...מקבל בצורה חיובית, את מה שקורה לו. וקיים גם סוג אכזבה נוסף, והוא, כאשר האדם מרגיש חרטה בהווה, על משהו אחר שקרה בעבר, ושהשפיע בצורה כלשהי על ההווה שלו. לדוגמה: כאשר האדם עושה פעולה כלשהי בהווה, רק כדי להשיג באמצעותה תוצאה אחרת בעתיד. אז אם בעתיד הוא לא ישיג את התוצאה הרצויה, הרי שהוא יחוש אכזבה, מכך שהוא לא השיג את התוצאה הרצויה, וסתם התאמץ בעבר. וכיוב, כאשר מתברר לאדם בהווה, שהיה יכול לקרות משהו אחר בעבר, שהיה הופך את ההווה שלו לטוב יותר, גם אז נוצרת תחושה של אכזבה, לגבי מה שקרה בעבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אכזבה על מאמץ שלא השיג את התוצאה הרצויה, אפשרית, רק כאשר האדם עושה דברים, בלי ליהנות מהם גם בשעת העשייה שלהם. ברגע שהאדם עושה משהו שהוא לא ממש נהנה לעשות אותו, אך הוא בכל זאת עושה אותו, רק כדי להשיג איזו מטרה אחרת בעתיד, הדבר הזה גורם לכך, שהאדם בסופו של דבר, יכול להתאכזב. וזה בעצם אומר, שאם האדם מתרגל ליהנות ממה שהוא עושה, תוך כדי זה שהוא עושה את מעשיו, על ידי זה אין שום אפשרות שהאדם יתאכזב בעתיד, ממה שהוא עשה בעבר. משום, שאת התשלום על מעשיו הוא כבר קיבל. דהיינו, הוא הפיק הנאה...... ההמשך, בספר...

...בעצמו, בדבר שהוא אמיתי, גם בלי קשר לאותה האמונה. ואז על ידי האמונה שיש לאדם, הוא מגלה את נקודת האמת הטובה, שאותה הוא לא ידע. ונבהיר: בכל אמונה טפלה יש נקודת אמת כלשהי. האמת היא טובה, ואין טוב ממנה. ואילו ידע האדם את האמת כפי מה שהיא, הרי שהוא לא היה נזקק למעטפת של האמונה הטפלה, כדי לגלות את אותה נקודת אמת. ולפעמים, אם יגלו לאדם את נקודת האמת הזאת כפי מה שהיא, הוא לא יאמין בה. ולפעמים האדם זקוק למעטפת נוספת של שקר על האמת, כדי להבין את האמת. לדוגמה: נניח שאדם יכול להצליח במבחן, אך הוא לא מאמין בעצמו, ולא יודע את האמת על עצמו, שהוא אכן יכול להצליח. מאוד יכול להיות, שאם נגלה לאותו האדם שהוא יכול להצליח, הוא לא יאמין לכך, למרות שזו האמת. אך אם האמת הזאת תוסתר בתוך אמונה טפלה כלשהי, כגון לדוגמה שנאמר לו שאם הוא יעשה משהו מסוים, הדבר הזה יגרום לו להצליח במבחן, הרי שזה יכול לגרום לכך, שהוא יאמין בנקודת האמת, שהוא אכן יכול להצליח במבחן. ועל ידי זה הוא ייתן לעצמו את ההזדמנות להצליח במבחן. נמצא אם כן, כי נקודת האמת שיש בכל אמונה טפלה, היא זו שגורמת לאדם להרגיש טוב יותר, והיא זו שהופכת את אותה האמונה...... ההמשך, בספר...

