רע, החיסרון בלהיות אלוהים, להרגיש רע כאלוהים, לסבול באמת או כאילו
למה יש רע בעולם אם אלוהים הוא מושלם?
אליעד כהן מסביר בהרצאה את הנושא של תחושת הרע והסבל בעולם מנקודת המבט של אלוהים ושל האדם, ומדוע קיימת בכלל תחושה של חיסרון או סבל כאשר הכל לכאורה אחד ומושלם. התפיסה הבסיסית שאליעד מציג היא שהכל הוא אחד מוחלט, אבל בתוך האחדות הזו, יש גם תחושה של הפרדה, של טוב ורע. אלוהים, כביכול, הוא שלמות ואחדות, ובכל זאת יש חוויה של סבל וחיסרון.
האם אלוהים יכול להרגיש רע באמת?
אליעד מתייחס לשאלה האם אלוהים עצמו יכול להרגיש רע. הוא מסביר שמכיוון שאלוהים הוא האחדות עצמה, הוא לא באמת סובל. מצד שני, דווקא מפני שהוא אינסופי, הרי שבתוך האינסוף חייבות להיות כל האפשרויות, כולל האפשרות של סבל. כלומר, אלוהים חווה סבל, אך החוויה שלו של סבל שונה בתכלית מחוויית הסבל האנושית. אלוהים חווה סבל בצורה מודעת ומוחלטת, כיוון שהוא גם הצד שסובל וגם הצד שגורם לסבל, והוא מודע לכך באופן מלא ומוחלט.
מהי המשמעות של סבל אמיתי וסבל מדומה?
אליעד מבדיל בין שני סוגי סבל: סבל אמיתי וסבל מדומה. סבל אמיתי הוא סבל מוחלט, מצב שבו האדם או הישות סובלים באמת באופן מוחלט וללא שום דרך להפסיק את הסבל. לעומת זאת, סבל מדומה הוא מצב שבו האדם סובל רק משום שהוא לא מבין את המציאות לאשורה. האדם חווה את עצמו כישות נפרדת, ולכן נדמה לו שהוא סובל באמת, אבל ברגע שהוא מבין שהכל אחד, הסבל נעלם.
אליעד נותן דוגמה לכך: כשאדם הולך ברחוב ונפצע, הוא מרגיש כאב אמיתי. אך האם זה באמת סבל מוחלט? התשובה היא שלא. זה סבל מדומה בלבד, כי האדם מרגיש סבל רק משום שהוא מזדהה עם הגוף שלו ועם הרגש שלו. אך מנקודת מבט מוחלטת, אין באמת הפרדה בין האדם לבין העולם סביבו, ולכן הסבל הוא תמיד מדומה. ברגע שהאדם מגיע להבנה שהכל הוא אחד, הוא לא יוכל יותר לחוות סבל כאמיתי, כי הוא רואה את האחדות השלמה שבכל דבר.
מדוע יש צורך בחוויה של סבל בעולם?
אליעד מסביר שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהשלמות. דווקא מכיוון שהמציאות מושלמת ואינסופית, היא חייבת להכיל בתוכה את כל האפשרויות. אחת האפשרויות הללו היא האפשרות של חוויית סבל ושל תחושת חיסרון. זה לא באג במערכת, אלא תכונה הכרחית של אינסוף ושלמות. אם לא הייתה אפשרות של סבל, הרי שהמציאות לא הייתה באמת אינסופית ושלמה, אלא חסרה אפשרות מסוימת.
הסיבה שהאדם סובל, לפי אליעד, היא משום שהאדם לא תופס שהוא עצמו אלוהים, שהוא האחד המוחלט. האדם תופס את עצמו כישות מוגבלת, וכך נוצרת אצלו תחושת חיסרון, כי הוא מנסה כל הזמן להשיג משהו שחסר לו. אך אם הוא יבין שהכל הוא שלמות אחת, שאין באמת משהו שחסר, כל תחושת הסבל תיעלם לחלוטין.
איך אפשר להפסיק לסבול בעולם הזה?
אליעד מציע דרך להפסיק את הסבל: להגיע להבנה מוחלטת שהכל הוא אחד. הוא מדגיש שכדי להפסיק לסבול, האדם צריך להפסיק להזדהות עם הרגשות, עם המחשבות, ועם הגוף שלו. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא מבין באופן מוחלט שהמציאות האמיתית היא שלמות אחת שאין בה שום הפרדה ושום חיסרון.
