... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש ... היה להתקיים תהליך מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא תחושת הצמא: אנחנו לא חושבים קודם האם אנחנו רוצים לשתות, הרצון לשתות פשוט מופיע, ואנחנו מגיבים לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה עשויה לשכנע אותנו שהמחשבה האקראית מוצדקת, כי ההיגיון עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? ... התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול להצדיק את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון נוסף. לפי אליעד, אם מישהו עדיין מחפש פתרון נוסף ... ספציפי. עליו לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב? ...

... מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות נצחית ... מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את ... לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע ... אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד ... חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל ... האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית? ...

... עצמית, רוחניות, אקראי או סיבתי, הכל זה רק מחשבה, לשלוט במחשבות, שליטה במחשבות, מפורסמים של שקר, מורים רוחניים, מה הכי מציק לך, מה אתה הכי רוצה, הכל תלוי בך איך לזהות מה ... וההבדל בין חשיבה אקראית לסיבתית. אליעד מסביר שרוב בני האדם אינם מודעים למה שבאמת מטריד אותם, אלא רק לדברים שעולים בראשם ברגע מסוים. אדם חושב על משהו ומניח מיד שזה ... על אלוהים - וזה שקר פנימי. מה הסיבה שאתה לא מצליח להתגבר על הדברים שמטרידים אותך? אליעד עוסק גם בסיבה שבגללה אנשים לא מצליחים להתגבר על הבעיות שלהם. הוא מסביר שהסיבה העיקרית לכך היא שהם מזגזגים בין שתי גישות לחיים: לפעמים הם אומרים שהכל סיבתי (זאת אומרת, שיש סיבה ברורה לכל דבר), ולפעמים הם אומרים שהכל אקראי (זאת אומרת, שהכל פשוט עולה מעצמו ואין שליטה אמיתית). הזגזוג הזה הוא מה שמונע מהם לפתור בעיות ... לחפש תשובות. ואם הוא מאמין שהכל סיבתי, עליו להמשיך לחקור עד הסוף, להבין מדוע הוא חושב כל מחשבה שעוברת בראשו. כל עוד האדם מזגזג בין שתי הגישות, הוא לא יצליח באמת להתמודד עם מה ... האם אתה מאמין שהכל אקראי או שהכל סיבתי . אם אתה מאמין שהכל סיבתי - תחפש עד הסוף את הסיבה לכל דבר. אל תעצור ואל תוותר, עד שתמצא את התשובה מדוע חשבת את המחשבה המסוימת. אם אתה מאמין שהכל אקראי - הפסיק לשאול שאלות ולא לחפש תשובות ... אתה רוצה לחפש תשובות באופן מלא וסיבתי, או להפסיק לחפש לגמרי. הזגזוג בין הגישות הוא מה שגורם לחוסר הצלחה ותקיעות מתמשכת. רק כאשר תהיה עקבי וברור עם עצמך, תוכל באמת לפתור את הבעיות ... הכי מטריד אותי? האם הכל אקראי או סיבתי? מי הם מפורסמים של שקר? מה המשמעות של מודעות עצמית? למה קשה לי להתגבר על בעיות? איך לזהות מה אני באמת רוצה? ...

... את עצמך לרצות משהו? על מי מוטל נטל ההוכחה? איך לנצח בוויכוח? רצון אפשרי, רצון מחויב, רצון פשוט, רצון סיבתי, חובת ההוכחה איך לשכנע את עצמך לרצות משהו שאתה לא באמת רוצה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשנות רצונות ולשלוט בהם, ובעיקר איך ... גם אם בפועל אתה לא מרגיש רצון כזה כרגע. אליעד פותח בהסבר כללי על שני סוגים עיקריים של רצונות: רצון סיבתי - רצון שנובע מסיבה כלשהי, למשל אדם שרוצה להגיע לעבודה בזמן כדי להרוויח כסף בסוף החודש. הוא לא רוצה להגיע לעבודה בזמן סתם כך, אלא בגלל התוצאה שתתקבל מכך. רצון פשוט (רצון מחויב) - רצון שלא נשען על סיבות חיצוניות, אלא רצון פנימי מוחלט ללא הסבר. למשל, אדם רעב רוצה לאכול פשוט כי הוא רוצה לאכול, בלי להסביר למה. האם אפשר להפוך רצון סיבתי לרצון פשוט? אליעד מסביר כי רצון פשוט הוא בעצם אשליה במובן מסוים, כי גם הרצונות הפשוטים ביותר עדיין תלויים באמונה פנימית מאוד חזקה. אם תיקח