...באמת בעולם הזה שלנו צריך כסף כדי לחיות, אז מה זה משנה להבין את מהות התשוקה לכסף? והתשובה היא, כי מאחר שמאחורי התשוקה לכסף, מסתתרת תשוקה אחרת, שממנה נובעת התשוקה לכסף. הרי שהמשמעות היא, שקיימת אצל האדם תשוקה אחרת גדולה יותר וחשובה יותר, שהתוצאה שלה, היא התשוקה לכסף. וכשם שהאדם מנסה למלא את תשוקתו לכסף, כך גם הגיוני, שהאדם ינסה להבין את תשוקתו הגדולה יותר, וינסה למלא גם אותה. ובנוסף, אם יצליח האדם למלא את התשוקה הגדולה יותר שלו, שממנה נובעת התשוקה שלו לכסף, הרי, שהוא גם מצד אחד מילא את התשוקה הפנימית שלו, אך גם מצד שני, הוא יקבל פטור מהתשוקה לכסף. זא הוא עדיין ירצה כסף כדי לשרוד, אך הוא יקבל פטור מתשוקה מיותרת לכסף. ולכן, חשוב לאדם לנסות להתבונן, ממה נובעת התשוקה שלו לכסף. ובעיקר, כדי למלא את התשוקה הפנימית שלו בצורה ישירה יותר. ובטרם נסביר מהי מהות התשוקה לכסף, נבהיר, כי כל העניין כולו של לברר את הרצון הפנימי, שממנו נובע הרצון הסופי של האדם, הוא נכון, גם לגבי כל תשוקה אחרת שיש לאדם. כי כל רצון שיש לאדם, הוא נובע מרצון אחר פנימי יותר. ואם האדם מוצא את הרצון הפנימי יותר שלו, הרי שזה עוזר...... ההמשך, בספר...

...שעל האדם לתפוש את הערך העצמי שלו, כפי מה שהוא באמת. בעיה יכולה להיווצר, רק כאשר יש קונפליקט והתנגדות בין שני גורמים. בעיות קיימות כאשר יש פער בין תפיסת האדם את המציאות, לבין מה שהיא באמת. והפער הזה, יוצר בעיות. בעיה יכולה להיווצר, רק כאשר תפישת הערך העצמי של האדם את עצמו, לא תואמת את המציאות. ברגע שהאדם רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, על ידי זה הוא מבין אותם, וחי איתם בשלום. נניח לדוגמה שמישהו מבזה אדם אחר. לכאורה, אם לא תהיה לאדם גאווה, הרי שאף אחד לא יוכל לפגוע ברגשותיו. אך מהצד השני, אם לא תהיה לאדם שום גאווה, הוא גם לא ממש יוכל להתקיים בעולם. כי אם לא יהיה אכפת לאדם מעצמו כלל, הרי שמהר מאוד הוא לא ישרוד בעולם. ולכן, הדבר שבאמת ראוי לחשוב עליו, הוא על האמת. זה בסדר גמור שלא תרצה שמישהו יפגע בך. וזה בסדר גמור שיש לך רצון עצמי ושאכפת לך ממה שחושבים עליך. אלא מה? שזה צריך להיות בפרופורציה של מידת האמת. דהיינו, אם לדוגמה מישהו מנסה לפגוע בך, אז עליך לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה ולהסתכל עליהם בעין אמיתית, ולהבין שבאפשרותך לבחור שלא לכעוס, ביחד עם זה שאתה לא רוצה שיפגעו בך. הדבר היחיד...... ההמשך, בספר...

...שלה, יביא לאדם את התוצאות הטובות ביותר? תשובה: תכונת האופי החשובה ביותר, היא תכונת האמת. ותכונת האמת פירושה, שהאדם מתרגל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולדעת את האמת על כל דבר. כל אדם יודע דברים שונים. ועל האדם להשתדל לבדוק את הדברים שאותם הוא יודע, שהם אכן אמיתיים. ובפרט כאשר האדם מקבל החלטות חשובות על סמך המידע שלו, הרי שראוי לו לבדוק, שהמידע הזה הוא אכן אמיתי. כי האמת, חיה בשלום עם המציאות. ואין שום הבדל בין האמת לבין המציאות. והאמת היא אחת עם המציאות. ומי שקרוב אל האמת, הרי שגם הוא נמצא בשלום עם המציאות. ולכן על האדם להשתדל תמיד לחפש את האמת. ומאחר שבסופו של דבר, מה שהאדם באמת רוצה, זה להרגיש טוב. ומאחר שכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך האדם לחיות בשלום עם המציאות. ממילא זה אומר, שהדבר הטוב ביותר לעשות, הוא להתקרב אל האמת, שהיא חיה בשלום עם המציאות. והאמת מזככת את ההסתכלות של האדם על המציאות, ועל ידי זה החיים שלו הופכים לטובים באמת. ונסכם: תכונת האופי החשובה ביותר היא תכונת האמת. ועל האדם לנסות להסתכל על הדברים כפי מה שהם באמת, ועל ידי זה הוא יחיה בשלום עם המציאות, כמו שהאמת נמצאת בשלום...... ההמשך, בספר...

