, או לחילופין, למצוא מצב פנימי שבו הוא יוכל להכיל גם את הרצון לאכול וגם את הרצון לרדת במשקל, ללא סתירה. כיצד להגיע להכלה שלמה של כל הסתירות במציאות? המטרה הסופית שאליעד מתאר היא להגיע למצב של תפיסת מציאות אחת שיכולה להכיל בתוכה את כל הסתירות, הניגודים, וההפכים בו זמנית. עליו להכיל גם שכל וגם רגש, גם אמת וגם שקר, גם חוכמה וגם טיפשות, גם משמעות וגם חוסר משמעות, גם מלחמה וגם שלום. הוא מדגיש שכל המצבים חייבים להתקיים כי זו מהותה של המציאות השלמה. לדוגמה, אם לא יהיו מריבות או מלחמות בין ... ללא התנגדות כלל. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שעל האדם לחתור להרחבת השכל והתודעה שלו עד לנקודה שבה הוא יוכל להבין ולקבל באופן מלא את כל הסתירות והניגודים בעולם, מבלי לפסול שום דבר, ובכך להגיע לשלמות אמיתית ומוחלטת. חושים או שכל - מי צודק? איך לפתור סתירות פנימיות? מה עושים כשיש קונפליקט פנימי? טוב ורע - האם באמת יש הבדל? איך להכיל הפכים במציאות? מהי שלמות פנימית אמיתית? חושים נגד שכל - מי צודק, מה האמת? הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו לבין החושים שלו? בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר. ועל האדם ללכת על פי האמת? ומה זאת אומרת לפי האמת? זה אומר שזה אמת וגם זה נכון ואמת. אבל אם ... ולמצוא את המקום בתוכו שמכיל את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם אותו מכילה, ותפישת מציאות אחת, שתכיל בתוכו את סך כל הכוחות כישות אחת ממש. ואז ורק אז, חווה האדם בתוכו שלמות, המכילה הכל ממש. ...

... צפוי והרשות נתונה, הכל מאלוהים, רצון חופשי, סתירות ביהדות, סתירות בתורה, בחירה וידיעה, בחירה ... כלומר, האם יש מקום לבחירה חופשית אם הכל כבר ידוע. במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הקיום של סתירות דומות בתנך וביהדות בכלל. הוא ... אדם מאמין שהכל צפוי, הוא עשוי להתקשות להבין איך יכולות להיות בחירות חופשיות, מה שמוביל לסתירות שקשורות לידיעת אלוהים ויכולת האדם לבחור. מהם ההסברים שסיפק אליעד כהן לשאלת הסתירות בין הכל צפוי והרשות נתונה? ... שישנם מושגים או רעיונות שהשכל שלנו לא מסוגל לקלוט אותם במלואם. לכן, הוא מציע שמה שנראה לנו כסתירה עשוי להיות אמיתי ונתפס רק ממקום ... אלוהים על מה שיקרה בעתיד לא פוגעת בבחירה שלנו. מה הסיבה שיכולה להיות לאדם קושי בהבנת הסתירה בין שני הרעיונות? אליעד מסביר ... שלנו של עקרונות דתיים, ושעלינו להיות מוכנים לקבל את המורכבות שבקיום של עקרונות שנראים כסתירות. הכל צפוי והרשות נתונה? האם אלוהים יודע את העתיד? איך הרשות נתונה אם הכל צפוי? סתירות בתורה וביהדות מהו רצון חופשי? ...

... הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה מה משמעות הביטוי מצידו ומצידנו לפי היהדות? הביטוי מצידו ומצידנו הוא מושג ביהדות המתאר פרדוקס בין נקודת המבט האנושית ... כי היהדות משתמשת בביטוי זה כדי לפתור לכאורה סתירות בין רעיונות דתיים, כמו פרדוקס הכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין הבחירה החופשית של האדם. הדוגמה המרכזית שאליעד מביא היא שאלוהים יודע מראש מה יקרה לאדם, אך האדם עדיין פועל מתוך תחושה שיש לו בחירה ... כאילו הבחירה קיימת. אליעד טוען שזוהי התנהלות טיפשית משום שאם האדם יודע מראש שהאמת המוחלטת היא שאין בחירה, אין היגיון שימשיך לפעול לפי האשליה שיש בחירה. מדוע אליעד כהן רואה במושג מצידו ומצידנו שקר דתי? אליעד כהן טוען שהביטוי מצידו ומצידנו משמש את הדת כתירוץ להתחמקות משאלות קשות. לטענתו, דתיים אומרים מצידו ומצידנו כדי לא להתעמת עם העובדה שיש אמת אחת מוחלטת, ... והדחקה, שמטרתו להמשיך לאפשר לבני אדם לחיות בשקר. מהו הפגם המרכזי שאליעד כהן מוצא בהסברי הדתיים על פרדוקסים? הפגם המרכזי שאליעד מזהה הוא שהדתיים מנסים לטעון ששתי נקודות מבט סותרות יכולות להיות נכונות במקביל. ... זוהי טענה חסרת היגיון. לדבריו, כאשר אדם פוגש בסתירה כמו זו בין הבחירה החופשית לידיעת האל, התשובה האמיתית צריכה להיות ברורה: או שיש בחירה או שאין בחירה. הדתיים, לפי אליעד, בוחרים להימנע מבחירת צד ברור, מה שמוביל את ... המבט הזאת. לפי אליעד, כל התירוצים הדתיים הם שקרים, והאמת האחת נמצאת רק כאשר האדם מפסיק לברוח ומתחייב באופן מוחלט למצוא את נקודת המבט של האמת האולטימטיבית, זו של אלוהים. הכל צפוי והרשות נתונה? פרדוקס הבחירה והידיעה ... האמת המוחלטת של אלוהים? מצידו ומצידנו ביהדות שקרים של דתיים איך אלוהים יודע הכל מראש? ...

... משתנות? למה דברים משתנים? איך לנתח את השאלה? למה הוא כך ואחר כך אחרת? האם יש סתירה בין 2 מצבים? איך לנתח מצבים סותרים? איך לנתח מצבים משתנים? איך לנתח שינויים? למה ... עשוי להשתנות ולמה התחושות או התגובות עשויות להיראות שונות בהמשך הזמן. האם יש סתירה בין שני המצבים? - זו השאלה השלישית, בה יש להבין אם השינוי הוא תוצאה של סתירה פנימית במצבים השונים או שמא מדובר במצב שבו אין סתירה, אלא רק תחושות שונות שקשורות להתנסויות שונות או לפרספקטיבות שונות של האדם. האם יש סתירה בין שני מצבים שונים? במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי רבים נוטים לחשוב שהשינויים הללו מכילים סתירה פנימית . למשל, אם אדם מתאר את עצמו כמי שמרגיש טוב ונעים באיזשהו זמן מסוים, ואז פתאום מרגיש רע או עצוב בזמן מאוחר יותר, יש נטייה להניח כי מדובר בסתירה. אליעד מציע גישה יותר נינוחה בה בודקים אם יש סיבה אמיתית לראות בכך סתירה, או שמא מדובר בצפייה לעיתים שונות של אותו אדם באותו מצב. יכול להיות שבעצם אין סתירה, אלא שינוי בגישה, בפרספקטיבה או בתגובה לשינויים חיצוניים. מהם הדימויים שיכולים ... תוצאה של מספר גורמים משתנים, ולכן הניתוח צריך להיות פתוח לשינויים אלה. האם יש סתירה פנימית בנוגע לתחושות חיוביות ושליליות? כחלק מהדיון, אליעד מציין גם את האפשרות של סתירה פנימית כשהיא נוגעת לדימויים של תחושות חיוביות ושליליות. לדוגמה, אם אדם אומר הם אוהבים אותי, ומיד אחרי זה הם שונאים אותי, יכול להיווצר הרושם של סתירה. אולם, אליעד טוען שהמצב אינו בהכרח סותר. ייתכן שהאדם שמביע את תחושותיו לא מצליח ... כל אחד מהם מביע את רגשותיו בצורה שונה בהתאם לזווית ראייתו, ולפעמים ייתכן שאין סתירה, אלא הבחנה בין תפיסות שונות של אותו אדם עצמו. סיכום מסקנות: איך להבין שינויים ... שלבים ברורים: הבנת הסיבה לשינוי הנוכחי. הבנת הסיבה לשינוי הצפוי. הבנת אם יש סתירה בין שני המצבים או אם מדובר בתופעה טבעית של שינויים. בכל מקרה, עלינו להיות פתוחים ... זו, ולזכור כי לא תמיד יש צורך להאשים את השינויים במצבים אלו בסיבה עמוקה או סתירה פנימית. יש לקבל את השינויים באופן טבעי, ולהבין שיש תחושות שמובילות אותם. שינויים במצבי רוח הבנת סתירות פנימיות שאלות על שינויים הבנת תחושות משתנות מצבים סותרים ...

