כוונת הלב, העיקר זה הלב, מה הכי חשוב? מחשבה דיבור ומעשה, מהות או צורה, כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים, הכוזרי, ריבוי אלוהים, עבודת אלילים, אחדות המהות והצורה... הלב, העיקר זה הלב, מה הכי חשוב? מחשבה דיבור ומעשה, מהות או צורה, כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים, הכוזרי, ריבוי אלוהים, עבודת אלילים, אחדות המהות והצורה שאלה: האם הכוונה חשובה או המעשה? בכוזרי נאמר, ... רצונך אינו נכון. אני הולך פנימה לתוך הרצון ולא בורח למעשה. בעיני המעשה הכי פחות חשוב. יש פה בעיקרון שני שכלים, שכל הגיוני ושכל לא הגיוני. בשכל ההגיוני הכי חשוב זה מה אתה יודע, - לא מה אתה עושה, לא מה אתה מדבר, לא מה אתה רוצה, לא מה אתה חושב, לא מה אתה מרגיש ולא מה אתה זוכר - מה שחשוב זה רק מה אתה יודע. ידיעה זה הדבר הכי עמוק ... רבי נחמן בשפה שלו אמר, שכול הצרות והיסורים זה בגלל חסרון הדעת. וכשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות. בשכל הפשוט יש מחוייב ואפשרי, מחוייב אחד ואפשרי אין סוף. אז מה הכי חשוב? המחוייב. אז להגיד שמעשיך יותר חשובים מכוונתך, זה להגיד שהאפשרי יותר חשוב מהמהות. מה יש יותר, מעשיך או כוונתך? מעשיך. כוונה יש אחת, כוונת הלב, ומעשים יש הרבה. המעשים זה ... או יותר חשוב שאתה מרוצה ממה שיש לך ופחות חשוב מה יש לך. המחוייב נתפס כיותר חשוב מהאפשרי. ומחוייב זה אחד, אם זה שניים זה לא מחוייב, ולכן ההיגיון אומר שהכי חשוב זה המחוייב, ומה הכי עמוק? למשל, רצונות משתנים, תחושות משתנות, זכרונות משתנים, פעולות משתנות, מחשבות משתנות, הכל משתנה, מה לא משתנה? הבנה שיכלית גם משתנה, אבל יש דבר אחד שלא משתנה וזה ידיעת המוחלט. אני מנסה לסדר לך את זה בראש ברמה הציורית, שהמחשבה היא פנימית יותר ביחס למעשה שהוא חיצוני יותר. ולכן המחשבה היא המהות, והמעשה זה הצורה, והמהות חשובה מהצורה. ולכן מבחינתי ... חושב על הכסא, לא היית נוגע. אם חותכים אותך, ואתה לא חושב על זה, אז זה לא מפריע לך. ואם לא חותכים אותך, אבל אתה חושב שחותכים אותך, זה כואב לך. מי בסוף מחליט מה שתרגיש? מה שאתה חושב. לא מה שקורה ולא מה שאתה עושה, אלא מה שאתה חושב. מבחינתי גם המחשבות משתנות. יש דבר שנקרא עולם המחשבה אבל מעליו יש עולם השתיקה, מעל המחשבה נמצא הדבר ... מהצורה. אבל בסוף, בסוף, בסוף, אתה מגיע לאין שכל, שזה שכל יותר גדול / שכל אחר, ובשכל הזה זה כבר לא מחוייב שיש רק מחוייב אחד. בשכל הגדול ביותר שמה, כמו שהכי חשוב זה מה אתה מרגיש, גם הכי חשוב זה מה אתה עושה. ולא משנה מה אתה מרגיש אלא משנה מה אתה עושה. זה כבר לא הגיוני, כי מה זה משנה מה אני עושה? אבל עם לאלוהים לא היה משנה מה הוא עושה, אז הוא לא היה עושה. אם הוא ... סוף, כמוהו