...האדם שמתקשה להפסיק לעשן. מצד אחד ברור לו לגמרי מה עליו לעשות. הוא צריך לא לעשן. מצד שני לא ממש ברור לו, כיצד לתת מענה לכל הרצונות האחרים שלו, שכן רוצים לעשן. אם נתבונן נראה כי גם כאשר האדם מבין שהוא רוצה להפסיק לעשן, עדיין יש בתוכו המון רצונות שונים כן להמשיך לעשן. מדוע? כי העישון מספק לאדם הנאה כלשהי, הנאה שאין לאדם מושג מה היא ואיך להשיג אותה בלי העישון. ולכן לחשוב שצריך להפסיק לעשן זה מאוד קל, אבל זה גם קשה לעשות. אז מה לעשות? תשובה: האדם צריך לנסות להבין את עצמו טוב יותר. בראש ובראשונה על האדם לנסות להבין מדוע הוא מעשן. לאחר מכן, על האדם לנסות להבין מדוע הוא רוצה להפסיק לעשן. וכמובן שעל האדם לנסות להבין, כיצד הוא נותן מענה אמיתי לשאר הרצונות שלו, שכן רוצים לעשן. כאשר האדם חושב בדעתו שהוא רוצה להפסיק לעשן, אך הוא לא מבין היטב מדוע הוא כן רוצה לעשן ומדוע הוא גם לא רוצה להמשיך לעשן, על ידי זה הוא לא שלם עם ההחלטה שלו להפסיק לעשן, ואז נוצר המצב של קל לדבר קשה לעשות. השורש של המצב של קל לדבר קשה לעשות, הוא בכך שהאדם לא מבין היטב את מצבו. הוא לא מבין מדוע הוא רגיל לעשות את מה שהוא עושה....... ההמשך, בספר...

...אל האמת. ככל שהאדם רואה את הדברים בצורה יותר אמיתית, כך הדברים מקבלים אצלו את היחס הראוי להם, בפרופורציה הנכונה כפי מה שהם באמת. ועל ידי זה, נחסכים מהאדם פחדים וחששות מיותרים. כאשר האדם צריך להתמודד עם איזה עניין, על האדם להשתדל לנסות ולראות, כי הוא אכן מסתכל על המצב כפי מה שהוא באמת, דהיינו, עם כמה שפחות פרשנויות אישיות ומיותרות. על האדם לנסות לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמצב בפועל, לבין הפרשנות האישית שלו למצב. לדוגמה: נניח שנובח על האדם כלב תוקפני שקשור בשרשרת וגורם לאדם לפחד. האם האדם מפחד בגלל שהכלב נובח עליו, או בגלל הפרשנות האישית שלו לאירוע? ואם נתבונן נראה, כי מאחר שהכלב הנובח קשור בשרשרת, אז ממילא זה אומר, שלמרות שאכן צריכים לשמור מרחק מהכלב, עדיין לא צריכים לפחד ממנו. אז למה בכל זאת האדם מפחד? תשובה: משום שהאדם בטעות מבלבל בין מה שקורה בפועל, לבין מה שנדמה לו שקורה. בפועל, הכלב רק נובח. אך האדם מפחד, בגלל שנדמה לו שיכול לקרות לו משהו. דהיינו, בגלל הפרשנות האישית שלו לאירוע. דוגמה נוספת: נניח שהאדם מתעורר באמצע הלילה מאיזה רעש חזק שגורם לו לפחד. גם כאן, האדם לא מפחד ממה שקורה בפועל...... ההמשך, בספר...

