איך נכון לטפל בנפגעי כתות?

כאשר מנסים לעזור למישהו שנפגע מכת, ישנן טעויות נפוצות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. אנשים שנמצאים בכתות בדרך כלל אינם מודעים לכך שהם נמצאים במצב שלילי או מזיק, ולכן התהליך הטיפוסי שבו מנסים להבהיר להם שהכת מנצלת אותם או פוגעת בהם, לא תמיד יעיל.

מדוע אנשים בתוך כתות לא מבינים שהם נפגעים?

אליעד כהן מסביר שכשמישהו נמצא בתוך כת, הוא מקבל תועלות רגשיות מסוימות מההשתייכות אליה. לאנשים בכת יש תחושה של שייכות, תחושת עליונות, תחושה שהם מחוברים למשהו גדול מהם, כמו אדם שטוען לחיבור לאלוהים. גם אם בפועל יש התעללות, למשל הכאות או יחס פוגעני פיזי או נפשי, האנשים האלה עדיין נשארים בכת כי הם מפיקים ממנה תחושות טובות ורגשות חיוביים שממלאים אצלם חסרים רגשיים משמעותיים.

למה לנסות להסביר לאדם שנמצא בכת שרע לו לא תמיד עובד?

כאשר מנסים לשכנע אדם שנמצא בכת שהוא סובל, שהוא מנוצל, שעושים לו שטיפת מוח או שמשקרים לו לגבי הטוב שיש בכת, לעיתים קרובות זה פשוט לא עובד. זה כמו להגיד לאדם שמכור לסיגריות שהוא יודע שהן מזיקות לו, שהן יהרגו אותו ויגרמו לו למחלות. האדם יודע את כל זה ובכל זאת ממשיך לעשן. ההסברים האלה לא מועילים כי ההתמכרות מבוססת על הצרכים הרגשיים העמוקים שאותו אדם ממלא בעזרת ההתמכרות.

איך התמכרות לכת דומה להתמכרות לסמים?

אליעד כהן מדגיש שהתמכרות לכת זהה לחלוטין להתמכרות לסמים או לכל התמכרות אחרת. מה שמחבר את האדם לסם או לכת הם לא החומרים עצמם או אפילו ההתנהגות, אלא הצורך הרגשי העמוק שהסם או הכת ממלאים. לכן, אפילו אחרי פירוק הכת, אנשים שנפגעו ממנה יכולים להתגעגע למנהיג הכת ולהמשיך להעריץ אותו, בדיוק כמו שילד קטן מתגעגע לבובה שלו או שאדם מתגעגע לאקס שלו. התשוקה הזאת נובעת מהרצון לחזור לתחושה הטובה שהאדם קיבל פעם, ולכן ההסברים על כך שהכת הייתה מקום רע ופוגעני לא מספקים פתרון אמיתי.

מהי הדרך הנכונה לעזור לאנשים לצאת מכת?

אם רוצים באמת לעזור לאדם שנמצא בכת, הדבר הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא לזהות מה בדיוק הצרכים הרגשיים שהכת ממלאת אצלו. חשוב להבין איזה תחושה טובה האדם הזה מקבל בכת, ולמה הוא זקוק לתחושה הזאת דווקא מהכת. כשמבינים את הצורך הרגשי המדויק, אפשר לתת מענה חלופי לצורך הזה מחוץ לכת. כך האדם כבר לא יזדקק לכת כדי לקבל את אותו הסיפוק הרגשי.

למה מרכזי גמילה סטנדרטיים לא תמיד עוזרים למכורים?

מרכזי גמילה רבים מנסים להפסיק התמכרות על ידי כפייה, סגירת האדם בחדר ומניעת הגישה להתמכרות עצמה. אולם, לדברי אליעד, שיטה זו לא פותרת את הצורך הרגשי האמיתי של האדם, ולכן, למרות שנראה שהאדם נגמל לזמן מה, הוא יחזור להתמכרות כאשר ההזדמנות תצוץ שוב. הדבר דומה לעבריין שחוזר שוב ושוב לכלא - הכלא לא באמת פותר לו את הצורך הפנימי שמניע אותו לפשע, ולכן הוא רק הופך לעבריין חמור יותר. באותו אופן, אדם שחוזר להתמכרותו לסמים אחרי שיצא ממרכז הגמילה פשוט חוזר לצורך הרגשי שלו שלא סופק.

מה הפתרון האמיתי לעזרה לנפגעי כתות ומכורים אחרים?

הפתרון האמיתי, לפי אליעד כהן, הוא לזהות את הצורך הרגשי המדויק שאותו האדם ממלא דרך ההתמכרות, ולתת לו פתרון אחר שיספק את אותו צורך. רק כך אפשר באמת להוציא מישהו מהתמכרות לכת, לסמים או לכל דבר אחר. השיטה הזו דורשת הבנה עמוקה של הנפש האנושית ושל הצרכים הרגשיים שהכת או ההתמכרות נותנת להם מענה.