תקציר⬅ ... וגם שתיים. בסוף היש והאין אחד, אך אתה לא יכול לתחזק גם את היש וגם את האין. אתה לא יכול להגיד אני גם יודע וגם לא יודע. אם אתה מגדיר את שורש הנפרדות כמטרת על וכמטרה יחידה שלך, שאתה רוצה שזה יהיה גם וגם, ואז אתה תראה את הקונפליקט בכל דבר, תחווה את הצמצום יותר, ואז תראה את שורש הנפרדות. שהדבר והיפוכו יכלול בתוכו את האחדות והנפרדות. גם אם זאת תהיה המטרה שלך, ותראה שאי אפשר, אז גם סיימת. תנסה להבין למה אתה לא מצליח, ולמה אתה לא מצליח לחשוב שזה כן משנה וגם לא משנה? כי אתה בטוח שיש הבדל בין דבר להיפוכו, ואת זה תבדוק. וכשתצליח להפוך את זה, סיימת. אין לך מושג איך לעשות ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... זה להתקרב אליה צד אחד זה להתרחק, אני יודע מה זה יודע אני חושב שאני יודע. אליעד: חווה מרגיש. ש: אני חווה שאני כרגע אין מצב שאני יכול להיות בזוגיות. אליעד: אוקי. ש: לא מרגיש שאני יכול לחוות את החווית צמצום הזאת. אליעד: אוקי. ש: אז למה אני לא פשוט שם "cut" כי אני מבין שאני לא יכול להיות בצד הזה וזהו? אליעד: כי אם רגע מה אמרת אתה מבין שאתה לא יכול להיות איתה בזוגיות נכון? ש: זה כמו עם נגיד עבודה. אליעד: רגע שניה אתה אמרת אתה מבין שאתה לא יכול להיות איתה בזוגיות נכון? ש: כן. אליעד: ואתה איתה בזוגיות? ש: לא אליעד: אז מה הבעיה אתה לא רוצה להיות איתה בזוגיות, אתה לא יכול אז אתה לא איתה בזוגיות מה הבעיה? ש: אבל אני כאילו לא ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כאן משהו, רק השאלה היא האם זה שולחן? כשאתה מסתכל על מקום ריק, אתה לא שואל, כי חושב שאין. השאלה שלך מבוססת על הנחת יסוד שיש כאן משהו, מי אמר שיש כאן משהו? אתה בטוח שיש פה משהו. שאלה: אבל יש פה. אליעד: אם אתה בטוח שיש אז אתה בצמצום. שאלה: מה זה אומר שיש ומה זה אומר שאין? אליעד: מה הנחת היסוד של השאלה הזאת? שיש דבר כזה אין ויש דבר כזה יש. רק השאלה היא מה זה? אולי אין הבדל בין יש לאין? מי אמר שיש יש ואין. אולי אין דבר כזה יש ואין. כשאתה שואל שאלה, תבדוק מאיפה היא מגיעה, מי האבא שלה, האם הוא קיים, תלך עוד אחד אחורה. מה זה? מה אבא שלו? זה. אתה בטוח שיש משהו = זה. תשאל האם ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הבעיה. עכשיו מה שאני עושה אני לוקח את "הגם" שלו את "הגם", יש לך, יש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ויש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש טוב", עכשיו הבן אדם רגיל מזדהה עם המחשבה שאומרת "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ואני לוקח את המחשבה הזאת מקצין אותה, מביא אותה לאבסורד, מכניס אותו לצמצום, מנטרל את ההפך ואז הוא צריך ללכת להפך, ואז יש לו את האיזון. אני אומר לבן אדם "תקשיב אתה 24 שעות מחויב לרצון שלך ואתה לא יכול לעשות הפוך וכו" אז הוא מתחיל להילחץ, הוא אומר "מה פתאום, רגע רגע, אני רוצה להשתחרר" ואז בעצם הוא מתחיל לחשוב על איך הוא יכול להתנגד לרצון של עצמו. עכשיו האסטרטגיה היא לקחת את המחויב שלו, עכשיו אני יודע שהוא לא רוצה את כל המחויב, הוא כאילו לוקח "גם וגם" ומציג אותו כמחויב ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כבר לא יכול לעשות את זה יותר. אליעד: אתה יכול אם אתה נכנס פנימה יש משהו במנגנון שאתה גם משכיח מעצמך וגם יש תהליך שאתה גורם לעצמך להיזכר. ש: כמו כלים שלובים יש את הבסיס ויש את כל ה... אליעד: אני בעצם נתתי לך תשובה לשאלה אחרת, אתה אלוהים ואתה מצמצם את עצמך אבל כדי שהצמצום יהיה אותנטי אז אתה גורם לעצמך לשכוח שאתה מצמצם את עצמך כי אז אתה לא תחווה את הצמצום ובו זמנית אתה