למה אני מאשים את עצמי ואיך להתמודד עם רגשות אשמה?

אליעד כהן מסביר כי רגשות אשמה נובעים מהתחושה שמשהו רע קרה ושאנחנו אחראים לכך. אדם יחווה אשמה כאשר יתרחש אירוע שלילי, ואז הוא יחפש את הגורם לכך. באופן טבעי, עולה השאלה מי אחראי לאירוע - וכאן נוצרים רגשות אשמה. אשמה לא נוצרת מאירוע טוב, אלא תמיד מתוך תחושת אחריות על אירוע שנתפס כרע. למשל, אם אדם מרגיש רע כי לא הצליח בעסקים, הוא מתחיל לחפש את האשם. אם הוא מאשים את עצמו, הוא אומר "אני אחראי לכך שנכשלתי".

אבל אליעד מדגיש שהמושג של אשמה הוא עמוק יותר ממה שנראה. כאשר אדם אומר שהוא אשם, עליו לבדוק האם הוא באמת אחראי באופן מלא למה שקרה, ואם כן - האם הוא יכול גם לשנות את המצב. אם האדם מאשים את עצמו אך מרגיש חסר אונים ואומר "אני מטומטם ולכן לא אצליח לשנות זאת", למעשה הוא מסיר מעצמו אחריות אמיתית, כי הוא לא לוקח על עצמו את האפשרות לשינוי. לפי אליעד, אשמה אמיתית היא רק כאשר אתה מאמין שאתה יכול לשנות את המצב. אם אתה לא יכול לשנות - אז אתה לא באמת אשם, כי אינך אחראי לדבר שאתה לא יכול לשנות.

האם תמיד יש אשמים ואיך לבחור את מי להאשים?

לפי אליעד כהן, תמיד ניתן למצוא אשמים לכל דבר שלילי שקורה - או שאתה אשם, או שהמציאות אשמה, או שהסביבה אשמה. הוא מביא דוגמה פשוטה: אם לא לקחת מטרייה וירד גשם, אפשר להאשים את עצמך שלא לקחת מטרייה, או להאשים את הגשם שירד. בשני המקרים יש היגיון. השאלה היא את מי אתה מעדיף להאשים, בהתאם למה שמתאים לך להרגיש באותו רגע. אם אתה רוצה להרגיש טוב יותר, נוח לך להאשים אחרים או את המציאות. אם אתה רוצה להשתפר ולשנות את עצמך, עדיף שתאשים את עצמך.

אך אליעד מסביר גם דבר נוסף: אם אתה מאשים את עצמך באמת עד הסוף, אתה מגיע להבנה עמוקה יותר. אם אתה מאשים את עצמך על כך שאין לך עבודה, וגם על כך שאתה חושב שחייבת להיות לך עבודה - אז אתה כבר לא עבד של אף אחד. מדוע? מפני שאתה מבין שגם המחשבות שלך, שאומרות לך שחייבת להיות לך עבודה, הן באחריותך. רק כך אתה לוקח אחריות מוחלטת ומשתחרר באמת מתחושת אשמה.

מה הקשר בין אשמה ואחריות מוחלטת?

אליעד מסביר שכדי להשתחרר מתחושת אשמה או להפוך אותה לכלי לצמיחה, צריך לקחת אחריות מוחלטת על הכל. אדם שלוקח אחריות מוחלטת מבין שכל תחושה רעה שהוא חווה נובעת רק ממנו. אם אדם מבין שכל דבר רע שהוא חווה, כולל התחושה שהוא חייב להיות עשיר או חייב להצליח בעסקים, תלויה אך ורק בו - הוא משתחרר מהאשמה, משום שאין לו עוד סיבה להרגיש רע. אדם שלוקח אחריות מוחלטת ואומר "הכל תלוי בי" מפסיק להיות עבד של גורמים חיצוניים.

אליעד מסביר כי עבד הוא אדם שחש שאין לו שליטה מלאה על חייו, שיש לו אילוצים חיצוניים שאותם הוא חייב לקבל. אם אתה אומר "אני אשם במצב הכלכלי שלי אבל אין לי שליטה על המחשבות שלי או על הרצונות שלי", אז אתה בעצם עדיין עבד של האילוצים האלה. ברגע שאתה מבין שגם המחשבות...