נתחיל מהביאור של ויקיטקסט:

"המרחם על אכזרים - מתאכזר על הרחמנים" - הטקסט

לא מספק הסבר למשפט הזה בכלל, שאול ריחם על עצמו.

הוא חשב מה היה קורה אם המלחמה היתה מסתיימת בתוצאה הפוכה..

ואז מתוך הדימוי של עצמו בכזה מצב כשהחרב של אגג על גרונו..

רק אז הוא החליט לחמול דווקא על אגג המלך.

על הנשים והילדים - הוא לא חמל.

על אגג ועל הבקר והצאן וכל מה שטוב להעשיר אותו הוא כן חמל.

האכזרי ביותר שהוא ריחם עליו אינו אחר מאשר הוא עצמו.

ומכאן שזה כלל לא מפרש את המשפט שהיה צורך לפרש.

אין פה כלל הדגמה של איך יוצא שמזה שהוא מרחם על אכזר

תוצאה שבסוף הוא מתאכזר אל רחמן.

לגבי "המטרה של הלחימה, בראש ובראשונה, היא אחת ויחידה שאותה כמובן לא הזכרת. והיא, לשמור על האזרחים שלנו ולמנוע פגיעה בהם. זו כמובן המטרה החשובה ביותר, שהיא כמובן לא מושגת. למה לא הזכרת את המטרה הזאת? כי היא כמובן לא מושגת עד כה. למה היא לא מושגת עד כה? בדיוק בגלל הגישה שלך"

זאת לא המטרה של הלחימה הנוכחית - זאת המטרה הכללית בטווח הארוך.

אם זו היתה המטרה של המבצע - הוא היה יוצא לדרך ברקטה הראשונה.

לגבי "מי החליט שצריך הצדקה מוסרית? האם בכל שאר התלונות שלהם עלינו, אתה חושב שאנחנו כן מוסריים? והאם זה שהם יורים עלינו ואנחנו מנסים למנוע את זה, האם זאת סיבה לא מספיק טובה?! מי החליט שצריך הצדקה מוסרית? והאם מניעת ירי על אזרחים שלנו, זאת סיבה לא מספיק מוסרית?! והאם חובה להיות מוסרי בכל מחיר? והאם אסור להיות גם לא מוסרי לפעמים? והאם עדיף למות מוסרי מאשר לחיות לא מוסרי"

אני אענה על כל אחת:

מי החליט שצריך הצדקה מוסרית?

האבולוציה, כל גזע שלא היה מוסרי הושמד אל מול גזעים מוסריים יותר.

האם בכל שאר התלונות שלהם עלינו, אתה חושב שאנחנו כן מוסריים?

לא, אני חושב שדוגמת אסיר ללא משפט שהזכרת בוידיאו אכן מראה שגם אנחנו לא מוסריים באופן אבסולוטי. אבל עובדה שבקרבנו יש מי ששם לב לזה ומביע התנגדות לזה ובקרבם אין דבר דומה, לא שמעתי קולות לשחרר את גלעד שליט בצד הפלסטיני וגם לא שמעתי אף איש חמאס מגנה את רצח הנערים.

אולם כעת, והרבה בעקבות זה שאנחנו נלחמים באופן מוסרי והחמאס לא..

- מתחילה הפרדה פוליטית גם אצלהם.

והאם זה שהם יורים עלינו ואנחנו מנסים למנוע את זה, האם זאת סיבה לא מספיק טובה?!

בוודאי שזו סיבה טובה לצאת למבצע שמטרתו להגן - אבל הסיבה שיצאנו למבצע לא מתחילה בזה אלא בנערים שנטבחו.

אילו היו יוצאים למבצע רק כדי למנוע ירי - היו מחסלים להם את מצבורי הנשק כפי שהיה בשני המבצעים הקודמים.

אבל הפעם - הצד שלנו לא יסתפק בלחסל את מצבורי הנשק - כי לא זו הסיבה שיצאנו למבצע הפעם - המניע כפי שאכן כתבתי היה לחסל את האידיאולוגיה שהם אימצו לפיה גם רצח של נערים כמטרה הפך ללגיטימי.

לכן הפעם המבצע לא יפסק עד שלא יהיה חמאס במתוכנתו הנוכחית.

האם חובה להיות מוסרי בכל מחיר? והאם אסור להיות גם לא מוסרי לפעמים?

מאוד תלוי במה נגדיר כמוסרי. בשבילי מוסרי לא צריך הגדרה מילולית - אם זה צובט בלב שלי עד לגובה מסוים - זה לא מוסרי. זה לא אומר שיש לי ברומטר מוסרי אבסולוטי.. לכן לא הייתי מציע שכל העולם יסתכל לפי המצפון שלי.

אבל דווקא זו אחת הסיבות שמצאתי אותך - אני מאמין שלך דווקא יש את היכולת להביא את מה שאחרים מרגישים לידי הסבר קוהרנטי.

זה לא אומר שכל הסבר שלך יהיה מדויק - אתה כמוני וכמו כל שאר האנשים מושפע ממה שאתה לומד ויודע. אבל ברור לי שאתה לא מתפשר על האמת ולא מפחד לבדוק אותה מהמון כיוונים.

מי אמר שאנחנו שונים מהם?

אף אחד לא החליט - זאת עובדה, אנחנו יותר מוסריים מהם.

הם אימצו אידיאולוגיה שאנחנו מסרבים לקבל.

ומי החליט שצריך להיות שונה מהם?

אני. אבל לא כמטרה.. אין לי מטרה להיות שונה מהם.

אבל יש לי מוסר שלא אוותר עליו גם אם זה אומר שאהיה שונה מהם.

וכאן אענה בקשר לתגובה הנוספת שרשמת:

1 - אם מחבל יורה עליך ויש לך נשק לירות בו - האם אתה יורה בו?