... התנך, מיתולוגיה יוונית, מיתולוגיה יהודית, איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות? יהדות או נצרות, איך לגרום למישהו להאמין במשהו ספציפי? סתירה בין אמונות, אמונות סותרות, מפלצת מתחת למיטה, פחדים של ילדים ממפלצות איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנך ולא בסיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים ולהפסיק להאמין בסיפורים סותרים, למשל בסיפורי התנך מול סיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית. הוא פותח בשאלה כללית: מה המשמעות של להאמין בסיפור? ילד שקורא סיפורי מיתולוגיה או תנך, אינו מאמין שהאירועים מתרחשים עכשיו בהווה, אלא הוא מאמין שהדברים אכן התרחשו ... סיפורים קדומים כמו התנך או המיתולוגיה, המסגרת של סיפור דמיוני אינה ברורה באותה מידה, ולכן הילד עשוי להתבלבל ולהאמין שמדובר באירועים אמיתיים שקרו באמת. אליעד מדגיש כי גם אנשים מבוגרים מתקשים להבחין בין סיפורי התנך לבין סיפורי ... תרבויות אחרות, כמו הנצרות או המיתולוגיה היוונית, משום שבכולם נאמר שהסיפורים התרחשו באמת. איך ניתן לגרום לילד להאמין בסיפור אחד ולהפסיק להאמין באחרים? אליעד מסביר שיש שלוש אפשרויות עיקריות: אפשרות אחת היא להיכנס עם הילד לדיונים פילוסופיים והוכחות לוגיות ... נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו. כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות. איך ניתן ... אליעד כהן מדגים באופן מעשי ופשוט כיצד ניתן להתמודד עם אמונות סותרות אצל ילדים ומבוגרים, כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים על פני סיפור אחר, ואיך להתמודד עם פחדים מדברים דמיוניים כמו מפלצות, תוך מתן דוגמאות והסברים ברורים ופשוטים. איך לגרום לילד להאמין בתנך? הבדל בין דמיון למציאות מיתולוגיה יהודית מול יוונית איך לטפל בפחדים של ילדים? איך לבחור במה להאמין? איך להפסיק פחד ממפלצות? אמונות סותרות - מה עושים? ...

