ובו יתבאר עניין השכר והעונש, שיש במציאות. כי יש כאלו שנדמה להם, שהעולם הוא הפקר, ושאיש הישר בעיניו יעשה. ויש כאלו שנדמה להם שהעולם הזה הוא הפקר, ושמי שעושה רע או טוב, הוא יקבל את עונשו או את שכרו, רק בעולם הבא וכולי. וכיו"ב שנדמה לאדם, כאילו שאין שכר ועונש מיידי בזמן אמת, כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית, וכיו"ב שאר הטעויות.

והטועים אינם רואים את האמת, שהמציאות שלנו היא מדויקת להפליא. ותכף ומיד שאדם עושה רע, תכף ומיד הוא מקבל את עונשו. ותכף ומיד שאדם עושה טוב, תכף ומיד הוא מקבל את שכרו. ולעשות טוב או רע, פירושו, עד כמה האדם מבין את המציאות. כי למציאות שלנו, יש חוקיות שלפיה היא עובדת. ומי שמבין את החוקיות הזאת, כפי מה שהיא באמת, הוא טוב לו. ומי שלא מבין את הסיבה האמיתית, שבגללה הדברים קורים, הוא רע לו.

ומצד המציאות עצמה, אין טוב ורע כלל, כי הכל אחד ממש. אבל מצד האדם עצמו, יש טוב ורע ממש, והכל מדויק להפליא. כי צדיק טוב לו, ורשע רע לו. והצדיק, חווה את המציאות, כהתגלות רצונו העצמי, ואז טוב לו. והרשע, שמשקר ואומר שיש נפרדות, ושהוא נפרד מהמציאות, ממילא המציאות היא לא כרצונו, ואז ממילא יותר רע לו. ומי שרוצה לדעת האם הוא צדיק או רשע, שפשוט יבדוק, עד כמה טוב לו או רע לו.

והעברות של האדם, הן בעצמן נוקמות בו. והמצוות של האדם, הן עצמן השכר שלו. והמצוות או העברות, אלו השכלים שבהם נאחז האדם, והפירושים שלפיהם מבין האדם את המציאות. ומי שעושה עבירות, דהיינו, מפרש את המציאות בצורה שגויה, הוא מקבל את עונשו בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מפרש אותה בצורה שגויה. וככל שהאדם מפרש את המציאות, בצורה של יותר נפרדות, כך רע לו יותר.

ומי שהוא צדיק אמיתי שעושה רק מצוות כל הזמן, הוא מבין ומפרש את המציאות, לפי מה שהיא באמת. ואז הוא מקבל את השכר שלו, בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מבין את המציאות.

כי גן עדן וגיהנום, הם בתוך הלב של האדם. ואצל אחד, העולם הזה הוא הגיהנום, ואצל האחר, הוא הגן עדן. והכל תלוי בהבנה של האדם. כי הרגש, תלוי בהבנה. וכאשר האדם מבין טוב יותר, שהכל אחד, כך טוב לו יותר וכולי...