לגופו של עניין, כל הפרספקטיבות על הרצון מוטות - מלכתחילה ובדיעבד, לכן ה"לימבו" הזה: שרצון מסויים ורצון הופכי גמור - שניהם מסכימים שיש הבדל בינהם.

וגם, אם מישהו יחלץ את האבא של שני הילדים (האבא של הרצון לזוגיות והרצון ללבדות הוא אותו אבא) הרצון "שיהיה טוב" - נו אז?? כל המאמר הזה הוא סה"כ מבוא לסיפורים מאחורי הרצון השורשי.

וכל הסיפורים השונים ומשונים הם סיפור כיסוי מעל סיפור אחר לגמרי. הסיפור שאדם רוצה שיהיה לו טוב כי הוא חושב שרק יש הבדל בין דברים.

וכל הדברים כולם מסכימים בינהם שיש הבדל.

וזה הופך אותם לתמימי דעים. זה הופך אותם למיושרים. כולם ללא הבדל מסכימים שיש הבדל.

העושר והעוני מסכימים שיש הבדל בינהם.

הזוגיות והלבדות מסכימים שיש הבדל בינהם.

המאבק והשלום מסכימים שיש הבדל בינהם וכולי.

האין הבדל בשלום עם היש הבדל.

המאבק בין שני דברים הפוכים

והשלום בין שני דברים הפוכים

שניהם אותו דבר, אין הבדל בינהם מבחינת היש הבדל.

וכל הלימבו הזה

זורק את האדם להיות אבוד מהאבודים, אין לו קרקע להסתמך עליה, אפילו הבדל פשוט גם לא קיים. אין לו מי שמבין אותו, אין לו את עצמו, אין לו הבנה, הכל מוטל בספק.

ומה הסיפור האמיתי מאחורי האין הבדל בין כל הדברים שמסכימים שיש הבדל?? איזה סיפור יכול להתאים לפרספקטיבה הזאת? יש / אין סיפור.

כל המאמר הזה הוא מבוא ללימבו.

לא כתוב בו כלום מעניין העוסק לגופו של עניין האנשים שנדפק להם השכל שיש / אין הבדל הסכימו בלי הבדל שיש הבדל. כל הכבוד. עוד מאמר מהוקצע.

מעניין. 4 בחינות שונות לשאלה.

לאילו שהשכל שלהם רפה, הגוף שלהם מתקשה ללכת ובעיקר הם חושבים באופן מבולגן, כ"כ מבולגן שאין אפילו פוטנציאל של סיכוי שילמדו להגיע לרמת דיוק מחשבתית מינימלית -

שאלה:

א. אם מהות הבחינות השונות

שדבר והיפוכו נראים כדברים הפוכים שונים

(וההופכי של מהות הבחינות השונות - דבר והיפוכו אותו דבר) ;

ב. ואם מהות הדברים ההפוכים - המראים השתקפות הפוכה - שכולם הסכמה שיש הבדל כלשהו בין דבר והיפוכו

(וההופכי של מהות הדברים ההפוכים - כולם גם הסכמה שאין הבדל בין כולם, אף אחד הוא לא המחוייב) ;

ג. ואם מהות ההסכמה של כולם - היא אחת. נעדרת / נוכחת. נאמר המציאות:

אז מה ההופכי של מהות ההסכמה של כולם -

מה ההופכי של המציאות?