1:00:50איך לענות לשאלות קשות בראיון? בוזי הרצוג, איך להתראיין לטלוויזיה? איך להתראיין נכון? איך לענות לשאלות בראיון? יועץ אסטרטגי, יועץ פוליטי, יועץ תקשורת, יעוץ אישי למנהלים, ניתוח ראיון, פרזנטציה
איך להתמודד עם שאלות קשות בראיון טלוויזיה?
כאשר אליעד כהן מנתח את הריאיון הטלוויזיוני של יצחק (בוז'י) הרצוג בתכנית "פגוש את העיתונות", הוא מפרט באופן מעמיק כיצד להתנהל נכון בעת מתן תשובות לשאלות קשות ומורכבות בראיונות. בניתוח המפורט, אליעד מזהה טעויות אסטרטגיות שעושה הרצוג במהלך הריאיון ומציע כיצד היה נכון יותר להגיב לכל שאלה או טענה שמועלית מולו, במטרה לשפר את יכולת השכנוע שלו ולהשיג תוצאות אפקטיביות יותר.
כיצד להתייחס לזלזול של המתחרה במהלך הריאיון?
אליעד כהן מסביר כיצד נפתלי בנט מתייחס להרצוג בזלזול, למשל בכך שהוא קורא לו "בוז'י" במקום בשמו המלא. אליעד מדגיש שהרצוג לא הגיב בצורה תקיפה מספיק. כשבנט אומר שהוא "לא יכול להגיד שהאיש הזה אנטי ציוני, " הרצוג צריך היה לענות בצורה חד - משמעית שהטענה הזאת היא שקרית, מניפולטיבית או דיבתית. הרצוג, במקום זאת, עונה בעדינות מוגזמת ואומר "זה לא נכון", תגובה חלשה שאינה מעבירה את המסר הנדרש בעוצמה מספקת.
איך להגיב בצורה נכונה להאשמות שליליות?
אליעד מדגיש את חשיבות המילים בעת מתן תגובה להאשמות. כאשר הרצוג מתייחס להאשמה על אנטי - ציונות ואומר שזו "השמצה מיותרת", אליעד מראה מדוע זו טעות: לומר על השמצה שהיא "מיותרת" זה בעצם לומר שההשמצה נכונה אבל לא נדרשת, בעוד שהיה עליו להבהיר בצורה חדה שההשמצה שקרית לחלוטין.
כיצד להשתמש נכון במונחים כמו "ציוני אמיתי"?
במקום שהרצוג יסתפק באמירה כללית כמו "אנחנו המחנה הציוני האמיתי", אליעד מסביר שהיה עליו לנצל את ההזדמנות להסביר מדוע המחנה שלו הוא באמת ציוני, למשל להדגיש ערכים כמו דאגה לחלש ולזולת. היה על הרצוג לתקוף בחזרה ולהראות מדוע דווקא המתחרה שלו אינו ציוני, דרך הצגת עובדות ופעולות שליליות של הצד השני.
מדוע התייחסות אישית למראיין חשובה?
אליעד מבהיר שהרצוג היה יכול להפוך את הריאיון לאישי וחם יותר אם היה משתמש בשמה הפרטי של רינה מצליח, שואל לשלומה או מברך אותה אישית, דבר שהיה יכול לבנות אמון ולקדם את מהלך הריאיון לטובתו. העובדה שלא עשה זאת, גרמה לו להחמיץ הזדמנות ליצירת חיבור אישי עם המראיינת.
איך לענות לשאלות על אופוריה וביטחון בניצחון?
כאשר הרצוג נשאל על "אופוריה" במחנה שלו, אליעד מצביע על טעות נוספת של הרצוג, שאומר "אנחנו לא באופוריה", משפט שלדברי אליעד משדר חולשה ומצביע על כך שאינו בטוח בעצמו. במקום זאת, הרצוג היה צריך להראות ביטחון, לומר בבירור שהוא בטוח בהצלחתו, ולהימנע משימוש במונחים המצביעים על חוסר ביטחון.
האם שימוש במילה "תקווה" יעיל במהלך ריאיון?
אליעד מזהיר מפני שימוש חוזר ונשנה במונח "תקווה", מכיוון שהוא משדר פסיביות וחוסר ביטחון. לדבריו, אנשים אינם מחפשים תקווה אלא שינוי ממשי. הרצוג צריך היה להדגיש את השינוי הפרקטי שהוא מתכנן להביא, במקום להסתפק בהבטחה מעורפלת לתקווה.
איך להגיב לטענות על סקרים וקואליציה?
כאשר נשאל הרצוג על בעיות ביצירת קואליציה, אליעד טוען שהשימוש במילים "אני לא מקבל את זה" היה שגוי, מכיוון שמשמעותו שאולי זה נכון, אך הוא אישית אינו מסכים. עדיף היה לענות באופן חד משמעי: "זה שקר" או "זה לא נכון", וכך להראות ביטחון עצמי גבוה יותר.
כיצד להתייחס ליריב פוליטי במהלך ריאיון?
