תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות... להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות - פרומו שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה שלנו, ואם יש מוות האם התודעה נעלמת? אליעד: התשובה לשאלה הראשונה היא, בעיקרון אין הבדל, האם אתה שונה מהשולחן? יש שני אפשרויות האם התודעה היא ... עשוי הכל. אני טוען שיש דבר אחד שממנו עשוי הכל, ואם תחפור פנימה תגלה שיש רק אחד, אתה מנסה למצוא הפרדות. אני טוען שאין הבדל בין חומר לרוח, זה הכל אותה מהות, רק שהיא נראית בצורות שונות. שאלה: אבל אחרי המהות? אליעד: בטח שיש הבדל, אפילו יש הפרדה בין אתה של היום לאתה של אתמול. זה שתי תודעות שונות. ולגבי המשכיות, כעיקרון לא יכול ... ויש צומח, ויש דומם אז אתה בהפרדה רצינית, אבל אם אתה מבין שזה לא שונה בשום דבר, זה רק נראה לך שונה, אז אתה חווה אחרת את כל המציאות. אז אתה מתייחס אחרת לחיים שלך ולרצונות שלך. שאלה: איך עוברים מחוויה של נפרדות לחוויה של אחדות? אליעד: לא עוברים, צריך רק להבין. אם מישהו באמת מבין את זה, אז כל פעם שהוא יגיד שולחן הוא יבין שזה עשוי מאותה מהות, רק שנראית כמו שולחן. זוהי תחושה פנימית שהכל אחד. לגבי ההמשכיות, אתה תמיד תהיה קיים, אפילו אם לא תדע. אם לא תדע, אז לא ... שאתה לא יכול לדעת אפילו מה היה לפני רגע. שאלה: עכשיו יש לי תודעה. אליעד: נכון, אתה חווה תחושת קיום עצמי. אם יש אני, אז יש משהו שהוא לא אני. אם יש עבורך משמעות לאני קיים, אז יש משמעות עבורך לאני לא קיים. אם רק אתה היית קיים, אז לא הייתה משמעות לאני קיים. המשמעות של אני קיים זה רק בגלל שאתה חווה שיש משהו שזה לא אתה. מה זה אומר? בסוף האני ומה שלא אני הם אחד. מה זה אומר? שאם יעלימו אותי, אני כבר לא אהיה קיים כאני, אבל אני אהיה מי שאני באמת. כול הסבל שיש לאדם בחיים זה בגלל שהוא חווה שהוא קיים. אם אתה אומר אני, ואתה חווה משהו רציני יותר מהשולחן, זה אומר שאתה בחוויה חזקה של לא אני. ... לחקור למה את יושבת על הכסא, אם תחקרי פנימה, את תראי במו עיניך ששני הדברים הם אחד, ואז תחווי את זה. העצה שלי מובילה אותך לסחרחורת, ואז את מתחילה להתרפא. המהות של העצות שלי היא לא להיאחז. ביום שתרגישי שאת סובלת בגלל שאת קיימת, רק אז תרצי לצאת מהסבל. תשאלי למה את יושבת על הכסא ואז ... לבוש של יש או אין. כי משם מיד תגיע לסוף, תבין שזה אחד והסתדרת. אני אתן לך דוגמא, אתה רואה מישהי לדוגמא, אתה אומר, מה אני אגיד לה? אגיד לה ככה או ככה? מה מהות השאלה? האם יש הבדל או אין הבדל, האם יש פה יתרון או אין פה יתרון? האם זה באמת שניים? האם יש הבדל בין הביטויים האלה? כשאתה ... שלא צריך לדאוג בכלל, אם באופי שלך אתה סובל אז תסבול מכל דבר. ואז האדם שואל, האם זה חשוב שיהיה לי כסף או לא? הרי בלי כסף לא יהיה לי מה לאכול ולא אוכל לחיות. ואם לא תחיה מה הבעיה? האם זה באמת שניים? האם יש נפרדות? האם יש בכלל הבדל בין חי למת. ואז כשאתה נכנס פנימה ושואל מי אתה, ורואה שאתה נשמה, הרי הנשמה לא מתה, אז מה זה חשוב. אז אתה חושב לא צריך לדאוג לגוף אלא לנשמה, ואז אתה שוב בנפרדות, ובסוף תגלה שאין בכלל הבדל בין זה לזה. הכל מתחיל בלהטיל ספק בדבר הכי בנאלי. כול פעם שאתה חווה נפרדות, ... מה זה הדבר הזה שישנו, מה זה הראשון? והאם אני אמורה לא להבין? אליעד: לא, את אמורה להבין שאין הבדל בין יש לאין. לראות במו עיניך שזה גם יש וגם אין, שיש מהות אחת וגם יש צורות. רבי נחמן אמר, השאלה מה זה הראשון? זה כמו לשאול, מה אלוהים חשב לפני שהוא ברא את העולם? איך אני אדע מה יש ... לפני בריאת העולם, לא חשב על זה, ולא על זה, בסוף תביני מה הוא חשב. מה זה אומר פרקטית לעשות? בודקים מה לא, זה לא זה, ולא זה, ולא זה, וכשתהיי סגורה לגמרי שהמהות הראשונה היא לא מקום וזמן, כמו שברור לך שהיא לא מזגן, אז את תביני מה זה כלום. אבל המהות הראשונה היא רק מזגן, היא רק צורה. כי המהות, מצד האמת, היא כל אחת מהצורות, למרות שזה לא לוגי. אבל ביחס אליך שיש הבדל בין צורה למהות, אז את בטוחה שהמזגן זה צורה, והאני שלך לא עשוי ממזגן. אבל את צריכה להתבונן בשכל, עד שהכל יכנס לך לזמן ומקום, ואז תראי שגם זמן ומקום זה צורה, ואם תדעי שאת לא מקום וזמן, אז תראי את הכלום, שזה המחויב הראשון. גם כאשר תחווי את הכלום, עדיין תהיי בנפרדות. אבל אחר כך תחווי שהמהות ממלאת את הכל, המהות היא הכלום המוחלט. אם אתה האלוהים שיצר את הנפרדות, אז למעשה אתה השטן שיצר את הנפרדות. כך שאין לגלות שאתה אלוהים, יש לגלות ... למעשה גילית שאתה השטן. כל העולם הוא רק רע, למה? כי יש בו חסרון. אלוהים לא עושה כלום, לא עשה ולא יעשה. אחרי שראית שאתה השטן, אתה נכנס יותר פנימה ומגלה שהמהות והצורה זה אחד. היש והאין מתחברים ואתה נעלם לגמרי. מי שרוצה לחוות את השחרור, צריך להתרחק מהרצון להיאחז. מי שרוצה לתפוס את ... מקום וזמן לא חומרי. למעשה אין הבדל בין חומרי ללא חומרי, הכל תופס מקום. גם האחדות תופסת מקום, אבל באחדות אין הבדל בין תופס ללא תופס מקום. ואז אתה מבין שהמהות היא לא זמן ומקום חומרי. אבל יש אני, והאני עדיין תופס מקום. אבל כאשר אתה מסתכל יותר פנימה אתה מבין שזה לא תופס שום מקום. ...