גם יכול לצאת מהצמצום החוצה וליצור תהליכים מסוימים. ש: אתה אומר זה אפילו מומלץ כאילו לעבוד על המיומנות להפוך משהו למשמעותי ולא משמעותי. אליעד: אבל מאה אחוז, אתה צריך להגיע למצב שאתה יכול להגיע לזה שכל דבר הוא משמעותי במאה אחוז ושום דבר לא משמעותי בכלל. ש: איך ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... "קצת". דהיינו, לא חם לי כמו שחום אמור להרגיש, אלא חם לי רק קצת. ומי שישים לב יראה, כי בעצם לפני המילה "קצת" וגם לפני המילה "לי", לפניהן יש "מילה שקופה" ו"מילה נסתרת" שהיא המילה "רק". דהיינו, "רק קצת" ו"רק לי". כי המילים רק / לי, הן בעצם צמצום של משמעות הדבר שאליו הן מתייחסות. ואפשר להוסיף את המילה "רק" גם לפני המילה "קצת" וגם לפני המילה "לי". וכאשר האדם אומר "חם לי קצת", הרי שבעצם הוא אומר "חם רק לי רק קצת". וגם אם הוא לא מתכוון לומר "רק", הרי שהוא מחליש את רמת המחוייבות והאמיתות, של החום. כגון לדוגמא "חם לפחות לי לפחות קצת". דהיינו, גם אם המילים לי / קצת, לא מבטאות הסתייגות מלאה מהמילה "חם", הרי שהן בכל מקרה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עוד דרך, כיצד באפשרותך להחליש רעיונות / לחזק רעיונות כרצונך החופשי. ואבאר, כיצד באפשרותך לתקוף רעיונות שונים ולהגן על רעיונות שונים, באמצעות משחק של הכללה גורפת ושל בידוד מוחלט של הרעיון שלך. ואבאר, מתי הכללה מחזקת או מחלישה את הרעיון, ומתי דווקא בידוד וצמצום של הרעיון, מחזקת או מחלישה את הרעיון. והעניין הוא, שאם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו מחוייב ואם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד. והדרך לגרום לרעיון להישמע כרעיון מחוייב, היא על ידי שמדברים עליו בצורה של הכללה. כגון לדוגמא תמיד קורה כך או אחרת. כאשר המילה תמיד, מחזקת את אמיתות האירוע, ביחס ל לפעמים קורה כך או אחרת. או ... ⬅לקריאת המשך המאמר על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חושב שיש משהו, נוריד את המילה יש משהו, נשאר, אני חושב שיש אפשרות שיש משהו, נוריד את היש אפשרות שיהיה משהו, נשאר, אני רואה שיש הבדל בין משהו ללא משהו, נוריד את זה, לא יודע כלום. זה המהלך עד לנוק אאוט. לא משנה אם אתה רואה שולחן או לא רואה שולחן, אם אתה עדיין יודע שיש משהו או שאין משהו, עדיין אתה נשאר בחווית צמצום. כול זמן שאתה חווה משהו, או יודע שיש או שאין, אז אתה עדיין במוגדר. דוגמא, יש פה שולחן, מה המילה הכי חזקה? יש. מה פחות חזקה? פה, ומה פחות חזקה? שולחן. יש - הכי מחוייב. ועכשיו אתה מתחיל להטיל ספק, מי אמר שיש פה שולחן? אני עכשיו רואה פה ... אמרתי שאפילו אם זה לא בכוח זה בפועל. כדי לחשוב שתהיה פה אפשרות שיש משהו, אני צריך לחשוב שיש משהו. וכדי לחשוב שיש משהו, בשביל זה אני צריך לחשוב שיש הבדל בין משהו ללא משהו. ואם אני שואל, מי אמר שיש הבדל בין משהו ללא משהו? זהו, נגמר, המהלך הסתיים. אין לאן להתקדם יותר. שאלה: למה אתה לא מפקפק בחושב? אליעד: בכל צמצום שלא נעשה, בסוף ישארו שלושה - אני, חושב, משהו - החושב, המחשבה, והנחשב. איך שלא נצמצם, בסוף נגיע לשלושת אלו. יש את זה שחושב, יש את הדבר שחושבים עליו, ויש את המחשבה שמחברת אותם. יש את הרצון, הרוצה והדבר שרוצים. עכשיו, הוודאות של שלושתם היא ... שיהיה מישהו שחושב אותה. ואז אתה שואל, וזה עצמו על מה נשען? על זה שאני מבדיל בין יש לאין. למשל אתה לוקח את החושב, ורואה שיש הבדל בין אני ללא אני. אתה לוקח את המחשבה ורואה שיש הבדל בין אני חושב על זה לבין אני לא חושב על זה. אתה לוקח את הדבר שאתה חושב עליו, ורואה שיש הבדל בינו לבין שאר הדברים. בסוף אחרי כל הצמצומים יש דבר אחד שוודאי לי, שיש ואין זה שני הפכים, ואז שואלים מי אמר? וסיימת. ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אתה יכול להגיע למצב שאתה לא רואה את הכיסא, ואתה לא יודע שהוא פה, אז מבחינתך הכיסא הוא בגודל אין סופי. אבל אתה לא יכול להגיד, הנה כיסא ובו זמנית לחוות את הכיסא כגודל אין סופי. אין אפשרות כי כיסא זה צמצום. וצמצום זה לא אין סופי. שכל רגיל לא יכול בשום פנים ואופן לחוות דבר והיפוכו ולכן הוא לא יכול לחוות שהכיסא מושלם. הוא יכול להגיד הכל מושלם, או להגיד זה כיסא. וזה מוביל לכך שהאדם יכול להגיד, לא אכפת לי שיש או אין תמונה על הקיר, או להגיד שאכפת לו שיש או אין תמונה על הקיר. לא אכפת לי אם יש או אין, זה מושלם, ואכפת לי זה מהלא מושלם, אבל המוח לא יכול גם להגיד למישהו תזיז את התמונה ימינה או שמאלה, שזה בעצם לדבר על צורות, ובו זמנית להיות במצב שאין הבדל בין יש לאין, כי אין אפשרות. המנגנון של האדם לא יכול לראות את הצמצום כשלם. והמורה הרוחני שאומר שחייבים לסבול קצת, הוא פשוט לא הבין עד הסוף. והוא נוכל כי הוא בלב שלו יודע שהוא עדיין לא יודע הכל, והוא אומר שהוא יודע הכל. כל זמן שהאדם לא הבין את כל התהליכים הוא לא יודע הכל. אם אדם אומר, חייבים לסבול קצת, הוא נוכל. אני אף פעם לא אמרתי שחייבים לסבול, אמרתי, אפשר לסבול, כדאי לסבול, אבל לא אמרתי שחייבים לסבול, ויש את האופציה לא לסבול בכלל. אני מנסה להסביר איך עובד המוח ולחבר את זה לנושא של האחדות. המוח מוגבל - לתפוס דבר והיפוכו. עובדתית כשאתה מתיחס לצמצום אתה לא מתיחס לאין סוף ולהפך, וגם אתה אף פעם לא מתיחס בשלמות לצמצום ולא מתיחס בשלמות לאין סוף. ולכן, כפועל יוצא, אף אחד לא יכול להיות דבר והיפוכו. הרעיון היא שבחוויה תמיד יש חיסרון. למה? כי אי אפשר לדעת בלי חיסרון. אפשר לעשות מדיטציה, ובמדיטציה אתה כמעט לא יודע או כאילו לא יודע, אז אתה בכאילו כמעט אין חיסרון. אבל בשנייה שהפסקת את המדיטציה ולמשל התנעת את הרכב, אתה בחווית ידיעה. זאת אומרת ... מופעלת, לא משנה על מה היא מופעלת, אתה מגיע לאחד. ולמה אנשים מפרידים בין דבר והיפוכו? כי זה דבר והיפוכו. כי או שאכפת לי מה קורה עם החלון או שלא אכפת לי מה קורה עם החלון. ואם אכפת לי, זה נקרא יש הבדל, צמצום, הגדרה. ואם לא אכפת לי מה קורה עם החלון, זה נקרא אין הבדל בין יש לאין. אני מדבר על תפיסה שאתה יכול ללכת לחלון ולסגור אותו, שזה אומר שיש הבדל בין יש לאין, אבל כאשר אתה מתבונן על המחשבה שאומרת, אני רוצה לסגור את החלון, מתוך המחשבה הזאת אתה רואה שאין הבדל בין יש לאין. למה בעיקרון זה לא אפשרי, קודם כל זה אפשרי, אבל למה זה ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להם רע. כולם מודדים את הרע לפי שינוי חיצוני, אבל כמה מבינים שלא משנה אם יש או אין אלא מה שמשנה זה האם יש התאמה בין הרצון למציאות. שאלה: ביהדות הם אומרים שהתת מודע רוצה לקיים מיצוות. אליעד: מי מניח תפילין אתה או התת מודע שלך? אתה מניח. אז מה זה קשור לתת מודע? ואני יכול להגיד לך שהתת תת מודע שלך לא רוצה את המיצוות, למה? כי המיצוות זה חווית צמצום. אבל לא משנה מה אומרים, מה שמשנה זה מה אתה רוצה, האם אתה רוצה להרגיש טוב? שאלה: מה התפיסה שלך? אליעד: אני מדבר בצורה פשוטה מאוד. יש מציאות, בכל דבר שקיים יש חיסרון, מחוייב המציאות שתמיד יהיה לך גם רע, לא משנה היכן אלוהים ישים אותך, בגן עדן או בגיהנום, תמיד יהיה לך גם רע. בו זמנית אלוהים עצמו גם רע לו, כי גם לו יש חיסרון, אלא אם כן הוא לא יודע שהוא קיים. ואם הוא לא יודע שהוא קיים אז אין טוב ואין רע. ואם אתה קיים תמיד ... ⬅לצפייה בהרצאה על צמצום - לחץ כאן...