2:28כלום, מהות הכלום, אחדות הנפרדות והאחדות, אחדות המהות והצורות, הוויה של המציאות
מה זה כלום והאם אפשר להגדיר את מהותו?
אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג "כלום" בצורה מפורטת ומדוקדקת. ראשית, הוא מציין את הקושי המהותי בהגדרת הכלום. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את הכלום הוא בעייתי מעצם העובדה שכל הגדרה של כלום מיד הופכת אותו למשהו, ובכך מאבדת את הכלום עצמו. אליעד מדגיש נקודה זו באומרו שכל דבר שינסו להגדיר כ"כלום", מיד יפסיק להיות כלום, ולכן הוא גם משהו וגם לא משהו. כלומר, הכלום הוא בעצם מצב שבו מתקיימים בו - זמנית שני הפכים: הוא "כן" משהו וגם "לא" משהו.
ההרצאה מתקדמת אל ההסבר שדווקא בגלל חוסר האפשרות להגדיר את הכלום, הוא מהווה את המקור ואת השורש של הכל. אליעד מסביר שמכיוון שהכלום הוא באמת מוחלט, הוא אמור להכיל בתוכו את כל האפשרויות ואת כל המצבים האפשריים. לכן, אם הכלום הוא באמת מוחלט, הוא אינו שונה או נפרד משום דבר אחר שקיים או יכול להיות קיים. במצב כזה, אי אפשר ליצור הפרדה בין כלום לבין משהו אחר, כי עצם ההפרדה יוצרת נפרדות וסותרת את ההנחה שהכלום הוא מוחלט ומכיל הכל.
האם אפשר לדבר על הכלום בלי להפוך אותו למשהו?
אליעד ממשיך להסביר ולהרחיב על נקודה זו באמצעות דיאלוג שהתרחש במהלך ההרצאה. הוא מסביר שכל דיבור על הכלום למעשה סותר את עצמו, כי בעצם הדיבור הוא הופך את הכלום למשהו מוגדר. כאשר מנסים לומר שהכלום הוא ההפך ממה שיש לנו כאן, כגון דיבור או אובייקטים מוחשיים, מיד מייצרים קונטרסט בין הכלום ובין היש, ובכך מאבדים את האחדות המוחלטת של הכלום.
כדי להמחיש את הטענה שלו, אליעד מציג דוגמה פשוטה: אם אנו אומרים שהכלום נמצא בכל מקום ובכל זמן, אנו מנסים לתפוס אותו כישות או כנוכחות מסוימת, ובכך שוב הופכים אותו למשהו מוגדר. אולם אם ננסה לדמיין מצב שבו אין הפרדה כלל, מצב שבו אין שום צורה נפרדת, אזי כל מה שיש הוא רק ההוויה המוחלטת של הכלום. במצב כזה, הצורות, האובייקטים והמושגים אינם נפרדים באמת, ולכן מה שנראה לנו כנפרדות הוא למעשה אחדות מוחלטת.
כיצד הכלום והיש מתקיימים בו - זמנית?
אליעד מדגיש את הרעיון כי ההוויה האמיתית ממלאת את הכל, כל הזמן ובכל מקום. לפיכך, כל הצורות הקיימות הן בעצם ביטויים שונים של אותה הוויה אחת. אם אנחנו רואים צורות או דברים נפרדים, זה רק משום שאנחנו מתבוננים בהם מנקודת מבט של נפרדות. אך מנקודת המבט של ההוויה עצמה, אין הפרדה כלל. לכן, בכל רגע ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים, הצורות וההוויה מתמזגות באופן מוחלט, והן אינן נפרדות כלל.
הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שאם הצורה היא רק ביטוי של ההוויה, אז כל מה שאפשר לומר על ההוויה חייב להיות נכון לגבי כל צורה וצורה. כלומר, כל צורה היא בו זמנית גם היא וגם לא היא. במילים אחרות, צורה מסוימת כמו "ספר" או "אדם" איננה באמת נפרדת מההוויה המוחלטת, אלא היא רק אופן מסוים של ההוויה להתגלות ולהתבטא.
