... להיות
אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 6 מהי הבחירה ... עצמה, שהיא חלק מהמציאות הכוללת. זאת דרך בה האדם מבין את חווית
האלוהות והקיום עצמו, כשהוא חווה את כל העולם כאחד. כאשר אדם שואל למה אני יושב על הכיסא?, התשובה כבר לא תתמקד רק באדם הספציפי עצמו, אלא תראה את השאלה מההסתכלות של
אלוהים, כי האדם מבין שהוא לא רק קיים אלא הוא עצמו התגלמות של המציאות כולה. בהמשך השיחה, האדם מגלה שהוא לא רק שואל שאלות על חייו האישיים, אלא הוא שואל את השאלות מתוך תודעה של
אלוהים עצמו.
כאלוהים, הוא מתחיל לשאול שאלות כמו למה אני קיים? או למה אני רוצה את זה?, שאלות שאותן הוא שואל לא כישות נפרדת אלא כחלק מהמציאות כולה. האדם מגיע למסקנה כי כל מה שקורה, מתרחש כרצונו של
אלוהים, אבל גם כאן יש שאלה עמוקה: מה אחראי לרצון של
אלוהים? החקירה הזו מובילה את האדם לתובנה שזו לא רק התודעה או הרצון שמניעים אותו, אלא הוויה אחת שכוללת הכל. הרצון של
אלוהים לא יכול להיות רצון עצמאי, כי אם כל הקיום הוא אחד, אין מקום לרצון שונה. התהליך הזה מבטל את המושג של רצון חופשי ... את הכל, הוא מוצא את עצמו שואל לא רק את שאלותיו כישות נפרדת, אלא
כאלוהים. השאלה למה אני קיים? לא נובעת מאדם שמנסה להבין את עצמו כישות, אלא מתוך חוויית
אלוהים - כי הוא מבין שלמעשה כל מה שיש הוא התגלמות של התודעה האחת, ושהוא עצמו חלק ממנה. מהי בחירה חופשית? האם יש לנו רצון ... רצון הקיום משתלשל לתודעה? מהו הקיום עצמו? מה הכוונה להסתכלות של
אלוהים? ממשיכים בספר חלק ראשון עמוד 171. אחרי שהאדם מבין שאין לו בחירה, והכל זה התהוות אחת, אם האדם ממשיך להתבונן לעומק, ... למעשה מי עשה? זה שחולם. אז למשל כשהוא אומר, אני הולך, הוא מתכוון
שאלוהים בתוכו גורם לו ללכת, וגם מקיים אותו. זה נקרא ביטול האני מעל ידי הבנה. ואז זה מוביל את האדם, שאין יותר אני, שכול פעם ... רק אחד, זה מתחבר ונשאר רק אני אחד שעושה את הכל. בהתחלה האדם חושב
שאלוהים הוא מישהו שזר לו, ואז כאשר האדם מתבונן פנימה הוא מגלה את הנוסף. מה הכוונה של להיות
אלוהים? שקודם כל תפסיק לדבר על
אלוהים כעל מישהו זר. האדם צריך להבין שהוא זה
האלוהים. וכשהאדם מתחיל לשאול, מי אני? הוא מגלה שהוא בכלל חלק ממישהו אחר. כאשר אני אומר, אני הולך, זה מישהו עושה שאני אהיה ... בחירה, אז זה מעלים לו את האגו, עד שהוא נעלם. אחרי שהאדם מבין שהוא
אלוהים, הוא מתחיל לשאול שאלות
כאלוהים. אתה עדיין תשאל, למה הגוף הזה יושב פה? אבל יהיה הבדל, עד עכשיו שאלת כאדם, למה אני יושב על הכסא? אבל עכשיו תשאל
כאלוהים, למה אני
אלוהים יושב על הכסא? למה אני קיים? ולמה יש לי רצון? וכו. שאלה: אם נכללת
באלוהים, אז איך זה שיש עוד שאלות? אליעד: נכללת
באלוהים אבל לא עד הסוף. לא נכללת
באלוהים האמיתי. הבנת שאתה הראשון, אבל עדיין אתה נפרד ממי שזה לא אתה. שאלה: מדוע
אלוהים פיצל את העולם? אליעד: עכשיו אתה שואל, למה
אלוהים פיצל את העולם? אבל יבוא יום ותשאל, למה אני פיצלתי את העולם? תכנס לתודעה של
אלוהים, ותשאל, למה עשיתי? האדם מגיע למסקנה שהכל זה כרצונו, אבל עדיין יש שאלה רצינית, מה אחראי לרצונו של
אלוהים? אתה שואל, למה אני
כאלוהים רוצה את זה? ונאמר, גם רצונו של
אלוהים, לא יכול להיות כרצונו. מה הכוונה? שהאדם מגיע לחוויה שהכל זה כרצונו, אבל אז אתה מגלה, שלא יכול להיות שרצונך הוא רצונך. למה? כי ההוויה של
אלוהים קיומה מחויב, אבל הרצון והתודעה העצמית של