כאשר אדם חווה תחושת ייאוש, ומגיע למסקנה שאין לו שום תקווה להבין את המציאות בשלמות, הוא מרגיש שנכשל ואין לו סיכוי להגיע לאמת המוחלטת או לאושר אמיתי. אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם המצב הזה ומדגיש שיש דרך נכונה להתמודד עם הייאוש.
האם ייאוש מוחלט מוביל לשלווה מוחלטת?
לדברי אליעד כהן, אם אדם מגיע למסקנה סופית ומוחלטת, שהוא אינו יכול להבין את המציאות בשלמות, ואין שום אפשרות להגיע לאושר מוחלט, אז הוא בעצם כבר נמצא בשלווה מוחלטת. למה? כי אם ברור לו במאה אחוז שאין פתרון לשאלות שלו, אז הוא כבר לא מחפש. כאשר אדם מפסיק לחפש, הוא ממילא כבר לא סובל מתחושת החיסרון או מהייאוש. האדם סובל רק כל זמן שהוא חושב שיש אפשרות למצוא משהו טוב יותר, אבל אם ברור לו לחלוטין שאין שום אפשרות כזו, אז הוא מפסיק לסבול ומגיע לשקט.
מדוע האדם ממשיך לסבול מייאוש וחוסר סיפוק?
הבעיה היא, לפי אליעד כהן, שהאדם אינו בטוח באופן מוחלט שאין אפשרות להגיע לאמת או לאושר. האדם עדיין שואל את עצמו "אולי כן אפשר להבין את המציאות?", "אולי כן אפשר להגיע לאושר מוחלט?", ולכן הוא ממשיך לחפש ולסבול. האדם תמיד נמצא במצב של ספק, כי בתוכו הוא חושב שיש סיכוי קטן שבקטנים, אפילו תאורטי בלבד, שהוא ימצא תשובה טובה יותר.
איך מגיעים לוודאות מוחלטת על יכולת ההבנה?
כדי להפסיק את הספק ולמצוא שקט מוחלט, על האדם לוודא שהוא באמת בדק את כל האפשרויות עד הסוף. אליעד מדגיש ש"עד הסוף" פירושו אינסוף אחוז מאמץ ולא פחות. כלומר, האדם חייב לוודא שהוא ניצל את כל הכוחות השכליים, הרגשיים והנפשיים האפשריים. הוא שואל את עצמו שאלות כמו:
- האם באמת השקעת מאמץ מוחלט ואינסופי להבין את המציאות?
- האם באמת ניצלת את כל הכוחות האפשריים שלך כדי להרגיש טוב?
- האם באמת ניסית בכל הכוח האפשרי למצוא תשובות לשאלות שלך?
האם באמת בדקת שאין אפשרות להבין את עצמך?
אליעד כהן מבהיר שאם אדם טוען שהוא לא יכול להבין את עצמו בגלל מגבלת השכל, עליו לשאול את עצמו האם הוא בטוח בכך במאה אחוז. הרי גם הידיעה על כך שהשכל מוגבל באה מהשכל המוגבל עצמו. איך אתה יודע שהשכל שלך מוגבל? אולי יש אפשרות אחרת שאתה עדיין לא מודע לה? לכן, האדם צריך להמשיך לבדוק עד הסוף, עד שיהיה בטוח לחלוטין באחת משתי האפשרויות: או שאפשר להבין את המציאות, או שאי אפשר להבין אותה בכלל. בכל אחד מהמקרים האלה, הוא כבר לא יסבול ולא יהיה מיואש.
כיצד להשיג אושר אמיתי לפי אליעד כהן?
הסיבה שהאדם אינו מאושר היא שהוא עדיין חושב שיש אפשרות להיות מאושר יותר. האדם תמיד אומר לעצמו: "אם אתאמץ עוד קצת, יהיה טוב יותר". וזה נכון באופן חלקי, כי כל זמן שאדם לא השקיע את מלוא המאמץ האינסופי, תמיד יש סיכוי שיהיה טוב יותר. אבל איפה הסוף? הסוף מגיע כאשר האדם השקיע מאמץ מוחלט ואינסופי להרגיש טוב יותר. רק אז, האדם יגיע לידיעה מוחלטת אם אפשר להרגיש טוב יותר או שלא. אם אפשר - הוא ימצא את האושר, אם אי אפשר - הוא יוותר על החיפוש ויהיה מאושר בגלל ההשלמה והוודאות.
מה המשמעות של להיות אמיתי עד הסוף?