הוא נותן דוגמה של אדם שפוגע באצבע שלו וחש כאב. האדם חושב: "כואבת לי האצבע". אבל אם הוא יבין לעומק שאין באמת הפרדה בין האצבע שלו לבין השולחן או הסביבה, ושהכל הוא אחד, הוא יבין שהכאב הוא לא באמת שלו, אלא רק חלק מהחוויה הכללית של המציאות. ברגע שאדם חווה זאת באמת, ולא רק בצורה תיאורטית, הסבל שלו נפסק לחלוטין, משום שהכאב כבר אינו "שלו", אלא חלק אינטגרלי מחוויה של שלמות.
האם להגיע להבנה של אחדות מוחלטת זה אפשרי?
אליעד כהן מסביר שההבנה הזו היא אכן אפשרית, אך דורשת מאמץ נפשי ורוחני. זה לא משהו שקורה ברגע אחד, אלא תהליך מתמשך שבו האדם בודק שוב ושוב את הנחות היסוד שלו ומנסה להבין את המציאות בצורה מדויקת יותר. ככל שהאדם מבין יותר שהמציאות היא אחדות מוחלטת, כך הוא משתחרר מהסבל ומהחיסרון.
הוא מבהיר שלמרות שזה נראה קשה ואפילו בלתי אפשרי, התהליך הזה הוא התהליך היחיד שבאמת משחרר את האדם מסבל. לא מדובר על אמונה או רעיון מופשט, אלא על הבנה ישירה, חווייתית, שמגיעה מתהליך של חקירה עצמית מעמיקה ומתמשכת.
אליעד מדגיש שהיכולת להפסיק לסבול קיימת אצל כל אדם, אך לא כל אדם מגיע אליה, כי רוב האנשים מעדיפים להתעלם מהשאלה המרכזית הזו ולהמשיך לסבול, במקום לנסות להבין לעומק את המציאות ולהפסיק להזדהות עם תחושת האגו וההפרדה.
אליעד כהן מסביר בהרצאה את הנושא של תחושת הרע והסבל בעולם מנקודת המבט של אלוהים ושל האדם, ומדוע קיימת בכלל תחושה של חיסרון או סבל כאשר הכל לכאורה אחד ומושלם. התפיסה הבסיסית שאליעד מציג היא שהכל הוא אחד מוחלט, אבל בתוך האחדות הזו, יש גם תחושה של הפרדה, של טוב ורע. אלוהים, כביכול, הוא שלמות ואחדות, ובכל זאת יש חוויה של סבל וחיסרון.
האם אלוהים יכול להרגיש רע באמת?
אליעד מתייחס לשאלה האם אלוהים עצמו יכול להרגיש רע. הוא מסביר שמכיוון שאלוהים הוא האחדות עצמה, הוא לא באמת סובל. מצד שני, דווקא מפני שהוא אינסופי, הרי שבתוך האינסוף חייבות להיות כל האפשרויות, כולל האפשרות של סבל. כלומר, אלוהים חווה סבל, אך החוויה שלו של סבל שונה בתכלית מחוויית הסבל האנושית. אלוהים חווה סבל בצורה מודעת ומוחלטת, כיוון שהוא גם הצד שסובל וגם הצד שגורם לסבל, והוא מודע לכך באופן מלא ומוחלט.
מהי המשמעות של סבל אמיתי וסבל מדומה?
אליעד מבדיל בין שני סוגי סבל: סבל אמיתי וסבל מדומה. סבל אמיתי הוא סבל מוחלט, מצב שבו האדם או הישות סובלים באמת באופן מוחלט וללא שום דרך להפסיק את הסבל. לעומת זאת, סבל מדומה הוא מצב שבו האדם סובל רק משום שהוא לא מבין את המציאות לאשורה. האדם חווה את עצמו כישות נפרדת, ולכן נדמה לו שהוא סובל באמת, אבל ברגע שהוא מבין שהכל אחד, הסבל נעלם.
