תקציר⬅ ... מסתיר ממנו מידע, את המידע שאותו הוא רוצה לדעת. ולפעמים האדם השני חושד, שאולי יש לך אינטרס להסתיר ממנו את המידע שהוא רוצה לדעת. ולכן, ניתן לעשות פסיכולוגיה הפוכה ומניפולציה, שמהותה היא, שעל ידי זה שאתה חושף בפניו מידע שקשור לדבר שאותו הוא רוצה לדעת, מידע שאתה כן מוכן לחשוף בפניו, על ידי זה אתה שותל לו מחשבה ומשדר לתת המודע שלו, את המחשבה שאומרת, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו העניין. או במילים אחרות, באפשרותך לחשוף בפניו את כל המידע שהוא רוצה לדעת, ורק להשמיט / להחסיר / להחליף פרט אחד קטן, שאותו אתה לא רוצה לחשוף בפניו. ובאפשרותך גם לעשות זאת בצורה "טבעית", שבה אתה מיוזמתך מספר לו, את מה שאתה רוצה שהוא ישמע, כדי שהוא ירגיש שאתה לא מנסה ... והאמונה שאומרת, שאם אתה מספר לו על הדבר, כנראה שאתה לא מנסה להסתיר אותו ממנו. ואז ממילא האדם השני, פחות חושד בך, לגבי הדבר שאתה רוצה להסתיר ממנו. ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא, שכאשר יש סיפור על נושא כלשהו, אז לא רק שבאפשרותך לגלות מידע על חלק מאותו הנושא, כדי להסתיר מידע על חלק אחר מאותו הנושא, על ידי זה שאתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו הנושא, אלא באפשרותך גם לגלות בפניו מידע חלקי אמיתי לגבי אותו הנושא כנ"ל, ולהוסיף אליו גם מידע שגוי או להציג את המידע שאותו אתה מגלה, בצורה כזו שתגרום לשומע להשלים את התמונה של הסיפור בראש שלו, בצורה שונה מהמציאות כפי מה שהיא. כי כאשר אתה מספר למישהו משהו, המוח של האדם משלים את ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כדי זה שהוא משאיר אותם לא מוגדרים. כי ההומור גם אומר את הרעיון, אבל גם בעצם שולל אותו, בכך שהוא אומר שזה רק בהומור ולא ברצינות. דהיינו, לומר משהו בהומור, זה כאילו לומר שהוא נכון, וגם לומר שהוא לא נכון בו זמנית. וכאשר רוצים לגרום לשתול מסרים לתת מודע של מישהו, מסרים שיגרמו לו להתחיל לחשוב ברצינות, על משהו שהוא לא חושב עליו אפילו לא בצחוק, עושים את זה על ידי זה שמדברים עם אותו האדם על אותו הנושא, אבל עושים זאת בצורה מצחיקה. דהיינו, שמעלים את האפשרות הזאת בצחוק ובהומור. כאשר בעצם ההומור נותן תמיד את האפשרות לטעון שזה לא מחייב ושזה רק בהומור. אבל באמת באמצעות ההומור, אפשר לגרום לאדם להתחיל לחשוב על דברים, שהוא לא היה רוצה לחשוב עליהם ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לך, אבל עדיין ליצור אצל השומע את התחושה שסיפרת אותם. והתחושה הזאת שכאילו סיפרת את הפרטים האלו, למרות שבפועל לא סיפרת אותם, התחושה הזאת תיצור אצלו את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב עליך. כך, שלא תמיד אתה חייב לומר בפירוש ובדיוק את מה שהאדם השני צריך לשמוע ממך כדי לחשוב עליך דבר כלשהו, אלא לפעמים מספיק לומר משפטים מסוימים, שמהם ישתמע ומהם יועבר מסר לתת המודע של השומע, כאילו אתה יודע עליו דבר כזה או אחר, וזה לכשעצמו יכול להביא את האפקט הרצוי. כגון לדוגמא שאתה מספר לאדם עובדות שידועות לך, וכאשר אתה מגיע למידע שלא ידוע לך, אתה לדוגמא אומר "אתה כבר יודע מה קרה / וכולי / אתה כבר מבין למה אני מתכוון", וכיו"ב ביטויים שגורמים לשומע להיות בתחושה, כאילו אמרת את מה שבעצם לא אמרת. ועל ידי זה, אתה משיג את האפקט ואת התוצאה שהייתה נגרמת, אילו היית אומר בפירוש את המידע שלא ידעת לומר. כי מה שמשנה, זה לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... טענה סובייקטיבית בלבד, ושלא כולם מסכימים עליה. ולעומת זאת, כאשר אתה אומר משפט בצורת