9:14איך להבין מישהו לא ברור? להבין את השאלה, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, איך לנתח משהו? איך להבין אנשים לא ברורים? איך לשאול שאלות? למה אתה מתכוון?
איך להבין מישהו לא ברור?
הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר בהרצאה זו הוא איך להתמודד עם מצבים שבהם אדם אומר משפט שאינו ברור, ואיך לנתח ולברר את כוונת הדובר. לדוגמה, אם מישהו אומר את המשפט: "ככל שאני יודע יותר, כך אני יודע פחות, " המשפט הזה נשמע עמוק ומבלבל בו זמנית. אנשים מנסים לנתח ולהבין האם המשפט נכון, למה הוא נכון, ובאיזה מובן הוא נכון. אליעד מדגיש שכדי לענות על שאלות כאלה, קודם כל חייבים לוודא שאנחנו בכלל מבינים למה האדם מתכוון כשהוא אומר את המשפט.
מה לעשות כשמישהו אומר משפט מבלבל?
אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מנסים להסביר משפטים עמוקים או משפטים מורכבים, אך שוכחים שלפני ההסברים, עליהם קודם להבין מה המשפט עצמו אומר. במקרה זה, יש לפרק את המשפט לחלקים קטנים וברורים, למשל, המשפט "ככל שאני יודע יותר, כך אני יודע פחות" מורכב מהחלק "אני יודע יותר", מהחלק "אני יודע פחות" ומהקשר ביניהם - "ככל ש...".
לכן, קודם כל יש להבין בנפרד:
אליעד מסביר שאם אדם אומר: "אני לא יודע שיש פה שולחן, " המשפט הזה יוצר בלבול. הרי לכאורה הוא כן יודע שיש שולחן, אז למה הוא אומר שהוא לא יודע? במקום לפרש באופן מיידי את המשפט, יש לקחת דוגמה למשהו שאותו אדם באמת לא יודע. למשל, אותו אדם לא יודע כמה אנשים בדיוק נמצאים כרגע במדינה או בעיר, שזה מידע שרוב האנשים באמת אינם יודעים אותו ברגע נתון.
ואז עושים בדיקה פשוטה: שואלים את האדם, "האם אתה יודע כמה אנשים יש במדינה עכשיו?" אם האדם משיב "לא יודע", לוקחים את התחושה הזאת - תחושת ה"לא יודע" האמיתית שלו - ומשווים אותה לתחושה שאותה הוא מרגיש כשהוא אומר, "אני לא יודע שיש פה שולחן." בצורה הזאת אפשר לבדוק אם הוא משתמש במושג "לא יודע" באותה משמעות.
למה אנחנו מניחים שאנו מבינים את המשפט של האחר?
אליעד כהן מדגיש שכשאדם אומר משפט, למשל "אני לא יודע שיש פה שולחן, " רוב האנשים מניחים מיד שהם מבינים בדיוק למה הוא מתכוון. אבל זאת בדיוק הטעות - לא תמיד ברור לנו למה האדם התכוון, גם אם המשפט נשמע פשוט וברור לכאורה. הוא מדגים זאת בכך שאם האדם אומר משפט הגיוני כמו "אני יודע שיש פה שולחן, " אנשים יקבלו אותו בלי בעיה. אך אם אותו אדם יאמר מיד אחרי כן, "אני לא יודע שיש פה שולחן, " פתאום נוצר בלבול גדול, כי שתי האמירות לכאורה סותרות זו את זו.
הסיבה לבלבול היא שאנחנו מניחים שהמשמעות של "לא יודע" חייבת להיות פשוטה וחד משמעית. לכן אליעד ממליץ שבמקום להניח הנחות, צריך לבדוק את הדברים בפועל באמצעות השוואה. יש לשאול את האדם לגבי משהו אחר שידוע בוודאות שהוא אינו יודע, ולהשוות בין שני המצבים. כך אפשר להבין אם ה"לא יודע" שלו הוא אותו סוג של "לא יודע" כפי שאנו מניחים.