בכלל. איך זה יכול להיות שהצורה היא כמו המהות? או שזה צורה או שזה מהות? לא. הצורה והמהות זה אחד. וכאשר תהיה בפרספקטיבה הסופית, אז לפעמים תגיד הכי חשוב זה המהות, לפעמים תגיד שהכי חשוב זה הצורה ולא המהות, ולפעמים תגיד שזה חשוב באותה מידה. אתה יודע מה זה אומר? למשל כיסא זה צורה, קיר זה צורה, מה המהות שלהם, אחדות כל שהיא. אתה יודע מה זה אומר שצורה זה מהות? ... שהצורה של הכיסא מהווה את השמש. זה לא הגיוני, כי אם זה צורה, איך זה מהווה? וממילא שמה, המעשה לפעמים חשוב יותר מהכוונה. אם אני לדוגמא הייתי חושב שהדבר הכי חשוב זה הכוונה, אז לא הייתי מדבר איתך. למה? כי אם הכי חשוב זה כוונת הלב, אז הכי חשוב לי זה מה אני מרגיש, ואם הכי חשוב לי זה מה אני מרגיש, אז למה לי לשנות את המציאות? אני יכול להרגיש טוב גם בלי לדבר איתך. ואדרבא, כאשר אני מדבר איתך, אני גורם לעצמי להרגיש רע, כי אני מצמצם את עצמי בשבילך. אני מנסה להסביר לך את השכל של, למה אלוהים ברא את העולם? אם הכי חשוב זה האחדות, אז לא הייתה נפרדות. אם הייתי אומר שרק המחוייב מחוייב, אז ממילא אין קיום לאפשרי. אבל בכל זאת יש קיום לאפשרי, יש כיסא, ולכן זה אומר שיש עוד דברים שקיומם אפשרי. ... יש הבדל בין מהות לצורה. גם יש הבדל וגם אין הבדל ביניהם. אני לא אומר שרק אין הבדל בין מהות לצורה, גם כל צורה היא רק צורה, והיא לא המהות. זה לא הגיוני, תחליט או שזה המהות, או שצורה שווה מהות או שצורה לא שווה מהות. ואני אומר, צורה שווה מהות ואף על פי כן לא שווה מהות. מה שניסיתי להסביר לך שהויכוח שאומר שהעיקר זה כוונת הלב, או ... מה עשית ולא מה התכוונת, ואם אתה רוצה לגרום לו לחשוב, שלא חשוב מה עשית אלא חשוב מה התכוונת, ואם תגיד לו זאת בצורה ישירה הוא יגיד שאתה כופר. אז אתה לוקח תהליך מקביל, כמו משל ונמשל, אתה אומר לו בו נתחזק באמונה, לא משנה מה קרה לך משנה שהכל לטובה, אתה אומר לו שכול פעם שהוא רואה מישהו שיזכור שזה רק לבוש של הבורא. ואז לא משנה מה קרה ... אחד אתה מוכן לוותר על הרבה דברים כדי להבין את המהות, אבל לא מוכן לוותר על הכל. ומצד שני אתה מוותר על המהות למען הצורות. אז זה אומר שאתה עצמך עדיין לא החלטת מה חשוב יותר, כוונת הלב או הפעולה? וכאשר אתה רואה אנשים מתווכחים, את מי אתה בעצם רואה? את הויכוח הפנימי שלך. למשל אתה אומר, מה זה משנה מה הוא עושה? חשוב יותר מה הוא ... העיקר שהיא ישנה. כשאתה שומע ויכוחים, אתה צריך להבין שזה לא סתם ויכוח, הם לא סתם מתווכחים על הצורה, יש כאן ויכוח פנימי יותר, האם באמת יש מהות אחת והיא הכי חשובה, או שגם הצורה חשובה בדיוק כמו המהות, ולפעמים יותר מהמהות? שאלה: למשל אדם מחפש את האמת, ואז יש לו תחושות מסויימות, כמו מרגיש רע ואין לו משמעות. אליעד: לאדם יש אינטרסים ...