... ריקנות וכיו"ב. ועל האדם לשאול את עצמו. למה כרגע ברגע הזה ובמקום הזה, אני לא רוצה את המציאות שלי, כפי מה שהיא ממש? ומה כרגע גורם לי לרצות או לא לרצות, את הצורה של המציאות, שיש ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וכל ההסברים שהאדם נותן לעצמו, על האדם לשאול את עצמו, האם ההסברים האלו, מחייבים את זה שאני לא ארצה כרגע ברגע הזה ...

... הרגשות - השתוות הצורה של כל הרגשות - רגש, חסר כל צורה יש כאלו שנדמה להם, שהשתוות הצורות, היא רק לגבי הצורות החיצוניות של המציאות. ונדמה להם, שעל האדם ...

... וכיו"ב, אלא להבין את האמת, באשר היא, גם אם הצורה שלה, נראית כלא הגיונית וכולי. ועל האדם לזכור, שהחכם האמיתי מלמד את האדם דבר אחד ויחיד, והוא, להבין את המציאות, בלי קשר לשום צורה חיצונית של המציאות. ... של המציאות. עד שהאדם רואה את האמת, שבאמת הצורה של הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות האין סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם האמיתי רוצה להביא את האדם, לחוויית ... בחוויה של אין סוף רצון שאינו מוגדר כלל. שהצורה והמהות, הם אחד. וכאשר האדם מסלף את דברי החכם האמת, הוא ממציא לעצמו דרך חדשה של טעות ושל סבל. כי יש כאלו שנוטים לחשוב, שהחכם האמת מנסה ללמד את האדם, שלא ... של האדם מרגישה את זה. והכל אחד ממש, פירושו, שהצורה, היא באחדות עם המהות האין סופית. ואין כאן ביטול של הצורה, והיאחזות בהעדר שלה, אלא יש כאן אחדות של אמת, שבה, אין צורה ואין מהות שנפרדות זו מזו, אלא שתיהן בבת אחת. שיש גם צורת רצון סופית, וגם בו זמנית העדר צורת ... להיות. ואז בסופו של דבר, האדם רואה את האמת, שהצורה והמהות הם אחד ממש, וכך הוא גם חווה את המציאות, בכל הלבושים החיצוניים, שמשתלשלים מהחיבור הראשון שבין הצורה, לבין המהות וכולי. ...

... בזה, יראה את האמת, שבאמת הכל אחד. כי התכלית הסופית, היא מהות הכל. וההבנה שכל דבר הוא התכלית הסופית, היא בעצם לבוש של ההבנה, שהצורה נכללת במהות שלה, לישות אחת ממש. ואם יש תכלית אמיתית, אז קיומה הוא מחוייב מצד עצמה. כי אם קיומה מחוייב מצד דבר אחר, הרי שהיא לא התכלית האמיתית. כי ... שינויי הצורות שבמקום ובזמן. אבל המהות, היא לא משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד יש ריבוי צורות שונות, אבל מצד שני, הצורה והמהות, זאת ישות אחת ממש, שאין בה שום שינוי כלל. ואע"פ שזה לא הגיוני, שהצורות השונות, הן ישות אחת ממש, אעפ"כ כך הוא הדבר. והתכלית המחויבת, של קיומה ...

... הם היו אנשים מוארים באמת, הם לא היו מלמדים את האדם, איך להשתחרר מהסבל, אלא הם היו מלמדים את האדם, איך ליהנות באמת בטוב אמיתי, מהסבל. ואיך לראות את השלמות האין סופית, שנמצאת בתוך הצורה של הסבל. והדרך היחידה להשתחרר באמת מהסבל, היא רק על ידי זה, שהאדם מצליח ...

... כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו ...

... אותו אחד, זה לא שמישהו מפה נכנס לחלום שלך מה פתאום את בראש דמיינת מישהו. ש: פשוט על פי הצורה שראיתי במקרה. אליעד: נכון. ש: אז למעשה חלמתי על נפרדות וכשאני מתעוררת כל הנפרדות נעלמת? אליעד: ...

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחוייב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, זה ספר, הוא נמצא במקום מסוים ובזמן מסוים. אני טוען שהספר הזה, מבחינה אובייקטיבית, נמצא בכל המקומות ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם רק צורת הספר קיימת, אז מה המשמעות של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה ... אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו', ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ... הבדל ביניהם. אבל כל מה שנכון לגבי כל צורה, נכון לגבי המהות. אם אתה רוצה לדעת מה היא מהות המציאות, קח צורה כל שהיא ובדוק אותה, ומה שנכון לגבי הצורה נכון לגבי אלוהים. אז תגיד, יש גם את הצורה ההפוכה שלה? נכון, גם זה נכון לגבי אלוהים. אם זה נתפס לך, אז זהו. למה זה לא נתפס? כי זה כאילו הפוך, גם ככה וגם ככה. ...

... האלוהות. שהאדם חווה שהכל אחד, ושהוא עצמו אלוהים האמיתי / השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין הבריאה, ואז אין עוד מלבדו, ויש רק אלוהים, עד שאין שום משמעות לאלוהים, כי אין ... חסרות. וכאשר האדם ממלא את רצונו על ידי השגת צורה כלשהי, דהיינו, שהאדם רוצה צורה כלשהי, ואז האדם מקבל את רצונו, דהיינו, מקבל את הצורה שאותה הוא רצה, אז האדם חושב על הצורה שאותה הוא רצה. ואז, מצד אחד האדם חווה הנאה, מכך שהוא קרוב יותר אל השלמות, כי יש לו פחות חסרונות. אבל מצד ... הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם ... שכלית, על השכל שיש באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים לאחדות של המציאות, באותה הצורה ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום ... האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל אחד. ואין שום ... כי הכל, זאת הנאה גשמית בלבד. כי כל הנאה היא מצומצמת, דהיינו, גוף וגשמיות. אלא, ששלמות ההנאה היא, כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש. שאז, הצורה ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם ... הגשמית, היא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה. כי אצל אדם רגיל, הוא נהנה מהנאה גשמית, אך ההנאה אינה שלמה. כי הוא אינו יודע שבאמת הצורה הסופית, היא מושלמת. אבל מי שהוא חכם אמת, שהוא יודע שיש ריבוי אלוהות, שיש אין סוף אלוהים, דהיינו, אין סוף ...

... את האדם, אל עולם שכולו אחד, שבו, אין שום טוב ורע כלל. כי השאלה של "למה אני רוצה כך ולא אחרת" וכיו"ב, היא גורמת לאדם להתבונן על הרצון שלו מבחוץ, לפני יצירת הצורה הסופית של הרצון שלו. כי בנקודת ההתחלה, הרצון אינו מוגדר כלל. ורק אח"כ, הרצון מקבל את הצורה הסופית שלו. כי בנקודת ההתחלה, דהיינו, ... האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. כי הרצון הסופי של האדם, הוא רצון מוגדר. שהאדם לא רוצה צורה מסוימת מוגדרת. שעל ידי זה, האדם מרגיש טוב או רע. והאדם מזדהה כולו עם הצורה הסופית של הרצון שלו, שלא להרגיש רע. אבל, ... בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים. כי ...