דיבור אובייקטיבית, לדוגמא "אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני", אז ממילא השומע מקבל מסר לתת המודע שלו, שיש איזו אמת אובייקטיבית, שאולי הוא בטעות לא יודע אותה, ושעכשיו אומרים לו אותה. והשומע מרגיש לא בנוח לומר אחרת ממה שאמרת לו, כאשר אתה מציג את הדברים כאמת אובייקטיבית. כי יש כאן עומק נוסף, והוא שהאדם לא רוצה לצאת טיפש ולא רוצה שיראו שהוא טועה. וכאשר ... מקבל ממך מסר של לגיטימציה לא להסכים איתך. כי אתה משדר, שאתה אומר לו רק צד אחד של המטבע, ושהוא יכול לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, הצגת דברים בצורה סובייקטיבית, משדרת לתת המודע של האדם השני, תחושת הכלה של הרעיון הנגדי לרעיון שהוצג. ואז תת המודע של האדם, מרגיש הרבה יותר בנוח לא להסכים עם דבריך ולומר את הטענה הנגדית לטענה שלך. אך לעומת זאת, כאשר אתה מדבר בצורת דיבור אובייקטיבית, שבה אתה אומר משהו סובייקטיבי כאמת אובייקטיבית, בעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שני מסרים. כאשר המסר הראשון הוא המסר הגלוי שאותו אתה אומר בצורה גלויה. אבל יש גם מסר סמוי שמגיע לתת המודע של האדם, מסר שאומר לו, שמה שנאמר לו, זו עובדה ממשית ואמת אובייקטיבית שאין עליה עוררין. והמסר השני שאתה מעביר לתת המודע של השומע, שכאילו מדובר באמת אובייקטיבית, גורם בעצם לתת המודע של האדם, להרגיש הרבה יותר חוסר אונים והרבה יותר פחד וחרדה, לא להסכים איתך. כי אתה, גם אומר לו את המסר המרכזי, וגם אתה אומר לו שאסור לו לא להסכים איתך. כי האדם מרגיש הרבה יותר לא בנוח לומר שהוא לא מסכים עם דבר שהוצג כאמת אובייקטיבית, מאשר כלפי דבר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שהוא אומר, לא ברור מאליו. ואז, כאשר הוא מנסה להבין את מה שאמרנו לו, כדי להגיב למה שאמרנו, לשם כך הוא צריך להזדהות עם נקודת המבט שלא לוקחת כברור מאליו, את מה שהוא אומר. נניח לדוגמא אדם דתי שאומר "ברוך השם". ונניח שאתה אומר לו משהו בסגנון של "לא הבנתי, את מי האשמת ובמה?" סוג של משחק מילים של המילה "השם / אשם". שאז בעצם אתה משדר לתת המודע של האדם השני, מסר שאומר, שמה שנראה לו כברור מאליו, לך זה לא ברור מאליו. כדי לגרום לו לא לקחת כברור מאליו את מה שהוא עצמו חושב והמהות היא, שלפעמים מישהו מבלבל את המוח ואומר שטויות. ואם תגיד לו שלדעתך הוא אומר שטויות, הוא לא ירצה לתקשר איתך. ואז באפשרותך במקום לומר לו שהוא אומר שטויות, באפשרותך לשדר לו שכאילו בכלל לא הבנת את מה שהוא אמר, כדי שהוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... באופן כללי, בפרט בשיחות מכירה טלפוניות / שיחות יוצאות, שהלקוח לא ממש מכיר אותך עדיין, מצד אחד יש היגיון להציג את עצמך ללקוח בהתחלת שיחת מכירה, כדי שהלקוח שלך ידע עם מי הוא מדבר וכדי לרכוש את האמון שלו. מצד שני שים לב, כשאתה מציג את עצמך, אתה בעצם "מוכר" את עצמך ללקוח שלך. וכשאתה מוכר את עצמך, אתה בעצם משדר לתת המודע של הלקוח שלך, שהוא צריך לקנות אותך ושאתה עומד למבחן. אתה בעצם גם חושף את נקודות התורפה שלך. כי מי שהוא חזק, הוא לא צריך למכור את עצמו. אתה רוצה לשדר ללקוח שלך, שהוא צריך למכור את עצמו לך, כלקוח, שתהיה מוכן למכור לו משהו. כי הוא צריך אותך ולא אתה אותו. ולכן, כשאתה מוכר את עצמך ומציג את עצמך ללקוח, באופן כללי, שים לב שאתה לא "מתאמץ" ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מה בדיוק עובר עליו, הרי שבתוכו יש תהליכים מסוימים שמתרחשים, שהם אלו שיוצרים אצל האדם את תחושת ההנאה. