למה אנשים נתפסים כסנובים למרות שהם חסרי ביטחון עצמי?

הרבה פעמים אנשים מוגדרים על ידי אחרים כ"סנובים" או מתנשאים, כאשר בפועל הם סובלים מחוסר ביטחון עצמי עמוק או מחרדה חברתית משמעותית. המצב הזה יוצר אי - הבנה בסיסית בין הצדדים. לדוגמה, אדם ביישן או סגור מבחינה רגשית יכול להיראות כלפי חוץ כאדם עם "אף למעלה", מישהו שלא מוכן לדבר או לתקשר, אך האמת היא שונה לחלוטין. האדם הזה לא מדבר, לא יוצר קשר עין, ואפילו לא מחזיר שלום לאנשים אחרים, לא כי הוא באמת מתנשא או יהיר, אלא כי הוא מרגיש חסר ביטחון וחרד מן האינטראקציה החברתית.

ההבדל בין סנוב אמיתי לבין אדם חסר ביטחון עצמי הוא מהותי. סנוב הוא מישהו שחושב "מי אתה בכלל שאני אדבר איתך?", הוא מרגיש עליון על אחרים, ולכן הוא מתנהג בהתנשאות מכוונת. מנגד, אדם חסר ביטחון עצמי איננו מתכוון להתנשא, הוא פשוט מפחד מהמצב החברתי, ולכן הוא לא מצליח להביע את עצמו, מה שמוביל לתפיסה שגויה של התנהגות סנובית.

כיצד חוסר ביטחון עצמי יוצר מעגל של אי - הבנה חברתית?

אליעד כהן מסביר את המצב המורכב של חוסר ביטחון עצמי או חרדה חברתית בכך שאנשים מפרשים סגירות כיהירות. למשל, בחורה שסובלת מחוסר ביטחון עצמי לא תיזום אינטראקציה עם אחרים, לא כי היא מתנשאת, אלא כי היא פוחדת מדחייה או מפחדת להיכשל חברתית. כאשר גברים רואים אותה, הם יכולים להניח שהיא סנובית, מכיוון שהיא לא מחייכת או לא יוזמת קשר עין. כך הגברים לא ניגשים אליה מתוך פחד שידחו אותם, לא כי הם לא מעוניינים בה, אלא כי הם רואים בהתנהגותה סימן להתנשאות.

באותו הזמן, אותה בחורה עלולה לפרש את המצב הפוך: היא תגיד לעצמה, "הם לא מתחילים איתי כי הם לא רוצים אותי", וכך תחושת חוסר הביטחון שלה רק מתחזקת, כי היא רואה בכך אישור לכך שהיא לא רצויה או מושכת. היא לא תבין שדווקא ההתנהגות המופנמת שלה היא שמונעת מהם להתקרב אליה מלכתחילה.

מדוע אנשים מפרשים התנהגות מופנמת כסנוביזם?

אנשים נוטים לפרש התנהגות של אחרים על פי מה שמוכר להם מתוכם - זו תופעה שנקראת השתקפות עצמית. רוב האנשים אינם סובלים מחרדה חברתית קשה ולכן הם לא יכולים להבין מדוע מישהו אחר לא מתקשר או לא מגיב חברתית. כשאדם רגיל, שאין לו חרדה חברתית, רואה התנהגות מופנמת, הוא מיד שואל את עצמו: "אם אני הייתי מתנהג ככה, למה הייתי עושה זאת?" מאחר שרוב האנשים אינם חווים חרדה חברתית בעוצמה גבוהה, התשובה ההגיונית ביותר עבורם היא שהאדם הזה פשוט מתנשא או סנוב. לעומת זאת, אדם שמכיר את חוויית החרדה החברתית מקרוב, בדרך כלל יוכל לזהות התנהגות של חוסר ביטחון עצמי באדם אחר בצורה מדויקת יותר.

מה ההבדל בין סנוביזם לביישנות?

אליעד כהן מחדד את ההבדל בין ביישנות לסנוביזם בצורה ברורה: אדם סנוב הוא זה שחושב שהוא מעל אחרים, לעומת אדם ביישן או מופנם, שמרגיש חלש או פחות ערך לעומת אחרים, ולכן הוא מתכנס בעצמו ונמנע מקשר חברתי. זהו ההבדל העיקרי שחשוב להבין כאשר נתקלים באנשים שאינם מתקשרים בקלות.

לדוגמה, בחור חסר ביטחון עצמי שפוגש בחורה שקטה יוכל לומר לעצמו, "היא כנראה ביישנית כמוני, " בעוד בחור עם ביטחון עצמי גבוה יחשוב, "אין סיכוי שהיא ביישנית, כנראה היא מתנשאת ולכן לא מדברת איתי." מכאן נוצר מעגל אינסופי של אי - הבנות: אנשים עם ביטחון עצמי מפרשים סגירות כהתנשאות, ואנשים חסרי ביטחון עצמי מפרשים סגירות כחוסר ביטחון.

איך לשנות את הדרך שבה אנחנו מפרשים אנשים?

המסקנה המרכזית מההרצאה של אליעד כהן היא שעלינו להיות מודעים לאופן שבו אנו מפרשים אנשים אחרים. ההבנה שביישנות וסגירות אינה בהכרח התנשאות, אלא יכולה להיות ביטוי עמוק לחרדה חברתית או חוסר ביטחון עצמי, יכולה לשנות לחלוטין את התגובה שלנו לאנשים כאלו. לכן, חשוב לזכור את ההבחנה הזו כאשר אנו נתקלים בהתנהגות מסוגרת, ולהיות פתוחים לאפשרות שמאחוריה מסתתר חוסר ביטחון ולא התנשאות.