...כל הפחדים שיש לאדם, נוצרים, רק משום שהוא שוכח להסתכל על הדברים, כפי מה שהם באמת, ומוציא אותם מפרופורציה. כאשר האדם מתייחס למבחן שאותו הוא צריך לעבור, בפרופורציה הנכונה, על ידי זה הפחד של האדם מהבחינה עובר, ועל ידי זה האדם מצליח להתרכז בבחינה ולהפיק מעצמו את המיטב. והשאלה הנשאלת היא, מה גורם לכך שהאדם שוכח להתייחס לבחינה, בפרופורציה הנכונה? וההסבר לכך הוא, כי כדי להשיג מטרה כלשהי, לשם כך צריך האדם לרצות להשיג את המטרה. וכדי להצליח בבחינה, לשם כך צריך האדם לרצות להצליח בבחינה. וככל שצריך לעשות יותר מאמצים, כדי להצליח בבחינה, כך האדם, צריך יותר רצון, להצליח בבחינה. כי הרצון, הוא זה שמאפשר לאדם, להתאמץ, כדי להצליח בבחינה. והנה, כדי להצליח בבחינה לשם כך צריך האדם להקדיש המון זמן וסבלנות, כדי ללמוד לבחינה. וכדי שתהיה לאדם את הסבלנות ללמוד לבחינה, לשם כך צריך האדם לייחס חשיבות לבחינה, כדי שיהיה לו רצון להשקיע מאמץ ללמוד לבחינה. והדבר הזה גורם לכך, שכאשר האדם מגיע לבחינה, הוא לפעמים מייחס יותר מידי חשיבות לבחינה. רק בגלל החשיבות שהוא ייחס לבחינה, כדי שיהיה לו רצון ללמוד לבחינה. והדבר הזה נכון...... ההמשך, בספר...

...עצמי - ממה נובע אומץ? איך לרכוש אומץ אמיתי? איך להיות אמיץ? אומץ, הוא תחושת ביטחון עצמי של האדם, שיש לו את היכולת לנסות לעשות דברים, שהוא לא יודע האם הוא יצליח לעשות אותם, בלי לפחד מכישלון. והאומץ של האדם, מאפשר לו לחיות את חייו בצורה יותר נוחה, ולא לפחד כל הזמן ממה יהיה. ויש אומץ שנובע מטיפשות, דהיינו, שהאדם לא מבין את הסכנה, ולכן הוא אמיץ. ויש אומץ של חוכמה, דהיינו, שמה שמאפשר לאדם להיות אמיץ, זאת רשת הביטחון שיש לו. לדוגמה, ככל שיש לאדם יותר כסף, כך הוא יכול להיות יותר אמיץ לקחת סיכונים כספיים וכיוב. משום, שיש לו רשת ביטחון גדולה, שמספקת לו את הביטחון, שגם אם הוא ייפול, לא יקרה לו שום דבר. ואיך לרכוש אומץ? תשובה: הדרך לרכוש אומץ היא על ידי הבנת המציאות כפי מה שהיא באמת. ככל שהאדם מבין טוב יותר את הדברים כפי מה שהם באמת, כך הוא מבין טוב יותר היכן הוא יכול לקחת סיכון והיכן לא. לפעמים האדם מפחד משטויות, וזה רק משום, שהוא לא רואה את הדברים כפי מה שהם באמת. אם היה האדם רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, הרי שהוא היה מפסיק לפחד משטויות, והיה גם נזהר יותר, ממה שבאמת צריך להיזהר ולא להתעלם ממנו...... ההמשך, בספר...

...ואיך להתמודד עם חוסר ריכוז / הפרעת קשב וריכוז? ועוד. וריכוז, הוא כאשר המחשבה של האדם חושבת רק על נושא אחד מוגדר, שאז אפשר לומר שהאדם מתרכז באותו הנושא. ולפעמים נתקל האדם במצבים של קושי להתרכז באיזה דבר. והשאלה היא מה עושים עם חוסר הריכוז, ואיך מצליחים להתרכז ולחשוב על מה שרוצים? ומי שיתבונן בעניין הזה יראה, כי באמת, גם כאשר נדמה לאדם שהוא סובל מקשיי ריכוז, הרי שבאמת המצב הוא, שהוא כן מרוכז, אבל לא במה שהוא רוצה להיות מרוכז. כאשר האדם רוצה לחשוב על דבר אחד, אך חושב על דבר אחר, מה שבעצם קורה זה, שהאדם מרוכז בדבר כלשהו, במקום לחשוב על מה שהוא רוצה לחשוב. דהיינו, האדם כן מרוכז וכן מצליח להתרכז, אבל לא במה שהוא רוצה. וכאשר האדם מנסה לחשוב על משהו אחד, והמחשבה שלו כל הזמן חושבת על משהו אחר, כגון לדוגמה כאשר האדם מנסה לקרוא ספר, אך הוא חושב על הזבוב שמציק לו, הרי שהוא בעצם כן מרוכז במה שמפריע לו, אך לא מצליח להתרכז במה שהוא כן רוצה להתרכז. וגם אם המחשבה של האדם מתפזרת לכל מיני נושאים שונים, במקום להתרכז בדבר אחד, הרי שבעצם האדם כן מרוכז, בכך שהוא לא רוצה לחשוב על הנושא המסוים. ולא משנה מה האדם...... ההמשך, בספר...

