כי האדם מטעה את עצמו תמיד. ומטעה את עצמו, היינו שהוא לא הולך אחרי האמת של עצמו. כגון לדוגמה, שהאדם חווה מצד אחד, שלא יכול להיות שדבר כלשהו יקרה מעצמו, ואעפ"כ הוא חווה שדברים כן קורים מעצמם.
כגון לדוגמה, כאשר האדם רואה מולו ספר כלשהו, הוא מניח, שלא יתכן שהספר הזה נכתב מעצמו, או שהספר הזה כתב את עצמו בכוחות עצמו. והאדם בחוויה שלו, בטוח שמישהו או משהו, גרם לכך שהספר הזה ייכתב, דווקא בצורה הזאת וכולי. כי הרי לא יכול להיות שדבר כלשהו קורה מעצמו. ואעפ"כ האדם עצמו, חווה שיש לו בחירה חופשית. דהיינו, שהאדם חווה, שהוא עצמו פועל מעצמו, בלי שאף אחד מפעיל אותו.
ולאדם, לא נראה הגיוני, שאבן תזוז מעצמה, בלי שאף אחד יזיז אותה. אבל כן נראה לו הגיוני, שהוא עצמו זז מעצמו, בלי שהוא רואה מי מזיז אותו. ואיזה הבדל יש, בין האבן לבין האדם?! אבל האדם חושב, שאבן, היא לא יכולה לזוז מעצמה. ואם האדם יראה דומם שזז מעצמו, הוא יהיה בטוח, שאין אפשרות שהדבר יזוז מעצמו, ובטוח שמשהו מזיז את הדומם הזה. אבל כלפי עצמו, מסיבה כלשהי, נדמה לאדם, כאילו הוא זה שמזיז את עצמו.
ואם שום דבר לא יכול לקרות מעצמו, אז מה גורם לאדם עצמו לזוז ולעשות דברים וכולי? ואם דברים כן נעשים מעצמם, אז אולי הכל נעשה מעצמו תמיד. ואולי גם מה שנדמה לאדם שהוא עושה, אולי כל הדברים האלו נעשים מעצמם, בלי קשר לאדם, שנדמה לו שהוא עושה אותם? כגון לדוגמה, האדם שמזיז אבן ממקום למקום, ונדמה לו שהוא מזיז אותה, כי הרי לא יתכן שהיא תזוז מעצמה. ואולי היא זזה מעצמה, ורק נראה לאדם, שהוא זה ששולט בתזוזה של האבן? ואולי האבן גורמת לאדם להזיז אותה?
וכאשר האדם מזיז את היד שלו, אולי היד עצמה זזה מעצמה, גם בלי קשר לרצון של האדם להזיז אותה? ולאדם נדמה, שלא יכול להיות שהיד שלו תזוז מעצמה בצורה כלשהי. אבל כמו שהוא פועל מעצמו, אולי גם היד שלו פועלת מעצמה, בלי קשר לכך שהוא חושב שהוא זה שמפעיל אותה? ואם היד פועלת מעצמה, וכל דבר פועל מעצמו, הרי שבאמת, שום דבר לא מפעיל שום דבר אחר, כי הכל פועל מעצמו.
והמדענים נדמה להם בטעות, שלא יתכן שהדומם יפעיל את עצמו. כי הוא רק דומם, אבל הם בני אדם "חכמים". ולדומם, אין מערכת עצבים, אבל להם יש מערכת עצבים ורגשות וכולי. והם טועים ביותר, שהם מאמינים לשכל שלהם.
כי זה שהאדם לא רואה את מערכת העצבים של הדומם, זה לא אומר שאין לדומם מערכת עצבים. ורק הטועה נדמה לו, שאם הוא לא מבין את מערכת העצבים של הדומם, אז כנראה שלדומם אין מערכת עצבים. וזאת כמובן שטות גמורה. כי זה שאינך רואה ומבין את מערכת העצבים של הדומם, זה לא אומר שאין לו מערכת עצבים.
ובפרט שהאדם לא מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו. ומי שאינו מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו, כיצד הוא מתיימר לומר, שלדומם אין מערכת עצבים?! ובפרט כאשר האדם רואה במו עיניו, שאין שום הבדל, בין החומר שממנו עשוי מה שנראה בעיניו כמערכת...