רצון פשוט לכאורה ותנסה לחקור אותו לעומק, בסופו של דבר תוכל להגיע להבנה שגם הוא נשען על סוג של אמונה או על סיבה נסתרת, גם אם לא מודעת לך. למשל, אם אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, פשוט כי ככה אני רוצה, אפשר להתחיל לאתגר אותו בשאלה - אולי אתה רוצה להרגיש רע? למה לא? האדם יענה שזה לא הגיוני, וכאן בדיוק הטכניקה של אליעד נכנסת לפעולה: כאשר רצון הוא פשוט, כלומר, ללא סיבות חיצוניות, יש צורך לענות לו בצורה לא הגיונית - פשוט להתעקש בצורה הפוכה: אני רוצה להרגיש רע. מה שיקרה הוא אחד משניים: או שתחשוף שהרצון הפשוט לכאורה אינו באמת פשוט, אלא יש מאחוריו סיבה נסתרת. או שתגיע למצב של ניטרול הרצון, וכבר לא יהיה אכפת לך אם תרגיש טוב או רע. איך להשתמש בטכניקת ההיפוך לשכנוע עצמי? אם יש לך רצון שאתה רוצה לשכנע את עצמך להאמין בו, למשל אני רוצה לרצות לעשות כסף סתם כך, ללא סיבות, הדרך היא להתעמת עם המחשבה ההפוכה. המוח אומר לך: למה שתרצה לעשות כסף בלי סיבה? ועליך להשיב למוח בצורה לא הגיונית: ככה, אני רוצה לעשות כסף סתם כי ככה אני רוצה. בהתחלה זה ייראה מוזר או לא טבעי, אך אם תחזור על כך מספיק פעמים, המוח ... צריך, ובכך להעביר את נטל ההוכחה לצד השני. אותו עיקרון נכון גם בשכנוע עצמי - אם יש מחשבה שאומרת לך אין סיבה שתרצה לעשות כסף סתם כך, אתה יכול להשיב לה: תוכיחי לי למה לא. על ידי כך, אתה מעביר את חובת ההוכחה אליה, והיא נחלשת מכיוון שאינה יכולה לספק הוכחות ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן ... נותן היא של אדם שרוצה לקנות נעליים. לפני שהוא החליט לקנות, הוא לא שם לב לפרסומות של נעליים, אבל מהרגע שהוא החליט, הוא פתאום רואה פרסומות כאלה בכל מקום. הסיבה לכך היא שבתת המודע נמצאים כל הזמן כל הדברים, כל האפשרויות והמידע, אבל ... רוצה מים, אבל הוא לא ימצא מים רק בגלל שהוא רוצה אותם. זאת אומרת שהתודעה אמנם מכוונת את תשומת הלב, אבל לא יוצרת מציאות חדשה באופן ישיר. האם התהליך אקראי או סיבתי? אליעד מתייחס לנושא של אקראיות מול סיבתיות. הוא מסביר שיש תהליכים במציאות שהם אקראיים, אך יש גם דברים שהאדם גורם להם באופן סיבתי. לדוגמה, אם אדם רוצה לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם ... מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד מסביר שבסופו של דבר אין דבר שהוא באמת אקראי לגמרי או סיבתי לגמרי. כל תופעה כוללת שילוב של תהליכים מודעים וסיבתיים לצד תהליכים תת - מודעים ואקראיים. התודעה משחקת משחק של התמקדות בדברים ... האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי?

... תהליך של בעלי החיים, השכל שיש בכל דבר, תהליך סיבתי, תהליך אקראי, האנשה של בעלי חיים איך מנתחים ... הדרך בה אנחנו מפרשים את התנהגותם. מהו תהליך סיבתי ומהו תהליך אקראי? ננחה כי ישנם תהליכים סיבתיים שהם תהליכים שבהם יש קשר ברור בין פעולה לתוצאה, כמו שזיהינו אצל בעלי חיים. לדוגמה, כאשר ... בהרצאה נדונה גם אפשרות של תהליך אקראי, שבו אין סיבה ברורה לפעולה. כלומר, אם נניח את התנהגות בעלי ... שהלביאה לא תמיד הייתה משוכנעת שהסיכון שווה את התוצאה. ההבנה שבעלי חיים פועלים מתוך שיקול של טוב ורע - האם זה שיקול סיבתי או אקראי? בהמשך, העלו את השאלה האם התהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי או אקראי. האם התנהגות האריה והלביאה נובעת ... שהנחת היסוד היא שהתנהגות בעלי החיים נתפסת כסיבתית, כלומר, כל פעולה יש לה מניע ברור, כמו ... או הגנה על טרף. האם אנחנו יכולים להחיל תהליכים סיבתיים על בעלי חיים כמו אצל בני אדם? אחת השאלות המרכזיות הייתה האם תהליכים סיבתיים, כפי שהם מובנים אצל בני אדם, ניתן להחילם גם ... אם אנו מניחים שהתהליך שבו בעלי חיים פועלים הוא סיבתי, יש להבין את מניעיהם לעומק, על מנת לא לפשט את ... פועלים מתוך שיקול דעת כמו בני אדם. מהו תהליך סיבתי? האם בעלי חיים חושבים כמו בני אדם? האנשה של ...