...על הדבר שהוא רוצה שיקרה. כגון: איך בדיוק הוא הולך לים, מה בדיוק הוא עושה בים, מה הוא מרגיש בים, איזה תחושות יש לו בים וכיוב. האדם יכול לחשוב על הדבר לפרטי פרטים, עד שהוא ירגיש ממש את הרגשות שהיו לו אילו הוא היה בים ממש. ובעוצמה רגשית ככ חזקה, עד שהגוף של האדם יגיב, כאילו הדבר הזה קורה בפועל. וזו מחשבה ממשית, שניתן ממש להרגיש וכאילו למשש את המציאות ואת הדבר שעליו חושבים. דוגמה נוספת: האדם יכול לדמיין את עצמו רץ באופן כללי. אבל, האדם יכול גם לדמיין את עצמו רץ בצורה כל כך מפורטת, עד שהוא ממש יתחיל להזיע והדופק שלו יעלה וכיוב, כאילו הוא עושה את זה ממש. וזאת מחשבה ממשית, מחשבה שכמעט ואין הבדל בינה לבין המציאות. ומי שרוצה להוציא את המחשבות שלו מכוח אל הפועל, עליו לנסות להפוך את המחשבות שלו לכמה שיותר ממשיות. על האדם לנסות לדמיין בצורה כמה שיותר מפורטת את עצמו, נמצא במציאות שבה הוא רוצה להיות, עד שהוא ממש ירגיש את התחושות השונות, כאילו הוא נמצא שם ממש. בנוסף, באפשרותו של האדם להפוך את המחשבות שלו ליותר ממשיות, על ידי זה שהוא יכתוב אותן, או יספר עליהן לאחרים ולעצמו בצורה כמה שיותר מפורטת וכיוב...... ההמשך, בספר...

...איך אפשר לצאת מכל מבוי סתום? והתשובה היא, כי קודם כל צריך לדעת שאפשר לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי. משום, שבאמת המבוי הסתום קיים רק בתוך המחשבה של האדם עצמו, אך לא בצד של המציאות. נניח לדוגמה שהאדם מנסה להבין דבר כלשהו במציאות, אך לא מצליח להבין אותו. מה בעצם האדם לא מבין? האדם לא מבין איך יכול להיות ומה ההיגיון בכך שהמציאות היא בצורה כלשהי. ולמרות שהאדם לא מבין איך זה יכול להיות שהמציאות היא כפי מה שהיא, עדיין המציאות היא כפי מה שהיא. ומכך שהמציאות היא כפי מה שהיא, ניתן להבין שאכן אפשרי הדבר שהמציאות תהיה כפי מה שהיא. דהיינו, שיש שכל כלשהו והיגיון כלשהו, שמאפשר למציאות להיות כפי מה שהיא. והמבוי הסתום מחשבתית, קיים רק אצל האדם. כך שאם קיים משהו במציאות, הרי שבוודאי יש דרך להבין אותו, כי עובדה שהוא קיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי המהות של המבוי הסתום שבו האדם נמצא, היא שהוא לא רואה את המציאות כפי מה שהיא, אלא מבין אותה רק בצורה חלקית. כי רק הראייה האישית והסובייקטיבית של האדם מגבילה אותו להבין את המציאות. וזה בעצם אומר, שכדי לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי, לשם כך על האדם לנסות להסתכל על הדברים...... ההמשך, בספר...

