כי השכל, מפריד בין טוב לבין רע. וכאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע, אז תמיד יש רק רע. כי כשיש הפרדה, אז הטוב שישנו, הוא לעולם חסר. והאדם תמיד רוצה, שיהיה לו יותר טוב ושלא יהיה לו פחות טוב. ולכן כאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע, אז תמיד רע.
ושורש ההפרדה, הוא ברצון. כי הרצון העצמי של האדם יוצר את הטוב ואת הרע. כי בלי רצון עצמי, אין טוב ורע. ושורש הרצון, הוא השכל שמפריד בין ה"יש" לבין ה"אין". כי כאשר הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין יש לבין אין, אין שום רצון כלל, והכל אחד ממש, והכל טוב אמיתי ממש.
ולכן, כל זמן שיש שכל, יש דאגות. וזה דווקא כאשר השכל אינו מושלם. כי חוסר שכל כשהוא בשלמות, פירושו שהאדם לא מבדיל, בין יש לבין אין. כי מהות השכל, היא אי היכולת להכיל דבר והיפוכו בבת אחת. והשכל מונע את תפישת המציאות שהכל אחד. וכאשר אין שכל בכלל, אז ורק אז אין הפרדה בין יש לבין אין, ואין רצון, ואין טוב ורע, ויש טוב אמיתי.
וכיו"ב גם כאשר השכל שלם. כי בקצה של השכל, הכל מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות.
והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם...
ושורש ההפרדה, הוא ברצון. כי הרצון העצמי של האדם יוצר את הטוב ואת הרע. כי בלי רצון עצמי, אין טוב ורע. ושורש הרצון, הוא השכל שמפריד בין ה"יש" לבין ה"אין". כי כאשר הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין יש לבין אין, אין שום רצון כלל, והכל אחד ממש, והכל טוב אמיתי ממש.
ולכן, כל זמן שיש שכל, יש דאגות. וזה דווקא כאשר השכל אינו מושלם. כי חוסר שכל כשהוא בשלמות, פירושו שהאדם לא מבדיל, בין יש לבין אין. כי מהות השכל, היא אי היכולת להכיל דבר והיפוכו בבת אחת. והשכל מונע את תפישת המציאות שהכל אחד. וכאשר אין שכל בכלל, אז ורק אז אין הפרדה בין יש לבין אין, ואין רצון, ואין טוב ורע, ויש טוב אמיתי.
וכיו"ב גם כאשר השכל שלם. כי בקצה של השכל, הכל מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות.
והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם...
050-3331-331