למה אנחנו מתקשים להבין את מושג הכלום?
ההרצאה מסבירה שהקושי בהבנת מושג הכלום נובע מכך שאנחנו חושבים באופן טבעי באמצעות נפרדות. המחשבה האנושית מבוססת על כך שכל דבר מוגדר באמצעות משהו אחר, ולכן כאשר אנו מנסים לחשוב על הכלום, אנחנו באופן אוטומטי יוצרים הגדרות שמבדילות אותו ממשהו אחר. אליעד מדגיש שכדי להבין את הכלום באמת, עלינו לחרוג מהמחשבה הנפרדת ולהגיע לתפיסה של אחדות מוחלטת, שבה כל ההבדלים וההגדרות מתמוססים לחלוטין.
הוא גם מדגיש שהקושי הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמהות של הכלום עצמו. משום שהכלום הוא בלתי ניתן להגדרה, אי אפשר באמת להצביע עליו, לדבר עליו, או לחשוב עליו מבלי לסתור את עצם מהותו.
כיצד להתייחס לנושא הכלום בחיי היום - יום?
לבסוף, אליעד מצביע על כך שההתייחסות לנושא הכלום איננה רק תיאורטית או פילוסופית, אלא יש לה השלכות ישירות על תפיסת המציאות היומיומית שלנו. כאשר אדם מבין לעומק את האחדות המוחלטת של ההוויה והצורות, הוא מפסיק לראות את העולם כנפרד, וכך משתנה לחלוטין האופן שבו הוא חווה את המציאות. הוא כבר לא רואה הבדל ממשי בין יש ואין, בין דבר והיפוכו, והוא חווה אחדות והרמוניה מוחלטת.
אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג "כלום" בצורה מפורטת ומדוקדקת. ראשית, הוא מציין את הקושי המהותי בהגדרת הכלום. לדבריו, כל ניסיון להגדיר את הכלום הוא בעייתי מעצם העובדה שכל הגדרה של כלום מיד הופכת אותו למשהו, ובכך מאבדת את הכלום עצמו. אליעד מדגיש נקודה זו באומרו שכל דבר שינסו להגדיר כ"כלום", מיד יפסיק להיות כלום, ולכן הוא גם משהו וגם לא משהו. כלומר, הכלום הוא בעצם מצב שבו מתקיימים בו - זמנית שני הפכים: הוא "כן" משהו וגם "לא" משהו.
ההרצאה מתקדמת אל ההסבר שדווקא בגלל חוסר האפשרות להגדיר את הכלום, הוא מהווה את המקור ואת השורש של הכל. אליעד מסביר שמכיוון שהכלום הוא באמת מוחלט, הוא אמור להכיל בתוכו את כל האפשרויות ואת כל המצבים האפשריים. לכן, אם הכלום הוא באמת מוחלט, הוא אינו שונה או נפרד משום דבר אחר שקיים או יכול להיות קיים. במצב כזה, אי אפשר ליצור הפרדה בין כלום לבין משהו אחר, כי עצם ההפרדה יוצרת נפרדות וסותרת את ההנחה שהכלום הוא מוחלט ומכיל הכל.
האם אפשר לדבר על הכלום בלי להפוך אותו למשהו?
אליעד ממשיך להסביר ולהרחיב על נקודה זו באמצעות דיאלוג שהתרחש במהלך ההרצאה. הוא מסביר שכל דיבור על הכלום למעשה סותר את עצמו, כי בעצם הדיבור הוא הופך את הכלום למשהו מוגדר. כאשר מנסים לומר שהכלום הוא ההפך ממה שיש לנו כאן, כגון דיבור או אובייקטים מוחשיים, מיד מייצרים קונטרסט בין הכלום ובין היש, ובכך מאבדים את האחדות המוחלטת של הכלום.