...הרצון שלו לבחור באפשרות השנייה. כאשר האדם יכול ללכת או לצד ימין או לצד שמאל, והאדם רוצה ללכת גם לצד ימין וגם לצד שמאל, הרי שבמקרה כזה על האדם לוותר על אחת מהאפשרויות לטובת השנייה. ומי לא צריך לוותר על שום דבר? תשובה: מי שיש לו יותר. כאשר יש לאדם בצד ימין גם את מה שיש בצד שמאל, הרי שבמקרה כזה האדם בוחר ללכת לצד ימין, בלי לוותר על מה שיש בצד שמאל. מאחר שצד ימין כולל בתוכו גם את מה שיש בצד שמאל. כאשר יש לאדם את מה שהוא צריך בלי להתאמץ, במקרה כזה, הוא לא צריך לוותר על הצורך להתאמץ, כי הוא פשוט לא צריך להתאמץ, כי כבר יש לו את מה שהוא צריך. ואיך אפשר להגיע למצב, שבו האדם לא צריך לוותר על שום דבר? תשובה: על ידי זה שיש לאדם סיפוק נפשי מלא ממה שיש לו. וכאשר הרצון של האדם מלא באמת, על ידי זה הוא לא מוותר על שום דבר, כי פשוט יש לו את הכל. ואיך אפשר להגיע למצב הזה? תשובה: על ידי התבוננות על שורש הרצון, ומילוי שלו בדרך עוקפת. ונסביר: כל רצון שיש לאדם, נובע מרצון אחר פנימי יותר. לדוגמה, האדם רוצה שיכבדו אותו, כדי להרגיש יותר הערכה עצמית כלפי עצמו. וכאשר יש לאדם רצון כלשהו, על האדם להתבונן ולהבין, מה...... ההמשך, בספר...

...גם לצרכים של זה שמעבירים עליו את הביקורת. כאשר עושה האדם מעשה כלשהו, גם אם המעשה הזה ראוי לביקורת, הרי שהוא עושה זאת מתוך צורך רגשי / אישי כלשהו, שהוא זה שגורם לו לעשות את המעשה. כאשר רוצים להעביר ביקורת על מישהו, ראשית כל, יש לנסות להבין את הצרכים הרגשיים ואת הסיבות של האדם, שבגללן הוא עושה את מעשיו. לאחר מכן, יש לנסות לחשוב על דרך כלשהי שנותנת מענה, גם לצרכים של האדם, שמעבירים עליו את הביקורת. לאחר מכן, אפשר להעביר את הביקורת, אך לנסות להעביר אותה בצורה כזו, שהאדם שמעבירים עליו את הביקורת, יבין, כיצד מוצעת לו אפשרות טובה יותר, שנותנת מענה גם לצרכים שלו. כאשר מעבירים ביקורת על מישהו, יש להשתדל, שגם זה שמעבירים עליו את הביקורת, יהיה מרוצה. בפרט, על ידי זה שמכבדים, גם את רצונו ומתחשבים גם בצרכיו. ביקורת יעילה, היא כזו שלוקחת בחשבון, גם את הצרכים של האדם השני, ומספקת מענה, גם לצרכים של זה שמעבירים עליו את הביקורת. נכון, לא תמיד זה שמעביר הביקורת יודע מה הצורך הרגשי של האדם השני. וגם אם הוא יודע, לא תמיד הוא יודע איזה פתרון אפשר להציע, שיתאים לכולם ושכולם יסכימו עליו. אך עדיין רצוי לנסות...... ההמשך, בספר...

להצליח בכוח המחשבה - על התכנים של הספר ועל מטרת הספר הספר להצליח בכוח המחשבה, מטרתו היא, לגרום לך להצליח להשיג את כל המטרות שלך, באמצעות חשיבה נכונה. סוף מעשה במחשבה תחילה, וכל מעשה מתחיל במחשבה. ועל ידי זה שהאדם חושב בצורה יותר נכונה, על ידי זה הוא יכול להצליח בכוח המחשבה. ואיך לחשוב בצורה נכונה יותר ולהצליח בכוח המחשבה? קרא עכשיו את הספר... כמו כן, הרעיונות שבספר הזה, לא מתיימרים להיות אמת מוחלטת ובלעדית. אלא, הם כולם רק נקודות מבט שונות, שמטרתן היא לעורר את המחשבה של האדם, להתבונן על הנושאים השונים, מנקודות מבט שונות, כדי לראות את התמונה המלאה ולחיות חיים טובים ומאוזנים באיזון נפשי אמיתי. בהצלחה! המלצות על ספרים של אליעד כהן - המלצות ספרים מומלצים של אליעד כהן - הספרים הטובים ביותר עבורך!.... ההמשך, בספר...

