ובו יתבאר, כיצד האדם צריך לחקור את סיבת הסבל שלו? כי מי שרוצה להרגיש טוב, הוא מוכרח להבין, למה הוא מרגיש רע? כי הרע קיים, רק בגלל שהאדם חי בשקר לא מודע.

ומי שרוצה להפסיק לסבול, הוא מוכרח להבין למה הוא סובל. ואח"כ כאשר יהיה ברור לאדם למה הוא סובל, אז האדם צריך לברר את האמת, האם באמת סיבת הסבל הזאת, היא מוצדקת או לא? וכאשר ברור לאדם באופן מוחלט למה הוא סובל, אז אח"כ כאשר האדם מגלה שסיבת הסבל שלו היא טעות, אז ממילא הסבל שלו נעלם.

ובלי שלאדם יהיה ברור באופן מוחלט וחד משמעי ללא כל ספקות, ממה באמת הוא סובל, בלי זה, האדם חי בשקר עצמי. כי הרי הוא לא באמת מבין למה באמת הוא סובל, דהיינו, משקר את עצמו, גם אם לטענתו, זה לא באשמתו. כי כל חוסר הבנה, היא חוסר אמת. ובלי להבין באמת את סיבת הסבל, האדם ימשיך לסבול, מחמת הטעויות שלו שגורמות לו לעוות את המציאות, ולהפוך אותה, מגן עדן לגיהנום.

ולברר למה רע לך, פירושו, למצוא את הסיבה האמיתית שבגללה רע לך. עד שבסוף מגלה האדם, כי הסיבה האמיתית לכך שרע לו, ולכך שהנפרדות קיימת, כמו גם הסיבה לכל דבר אחר, היא שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל.

ובפועל, על האדם לשאול את עצמו באופן ישיר ונוקב, למה באמת רע לי? למה באמת אני לא רוצה את המציאות שלי? מה האמת? ועל האדם לא להסתפק בשום סיבה של שקר, אלא לחקור ולגלות את הסיבה האמיתית. כי יש המון סיבות של שקר, שהן כולן מסתירות מהאדם למה באמת הוא סובל, כדי שהוא ימשיך לסבול.

וכיצד לזהות סיבה של שקר? תשובה: על ידי הבנה, של מהי סיבה של אמת. וסיבה של אמת, היא רק כאשר הסיבה, מחייבת את התוצאה. כי אם הסיבה לא מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא, הרי שזאת לא הסיבה האמיתית. כגון לדוגמא שרע לאדם, ונדמה לו שזה בגלל כאב פיזי שיש לו בגוף. והאדם הטועה אומר לעצמו, שרע לו, כי כואב לו הגוף שלו.

וזאת כמובן סיבה של שקר. כי על האדם לשאול את עצמו, האם זה שיש לי כאב בגוף, האם זה מחייב באופן מוחלט, את זה שאני ארגיש רע? האם ולמה אני חייב לא לרצות כאב? האם הכרחי שאם לא ארצה כאב, שאז יהיה לי מזה רע? כי אם לא, אז זה אומר, שזאת לא הסיבה האמיתית, אלא זה רק אולי לבוש של הסיבה האמיתית.

ומאחר שבפועל שום דבר בעולם, דהיינו, שום צורת מציאות, לא מחייבת את זה שהאדם ירגיש רע, ממילא זה אומר שכל ההסברים שהאדם נותן לעצמו, למה הוא מרגיש רע, הם כולם הסברים של טעות. שגורמים לאדם, לא להבין, למה באמת הוא סובל, כדי שהוא ימשיך לסבול.

ולמרות שהאדם מתכחש לכך, האדם סובל רק בגלל שהוא גם רוצה לסבול. כי האדם רוצה בבחירה חופשית מלאה לסבול, ולכן הוא מטעה את עצמו, כדי לא לראות את האמת, וכדי לא להבין למה באמת הוא סובל, ולראות שהכל שקר, כי הכל אחד והכל טוב אמיתי. ולכן האדם משקר את עצמו, ומסביר לעצמו שהוא סובל בגלל כל מיני סיבות של שקר, שהן לא הסיבה האמיתית, שבגללה האדם סובל.

ועל האדם לשאול את עצמו תמיד, האם הסיבה הזאת, האם היא מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא. כגון לדוגמא האש ששורפת את הנייר, שהאש לא מחייבת את הנייר להישרף. והטועים חושבים, שאם בכל פעם שהם רואים נייר ואש, אז הנייר נשרף, הרי שזה אומר שהאש מחייבת את הנייר להישרף. שכמובן זאת שטות מוחלטת.

כי זה שאתה רואה שמשהו קורה פעם אחרי פעם, זה עדיין בשום דרך, לא גורם לתהליך הזה, להיות מוכרח בצורה כלשהי. ובכל רגע ורגע, תמיד יש אין סוף אפשרויות, כיצד המציאות יכולה להיות, ותמיד יכול להיות, שבדיוק עכשיו, הכל יהיה אחרת מהפעם הקודמת. ולכן שום דבר, הוא לא באמת הסיבה של שום דבר. כי שום דבר, לא באמת מסוגל להכריח שום דבר אחר, להיות בצורה כלשהי.

כי לצורה של המציאות, אין שום כוח מעצמה. ומה שמחייב את הצורות להיות כפי מה שהן, זו מהותן. ולא כמו שהטועים חושבים, שצורה אחת של רגע אחד, היא זו שמחייבת את המציאות להיות בצורה אחרת ברגע אחר. כי אלו שחושבים כך, הם אנשים זקנים, שאצלם, הכל המשך של הרגע הקודם. אבל מי שיש לו שכל אמיתי, הוא מבין, שכל רגע, זאת מציאות חדשה לגמרי. שהיא קיימת בפני עצמה, בלי קשר למה שהיה ברגע הקודם.

כך, ששום צורת מציאות, לא מחייבת, את זה שהאדם ירגיש רע. ולכן כל הסיבות שהאדם מתרץ לעצמו, למה הוא מרגיש רע, הן כולן סיבות של שקר.

והסיבה שהאדם מרגיש רע, היא...