כדי להמחיש את הטענה שלו, אליעד מציג דוגמה פשוטה: אם אנו אומרים שהכלום נמצא בכל מקום ובכל זמן, אנו מנסים לתפוס אותו כישות או כנוכחות מסוימת, ובכך שוב הופכים אותו למשהו מוגדר. אולם אם ננסה לדמיין מצב שבו אין הפרדה כלל, מצב שבו אין שום צורה נפרדת, אזי כל מה שיש הוא רק ההוויה המוחלטת של הכלום. במצב כזה, הצורות, האובייקטים והמושגים אינם נפרדים באמת, ולכן מה שנראה לנו כנפרדות הוא למעשה אחדות מוחלטת.
כיצד הכלום והיש מתקיימים בו - זמנית?
אליעד מדגיש את הרעיון כי ההוויה האמיתית ממלאת את הכל, כל הזמן ובכל מקום. לפיכך, כל הצורות הקיימות הן בעצם ביטויים שונים של אותה הוויה אחת. אם אנחנו רואים צורות או דברים נפרדים, זה רק משום שאנחנו מתבוננים בהם מנקודת מבט של נפרדות. אך מנקודת המבט של ההוויה עצמה, אין הפרדה כלל. לכן, בכל רגע ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים, הצורות וההוויה מתמזגות באופן מוחלט, והן אינן נפרדות כלל.
הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שאם הצורה היא רק ביטוי של ההוויה, אז כל מה שאפשר לומר על ההוויה חייב להיות נכון לגבי כל צורה וצורה. כלומר, כל צורה היא בו זמנית גם היא וגם לא היא. במילים אחרות, צורה מסוימת כמו "ספר" או "אדם" איננה באמת נפרדת מההוויה המוחלטת, אלא היא רק אופן מסוים של ההוויה להתגלות ולהתבטא.
למה אנחנו מתקשים להבין את מושג הכלום?
ההרצאה מסבירה שהקושי בהבנת מושג הכלום נובע מכך שאנחנו חושבים באופן טבעי באמצעות נפרדות. המחשבה האנושית מבוססת על כך שכל דבר מוגדר באמצעות משהו אחר, ולכן כאשר אנו מנסים לחשוב על הכלום, אנחנו באופן אוטומטי יוצרים הגדרות שמבדילות אותו ממשהו אחר. אליעד מדגיש שכדי להבין את הכלום באמת, עלינו לחרוג מהמחשבה הנפרדת ולהגיע לתפיסה של אחדות מוחלטת, שבה כל ההבדלים וההגדרות מתמוססים לחלוטין.
הוא גם מדגיש שהקושי הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמהות של הכלום עצמו. משום שהכלום הוא בלתי ניתן להגדרה, אי אפשר באמת להצביע עליו, לדבר עליו, או לחשוב עליו מבלי לסתור את עצם מהותו.
כיצד להתייחס לנושא הכלום בחיי היום - יום?
לבסוף, אליעד מצביע על כך שההתייחסות לנושא הכלום איננה רק תיאורטית או פילוסופית, אלא יש לה השלכות ישירות על תפיסת המציאות היומיומית שלנו. כאשר אדם מבין לעומק את האחדות המוחלטת של ההוויה והצורות, הוא מפסיק לראות את העולם כנפרד, וכך משתנה לחלוטין האופן שבו הוא חווה את המציאות. הוא כבר לא רואה הבדל ממשי בין יש ואין, בין דבר והיפוכו, והוא חווה אחדות והרמוניה מוחלטת.
- מה זה כלום?
- אחדות הנפרדות והאחדות
- מהות ההוויה
- איך להבין את הכלום?
- מהי אחדות הצורות והמהות?
- האם אפשר להגדיר כלום?
- הקשר בין כלום למציאות