אליעד נותן דוגמה לכך: כשאדם הולך ברחוב ונפצע, הוא מרגיש כאב אמיתי. אך האם זה באמת סבל מוחלט? התשובה היא שלא. זה סבל מדומה בלבד, כי האדם מרגיש סבל רק משום שהוא מזדהה עם הגוף שלו ועם הרגש שלו. אך מנקודת מבט מוחלטת, אין באמת הפרדה בין האדם לבין העולם סביבו, ולכן הסבל הוא תמיד מדומה. ברגע שהאדם מגיע להבנה שהכל הוא אחד, הוא לא יוכל יותר לחוות סבל כאמיתי, כי הוא רואה את האחדות השלמה שבכל דבר.
מדוע יש צורך בחוויה של סבל בעולם?
אליעד מסביר שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהשלמות. דווקא מכיוון שהמציאות מושלמת ואינסופית, היא חייבת להכיל בתוכה את כל האפשרויות. אחת האפשרויות הללו היא האפשרות של חוויית סבל ושל תחושת חיסרון. זה לא באג במערכת, אלא תכונה הכרחית של אינסוף ושלמות. אם לא הייתה אפשרות של סבל, הרי שהמציאות לא הייתה באמת אינסופית ושלמה, אלא חסרה אפשרות מסוימת.
הסיבה שהאדם סובל, לפי אליעד, היא משום שהאדם לא תופס שהוא עצמו אלוהים, שהוא האחד המוחלט. האדם תופס את עצמו כישות מוגבלת, וכך נוצרת אצלו תחושת חיסרון, כי הוא מנסה כל הזמן להשיג משהו שחסר לו. אך אם הוא יבין שהכל הוא שלמות אחת, שאין באמת משהו שחסר, כל תחושת הסבל תיעלם לחלוטין.
איך אפשר להפסיק לסבול בעולם הזה?
אליעד מציע דרך להפסיק את הסבל: להגיע להבנה מוחלטת שהכל הוא אחד. הוא מדגיש שכדי להפסיק לסבול, האדם צריך להפסיק להזדהות עם הרגשות, עם המחשבות, ועם הגוף שלו. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא מבין באופן מוחלט שהמציאות האמיתית היא שלמות אחת שאין בה שום הפרדה ושום חיסרון.
הוא נותן דוגמה של אדם שפוגע באצבע שלו וחש כאב. האדם חושב: "כואבת לי האצבע". אבל אם הוא יבין לעומק שאין באמת הפרדה בין האצבע שלו לבין השולחן או הסביבה, ושהכל הוא אחד, הוא יבין שהכאב הוא לא באמת שלו, אלא רק חלק מהחוויה הכללית של המציאות. ברגע שאדם חווה זאת באמת, ולא רק בצורה תיאורטית, הסבל שלו נפסק לחלוטין, משום שהכאב כבר אינו "שלו", אלא חלק אינטגרלי מחוויה של שלמות.
האם להגיע להבנה של אחדות מוחלטת זה אפשרי?
אליעד כהן מסביר שההבנה הזו היא אכן אפשרית, אך דורשת מאמץ נפשי ורוחני. זה לא משהו שקורה ברגע אחד, אלא תהליך מתמשך שבו האדם בודק שוב ושוב את הנחות היסוד שלו ומנסה להבין את המציאות בצורה מדויקת יותר. ככל שהאדם מבין יותר שהמציאות היא אחדות מוחלטת, כך הוא משתחרר מהסבל ומהחיסרון.
הוא מבהיר שלמרות שזה נראה קשה ואפילו בלתי אפשרי, התהליך הזה הוא התהליך היחיד שבאמת משחרר את האדם מסבל. לא מדובר על אמונה או רעיון מופשט, אלא על הבנה ישירה, חווייתית, שמגיעה מתהליך של חקירה עצמית מעמיקה ומתמשכת.
אליעד מדגיש שהיכולת להפסיק לסבול קיימת אצל כל אדם, אך לא כל אדם מגיע אליה, כי רוב האנשים מעדיפים להתעלם מהשאלה המרכזית הזו ולהמשיך לסבול, במקום לנסות להבין לעומק את המציאות ולהפסיק להזדהות עם תחושת האגו וההפרדה.
- למה אלוהים מרגיש רע?
- איך להפסיק לסבול באמת?
- מה ההבדל בין סבל אמיתי למדומה?
- האם אלוהים סובל באמת?
- איך להשתחרר מתחושת חיסרון?
- למה יש רע בעולם מושלם?
- איך לחוות את האחדות המוחלטת?