... באמצעות סתירה לוגית , לוגיקה, שכנוע בצורה לוגית, איך מוכיחים הוכחה? אם נוכיח ש A נכון ונוכיח ש B נכון ונוכיח ש A+ B לא יכולים להיות נכונים בו זמנית, האם זה מחייב את האדם לחשוב ש A או B לא נכונים? איך אפשר לשכנע מישהו שמשהו שהוא מאמין בו אינו נכון, באמצעות הצגת סתירה לוגית? איך להוכיח הוכחה לוגית? איך לשכנע מישהו שטועה? מה קורה כשמאמינים בשני דברים שסותרים? האם אדם חייב לוותר על אמונה כשיש סתירה? מה דרוש כדי להוכיח שטענה שגויה? שיחה בנושא של איך המוח של מישהו משתכנע שמשהו לא נכון, באמצעות הוכחה דרך סתירה למשהו אחר נכון. לדוגמה, אם נוכיח ש A נכון ונוכיח ש B נכון ונוכיח ש A+B לא יכולים להיות נכונים בו זמנית, האם זה מחייב את האדם לחשוב ש A או B לא נכונים? מהי הדרך לשכנע אדם שמשהו לא נכון באמצעות סתירה לוגית? הדיון עוסק בשאלה כיצד המוח משתכנע שמשהו אינו נכון באמצעות הצגת סתירה לוגית, ומדגים זאת בעזרת דוגמאות מפורטות ושיחה בין אליעד כהן לבין משתתף בשיחה, שהעלה שאלות וקשיים בנושא. המשתתף פתח בכך שהוא רוצה להבין איך אפשר להוכיח או לשכנע מישהו ... מישהו מאמין שחוטים אדומים עוזרים לו להצליח, המשתתף מעוניין לשכנע אותו אחרת באמצעות סתירה. המשתתף טוען שאם יצליח להראות שהאמונה בחוטים אדומים עומדת בסתירה לדבר אחר שהאדם מאמין בו, האדם ישתכנע שזה לא נכון. האם הצגת סתירה בין שתי אמונות מחייבת את האדם לשנות את דעתו? אליעד כהן מסביר שכדי לגרום לאדם לשנות את דעתו בעזרת סתירה, ישנם שלושה תנאים הכרחיים: האדם חייב להיות בטוח ב - 100% שאמונה אחת (למשל A) נכונה. האדם חייב להיות בטוח ב - 100% שאמונה אחרת (למשל B) נכונה. האדם חייב להיות בטוח ב - ... הוא מסביר בפירוט רב שברוב המקרים האדם לא בטוח ב - 100% בכל אחת מהאמונות או בכך שהסתירה באמת קיימת, ולכן לא ישתכנע מיד לוותר על אחת האמונות. איך ספק משפיע על השכנוע? אליעד מציין שגם אם האדם לא השתכנע סופית, עצם ההצגה של הסתירה יוצרת אצלו ספק. לפני כן, הוא היה בטוח באמונה מסוימת, וכעת, בעקבות הצגת הסתירה, הוא אולי ירד מ - 100% ודאות ל - 33% או פחות, כלומר, הביטחון שלו מתערער. לדוגמה, אם האדם אומר: נכון שאני מאמין שחוטים אדומים עוזרים לי להצליח, ונכון שזה סותר אמונה אחרת שלי, אבל אולי הסתירה רק נראית לי, אולי אני לא באמת מבין נכון. במקרה כזה, הוא לא ישתכנע באופן מוחלט, אלא יישאר במצב של ספק. מה ההבדל בין ספק לבין הוכחה מוחלטת? אליעד מסביר בפירוט רב שהוכחה מוחלטת היא מצב שבו אין לאדם אפשרות הגיונית להחזיק בשתי אמונות הסותרות אחת את השנייה. לעומת זאת, ספק הוא מצב שבו האדם עדיין יכול להחזיק בשתי האמונות, אף שהוא מודע לכך שאולי אחת מהן לא נכונה. אליעד מסכם זאת באומרו: יש הבדל גדול בין להטיל ספק לבין להוכיח בצורה חד - משמעית. אדם יכול להיות בספק לגבי נכונות טענה, ועדיין לא לוותר עליה לחלוטין. דוגמה מעשית: האם באמת נחש עקץ אותך? הובאה דוגמה מוחשית