...הדברים כפי מה שהם באמת, ועל ידי זה יש חיכוכים מיותרים, בין האדם לבין המציאות. ומהצד השני אפשר לומר, שהשקר הוא הדבר הטוב ביותר שיש. משום, שהוא מאפשר לאדם ליצור עבור עצמו, את המציאות הדמיונית שבה הוא רוצה לחיות, כפי מה שבא לו. ובכל פעם, שמצד האמת, יש פער בין האדם לבין המציאות, השקר מאפשר לאדם לעקם בדמיון שלו את המציאות, ולחיות טוב יותר בשקר, מאשר עם האמת. נמצא אם כן, כי השקר מאפשר לאדם להרגיש טוב יותר, כאשר האמת לא מתאימה לו. והאמת מאפשרת לאדם להרגיש טוב יותר, כאשר היא דווקא מתאימה לו, יותר מאשר השקר. אז מה באמת טוב יותר, האמת או השקר? או אולי שילוב של אמת ושקר ביחד? מהי האמת? מי מהם טוב יותר? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הסבל והאושר של האדם לא תלויים לא באמת ולא בשקר, אלא רק בשלמות. דהיינו, האושר לא תלוי באם אתה יודע את האמת או חי בשקר, אלא באם זה בשלמות או לא (דהיינו, האם האמת / השקר שלך הם אכן אמיתיים). ונסביר את העניין, דרך הצד של השקר. לכאורה, מה רע בשקר? הרי, הוא מאפשר לאדם לדמיין את מה שבא לו כרצונו, אז מה בדיוק הבעיה בלחיות בשקר? הרי אם יש בעיה, האדם יכול פשוט לשקר לעצמו ולומר שאין...... ההמשך, בספר...

...אלא במה שהאדם מרגיש, ביחס למה שהוא עושה. המאמץ, הוא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא עושה משהו שהוא לא נהנה ממנו, כדי להשיג באמצעותו משהו אחר בעתיד. וככל שהמטרה שאליה רוצה האדם להגיע, רחוקה יותר ממה שהוא עושה, כך האדם מרגיש יותר תחושה של מאמץ. וככל שהמטרה מתקרבת יותר אל האדם, כך הוא מרגיש פחות תחושה של מאמץ ויותר תחושה של הנאה. וזה בעצם אומר, שאם יצליח האדם להבין, איזה מטרות הוא משיג, מעצם זה שהוא הולך בדרך, הרי שהוא ייהנה גם מהדרך ויחסוך מעצמו תחושה של מאמץ. והדבר דומה, לאדם שנוסע בדרך ונהנה מהנוף שיש בדרך אל המטרה. כאשר האדם מוצא איזה משהו טוב גם בדרך אל המטרה, על ידי זה האדם מרגיש הנאה, גם בדרך אל המטרה, ועל ידי זה הוא פחות מרגיש מאמץ. עד כדי כך, שלפעמים האדם ככ נהנה מהדרך אל המטרה, עד שהוא ממציא מטרה, רק כדי ללכת בדרך... ואיך אפשר למצוא דברים טובים גם בדרך אל המטרה? תשובה: על ידי זה שהאדם מנסה להבין איזה תועלת יוצאת לו, מעצם זה שהוא הולך בדרך, כגון לדוגמה: לימוד. באפשרותו של האדם להתבונן ולנסות להבין, מה הוא יכול ללמוד על עצמו ועל סביבתו, תוך כדי זה שהוא הולך בדרך. וכאשר האדם מוצא עניין, גם...... ההמשך, בספר...

...על האדם להשתדל לממש את המחשבות שלו, ולא צריך כל הזמן לחפש דרך טובה יותר. כי חיפוש מתמיד של משהו טוב יותר, לא מאפשר לאדם לעשות כלום. אבל מצד שני לפעמים צריך גם לדעת להיות פחות פרקטי ולחשוב יותר בצורה כללית, האם הפעולה הכרחית, ואולי יש דרך אחרת יעילה יותר. כמו כן, ישנם גם מצבים שבהם האדם בכלל לא צריך לעשות שום דבר פרקטי, מאחר שהבעיה שלו בכלל לא קיימת. אבל, בגלל התשוקה של האדם לבצע את המחשבות שלו, לכן הוא רץ ועושה דברים, שהוא בכלל לא צריך לעשות אותם. כגון לדוגמה אדם בריא שנדמה לו שהוא חולה, ושהוא מיד רץ לקחת תרופה. אך אילו הוא היה ממתין קצת ועוצר לרגע אחד לחשוב, יתכן שהוא היה מבין, שהוא בכלל בריא. והרעיון המרכזי הוא, כי חשוב לממש את המחשבות, אבל חשוב גם לראות שהמחשבות אכן נכונות. זא, מצד אחד, למה לדחות משהו אם אפשר לעשות אותו מיד?! אבל גם, למה לעשות משהו מיד, אם אפשר לבדוק טוב יותר האם בכלל צריך לעשות אותו, ואולי בכלל יש דרך אחרת יעילה יותר?! בקיצור, על האדם לנסות לראות את האמת. האם באמת צריך לעשות את הפעולה או לא ואולי יש דרך יעילה יותר. כי חשוב לממש את המחשבות, אבל חשוב גם לחשוב נכון ובצורה...... ההמשך, בספר...

