האם אפשר לחפש את האמת בלי שום אינטרסים?

אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מחפש את האמת, הוא תמיד חייב לפעול מתוך אינטרס כלשהו. הוא מדגיש שבאופן מוחלט, אין אפשרות לחפש את האמת ללא אינטרס, משום שכל פעולה שאדם עושה נובעת מאינטרס כלשהו. לדבריו, לא מדובר רק באינטרס מובהק כמו השגת כסף או הצלחה, אלא גם בעצם הרצון לגלות את האמת עצמו.

אליעד מסביר זאת בדוגמה: אם מישהו שואל "האם בחדר יש חתול?", יכול להיות שהאינטרס שלו הוא לדעת זאת פשוט בשביל להרגיש טוב, או כדי לדעת משהו שימושי. אבל גם אם הוא טוען שאין לו שום מטרה מעבר לסקרנות טהורה, הרי שסקרנות זו עצמה היא אינטרס. השאלה לא הייתה קיימת כלל אם לא היה קיים האינטרס הזה, משום שהאדם שואל את עצמו שאלה כלשהי רק בעקבות אינטרס מסוים.

מדוע כל חיפוש אחר אמת מחייב אינטרס?

אליעד מסביר שאמת תמיד חייבת להיות ביחס למשהו, וכדי לשאול שאלה צריך שיהיה קיים מראש רצון מסוים. לדוגמה, אם אדם שואל "איך הכי נכון לעבור את הכביש?", הוא עושה זאת רק כי קיים לו אינטרס כלשהו לעבור את הכביש בבטחה או מהר. אם לא היה לו אינטרס כזה, השאלה לא הייתה נוצרת בכלל. לכן, לדבריו, כל שאלה שמטרתה למצוא את האמת מבוססת על הנחות יסוד ואינטרסים קודמים.

מהן הדוגמאות שאליעד נותן להמחשת הקשר בין אמת לאינטרס?

אליעד מביא דוגמה של אדם שמוכר תפוזים ומנסה להבין איך הכי נכון למכור אותם כדי להרוויח כסף. לאיש הזה יש אינטרס ברור - להרוויח כמה שיותר. לעומתו, הוא מביא דוגמה של אדם שניגש למבחן פסיכומטרי ורואה שם שאלה בנוגע למכירת תפוזים. גם במקרה הזה האדם פותר את השאלה ומחפש את האמת (התשובה הנכונה), אך האינטרס שלו אינו רווח כספי אמיתי, אלא רצון להתקבל ללימודים. כלומר, בשני המקרים מתקיים חיפוש אמת, אך בכל אחד מהם יש אינטרס שונה.

אליעד מדגיש שאם לא היה קיים אינטרס כלשהו אצל מוכר התפוזים (להרוויח כסף), השאלה "מה המחיר האידיאלי לתפוזים?" לא הייתה מתעוררת. האדם מהמבחן הפסיכומטרי, לעומת זאת, משתמש בשאלה כדי להוכיח ידע ויכולת פתרון כדי להצליח במבחן, אך האינטרס שלו ביחס לשאלת התפוזים עצמה אינו אישי אלא עקיף בלבד.

כיצד ניתן לחפש את האמת בצורה נקייה מאינטרסים אישיים?

אליעד טוען שלמרות שאין אפשרות לחפש את האמת ללא אינטרסים כלל, כן קיימת אפשרות לחפש את האמת באופן נקי יחסית על ידי הרחקת האינטרס האישי ככל הניתן. לשם כך הוא מציע תהליך של ניטרול אינטרסים באופן מלאכותי, בו האדם מדמיין סיטואציות כאילו הן אינן קשורות אליו באופן אישי.

הוא נותן דוגמה של התלבטות האם לתת סכום כסף לבת משפחה שמבקשת זאת. תחילה, לאדם יש אינטרס רגשי ברור, הוא מעורב רגשית בשאלה ולכן התשובה שלו תהיה מוטה. כדי לבדוק את האמת באופן נקי, אליעד מציע לאדם לשנות את נקודת המבט - לדמיין שמדובר באדם זר או בסיטואציה מבחוץ (כמו שאלה פסיכומטרית), ובכך לנטרל את האינטרס האישי שלו. ברגע שהאדם מצליח להגיע לניטרול רגשי, הוא יכול להתבונן על השאלה בצורה יותר...