של אדם שטוען: נשך אותי נחש. אדם אחר שואל: אם באמת נשך אותך נחש, איפה הסימנים? כאן יש סתירה לוגית: אם נחש נושך, חייבים להופיע סימנים. אין לאדם סימנים. האדם טוען שהוא ננשך על ידי נחש. במקרה הזה, אליעד מסביר שאם האדם בטוח שהנחש משאיר סימנים, ובטוח שאין לו ... חייב להשאיר סימנים, או שאולי יש לו סימנים שלא רואים אותם, הוא לא ישתכנע, אלא יישאר בספק. מהי החשיבות של רמת הביטחון באמונה אלטרנטיבית? אליעד כהן מסביר באריכות שאם רוצים לשכנע אדם שמשהו שהוא מאמין בו אינו נכון, לא מספיק להציג סתירה בלבד. חייבים להציג בפניו אמונה אלטרנטיבית שהוא יהיה בטוח בה יותר מהאמונה המקורית שלו. אם האדם לא בטוח מספיק באמונה החדשה, הוא לא ישתכנע לוותר על האמונה הישנה. לדוגמה, ... במה האדם בטוח יותר. אם הוא בטוח יותר שאין לו בחירה, אז ייטה לקבל שאין לו בחירה ולהטיל ספק בקיומה של הבחירה, ולהפך. וגם זו דוגמה לכך, שהוא בטוח ב 2 דברים שנראים סותרים, כי לא כל המידע ברור לו עד הסוף. דוגמה נוספת מתחום המשפט: מה קורה כשחוקים ... את זה? אליעד אומר שגם כאן האדם לא בהכרח יוותר על אחד החוקים, כי הוא עשוי לחשוב שהסתירה נובעת מחוסר הבנה שלו או מניסוח לא מדויק של החוק. כך שהסתירה עצמה לא תמיד מביאה לשינוי בדעה. סיכום עיקרי של המסקנות מהשיחה: בסופו של דבר, אליעד כהן מסכם שהדרך לשכנע אדם שמשהו לא נכון היא לא רק להציג סתירה לוגית, אלא גם לוודא שהאדם בטוח לגמרי באמיתות של שתי הטענות הסותרות וגם בעובדה שהן אינן יכולות להיות נכונות בו זמנית. רק אז האדם חייב, מבחינה לוגית, לוותר על אחת מהן. איך לשכנע מישהו שטועה? מה זו סתירה לוגית? האם אדם חייב לוותר על אמונה כשיש סתירה? איך מוכיחים שמשהו לא נכון? איך לגרום לאדם

... סתירה בין 2 דברים מוחשיים? פחות הגיונית מאשר סתירה בין 2 דברים מופשטים? מה יותר וודאי, משהו מוחשי או מופשט? האם יש סוגים של דברים מוחשיים? האם יש סוגים של דברים מופשטים? האם באמת דברים מוחשיים הם מוחשיים, או שאולי ... לחוש דרך החושים. כמו כן במובן מסויים, כל דבר מוחשי בחושים, הוא גם רק מחשבה מופשטת. כמו כן יש דברים מופשטים שהם יותר או פחות וודאים מדברים מוחשיים. האם קל יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים מאשר במוחשיים? אליעד כהן דן בשאלה האם יותר קשה לחשוב על שני דברים מוחשיים שסותרים זה את זה ונכונים בו זמנית, לעומת שני דברים ... בבית הזה חתול או שאין חתול, מאשר זה שיש פה עץ. למה? כי אני יכול להגיד, אולי אני לא רואה טוב, אבל חתול או שיש או שאין, אין פה מה להתחכם. מה באמת גורם לאנשים לקבל סתירות? הסיבה שאנשים נוטים יותר להאמין בסתירות בדברים מופשטים אינה קשורה ישירות למידת המוחשיות במובן של הבנה דרך החושים, אלא לרמת הוודאות. ככל שדבר נתפס כפחות ברור ופחות ודאי, כך אנשים יכולים יותר בקלות לקבל אפשרות לקיום סתירה. לדוגמה, אליעד מציין את הוויכוח על תחושת רע לי. התחושה רע לי היא