וכאן אבאר עוד אחת מהטעויות הבסיסיות ביותר, שיש לרוב ה"מומחי ה NLP" לגבי הנושא של יצירת כימיה בין אישית (ראפור). שהם מלמדים איך ליצור ראפור ואיך לעשות ראפור, ואיך ליצור כימיה בין אנשים וכולי, כאשר נראה כאילו שכימיה בין אישית וראפור, זו מטרה בפני עצמה, כדי שהתקשורת הבין אישית תצליח. כאשר האמת היא, שכמובן שזה לא נכון.

ואסביר: נניח שאנחנו מטפלים במישהו שסובל מחרדה. ונניח שאנחנו רוצים לגרום לו לא להיות בחרדה. הרעיון של הראפור אומר באופן כללי, שעליך ליצור כמה שיותר התאמה, בינך לבין סגנון הדיבור / ההתנהגות / דימויים וכיו"ב, של האדם שמולך. נסה לדבר בקצב שלו, נסה להשתמש בדימויים שלו וכולי. על ידי כל זה, תיצור בינך לבינו תחושת חיבור וכימיה בין אישית. שתגדיל את הסיכוי שלך לשכנע אותו ולעזור לו לצאת מהחרדה. או לצורך העניין, תעזור לך למכור לו את מה שבא לך למכור לו.

וזו כמובן טעות. כי ראפור, יכול להיות ראפור טוב ויכול להיות ראפור רע. ולא במובן שאתה יכול לא לעשות ראפור בצורה נכונה, ואז הוא נקרא ראפור רע, אלא במובן, שאתה יכול לעשות ראפור בצורה נכונה, ועצם עשיית הראפור, היא עצמה דבר רע, שיגרום לך לא להשיג את המטרה שאתה רוצה להשיג מהאדם השני.

כי האמת היא כדלקמן: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות משהו. עליך לשאול את עצמך, איזה דמות נראה לי, שהאדם שאותו אני רוצה לשכנע במשהו, לאיזה דמות הוא הכי יקשיב, עם איזו דמות הוא הכי יזדהה ואיזו דמות לדעתי, יהיה לה הכי קל לשכנע את האדם שמולי, במה שאני רוצה להשתכנע. ואז, אחרי שאתה יודע ומבין מהי הדמות שלדעתך האדם השני ישתכנע ממנה הכי בקלות, עליך להיות הדמות הזאת בדיוק ולא שום דמות אחרת.

ונכון, יתכן שיש בדמות הזאת, רכיבים שמזכירים בהתנהגות שלהם את ההתנהגות של האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. לדוגמא, יתכן שהדמות הזאת מדברת בסגנון דיבור מסוים, שבו משתמש גם האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. אבל בהחלט שישנם דברים שזה יהיה בדיוק ההפך מראפור.

דהיינו, בדמות האידיאלית שאמורה לשכנע את האדם, יהיו גם תכונות שמנוגדות לדפוסי ההתנהגות של האדם שאותו רוצים לשכנע. ואם האדם שאותו אתה רוצה לשכנע, יראה שאתה כמוהו בדיוק, אז אומנם מצד אחד הוא ירגיש שזה כאילו הוא זה שמדבר עם עצמו, אבל מצד שני, הוא גם לא בהכרח מעריץ את עצמו ולא בהכרח סומך על עצמו, ולא בהכרח אוהב את מי שהוא ואת התכונות של עצמו.

ולכן, כנראה שהוא גם לא הכי יקשיב לך. ביחס לאפשרות הנ"ל שהוצגה, שאומרת, שעליך לבנות בראש שלך דמות, שאתה חושב שאתה אמור להיות, שהיא הדמות האידיאלית בעיניך לשכנע את האדם השני במה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ועליך להיות הדמות הזאת ולא שום דמות אחרת. ולכן, כל הרעיון של ראפור, כערך בפני עצמו, הוא כמובן שוב עוד טעות של "מומחי NLP", שכמו תוכי מדקלמים עצות ושיטות, שהם לא באמת מבינים מתי ואיך וכמה ולמה להשתמש בהן או שלא.

ואתן דוגמא פשוטה, נניח שאתה לא מבין בתיקון הרכב שלך. ונניח שאתה צריך עכשיו לבחור 1 מתוך 2 מוסכניקים, שיטפל ברכב שלך. כאשר מוסכניק אחד יש לו באופן אישי בדיוק את הרכב שלך כל חייו, ולשני יש רכב מדגם אחר כל חייו. ונניח שזה ההבדל היחיד ביניהם, איזה מוסכניק היית מעדיף שיטפל לך ברכב? תשובה: כנראה בזה שיש לו בדיוק את הרכב שלך. כי אתה תניח, שהוא כנראה מבין יותר לגבי הרכב הזה.

ומה היה קורה אם היית יודע שבין שני המוסכניקים האלו, יש עוד הבדל, שהוא, שאחד מהם ממש בדיוק כמוך, לא ממש הבין במכונאות רכב עד לאחרונה, שזה הרבה יותר דומה לך ומזכיר אותך, לעומת מוסכניק אחר, שהוא בשונה לגמרי ממך ובניגוד לגמרי אליך, מגיל קטן מתעסק במכונאות רכב. על מי היית סומך יותר? תשובה: המסקנה היא, שבדמות האידיאלית שתשכנע אותך, יש דברים שדומים למאפייני האישיות שלך ויש דברים ששונים ממאפייני...