כגון לדוגמה, כאשר האדם רואה מולו ספר כלשהו, הוא מניח, שלא יתכן שהספר הזה נכתב מעצמו, או שהספר הזה כתב את עצמו בכוחות עצמו. והאדם בחוויה שלו, בטוח שמישהו או משהו, גרם לכך שהספר הזה ייכתב, דווקא בצורה הזאת וכולי. כי הרי לא יכול להיות שדבר כלשהו קורה מעצמו. ואעפ"כ האדם עצמו, חווה שיש לו בחירה חופשית. דהיינו, שהאדם חווה, שהוא עצמו פועל מעצמו, בלי שאף אחד מפעיל אותו.
ולאדם, לא נראה הגיוני, שאבן תזוז מעצמה, בלי שאף אחד יזיז אותה. אבל כן נראה לו הגיוני, שהוא עצמו זז מעצמו, בלי שהוא רואה מי מזיז אותו. ואיזה הבדל יש, בין האבן לבין האדם?! אבל האדם חושב, שאבן, היא לא יכולה לזוז מעצמה. ואם האדם יראה דומם שזז מעצמו, הוא יהיה בטוח, שאין אפשרות שהדבר יזוז מעצמו, ובטוח שמשהו מזיז את הדומם הזה. אבל כלפי עצמו, מסיבה כלשהי, נדמה לאדם, כאילו הוא זה שמזיז את עצמו.
ואם שום דבר לא יכול לקרות מעצמו, אז מה גורם לאדם עצמו לזוז ולעשות דברים וכולי? ואם דברים כן נעשים מעצמם, אז אולי הכל נעשה מעצמו תמיד. ואולי גם מה שנדמה לאדם שהוא עושה, אולי כל הדברים האלו נעשים מעצמם, בלי קשר לאדם, שנדמה לו שהוא עושה אותם? כגון לדוגמה, האדם שמזיז אבן ממקום למקום, ונדמה לו שהוא מזיז אותה, כי הרי לא יתכן שהיא תזוז מעצמה. ואולי היא זזה מעצמה, ורק נראה לאדם, שהוא זה ששולט בתזוזה של האבן? ואולי האבן גורמת לאדם להזיז אותה?
וכאשר האדם מזיז את היד שלו, אולי היד עצמה זזה מעצמה, גם בלי קשר לרצון של האדם להזיז אותה? ולאדם נדמה, שלא יכול להיות שהיד שלו תזוז מעצמה בצורה כלשהי. אבל כמו שהוא פועל מעצמו, אולי גם היד שלו פועלת מעצמה, בלי קשר לכך שהוא חושב שהוא זה שמפעיל אותה? ואם היד פועלת מעצמה, וכל דבר פועל מעצמו, הרי שבאמת, שום דבר לא מפעיל שום דבר אחר, כי הכל פועל מעצמו.
והמדענים נדמה להם בטעות, שלא יתכן שהדומם יפעיל את עצמו. כי הוא רק דומם, אבל הם בני אדם "חכמים". ולדומם, אין מערכת עצבים, אבל להם יש מערכת עצבים ורגשות וכולי. והם טועים ביותר, שהם מאמינים לשכל שלהם.
כי זה שהאדם לא רואה את מערכת העצבים של הדומם, זה לא אומר שאין לדומם מערכת עצבים. ורק הטועה נדמה לו, שאם הוא לא מבין את מערכת העצבים של הדומם, אז כנראה שלדומם אין מערכת עצבים. וזאת כמובן שטות גמורה. כי זה שאינך רואה ומבין את מערכת העצבים של הדומם, זה לא אומר שאין לו מערכת עצבים.
ובפרט שהאדם לא מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו. ומי שאינו מבין בשלמות, אפילו לא את מערכת העצבים שלו עצמו, כיצד הוא מתיימר לומר, שלדומם אין מערכת עצבים?! ובפרט כאשר האדם רואה במו עיניו, שאין שום הבדל, בין החומר שממנו עשוי מה שנראה בעיניו כמערכת...
050-3331-331