מופשטת (לא נתפסת בחושים הפיזיים), אך האדם בטוח לחלוטין שהוא לא רוצה משהו מסוים. לכן ודאות התחושה ... ליותר ודאי מדברים מופשטים. דווקא ההיגיון הפשוט (או שיש מים או שאין מים) נתפס בוודאות גבוהה יותר מהתפיסה החושית (אני רואה מים). האם דברים פחות ברורים מאפשרים לקבל סתירות בקלות? אליעד מאשר כי ככל שרמת הוודאות נמוכה יותר, קל יותר לאדם לקבל סתירות. הוא נותן דוגמה של אדם המתבונן מרחוק בבית: אחד יגיד כן יש שם משהו, ואחר יגיד לא, אין שם משהו. זהו עניין של חוסר בהירות, לא של מוחשיות מול מופשטות. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הסתירה בין בחירה חופשית לבין ידיעה מוקדמת (שאלת הבחירה והידיעה). הוא מסביר שאנשים לא תמיד יורדים לעומק הסתירה, ולכן מקבלים אותה למרות שהיא אינה הגיונית. אילו היו מבינים לעומק, היו רואים מיד את הסתירה ולא היו יכולים לקבל אותה. האם יש יתרון בדברים מוחשיים מבחינת אי - האפשרות לסתירה? אליעד מדגיש שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת האפשרות להכיל סתירה. הוא מבהיר שכל דבר, מוחשי ככל שיהיה, הוא בסופו של דבר נתפס דרך הפשטה שכלית. בסוף כל מידע הופך למופשט, הוא מסביר, ואז הסתירה נבדקת לא דרך החושים אלא דרך ההפשטה. הוא מסכם את הנקודה: חוסר הבהירות וחוסר הוודאות הם אלה שמאפשרים לאנשים לחשוב שיכולות להתקיים סתירות, ולא המופשטות או המוחשיות עצמן. איך מתמודדים עם סתירות בפועל? אליעד מציין שאדם שבאמת תופס שאין הבדל בין דבר להיפוכו - למשל בין יש לאין - עדיין מתפקד בעולם לפי ההבדלים שהוא בוחר לפעול על פיהם. כלומר, למרות ההבנה השכלית ... חי לפי אין הבדל, הוא לא היה מסוגל לתפקד בכלל. אבל בפועל, הוא מסוגל להגיד שאין הבדל ובכל זאת להתנהל לפי הבדלים מסוימים. האם יש הבדל בין הכלה פנימית להכלה חיצונית של סתירות? אליעד שולל את ההבחנה בין הכלה פנימית להכלה חיצונית של סתירות. הוא מסביר שאין באמת תחומים או סוגים שונים של סתירות. מה שמשנה הוא רק רמת ההבנה והוודאות של האדם ביחס למה שהוא תופס. לכן, לדבריו, הסתירה לא קיימת במובן מוחלט בשום תחום, אלא נוצרת רק מתוך חוסר הבנה או חוסר בהירות. ברגע שהאדם מגיע להבנה מלאה, הוא רואה שאין סתירה אמיתית, לא בחושי ולא במופשט. סיכום הדברים: אליעד כהן מסכם את השיחה ואומר שהמסקנה המרכזית היא שאין יתרון אמיתי למוחשי או למופשט מבחינת הסתירה. הסתירה נובעת תמיד מרמת בהירות והבנת הנושא, ולא מעצם היותו נתפס בחושים או בשכל בלבד. גם החושים עצמם הם סוג של הפשטה, ולכן כל המידע, מוחשי ככל שיהיה, הוא מופשט במובן מסוים. לכן, הקלות או הקושי לקבל סתירה תלויים תמיד ברמת הוודאות וההבנה של האדם, ולא בהגדרה המוחלטת של מופשט או מוחשי. מה ההבדל בין מוחשי למופשט? איך אנשים מקבלים סתירות? האם דברים מופשטים פחות ודאיים? איך וודאות משפיעה על תפיסת סתירות? האם חוש הראייה תמיד ודאי? מהי ודאות פנימית? האם קיימת סתירה מוחלטת? ...