... הרצון, איך משנים רצון? איך יוצרים רצון? איך לחזק רצון? איך להחליש רצון? איך לשנות רצון? רצון אקראי, רצון סיבתי, איך עובד הרצון? איך להשפיע על אנשים? איך ליצור מוטיבציה? איך לשכנע? nlp מהם ... ואיך ניתן לשנות את הרצון? הרצון, כפי שמוסבר בהרצאה, לא תמיד פועל בצורה מסודרת וברורה, ולעיתים נדמה שהוא אקראי. כאשר אדם רוצה משהו, יש לבדוק האם מדובר ברצון שמגיע מסיבה או אם מדובר ברצון אקראי, שאין לו הסבר ישיר או סיבתי. אליעד מציין כי לא ניתן לפעול או לרצות משהו בלי סיבה, אם כי לפעמים נדמה שהרצון אינו מושפע ממניע ברור. מהו רצון אקראי ומהו רצון סיבתי? רצון אקראי הוא רצון שאין לו סיבה ברורה. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להיות טייס, אך אינו מסביר מדוע הוא רוצה זאת, הוא מציין רצון אקראי. הוא מבצע את הרצון רק משום שזה מה שהוא רוצה, ולא בגלל סיבה כלשהי. מנגד, יש רצון סיבתי, שבו הרצון נובע מסיבה. אם אדם רוצה להיות טייס, יש לכך סיבות או מניעים ברורים, כמו הרצון להגיע ליעדים מסוימים, להשיג מטרות בחיים, או רצון להיות חלק מעיסוק מסוים. כיצד ניתן לחזק את הרצון או להחליש אותו? לפי אליעד, ישנן דרכים לחזק או להחליש רצון, וזה תלוי בסיבות שגורמות לרצון. אם אדם רוצה לחזק את רצונו, עליו להוסיף עוד סיבות שמסבירות את הרצון, ובכך הוא יוכל להגביר את עוצמת הרצון. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות טייס, הוא יכול להוסיף סיבות כמו אני רוצה להיות טייס כי אני רוצה להיות עצמאי או אני רוצה טייס כי אני אוהב את תחום התעופה. כל סיבה כזו מחזקת את הרצון ומביאה אותו ממקום של אקראיות למקום של סיבתיות. לגבי איך להחליש את הרצון, אליעד מציין שדרך אחת להחליש רצון היא לשאול את עצמך למה אתה רוצה משהו, ובמידה והתשובה לא מבוססת על סיבה חזקה וברורה, תוכל להחליש את הרצון. אם אדם רוצה משהו מתוך תחושת חובה או מתוך סיבות שאינן אמיתיות, הוא יכול להחליש את הרצון על ידי חקירה של הסיבות שמאחוריו. האם אפשר ליצור רצון באופן אקראי? נראה שאליעד סבור שאפשר להפעיל רצון גם בדרך אקראית, אולם לפעמים ההבנה שהרצון הוא אקראי יכולה לשנות את המידה שבה אנחנו פועלים על פיו. כאשר אדם מבין שלמעשה אין לו סיבה מסוימת לרצות משהו, זה יכול להפחית את עוצמת הרצון, משום שהוא מבין שייתכן ויהיה ... או פשוט לא לרצות את זה יותר. כיצד ניתן להשפיע על אחרים דרך הרצון? אליעד מציין את השפעת הרצון גם על אחרים. לדוגמה, אם ילד לא רוצה לעשות שיעורים, אפשר להסביר לו את הסיבות מדוע הוא צריך ללמוד. אם לא מצליחים לשנות את דעתו, כדאי לשנות את הסיבות שהוא מביא כצידוק להתנהגותו. במקרים אחרים, ניתן להחליש את הרצון של מישהו בעזרת שינוי הסיבות או על ידי הצגת סיבות חלופיות. לדוגמה, אם ילד רוצה לשחק כל היום, אפשר להציג לו את הסיבות מדוע זה לא כדאי. האם הרצון הוא תמיד אקראי או סיבתי? הרצון, על פי אליעד, הוא תמיד תוצאה של שילוב בין סיבה לאקראיות. הרצון יכול להתגלות כהחלטה אקראית או כתוצאה מסיבה מסוימת, תלוי איך אנחנו בוחרים להסתכל עליו. בסופו של דבר, הרצון תמיד מבוסס על משהו - בין אם מדובר בסיבה ובין אם מדובר במניע אקראי. מהי המהות של הרצון? מהות הרצון, כפי שנדמה מההרצאה, היא שילוב של הסיבה והרצון האקראי. השאלה הגדולה היא האם אנחנו יכולים להפעיל את הרצון בצורה של ...

