ש: על מה שדיברנו קודם או שזה.

אליעד: מה שאתה רוצה, אתה לא יודע?

ש: לא מה שדיברנו קודם.

אליעד: נו אז תשאל את השאלה, מה השאלה?

ש: השאלה היא כזאת למה מה שקורה לנו בחיים, ככה נאמר קודם נכון?

אליעד: אוקי.

ש: למה אנחנו תופסים את זה כמחויב לא כאפשרי?

אליעד: יפה מה שאתה אומר עכשיו מה אתה שואל, אתה שואל למה אנחנו תופסים את מה שקורה בחיים כמחויב ולא כאפשרי, קודם כל המשפט הזה הוא בכלל נכון כל מה שקורה לך בחיים אתה תופס אותו כמחויב, יש דברים שאתה תופס כמחויב ויש דברים שאתה תופס כאפשרי.

ש: אמרת שהעבודה שאני צריך לעשות לקחת כל דבר שקרה לו.

אליעד: אתה יודע בחיים פה כדי לחיות אתה צריך לחשוב על דברים אפשריים שהם מחויבים, לדוגמא אם אתה רעב ואתה תגיד לעצמך "האם אני חייב לאכול, אולי אני לא חייב לאכול" אוקי יכול להיות שאתה לא תלך לאכול אתה מבין? מי אמר שזה רע אבל אתה בסוף צריך לנקוט עמדה בחיים פה אתה צריך לנקוט עמדה להגיד "אני רוצה את זה או לא רוצה את זה" בסוף צריך לבחור? עכשיו כשאתה בוחר זה תמיד רק אפשרי שזה נכון אולי זה לא נכון אתה מבין, נגיד אתה אומר "ללכת לעבוד או לא ללכת לעבוד" אתה אומר "לך תדע מחויב שאני אעבוד, לא מחויב שאני אעבוד" אבל בסוף אתה נוקט עמדה כדי לבחור אבל אם לא תנקוט שום עמדה אז לא תעשה שום דבר אתה מבין אתה טיק טק תמות, אם נגיד לא תנקוט שום עמדה אתה הופך להיות כלום ואז כאילו אתה אין כבר משמעות לחיים האלה עכשיו אבל ברמה הפנימית הרגשית בתוכך אם אתה רוצה להשתחרר מהחובות שלך אז אתה שואל את עצמך "אני חייב, אני לא חייב". מבין את ההבדל, מה אתה מבין?

ש: קודם כל כדי להתקיים אני צריך לקבל החלטה כן לעשות את זה או לא לעשות את זה אבל בדרך כלל מה שקורה זה גם מוזר, למה באמת קורה שהעולם מקבל החלטה כן להתקיים?

אליעד: אתה אומר מי החליט דבר כזה בכלל שצריך להתקיים גם אני שואל את זה, מי החליט אתה החלטת? אתה על מה אני אמרתי, אני אמרתי.

ש: למה החלטתי להתקיים?

אליעד: נו למה החלטת להתקיים, אתה שואל ומה הדבר הראשון שגרם לי בכלל לחשוב שאני רוצה להתקיים.

ש: כן.

אליעד: נכון מה הדבר הראשון זה גם אמונה.

ש: לא יודע.

אליעד: אתה יכול לבחור "אני רוצה להתקיים" ואתה יכול לבחור "אני לא רוצה להתקיים".

ש: אבל בפועל אנחנו מחליטים להתקיים.

אליעד: כשאתה מחליט להתקיים נכון.

ש: אבל יש אינסטינקטים שכל בעל חיים אפילו הוא רוצה להתקיים שזה לא אותו.

אליעד: מי אמר לך שהוא רוצה להתקיים אולי הוא מנסה להתאבד והוא לא מצליח איך אתה יודע, באמת אתה אומר באמת זה לא.

ש: לא רק להתקיים רוצה גם לשכפל את עצמו.

אליעד: איך את יודעת אולי הוא ניסה להתאבד והוא לא מצליח מה את יודעת.

ש: כל הפעילויות שלנו ושל החיות מעידות על זה.

אליעד: כל מה שאת עושה זה כדי לשרוד?

ש: באיזשהו מקום כן.

אליעד: באיזשהו מקום.

ש: כשמצמצמים את זה.

אליעד: הבמבה הזה שאכלת זה כדי לשרוד אבל את אוכלת אוכל לא בריא זה פוגע לך בהישרדות.