- כן.

2 - ואם הוא מסתתר מאחורי ילד קטן, ואין שום דרך לירות בו, אלא רק להעביר את הכדור, דרך הילד הקטן, בדרך להריגת האיום על חייך שלך?

- כן אני אירה בילד שלו כי גם לי יש ילדים - אם לא היו לי אז לא.

3 - ואם הוא רוצה עומד להרוג את הילד שלך, והוא מסתתר מאחורי הילד שלו. האם תקריב את חיי הילד שלך, למען המוסריות שלך שלא לפגוע בילד שלו?

- אני אירה בילד שלו כדי להגן על הילד שלי.

אבל בעיקר בגלל שהילד שלו כבר מת גם אם לא אני אעשה את המעשה.

4 - ואם הוא עומד להרוג את הילד שלו אלא אם כן אתה תהרוג את הילד שלך / את עצמך. האם גם אז תציל את הילד שלו, בכך שתפגע בעצמך?

- לא. כי אם אהרוג את עצמי - הילד שלי יהיה עדיין מצוי בסכנה.

לעומת זאת הילד שלו כבר מת - מרגע שהוא אחראי עליו ומוכן להקריב אותו.

וכל המשל אמנם יפה - אבל לא מתאר את המציאות שיש בשטח.

השאלות שהיית צריך לשאול היו צריכות לשלב:

אם אני יודע שיש רק 5% סיכוי שהכדור באקדח שלו יהרוג את הילד שלי.

אז כל התרחישים משתנים וגם התשובות משתנות.

אם אני אלביש את זה על משל האריה - זה נראה שאתה מוכן לשרוף את היער כדי להשמיד את האריה.

אליעד - הייתי רוצה שנצמצם את כל השאלות האלו לשאלה אחת בלבד כדי להקל על שנינו מלכתוב מלל כ"כ ארוך בנושא.

בשורה התחתונה זה ההבדל בין הדיעות שלנו:

האם האמצעים מקדשים את המטרה - או - שהמטרה מקדשת את האמצעים.

האם הדרך יותר חשובה מהמטרה - או - שהמטרה חשובה יותר מהדרך.

אני נלחם על זה שהדרך חשובה יותר מהמטרה - אתה מסביר שככה יש מצב שלא נגיע למטרה - אני מבין שיש מצב שככה לא נגיע למטרה אבל עדיין הדרך יותר חשובה בעיני.

אליעד

כן, שמעתי את הוידיאו עד סופו ואחרי שקראתי את התגובה שלך שמעתי אותו גם פעם שניה ליתר בטחון כי די התפלאתי שענית בתשובה אנטיגונסטית במקום בתשובה שנוגעת לגוף הטיעונים.

אבל ניחה, לגבי הוידיאו:

כמסגרת כללית אתה מסביר שיש קשר בין תנועת הצמחונות לטקטיקה הצבאית - מדינית - לא מצאתי בזה שום רציונל עקבי.

הרי באותה מידה יכולתי למצוא קשר בין תנועת הירוקים של איכות הסביבה למדוע אסור שיהיו שדות תעופה או בין חברות התרופות לאיכות המים בים.

כמיצג אינטרני במהלך ההסבר אתה מצדד שמוסר הוא עניין "זוויתי" או יחסי.. לא לגמרי פוסל את זה אבל לדעתי יש כמה כללים ברורים לגבי מה מוסרי ומה אינו מוסרי. להוריד בניין עם ילדים חפים מפשע כי יש שם מחבל - זה לא מוסרי.

גם כי יש אופציות יותר מוסריות שיכולות להשיג את אותה התוצאה בטחונית אבל הרבה יותר ובעיקר מכיוון שאם תבחר במעשה כזה אז לא ברור לי מה הופך את האויב שלך לאויב?? הרי אם אתה עושה מעשים שמתאימים לאידאולוגיה שלו - אז הוא כבר ניצח.

בקיצור - אני חושב שנתת לדעות הפוליטיות שלך לזהם את יכולת הניתוח שלך - לדעתי זה פגום, אבל לא נפלתי מהכסא.

בסדר - אז אתה מעדיף להיות כהניסט מאשר צמחוני - אף אחד לא מושלם. מציע שתקרא את התגובה הראשונה שלי שוב אם אתה רוצה להמשיך לדוש בעניין.

לא אליעד - חולק על דעתך.

המלחמה היא כנגד אידיאולוגיה שמאמצת טבח באוכלוסיה אזרחית.

צריך להמשיך להילחם עד שהאידיאולוגיה הזו תינטש בצד השני, בניסוח אחר - עד שהצד השני ייאלץ למצוא אידיאולוגיה אחרת. העם שם יקיא את החמאס מקרבו - בדיוק כמו שהיה במצרים ובשאר המקומות אם רק נמשיך.

(אגב, גם אם חלילה נכנס לכבוש את עזה מחדש - כאילו לא עשינו כלום)

הלחימה כמו שהיא עד כה - מעולה למטרה שלשמה יצאנו להילחם.

לסכל באופן ממוקד - לפגוע בתשתיות חשובות - להראות עליונות טכנולוגית והומנית בכל שלב בדרך.

אם נפגע בחפים מפשע במהלך הלחימה - גם אם לא בכוונה מראש, אבל עדיין בלי הבחנה - משמע שאין הצדקה מוסרית יותר למלחמה שלנו.

רק ההבחנה הזו נותנת לנו הצדקה למלחמה, ההצדקה הזו מתפרשת כמוטיבציה בקרב החיילים שלנו וכלגיטימית בעיני העולם - בלעדי ההבחנה אנחנו לא שונים מהחמאס או יותר נכון ללא ההבחנה, באמת יהיה שהם ניצחו אותנו.