...מקבל את כל המשמעות שלו, מכל שאר הרגעים של העבר ושל העתיד. הרגע הזה של ההווה, מצד אחד הוא המשמעותי ביותר. בגלל, שהתחושה של האדם ברגע הזה, היא הדבר הכי ממשי שיש. יחד עם זאת, אם כל מה שהיה קיים, היה רק הרגע הזה בלבד, הרי שהוא היה חסר משמעות כלשהי. המשמעות שיש לרגע הזה עבור האדם, נוצרת מהרצונות שלו ביחס למה שקורה ברגע הזה. והרצונות שיש לאדם ביחס לרגע הזה, הרצונות האלו נוצרו בעבר. אם האדם היה נולד כרגע, הרי שעדיין לא היה לו רצון כלשהו, וממילא הרגע הזה היה חסר משמעות עבורו. כמו כן, המשמעות של הרגע הזה, נובעת גם ממה שהאדם חושב שיקרה ברגעים הבאים. כך, שהמשמעות של הרגע הזה, אפשרית רק בזכות הרגעים הקודמים והרגעים הבאים. האדם חווה את המציאות כרגע, לפי היחס שלו כלפיה כרגע. ולכן הרגע הזה הוא החשוב ביותר. אך מהצד השני החוויה של האדם את המציאות כרגע, היא תוצאה של כל מה שקרה לאדם עד הרגע הזה ושל כל מה שהאדם חושב שיקרה ברגעים הבאים. ברגע הזה, יש רק את הרגע הזה. אבל מהצד השני, המהות של הרגע הזה היא השילוב של כל הרגעים הקודמים והבאים. ונסכם: על האדם להבין את הצדדים השונים של המטבע, שיש בקשר לעניין של הרגע...... ההמשך, בספר...

...את המטרות שלו. והשאלה היא, איך לפתח אמונה עצמית? וכפי שכבר ביארתי, יותר טוב לדעת, מאשר להאמין. במקום להאמין במשהו, תבדוק ותאמת אותו, ואז לא תצטרך להאמין בו, מאחר שאתה כבר יודע אותו. ולכן, מצד האמת, האדם לא צריך להאמין בעצמו, אך הוא כן צריך לדעת, מה הכוח האמיתי שלו ומה היכולות האמיתיות שיש לו, בהתאם למצב ולאפשרויות שלו. זאת לא חוכמה, להאמין בעצמך שיש לך כוח כלשהו, כאשר באמת אין לך אותו, ואז לעשות טעות כלשהי, ולהתאכזב. אך זאת כן חוכמה, להכיר באמת את היכולות האישיות שלך, ואת האפשרויות שלך להשיג את המטרות שלך. ולפעול בדיוק, לפי היכולות שלך. לא פחות, ולא יותר מהן. כפי שכבר ביארתי, בדברים החשובים באמת, רצוי לאדם להפוך את האמונות שלו, לידיעה ולאמת. רצוי לאדם לקחת את האמונות שלו שמשפיעות על חייו, ולבדוק, שהן אכן האמת. ומאחר שהידע של האדם על עצמו, הוא חשוב ביותר, לכן, רצוי מאוד, שהאדם יאמת את כל האמונות שלו על עצמו. ואז הוא לא יצטרך יותר להאמין בעצמו, מאחר שהוא כבר יודע במדויק, את היכולות שלו. וטוב יותר לאדם, שידע את כוחו האמיתי כפי מה שהוא באמת, ושיפעל בדיוק לפי כוחו ולא יותר או פחות ממנו, מאשר...... ההמשך, בספר...