... סיבתית - איך לעשות מניפולציה, באמצעות חיבור סיבתי שגוי, בין טענות שהן אכן נכונות? איך להציג משפטים שהם אמת, ולחבר אותם למסקנה שגויה? איך לשתול מחשבה? איך לשכנע מישהו? איך לנצח בויכוח, באמצעות חיבור לוגי סיבתי שגוי, בין רעיונות נכונים? קשר סיבתי שגוי וכאן אבאר עוד שיטת מניפולציה מתוחכמת, והיא על ידי זה שמציגים שני רעיונות שהם אכן נכונים, אבל יוצרים ביניהם קשר סיבתי שהוא לא בהכרח נכון, אלא לפעמים הוא דווקא נגדי. והרעיון הזה, דומה לרעיון שאומר, שתציג מספר דברים שהם נכונים ושהשומע יסכים ... האלו, היא לא בהכרח האמת. מילה שמייצגת סיבתיות . כגון: בגלל ש כאשר רק ולכן למרות וכיוב, מילים שמבטאות קשר סיבתי כלשהו בין שני רעיונות. כאשר יכול להיות שהרעיונות עצמם הם אכן אמת. אבל המסקנה הלוגית שמוסקת מהם, היא לא בהכרח אמת. לדוגמה, ... הוא רוצה להצליח בחיים. אבל החיבור הסיבתי שבין שני המשפטים האלו, שכאילו כדי שתצליח בחיים, לשם כך עליך ללכת לעשות שיעורים, הוא כמובן לא בהכרח נכון. או לדוגמה נניח ... בגלל שהוא מאחר לשיעור. אלא אולי זה מסיבות אחרות, שאולי הן קשורות דווקא למורה. נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לראות סרט אקשן, והוא לא אוהב סרטי אקשן. באפשרות לדוגמה לומר, ... דברים שהם אכן נכונים, אבל אתה יוצר קשר סיבתי שאינו בהכרח נכון, בין המשפטים עצמם, שהם עצמם אכן נכונים. ולכן, בכל פעם שאתה שומע מילים שמבטאות סיבתיות, כגון לכן בגלל כאשר למרות ש בגלל ש משום כך וזו הסיבה ש ואף על פי וכיוב, עליך לשים לב, האם הרעיון של הקשר הסיבתי שבין המשפטים האלו, האם הוא נכון באמת, או שמא הוא רק נשמע נכון, בגלל המשפטים ה - אולי נכונים, שסביבו?! ...

... אקראי, שכנוע סיבתי, לשכנע מישהו באופן אקראי, לגרום למישהו לחשוב משהו, לשכנע מישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לא להתאבד, לגרום למישהו לרצות לחיות, ... אדם לשנות את דעתו או התנהגותו. על פי אליעד, כל מחשבה או פעולה של האדם נוצרת משילוב של שני מנגנונים - סיבתי ואקראי. מצד אחד, קיימת סיבה הגיונית וברורה שבגללה האדם חושב או מתנהג כפי שהוא מתנהג. מצד שני, תמיד קיים מרכיב אקראי לחלוטין שמביא את האדם לחשוב ולפעול בצורה מסוימת, גם ללא סיבה ברורה. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להתאבד. אם ננסה לשכנע אותו לא לעשות זאת, קיימים שני נתיבים שונים לשכנוע שלו. הראשון הוא נתיב סיבתי, והשני הוא נתיב אקראי. איך פועל השכנוע הסיבתי ומהי חשיבותו? בשכנוע הסיבתי אנחנו מתמקדים בהיגיון של האדם ומנסים להוכיח או להפריך את הטענות שהוא מציג. למשל, אם האדם אומר שהוא רוצה להתאבד בגלל סיבות מסוימות, כמו כישלון או חוסר משמעות בחיים, ניתן לנסות להפריך את ההיגיון שמאחורי אותן סיבות. למשל, ניתן לומר לו שיש דברים טובים שהוא אינו שם לב אליהם, או שהסיבות שלו הן חלקיות ולא נכונות במלואן. במקרה זה, השכנוע נעשה על ידי טיעונים נגדיים והסברים לוגיים. עם זאת, אליעד כהן מדגיש שאם האדם אינו מגיב לנתיב השכנוע הסיבתי, קיימת אפשרות שנייה, שהיא נתיב אקראי. האם ניתן לשכנע אדם באמצעות שכנוע אקראי