איך להשתמש בדוגמאות כדי להבין טוב יותר?
הדרך שאליעד מציע להתמודד עם משפטים לא ברורים היא באמצעות דוגמאות פשוטות וחד - משמעיות. לוקחים מקרה אחר שבו האדם מודה בוודאות שאינו יודע משהו, ואז בודקים האם ההרגשה שהוא חווה כלפי חוסר הידיעה הזו זהה להרגשה שהוא מבטא במשפט הבעייתי. רק כך ניתן לוודא האם יש סתירה אמיתית בדבריו או שאנחנו פשוט לא הבנו נכון את כוונתו.
לדוגמה:
למה אנשים חכמים מתקשים להבין משפטים פשוטים לכאורה?
אליעד כהן מסביר שאפילו אנשים חכמים ביותר נופלים במלכודת הזאת, מפני שהם נוטים להאמין שהם מבינים מיד את כוונת האחר, בלי לבדוק אותה לעומק. כשמישהו אומר משפט פשוט לכאורה, כמו "אני יודע שיש פה שולחן, " אנשים מניחים מיד שהם הבינו אותו נכון. אבל כאשר המשפט הופך לסותר ("אני יודע ולא יודע בו זמנית"), פתאום מתברר שהם בכלל לא הבינו למה הדובר התכוון מלכתחילה.
הנקודה החשובה שאליעד מעביר היא תמיד להקפיד לבדוק היטב את ההבנה שלנו, אפילו במשפטים הכי פשוטים לכאורה, כדי להימנע מאי - הבנות או פרשנויות שגויות. זו הגישה שאליעד ממליץ להשתמש בה בכל פעם שמנסים להבין אנשים שאומרים דברים לא ברורים או שנראים סותרים.
הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר בהרצאה זו הוא איך להתמודד עם מצבים שבהם אדם אומר משפט שאינו ברור, ואיך לנתח ולברר את כוונת הדובר. לדוגמה, אם מישהו אומר את המשפט: "ככל שאני יודע יותר, כך אני יודע פחות, " המשפט הזה נשמע עמוק ומבלבל בו זמנית. אנשים מנסים לנתח ולהבין האם המשפט נכון, למה הוא נכון, ובאיזה מובן הוא נכון. אליעד מדגיש שכדי לענות על שאלות כאלה, קודם כל חייבים לוודא שאנחנו בכלל מבינים למה האדם מתכוון כשהוא אומר את המשפט.
מה לעשות כשמישהו אומר משפט מבלבל?
אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מנסים להסביר משפטים עמוקים או משפטים מורכבים, אך שוכחים שלפני ההסברים, עליהם קודם להבין מה המשפט עצמו אומר. במקרה זה, יש לפרק את המשפט לחלקים קטנים וברורים, למשל, המשפט "ככל שאני יודע יותר, כך אני יודע פחות" מורכב מהחלק "אני יודע יותר", מהחלק "אני יודע פחות" ומהקשר ביניהם - "ככל ש...".
לכן, קודם כל יש להבין בנפרד:
- מה פירוש "אני יודע יותר"?
- מה פירוש "אני יודע פחות"?
- מה משמעות המילה "ככל"?
אליעד מסביר שאם אדם אומר: "אני לא יודע שיש פה שולחן, " המשפט הזה יוצר בלבול. הרי לכאורה הוא כן יודע שיש שולחן, אז למה הוא אומר שהוא לא יודע? במקום לפרש באופן מיידי את המשפט, יש לקחת דוגמה למשהו שאותו אדם באמת לא יודע. למשל, אותו אדם לא יודע כמה אנשים בדיוק נמצאים כרגע במדינה או בעיר, שזה מידע שרוב האנשים באמת אינם יודעים אותו ברגע נתון.
