אליעד כהן מסביר לעומק את נושא הבחירה החופשית, ומציג את השאלה האם האדם באמת יכול לבחור בחירה חופשית לגמרי, או שאולי כל בחירה שלו מוכתבת על ידי סיבות חיצוניות ופנימיות שאינן תלויות בו. לדבריו, בחירה חופשית אמיתית פירושה יכולת לבחור כל אפשרות שהיא, בלי שתהיה שום סיבה קודמת שתחייב את הבחירה הזאת.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו בוחר לשבת על כיסא. במבט ראשוני נדמה שזו בחירה חופשית, אבל אליעד מדגיש שזו לא באמת בחירה חופשית לחלוטין. האדם בוחר לשבת על הכיסא בגלל סיבה קודמת, למשל העייפות שלו. העייפות היא זו שהכתיבה את הבחירה לשבת. ואם הוא לא היה עייף, לא הייתה לו סיבה לשבת, ולכן הוא לא היה יושב. מכאן יוצא שהאדם לא באמת בחר באופן חופשי לשבת, אלא הוא היה חייב לשבת כתוצאה מסיבה כלשהי, שהיא העייפות שלו.
אליעד מוסיף דוגמה נוספת של אדם שבוחר בין קפה לתה. במבט ראשון נראה שהאדם בוחר באופן חופשי, אבל אם מתעמקים, האדם בוחר בקפה או בתה לפי העדפה שנמצאת בתוכו. העדפה הזו, מסביר אליעד, נוצרה כתוצאה מהעבר, ממה שלמד או חווה קודם לכן, ולכן גם כאן הבחירה אינה חופשית באמת. האדם רק חושב שהוא בוחר באופן חופשי, אבל בפועל הוא רק מגיב להעדפה שנוצרה בו ללא שליטתו.
האם אפשר להגיע לבחירה חופשית אמיתית?
אליעד כהן ממשיך להסביר את הנושא ומציג את האפשרות להגיע לבחירה חופשית אמיתית, ומבהיר מה צריך לקרות כדי שזה יקרה. כדי שתהיה בחירה חופשית אמיתית, האדם צריך להיות מסוגל לבחור מבלי שתהיה שום סיבה קודמת לבחירה שלו, כלומר, לבחור מתוך שוויון מוחלט בין כל האפשרויות, ללא כל העדפה קודמת. אליעד מסביר שאם יש לאדם אפילו העדפה קטנה או סיבה קטנה לבחור באפשרות מסוימת, זו כבר אינה בחירה חופשית באמת.
לדוגמה, אם מישהו צריך לבחור בין שני מוצרים, והוא מעדיף מעט מוצר אחד על פני השני, זו אינה בחירה חופשית אמיתית, כי ההעדפה הקטנה שלו כבר גורמת לו להטות את הבחירה. אליעד מדגיש כי בחירה חופשית אמיתית יכולה להתקיים רק כאשר אין אפילו סיבה אחת לבחור באף אפשרות ספציפית.
מדוע האדם חושב שיש לו בחירה חופשית?
אליעד מסביר שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית כי הוא חווה את עצמו כמי שבוחר ומחליט. האדם אינו מודע לכל הסיבות הפנימיות שגורמות לו לבחור בצורה כזו או אחרת. בגלל חוסר המודעות הזו, האדם בטוח שהוא בוחר באופן חופשי. האדם מרגיש שהוא היה יכול לבחור אחרת, אבל בפועל, הוא תמיד מוגבל על ידי סיבות עמוקות בתוכו, שהוא אינו מודע להן.
כיצד להבחין בין בחירה חופשית לבין חוסר בחירה?
כדי להמחיש זאת בצורה יותר ברורה, אליעד נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר מלא בכיסאות. הוא יכול לבחור על איזה כיסא לשבת, ולכן הוא מרגיש שיש לו בחירה. אך בפועל, הוא יבחר בכיסא אחד מתוך סיבה מסוימת - או שהוא קרוב יותר אליו, או שהוא נראה נוח יותר, או שהוא פשוט בולט יותר לעין. הוא לא בוחר באופן חופשי לגמרי, אלא מתוך סיבות קודמות. הבחירה שלו תמיד מושפעת מגורמים קודמים שאינם נתונים לשליטתו המלאה.
דוגמה נוספת היא אדם שנוסע בכביש ומגיע לצומת. האדם יכול לפנות ימינה או שמאלה, והוא מרגיש שיש לו בחירה מלאה. אבל בפועל, מסביר אליעד, האדם יבחר לפנות ימינה או שמאלה בגלל סיבה קודמת. אולי הוא רוצה להגיע ליעד מסוים שנמצא בכיוון אחד, ואולי הוא סתם רוצה להימנע מעומס תנועה בכיוון השני. בכל מצב, הבחירה שלו אינה חופשית באמת.
כיצד ניתן להשתחרר מאשליית הבחירה החופשית?
אליעד כהן מבהיר כי הדרך להשתחרר מאשליית הבחירה החופשית היא להכיר בכך שכל פעולה שהאדם עושה היא תוצאה של סיבות פנימיות וחיצוניות. כאשר האדם מתחיל לראות את הסיבות האלו בבירור, הוא מבין שהוא מעולם לא היה באמת חופשי לבחור. ההבנה הזו גורמת לאדם לחוות תחושה של שחרור, כיוון שהוא מבין שאין לו באמת שליטה מוחלטת, ולכן הוא מפסיק להאשים את עצמו על בחירות שעשה, והוא גם מפסיק לפחד מכך שהוא עלול לבחור לא נכון.
אליעד מדגיש שההכרה בחוסר הבחירה מובילה לשלווה פנימית, כי האדם מבין שהוא חלק ממציאות אחת גדולה, שבה כל דבר קורה בדיוק כפי שהוא צריך לקרות.
- האם יש בחירה חופשית באמת?
- מה זו בחירה חופשית?
- איך לדעת אם יש לי בחירה?
- איך להשתחרר מאשליית הבחירה החופשית?
- בחירה חופשית או גורל?
- האם אני יכול לשלוט בהחלטות שלי?
- מה גורם לי לבחור במה שאני בוחר?