אליעד מבהיר כי הרצוג שגה כשקרא לבנימין נתניהו "ראש הממשלה" ולא "ביבי". השימוש בכינוי הרשמי מכבד יתר על המידה את היריב ומחזק את מעמדו, בעוד ששימוש בכינוי "ביבי" היה מפחית מהרשמיות שלו ומחליש את עמדתו הפוליטית של נתניהו בעיני הצופים.
האם נכון להציג את עצמך כ"מנוסה" או "משוכנע"?
אליעד מבקר את השימוש של הרצוג בביטויים כמו "אני משוכנע", "אני מגיע בשל" או "אני הוכחתי ביכולות שלי". לדבריו, השימוש בביטויים אלו מראה שהרצוג מנסה לשכנע את עצמו ומצביע על חוסר ביטחון. הוא ממליץ לדבר באופן ישיר ובטוח, בלי להציג את עצמו כאדם שעדיין נמצא בשלב ההוכחות.
איך להתמודד עם שאלות בנושאים ביטחוניים מורכבים כמו איראן?
בניתוח הנושא האיראני, אליעד מצביע על טעות של הרצוג כאשר הוא מודה שיש הסכמה עם נתניהו. אליעד מבהיר שזו טעות אסטרטגית חמורה ושהיה עליו להדגיש דווקא את ההבדלים ואת הכשלים של נתניהו בנושא זה, ולא להודות שיש הסכמה. כך הרצוג פספס הזדמנות לתקוף ולהבחין את עצמו מנתניהו.
איך להימנע מאמירות מחלישות בריאיון פוליטי?
אליעד מדגיש שעל הרצוג להימנע מניסוחים חלשים כמו "לא רלוונטי" או "זה מיותר". עליו תמיד להיות ברור, חד ומדויק בתשובותיו. במקום להגיד "זה לא רלוונטי", צריך היה הרצוג לומר באופן מפורש "זה לא נכון" או "זו טעות מוחלטת".
איך להתמודד עם שאלות על ניסיון ויכולת להנהיג?
כאשר נשאל הרצוג על ניסיון, היה עליו להסיט את הדיון ולהראות מדוע הניסיון של נתניהו שלילי והרסני, במקום להודות שלנתניהו יש ניסיון רב ממנו. עליו היה לתקוף ולהסביר כי ניסיון יכול להיות גם ניסיון בכישלון, כמו במקרה של נתניהו.
סיכום התובנות המרכזיות:
כאשר אליעד כהן מנתח את הריאיון הטלוויזיוני של יצחק (בוז'י) הרצוג בתכנית "פגוש את העיתונות", הוא מפרט באופן מעמיק כיצד להתנהל נכון בעת מתן תשובות לשאלות קשות ומורכבות בראיונות. בניתוח המפורט, אליעד מזהה טעויות אסטרטגיות שעושה הרצוג במהלך הריאיון ומציע כיצד היה נכון יותר להגיב לכל שאלה או טענה שמועלית מולו, במטרה לשפר את יכולת השכנוע שלו ולהשיג תוצאות אפקטיביות יותר.
כיצד להתייחס לזלזול של המתחרה במהלך הריאיון?
אליעד כהן מסביר כיצד נפתלי בנט מתייחס להרצוג בזלזול, למשל בכך שהוא קורא לו "בוז'י" במקום בשמו המלא. אליעד מדגיש שהרצוג לא הגיב בצורה תקיפה מספיק. כשבנט אומר שהוא "לא יכול להגיד שהאיש הזה אנטי ציוני, " הרצוג צריך היה לענות בצורה חד - משמעית שהטענה הזאת היא שקרית, מניפולטיבית או דיבתית. הרצוג, במקום זאת, עונה בעדינות מוגזמת ואומר "זה לא נכון", תגובה חלשה שאינה מעבירה את המסר הנדרש בעוצמה מספקת.
איך להגיב בצורה נכונה להאשמות שליליות?
אליעד מדגיש את חשיבות המילים בעת מתן תגובה להאשמות. כאשר הרצוג מתייחס להאשמה על אנטי - ציונות ואומר שזו "השמצה מיותרת", אליעד מראה מדוע זו טעות: לומר על השמצה שהיא "מיותרת" זה בעצם לומר שההשמצה נכונה אבל לא נדרשת, בעוד שהיה עליו להבהיר בצורה חדה שההשמצה שקרית לחלוטין.
כיצד להשתמש נכון במונחים כמו "ציוני אמיתי"?
במקום שהרצוג יסתפק באמירה כללית כמו "אנחנו המחנה הציוני האמיתי", אליעד מסביר שהיה עליו לנצל את ההזדמנות להסביר מדוע המחנה שלו הוא באמת ציוני, למשל להדגיש ערכים כמו דאגה לחלש ולזולת. היה על הרצוג לתקוף בחזרה ולהראות מדוע דווקא המתחרה שלו אינו ציוני, דרך הצגת עובדות ופעולות שליליות של הצד השני.
מדוע התייחסות אישית למראיין חשובה?
