כידוע, הכעס והעצבות לא מועילים לאף אחד. ובד"כ האדם מנסה להימנע מהם. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם באפשרותו של האדם לאפשר לעצמו לכעוס ולהיות חסר מצב רוח, כאשר אם הניסיון שלו לא לכעוס ולהיות שמח, הניסיון הזה יגרום יותר נזק מאשר תועלת.

ישנם מצבים, שבהם האדם מרגיש רע מאוד. ואם יציעו לו לא לכעוס ולהיות שמח, אז ההצעה הזאת עצמה, לא רק שהיא לא תעזור לו, אלא שהיא תזיק לו. וישנם מקרים, שבהם לא צריך להציע לאדם לא לכעוס, אלא לתת לזה לקרות מעצמו.

ונסביר: לפעמים, הכעס זאת הצרה הקטנה של האדם. ישנם מצבים שבהם האדם כועס ואין לו מצב רוח, ואז הוא רוצה לעשות באופן מעשי איזה דבר שאינו טוב. ובמקרים כאלו, אם נציע לאדם הזה לא לכעוס ולהיות שמח וכולי, הרי שלא תמיד יש לו את היכולת להכיל את העצה שנתנו לו. וישנם מקרים, שבהם בגלל חוסר היכולת של האדם להכיל את כל העצה, על ידי זה הוא מתעלם מכולה.

נניח לדוגמה שאדם איבד את חצי כספו בהימורים. האדם הזה חסר מצב רוח. אבל למזלו הוא עדיין לא איבד את כל כספו. או נניח לדוגמה אדם שאיבד את כל כספו בהימורים. אבל למזלו הוא עוד לא נכנס לחובות בגלל ההימורים שלו. במקרים כאלו, בד"כ המהמרים נוטים לסבך את עצמם עוד יותר, בגלל זה שאין להם מצב רוח, ובגלל רגשות האשם שלהם.

וישנם מקרים שבהם האדם בגלל הכעס שלו, רוצה עכשיו לעשות דברים לא הגיוניים, כגון במקרה הנ"ל להיכנס לחובות גדולים ולהמשיך להמר כדי לצאת מהחובות שלו. ובמקרה כזה לדוגמה, אם נבוא לאדם ונציע לו לא לכעוס, להיות רגוע, לעשות התחלה חדשה וכיו"ב, אז הדבר הזה לא יביא שום תועלת.

ומאחר שלא תמיד באפשרותו של האדם להכיל את כל הפתרון, לכן ישנם מצבים שאפשר להציע לאדם רק חצי פתרון. כגון במקרה הנ"ל של האדם שנקלע לחובות, שאפשר להציע לו שהוא יכול להמשיך לא להיות שמח על זה שהוא הפסיד את הכסף, אבל שהוא לא צריך להאשים את עצמו...