להיות אמיתי עד הסוף, לפי אליעד כהן, פירושו לבדוק את המציאות בצורה מוחלטת ואינסופית. כל עוד לא נעשתה בדיקה כזו, האדם ימשיך לשאול שאלות ולסבול. אבל כאשר האדם מגיע לוודאות מוחלטת שאין פתרון או שכן יש פתרון, הוא משתחרר לגמרי מהספק והסבל. אליעד מדגיש שגם כאשר האדם אומר לעצמו "אני יודע שאני לא יודע" או "אני בטוח שאני לא בטוח", הוא עדיין לא באמת ויתר על הספק. רק כאשר אין שום ספק ושום שאלה, רק אז האדם באמת נמצא במצב של שלווה אמיתית.
מתי הייאוש מפסיק להיות בעיה?
אליעד מסביר שכאשר אדם מגיע למצב שהוא בטוח במאה אחוז, בלי שום ספק, שאין לו פתרון או שאין תשובה לשאלה שלו, הייאוש נפסק מיד. כי אז האדם מפסיק לרצות להשיג את מה שהוא מאמין שאינו אפשרי. במצב כזה, האדם אינו מרגיש ייאוש, אלא דווקא שקט נפשי עמוק ואמיתי, כאילו הוא כבר קיבל את כל התשובות שהוא חיפש.
מה לעשות אם עדיין לא בטוחים במאה אחוז?
אליעד ממליץ לאדם שעדיין אינו בטוח לגמרי שאין פתרון, להמשיך לחפש את הפתרון בצורה אינסופית. על האדם להמשיך ולהקדיש את כל הכוח האפשרי שלו למציאת התשובה. אם יעשה זאת, הוא יגיע לאחת משתי התוצאות: או שימצא את הפתרון המוחלט והאמיתי, או שיגיע לוודאות מוחלטת שלא ניתן למצוא פתרון - אבל בשני המקרים הוא ירגיש אושר ושלווה, כי הסתיימה אי - הוודאות.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של חיפוש מוחלט ואינסופי של האמת והאושר. רק מי שמשקיע את כל כולו במאמץ הזה יכול באמת להשתחרר מהייאוש, להגיע לוודאות מוחלטת ולמצוא שלווה אמיתית.
- איך להגיע לוודאות מוחלטת?
- מה לעשות עם ייאוש קיומי?
- איך להרגיש אושר אמיתי?
- האם אפשר להבין את המציאות בשלמות?
- כיצד להשתחרר מהספק?
- מהי אמת מחויבת?
- למה אני לא מאושר?
היום נדבר על מצב שבו אדם מגיע למקום שהוא חושב שאין לו תקווה.
ומה הכוונה, שאדם חווה יאוש מכך שהוא חושב שאין אפשרות להבין, הוא מיואש שלא יבין את עצמו, שאין לו תשובה לשאלה, שהוא לא יגיע לאמת.
אבל אם אדם אומר אין שום סיכוי שהוא יבין את המציאות במאה אחוז, עליו לשאול את עצמו, האם אני בטוח בביטחון מלא שאין אפשרות להבין את המציאות בשלמות.
וזה אומר שכבר אין מה לנסות, ואז יש שקט, כי יש ביטחון בכך.
כמו כן בנושא האושר, אם אדם היה משוכנע בביטחון מלא שאין אפשרות להיות מאושר, האם הוא ניסה עד הסוף להבין או לדעת שיש אפשרות להיות מאושר.
וצריך אפילו מעל מאת האחוזים לבדוק את הנושא, צריך את כל הכוח האפשרי, סך כל הכוחות השכליים, הרגשיים ווידאת שיש או אין אפשרות?
בתוך תוכו יודע האדם שמצד האמת, יש כנראה אפשרות כן להיות מאושר.
אך כל זמן שהאדם לא הקדיש מאה אחוז מהיכולות שלו לדעת אם יש אפשרות להשיג את הטוב ביותר, הוא תמיד ישאף לטוב יותר.
אז מתי יש סוף לווידוי? כאשר האדם ישקיע מאה אחוז להרגיש יותר טוב
ואז ממילא ירגיש הרבה יותר טוב, ויהיה מאושר, ואם יגיע להבנה שאין אפשרות
אז ממילא יש אושר, כי הרי אתה בטוח שאין אפשרות, אז אין מה לחפש בכלל ואין מה למצוא, אז זה מה שיש וזה הכי טוב, או רע שיש.
אבל אדם צריך להיות בשלמות, לדעת בשלמות, להגיע לאמת מחויבת.
ואם עדיין מחפש האדם וחושב שיש פתרון, הוא עדיין לא נתן את כולו למציאת האמת
כי היה נותן את כל כולו לידיעת ולהבנת האושר היה מוצא, כשהיה יודע ומבין בוודאות
שיש אפשרות לאושר מוחלט ולאמת או מוחלטת, או שאין כל אפשרות כזו
אך אז זו תהיה הידיעה השלמה, ועל כן לא יסבול יותר ולא יהיה מיואש
כי לא תהיה עוד שאלה.