ש: נכון אבל הדחף המקורי הבסיסי.

אליעד: הדחף המקורי הוא גם להתאבד לכן את גם אוכלת וגם לא בריא כדי שלא לחיות יותר מדי אתה גם אוכל כדי לחיות, אז למה את אוכלת לא בריא?

ש: מי קבע שזה לא בריא?

אליעד: היא יודעת שזה לא בריא.

ש: אני אומר שזה בריא, זה מבוטנים.

אליעד: כן את אוכלת את זה כתוב מרכיבים טבעיים בלבד גם רעל.

ש: נגיד למה אני מעשנת סיגריות.

אליעד: למה את מעשנת סיגריות באמת זה דחף להתאבד.

ש: כי אני מאמינה שזה מרגיע אותי ולמה אני בסטרס כי יש מנגנון פה שאומר.

אליעד: רגע מה זאת אומרת אז מה אם זה מרגיע אותך אבל זה גורם לך להתאבד זה כאילו סוג של התאבדות לעשן אפילו הרופא אמר.

ש: נכון זה משכל שני ושלישי כבר.

אליעד: אפילו הרופא אמר "אזהרה משרד הבריאות קובע", אנשים בכל שנה מתים בגלל עישון.

ש: אבל הם מאוד לא רוצים למות.

אליעד: באמת הם מאוד לא רוצים למות אז למה הם מעשנים?

ש: אני לא חושבת שיש דחף למות, אני לא מוצאת.

אליעד: את לא מוצאת דחף למות?

ש: כן.

אליעד: אם לאנשים לא היה דחף למות בכלל.

ש: כי אני התחלתי לעשן זאת אומרת פיתחתי איזו התמכרות, עכשיו אני מעשנת כי אני מכורה לסיגריות אבל אני פיתחתי את ההתמכרות הזאת בלי שידעתי או בלי שחשבתי שאני יכולה למות בכלל או אם אני לא בריאה מזה.

אליעד: בגיל אפס לא עניין אותך לחיות ולא עניין אותך למות נכון?

ש: לא בטוחה.

אליעד: בואי נבדוק בגיל אפס, חברים אנחנו עברנו נושא אני רגע רוצה לחזור לנושא הקודם, אני מסביר עוד פעם בעיקרון בחיים פה אתה לוקח דברים אפשריים ואומר שהם מחויבים וככה אתה חי, לדוגמא יש פה שולחן כן יש פה שולחן, אנחנו נעשה הפרדת כוחות כמו בכיתה אתה תשב בפינה פה אתה בפינה פה, תקשיב בחיים פה אתה לוקח דברים אפשריים ומתייחס אליהם כאל מחויבים לדוגמא יש פה דלת נגיד עכשיו איך אתה יוצא מהדלת או מדרך הקיר?

ש: מהדלת.

אליעד: איך אתה יודע אולי צריך לצאת דרך הקיר והדלת אי אפשר לצאת דרכה, איך אתה יודע אתה מאמין אתה אומר "מה זאת אומרת יוצאים דרך הדלת"? אולי לא אולי יש לי שאלה? עכשיו אתה נגיד יש לך אומץ לקום מהכיסא יש לך אומץ אולי מישהו חיבר אליך עכשיו מטען חבלה ואם אתה קם אתה מתפוצץ, איך אתה יודע יכול להיות?

ש: יכול להיות.

אליעד: אז איך אתה יודע אתה אומר "לא בא נגיד שלא" אתה כאילו מאמין שלא, עכשיו יש פה פיל לא יש פה שולחן כן, איך אתה יודע אולי אתה מטושטש אולי יש פה פיל ויש פה שולחן ופה אין שולחן איך אתה יודע? עכשיו האם מחויב שיש פה שולחן ופה אין פיל מחויב לא מחויב אבל בעולם הזה בוחרים אומרים "טוב אני רואה שולחן יש שולחן" ולפעמים אתה בודק, לא תמיד לפעמים אתה בודק לפעמים אתה לא בודק. זאת אומרת עוד פעם בעולם פה אפילו עם זה שאתה חושב שאתה קיים, דוגמא איפה אתה נמצא עכשיו פה ואולי אתה נמצא שם בכלל אולי זה אתה, אתה רואה אותו אולי זה אתה בכלל עכשיו יש...