ואז עושים בדיקה פשוטה: שואלים את האדם, "האם אתה יודע כמה אנשים יש במדינה עכשיו?" אם האדם משיב "לא יודע", לוקחים את התחושה הזאת - תחושת ה"לא יודע" האמיתית שלו - ומשווים אותה לתחושה שאותה הוא מרגיש כשהוא אומר, "אני לא יודע שיש פה שולחן." בצורה הזאת אפשר לבדוק אם הוא משתמש במושג "לא יודע" באותה משמעות.
למה אנחנו מניחים שאנו מבינים את המשפט של האחר?
אליעד כהן מדגיש שכשאדם אומר משפט, למשל "אני לא יודע שיש פה שולחן, " רוב האנשים מניחים מיד שהם מבינים בדיוק למה הוא מתכוון. אבל זאת בדיוק הטעות - לא תמיד ברור לנו למה האדם התכוון, גם אם המשפט נשמע פשוט וברור לכאורה. הוא מדגים זאת בכך שאם האדם אומר משפט הגיוני כמו "אני יודע שיש פה שולחן, " אנשים יקבלו אותו בלי בעיה. אך אם אותו אדם יאמר מיד אחרי כן, "אני לא יודע שיש פה שולחן, " פתאום נוצר בלבול גדול, כי שתי האמירות לכאורה סותרות זו את זו.
הסיבה לבלבול היא שאנחנו מניחים שהמשמעות של "לא יודע" חייבת להיות פשוטה וחד משמעית. לכן אליעד ממליץ שבמקום להניח הנחות, צריך לבדוק את הדברים בפועל באמצעות השוואה. יש לשאול את האדם לגבי משהו אחר שידוע בוודאות שהוא אינו יודע, ולהשוות בין שני המצבים. כך אפשר להבין אם ה"לא יודע" שלו הוא אותו סוג של "לא יודע" כפי שאנו מניחים.
איך להשתמש בדוגמאות כדי להבין טוב יותר?
הדרך שאליעד מציע להתמודד עם משפטים לא ברורים היא באמצעות דוגמאות פשוטות וחד - משמעיות. לוקחים מקרה אחר שבו האדם מודה בוודאות שאינו יודע משהו, ואז בודקים האם ההרגשה שהוא חווה כלפי חוסר הידיעה הזו זהה להרגשה שהוא מבטא במשפט הבעייתי. רק כך ניתן לוודא האם יש סתירה אמיתית בדבריו או שאנחנו פשוט לא הבנו נכון את כוונתו.
לדוגמה:
- האדם אומר "אני לא יודע כמה אנשים יש כרגע בעיר."
- לאחר מכן, הוא אומר "אני לא יודע שיש פה שולחן."
למה אנשים חכמים מתקשים להבין משפטים פשוטים לכאורה?
אליעד כהן מסביר שאפילו אנשים חכמים ביותר נופלים במלכודת הזאת, מפני שהם נוטים להאמין שהם מבינים מיד את כוונת האחר, בלי לבדוק אותה לעומק. כשמישהו אומר משפט פשוט לכאורה, כמו "אני יודע שיש פה שולחן, " אנשים מניחים מיד שהם הבינו אותו נכון. אבל כאשר המשפט הופך לסותר ("אני יודע ולא יודע בו זמנית"), פתאום מתברר שהם בכלל לא הבינו למה הדובר התכוון מלכתחילה.
הנקודה החשובה שאליעד מעביר היא תמיד להקפיד לבדוק היטב את ההבנה שלנו, אפילו במשפטים הכי פשוטים לכאורה, כדי להימנע מאי - הבנות או פרשנויות שגויות. זו הגישה שאליעד ממליץ להשתמש בה בכל פעם שמנסים להבין אנשים שאומרים דברים לא ברורים או שנראים סותרים.
- איך להבין משפטים סותרים?
- מה המשמעות של "לא יודע"?
- איך לנתח משפטים לא ברורים?
- למה אנשים לא מבינים אחד את השני?
- איך לשאול שאלות הבהרה?
050-3331-331