בלבד? אליעד מסביר שהנתיב השני של השכנוע, ... כנראה שהוא כבר לא ישפיע גם בפעמים הבאות. אבל אם מבינים שהשכנוע יכול להתבסס גם על רכיב אקראי ולא רק על סיבות הגיוניות, יש היגיון רב לחזור שוב ושוב על אותו המסר בדיוק, ללא כל שינוי. אליעד מביא משפט מפורסם שאומר: רק טיפש עושה את אותו הדבר ומצפה לתוצאה שונה. לפי דעתו, מי שהמציא משפט זה הוא הטיפש, משום שהוא מניח שכל הפעולות הן סיבתיות בלבד, ולא מביא בחשבון שישנן פעולות שמצליחות דווקא בגלל המרכיב האקראי. מכיוון שקיימת האפשרות האקראית, בהחלט ייתכן שדווקא חזרה עקבית על אותו המסר בדיוק תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחרת. איך מתמודדים עם אדם שמתעקש על מחשבתו המקורית? אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו מתמודדים עם אדם שמחזיק בדעה שלילית מאוד על ... טובים הוא חייב להתמודד מחדש עם הסתירה למחשבה שלו שהחיים רעים בלבד. אליעד מדגיש כי לשני המסלולים (הסיבתי והאקראי) יש מקום חשוב בשכנוע. באופן אידיאלי, אפשר לשלב בין שני המסלולים - בתחילה להשתמש בהיגיון ובטיעונים, ואם זה לא עובד, ... לשימוש בשכנוע האקראי על ידי חזרה עקבית על אותו המסר. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכנוע מבוסס הן על היגיון סיבתי והן על מרכיבים אקראיים. לכן, כשמנסים לשכנע אדם לשנות דעה או התנהגות, כדאי להפעיל את שני המנגנונים - להתחיל בנימוקים לוגיים, ... עד שמשהו, אפילו באקראי, יגרום לו לשנות את דעתו או את ההחלטה שלו. איך לשכנע אדם לא להתאבד? מהו שכנוע סיבתי? כיצד פועל שכנוע אקראי? האם חזרה על מסרים משכנעת? איך לשנות את דעתו של אדם? איך לגרום לאדם לרצות לחיות? האם אפשר לשכנע ללא ...

... להגיע להתעוררות רוחנית? איך להתעורר רוחנית? איך להפוך להיות אלוהים? איך לצאת מהשכל? איך להגיע להארה רוחנית? הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, הארה רוחנית קורית מעצמה, איך להירדם? לשנות תודעה איך מתרחשת התעוררות רוחנית בפועל? אליעד כהן מסביר באופן מפורט את ... בדוגמה פשוטה: הרגע שבו אדם נרדם או מתעורר. אליעד מדגיש את העובדה שהרגע שבו אדם עובר ממצב ערות למצב שינה או להפך, הוא רגע ספציפי וחד מאוד. הרגע המדויק הזה, לדבריו, הוא תוצאה של משהו שקורה מעצמו, ולא של פעולה מודעת ישירה של האדם. אף אחד לא יכול ממש להחליט באיזו שנייה הוא יירדם או יתעורר. כך גם ... אם היה קיים כזה כפתור, לא ניתן היה להפעיל אותו מחדש לאחר הכיבוי. מה שאפשר לעשות הוא רק ליצור תנאים עקיפים, כדי שהכיבוי יתרחש מעצמו באופן טבעי. מה זה הארה רוחנית סיבתית ומהי הארה רוחנית אקראית? אליעד מבחין בין הארה רוחנית אקראית לסיבתית. הארה רוחנית אקראית מתרחשת כביכול סתם כך, בלי שאדם מתכנן או יוצר תנאים מיוחדים עבורה. דוגמה לכך היא מצב שבו פתאום האדם מתעורר מבלי שהתכוון לכך מראש. הארה רוחנית סיבתית, לעומת זאת, היא תהליך שבו האדם יוצר תנאים ספציפיים שיובילו אותו להארה. למרות זאת, גם אם התהליך נראה סיבתי, עדיין יש בו אלמנט של אקראיות, כי ההתעוררות עצמה מתרחשת מאליה ולא מתוקף החלטה. מהן הדרכים המעשיות ליצור תנאים להתעוררות ...