אליעד מבהיר שהרצוג היה יכול להפוך את הריאיון לאישי וחם יותר אם היה משתמש בשמה הפרטי של רינה מצליח, שואל לשלומה או מברך אותה אישית, דבר שהיה יכול לבנות אמון ולקדם את מהלך הריאיון לטובתו. העובדה שלא עשה זאת, גרמה לו להחמיץ הזדמנות ליצירת חיבור אישי עם המראיינת.
איך לענות לשאלות על אופוריה וביטחון בניצחון?
כאשר הרצוג נשאל על "אופוריה" במחנה שלו, אליעד מצביע על טעות נוספת של הרצוג, שאומר "אנחנו לא באופוריה", משפט שלדברי אליעד משדר חולשה ומצביע על כך שאינו בטוח בעצמו. במקום זאת, הרצוג היה צריך להראות ביטחון, לומר בבירור שהוא בטוח בהצלחתו, ולהימנע משימוש במונחים המצביעים על חוסר ביטחון.
האם שימוש במילה "תקווה" יעיל במהלך ריאיון?
אליעד מזהיר מפני שימוש חוזר ונשנה במונח "תקווה", מכיוון שהוא משדר פסיביות וחוסר ביטחון. לדבריו, אנשים אינם מחפשים תקווה אלא שינוי ממשי. הרצוג צריך היה להדגיש את השינוי הפרקטי שהוא מתכנן להביא, במקום להסתפק בהבטחה מעורפלת לתקווה.
איך להגיב לטענות על סקרים וקואליציה?
כאשר נשאל הרצוג על בעיות ביצירת קואליציה, אליעד טוען שהשימוש במילים "אני לא מקבל את זה" היה שגוי, מכיוון שמשמעותו שאולי זה נכון, אך הוא אישית אינו מסכים. עדיף היה לענות באופן חד משמעי: "זה שקר" או "זה לא נכון", וכך להראות ביטחון עצמי גבוה יותר.
כיצד להתייחס ליריב פוליטי במהלך ריאיון?
אליעד מבהיר כי הרצוג שגה כשקרא לבנימין נתניהו "ראש הממשלה" ולא "ביבי". השימוש בכינוי הרשמי מכבד יתר על המידה את היריב ומחזק את מעמדו, בעוד ששימוש בכינוי "ביבי" היה מפחית מהרשמיות שלו ומחליש את עמדתו הפוליטית של נתניהו בעיני הצופים.
האם נכון להציג את עצמך כ"מנוסה" או "משוכנע"?
אליעד מבקר את השימוש של הרצוג בביטויים כמו "אני משוכנע", "אני מגיע בשל" או "אני הוכחתי ביכולות שלי". לדבריו, השימוש בביטויים אלו מראה שהרצוג מנסה לשכנע את עצמו ומצביע על חוסר ביטחון. הוא ממליץ לדבר באופן ישיר ובטוח, בלי להציג את עצמו כאדם שעדיין נמצא בשלב ההוכחות.
איך להתמודד עם שאלות בנושאים ביטחוניים מורכבים כמו איראן?
בניתוח הנושא האיראני, אליעד מצביע על טעות של הרצוג כאשר הוא מודה שיש הסכמה עם נתניהו. אליעד מבהיר שזו טעות אסטרטגית חמורה ושהיה עליו להדגיש דווקא את ההבדלים ואת הכשלים של נתניהו בנושא זה, ולא להודות שיש הסכמה. כך הרצוג פספס הזדמנות לתקוף ולהבחין את עצמו מנתניהו.
איך להימנע מאמירות מחלישות בריאיון פוליטי?
אליעד מדגיש שעל הרצוג להימנע מניסוחים חלשים כמו "לא רלוונטי" או "זה מיותר". עליו תמיד להיות ברור, חד ומדויק בתשובותיו. במקום להגיד "זה לא רלוונטי", צריך היה הרצוג לומר באופן מפורש "זה לא נכון" או "זו טעות מוחלטת".
איך להתמודד עם שאלות על ניסיון ויכולת להנהיג?
כאשר נשאל הרצוג על ניסיון, היה עליו להסיט את הדיון ולהראות מדוע הניסיון של נתניהו שלילי והרסני, במקום להודות שלנתניהו יש ניסיון רב ממנו. עליו היה לתקוף ולהסביר כי ניסיון יכול להיות גם ניסיון בכישלון, כמו במקרה של נתניהו.
סיכום התובנות המרכזיות:
- לעולם לא להגיב בצורה פסיבית או עדינה מדי.
- לתקוף כשיש הזדמנות ולשדר ביטחון עצמי גבוה.
- לא לתת כבוד מיותר ליריבים.
- להשתמש במילים חזקות וברורות במקום בביטויים עמומים.
- למנף כל שאלה ולהסיט את השיח לתחומים שמשרתים את המטרה.
- לא לחזור על טעויות של פסיביות או חוסר ביטחון מול שאלות קשות.
- איך לענות לשאלות בראיון?
- איך להתראיין לטלוויזיה?
- טיפים לראיון פוליטי מוצלח
- טעויות נפוצות בראיונות פוליטיים
- יועץ אסטרטגי לתקשורת
- ניתוח ראיונות טלוויזיה
- כיצד לשפר מיומנויות פרזנטציה?