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו שכל מסוים. וכאשר האדם עושה דברים כלשהם, הדברים האלו משפיעים על התת מודע של האדם, וגורמים לתת מודע של האדם, להסתכל על המציאות בצורה חדשה וטובה יותר. וההסתכלות הפנימית של תת המודע של האדם על המציאות, היא יוצרת אצל האדם תחושת טוב. והדבר הזה גורם לאדם לאהוב את מה שהוא עושה. והאדם נמשך לעשות דברים מעניינים. ודברים מעניינים, הם דברים שתת המודע של האדם לומד מהם משהו. ויש דברים שיש בהם המון שכל. ולמרות שאין לאדם מושג איזה שכל יש בדברים האלו, הרי שיש בהם המון שכל. והאדם נמשך לשכל שיש בדבר, למרות שהוא לא יודע מהו. וכאשר האדם עושה דברים שהוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כך ולא אחרת. וכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר אתה מעביר למישהו רעיון כלשהו, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית כעובדה ממשית, כאילו שאתה רואה קיר, ואומר שיש כאן קיר, שזה נקרא בצורה עובדתית, שהיא צורה שבה אתה מתאר עובדות ממשיות, שאין לך בהן ספק, אז אם אתה מציג את הדברים בצורה כזאת, אז בעצם בכך אתה משדר לתת המודע של השומע, שהדברים הם עובדה ממשית, ושאסור לו להטיל בהם ספק כלשהו. ואז, כאשר השומע בודק בתוכו את מה שאמרת, הוא בעצם מרגיש רמת קושי רגשי גדולה יותר, לבדוק את נכונות הדברים. מאחר שהם הוצגו כעובדות, ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה עצמך לא בטוח במה שאתה אומר, ואז אתה נותן לגיטימציה לכך שהוא בודק את מה שאתה אומר. ועליך פשוט לבדוק, כיצד היית אומר למישהו אחר "עכשיו יום" / "השמש זורחת" / "יורד גשם" וכיו"ב, באיזו תחושה היית ומה היית משדר כאשר היית מתאר עובדות, והאם באמת אתה מציג כך את ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מחוייב להקשיב לך מסיבה כלשהי, הרי שזאת סיבה מספיק טובה, לכך שהילד שלך לא ירצה להסכים איתך ולא ירצה להקשיב לך. בין אם זה בצדק ובין אם זה לא בצדק. אבל, אלו החוקים! שכאשר מתייחסים לאדם כאל עבד, הוא מתמרד נגד מי שגורם לו להרגיש שהוא עבד. ומספיק שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו מחוייב להקשיב לו, הרי שההורה משדר את זה לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנ"ל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה / משא ומתן / גישור / הסכם שלום, לכל דבר ועניין. וכאשר מנסים למכור מוצר ללקוח, יש בתהליך הזה, כמה נקודות שצריך לתת עליהן את הדעת. כגון לדוגמא: זיהוי צרכי הלקוח, זיהוי התנגדויות הלקוח, טיפול בהתנגדויות, התאמת המוצר ללקוח ועוד. וכל הדברים האלו, צריך לתת עליהם את הדעת, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על דברים שעושים לו רע, שאינם קשורים אליך באופן ישיר. ואז ממילא הוא גם לא יאהב אותך. או אם ברצונך לגרום למישהו לשנוא מישהו אחר, תשכנע את האדם, שהאדם האחר הוא סיבת התחושות הרעות שהוא מרגיש. וכמובן שלא בהכרח שבאופן ישיר תאמר לו שהאדם השני עושה לו רע, אלא שתרמוז לתת המודע שלו, שההימצאות לצד האדם האחר, ההתנהגות של האדם האחר, בצורה עקיפה עושה לו רע. וזה בעצם אומר שבפועל, עליך להשתדל להיות חלק מהטוב של מישהו אחר, לא רק בדברים שקורים בפועל, אלא גם כאשר הוא מרגיש טוב באופן כללי. כגון כאשר הוא נזכר במשהו טוב מהעבר, או כאשר הוא מתכנן וחושב על משהו טוב, עתידי. ובאפשרותך כמובן כאשר אתה מזהה סיטואציה שכזו, להרחיב אותה ולהעצים אותה. כדי להעצים את תחושת הטוב של האדם השני, כשהוא איתך. ואז ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לתת מודע של... - לחץ כאן...