איך האדם יכול להגיע לאהבה עצמית אמיתית? איך יכול האדם לאהוב משהו באמת?

כפי שהוסבר כבר, אין אהבה אמיתית, כי היא תמיד בגלל סיבה כלשהי.

והתשובה לכך היא שמי שרוצה להגיע לאהבה אמיתית, עליו להגיע לאהבה אמיתית ללא סיבה.

אם האדם אוהב את האוכל כי הוא גורם לך שובע, הרי שאתה אוהב את תחושת השובע, וכך יוצא שתמיד הדבר תלוי סיבה, ולכן אין אהבה ללא סיבה.

כי גם האדם אוהב את עצמו בתנאים מסוימים: בתנאי שאני חכם, בתנאי שטוב לי.

בעולם יש טוב ורע. האדם אוהב את הטוב ולא אוהב את הרע. מה שהאדם באמת אוהב זה הטוב.

מטבעך אינך אוהב את הדברים הרעים.

וכשאדם אינו אוהב את עצמו, הרי שזה בגלל הרע שמוצא בעצמו.

ומי שרוצה להגיע לאהבה אמיתית עצמית, עליו להביא עצמו למצב שהאהבה לא תהיה בגלל הטוב שבך, אלא שלא תהיה תלוי בסיבה שאתה מוצא בעצמך דברים טובים.

האהבה האמיתית צריכה לנבוע בגלל שאין שום דבר רע. וזה נובע ממקום הרבה יותר פנימי, שהוא לפני הטוב והרע. זה מגיע לאחדות ששם לא משנה מה המצב החיצוני, לא משנה שום דבר.

וכשאדם מתחבר להיבט הפנימי האחדות הזאת ששם אין טוב ורע, אלא הכל אחד. כולם אוהבים את תחושת האחדות של המציאות. ואז יוצא מההיבט כלשהו כולם אוהבים את עצמם ואת הזולת באופן אמיתי.

הדרך היחידה להימלט מהרע שבכל דבר, היא על ידי הסתכלות בשורש.

מפרספקטיבת האחדות אין שניים, שם הכל ישות אחת.

ורק באחדות המוחלטת (כי יש גם רבדים) שם יש שלמות אמיתית ושם שום דבר לא חסר דבר אחר...