המטריקס הוא סרט שבו האדם מגלה שהוא חי במציאות מדומה, דהיינו, במציאות שרק נראית לאמיתית, אך היא אינה אמיתית. ועל האדם לנסות להשתחרר מאלו ששולטים בו וכולי. רבות נכתב על הסרט המטריקס והמון פירושים נכתבו והסבירו את המסרים שיש בסרט המטריקס. יחד עם זאת, בסרט המטריקס יש נקודה מאוד חשובה שצריך לשים אליה לב.

והיא השלב שבו יש לגיבור הסרט את הבחירה לבחור בין שתי גלולות שונות. אם גיבור הסרט יבחר לקחת את הגלולה הכחולה, הוא ימשיך לחיות באשליה כמו כולם ולא ידע את האמת. אך אם הוא יבחר לקחת את הגלולה האדומה, הרי שאז הוא יהיה מוכרח לדעת את האמת וממנה הוא לא יוכל יותר לברוח.

גיבור הסרט המטריקס בוחר כמובן בגלולה האדומה שמאפשרת לו לדעת את האמת, והדבר הזה גורם לכך שהוא מגלה כיצד העולם נשלט על ידי כוחות שונים שאיתם הוא מתחיל להילחם כדי להשתחרר מהם וכולי.

והנקודה שצריך לשים אליה לב, היא שיש כאן טעות מאוד בסיסית. והיא, שידיעת האמת אמורה לגרום לאדם להרגיש טוב ולא רע. כל הסרט כולו מבוסס על הרעיון שגיבור הסרט בוחר בידיעת האמת, ועכשיו מתחיל המאבק בינו לבין הכוחות "הרעים". אך במציאות האמיתית שלנו, המצב הוא הפוך.

המציאות היא שהאדם הרגיל אכן חי במטריקס ובאשליה. האשליה של האדם היא בכך שהוא חושב שיש כאן איזו אשליה שהוא צריך לצאת ממנה. השקר של המטריקס הוא שהוא גורם לאדם לחשוב שהוא בתוך מטריקס ולהרגיש רע. הגלולה הכחולה היא דווקא הגלולה שמאחוריה נמצאת האמת, נקודת המבט שמבינה שהכל טוב כפי מה שהוא.

הגלולה האדומה שמבטאת את ידיעת האמת ושמכניסה את האדם למטריקס, היא בעצם גלולת השקר שגורמת לאדם להרגיש משועבד וגורמת לאדם להתחיל להיאבק בישות דמיונית שאין צורך להיאבק בה.

יחד עם זאת, ניתן לומר שהגלולה האדומה היא גלולת האמת, ושהיא מגלה לאדם איזה רובד אפשרי נסתר על המציאות. אך צריך לזכור שזו לא גלולת האמת האחת של המציאות, אלא גלולת אמת יחסית וסובייקטיבית של זה שמציע את הגלולה.

כל האמיתות שגורמות לאדם להרגיש רע, הן רק חצאי אמיתות, אך הן לא האמת המלאה. האמת המלאה היא להבין את חצאי האמיתות האלו, ועדיין בכל זאת לראות את השלמות במציאות כפי מה שהיא, בלי להילחם בכל מיני מטריקסים וכיו"ב.

ועוד נוסיף ונעמיק: ידיעת האמת המלאה גורמת לאדם להרגיש טוב. ולכך צריך לשים לב.

עניין נוסף שצריך לשים אליו לב, הוא ליכולת הבחירה של גיבור הסרט בין האפשרות לדעת את האמת או להמשיך לחיות כרגיל...