ניתוח שאלה, תאוות עולם הזה, תאוות עולם הבא, איך רצון עדיף? מה עדיף לרצות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איזה רצון יותר טוב? איך לשאול שאלה נכון? איך לשאול שאלה מדוייקת?
איך לשאול שאלה נכונה כדי לקבל תשובה מדויקת?
אליעד כהן מדגיש שכאשר שואלים שאלה, חשוב להבין במדויק מה רוצים לדעת. לעיתים, אנשים שואלים שאלה כמו "האם יש הבדל בין תאוות העולם הזה לתאוות העולם הבא?" והתשובה לכך תמיד תהיה "כן", כי כל שני דברים שונים הם בהכרח בעלי הבדל כלשהו. אך שאלה מסוג זה אינה מספקת את השואל, מפני שהוא מתכוון למשהו עמוק יותר.
לדוגמה, כאשר אדם שואל האם יש הבדל בין מי שרוצה תפוח למי שרוצה קלמנטינה, ברור שיש הבדל בכך שאחד רוצה תפוח והשני רוצה קלמנטינה. אבל בדרך כלל הכוונה בשאלה היא עמוקה יותר, כגון "האם יש יתרון באחד מהרצונות הללו ביחס למטרה מסוימת?". לכן, לפי אליעד, אדם צריך קודם כל להבין בדיוק מה הוא מנסה לשאול לפני שהוא שואל.
מדוע חשוב לקבוע את המטרה לפני ניסוח השאלה?
אליעד מסביר בעזרת דוגמאות רבות מדוע חיוני קודם להגדיר מטרה, ואחר כך לנסח שאלה:
לדוגמה, אם אדם שואל "מה עדיף, לנסוע באוטובוס או ברכב?", השאלה אינה שלמה, כי היא אינה מגדירה ביחס לאיזו מטרה עדיף אחד מהשניים. יכול להיות שעדיף לנסוע באוטובוס כדי לחסוך כסף, אבל ברכב יהיה מהיר יותר. לכן, מי ששואל חייב לציין במפורש את המטרה: "בהנחה שאני רוצה להגיע הכי מהר לירושלים, מה עדיף - רכב או אוטובוס?".
אליעד מדגיש ששאלה מוגדרת היטב עוזרת למי שעונה לחסוך זמן ומאמץ מחשבתי מיותר. הוא נותן דוגמה נוספת: אם מישהו מגיע לשיחה ומתחיל לספר סיפור ארוך, מומלץ לשאול אותו קודם כל מה מטרתו בשיחה: "האם אתה רוצה לדעת אם להתפטר מהעבודה, או שאתה רוצה משהו אחר?". רק לאחר קביעת המטרה, השיחה תהיה ממוקדת ואפקטיבית יותר.
האם סוג התאווה משפיע על ההגעה לשלמות?
אליעד מתייחס לשאלה אם יש הבדל בין תאוות עולם הזה לתאוות עולם הבא ביחס להשגת שלמות, ומבהיר שהשאלה היא למעשה: "איזה רצון יוביל אותי מהר יותר להבנת המציאות?". הוא מבהיר שהעניין אינו סוג התאווה (למשל, כסף או רוחניות), אלא עד כמה האדם הולך עם רצונו עד הסוף. אליעד מסביר שהגורם המרכזי בהגעה לשלמות הוא עומק הרצון, לא סוגו.
לדוגמה, אדם שרוצה להיות עשיר מאוד, אם ילך עד הסוף עם רצונו, יגיע לשלמות באותה מידה כמו אדם שרוצה להיות החכם ביותר. אליעד מדגיש שאלוהים עצמו הוא שלמות מוחלטת בכל תחום. אם אדם יהפוך להיות הכי טוב בעולם בתחום כלשהו, הוא בעצם יגיע לשלמות - יהפוך ל"אלוהים" באותו תחום, גם אם התחום נראה חומרי לחלוטין.
איך להבין מה באמת אתה רוצה?
נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא החשיבות של הבנת הרצון האמיתי של האדם. הוא נותן דוגמה: אדם אומר שהוא רוצה להרגיש טוב. אבל אם באמת הדבר היחיד שהוא רוצה זה להרגיש טוב, לא היה אכפת לו אם הוא חולה או בריא, כל עוד הוא מרגיש טוב. העובדה שאכפת לו שהוא חולה מעידה על כך שיש לו רצון נוסף מעבר ל"רק להרגיש טוב".
לכן, אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק ברצון: "אם תדע בדיוק מה אתה רוצה, אתה תקבל את זה". הסיבה...
אליעד כהן מדגיש שכאשר שואלים שאלה, חשוב להבין במדויק מה רוצים לדעת. לעיתים, אנשים שואלים שאלה כמו "האם יש הבדל בין תאוות העולם הזה לתאוות העולם הבא?" והתשובה לכך תמיד תהיה "כן", כי כל שני דברים שונים הם בהכרח בעלי הבדל כלשהו. אך שאלה מסוג זה אינה מספקת את השואל, מפני שהוא מתכוון למשהו עמוק יותר.
לדוגמה, כאשר אדם שואל האם יש הבדל בין מי שרוצה תפוח למי שרוצה קלמנטינה, ברור שיש הבדל בכך שאחד רוצה תפוח והשני רוצה קלמנטינה. אבל בדרך כלל הכוונה בשאלה היא עמוקה יותר, כגון "האם יש יתרון באחד מהרצונות הללו ביחס למטרה מסוימת?". לכן, לפי אליעד, אדם צריך קודם כל להבין בדיוק מה הוא מנסה לשאול לפני שהוא שואל.
מדוע חשוב לקבוע את המטרה לפני ניסוח השאלה?
אליעד מסביר בעזרת דוגמאות רבות מדוע חיוני קודם להגדיר מטרה, ואחר כך לנסח שאלה:
לדוגמה, אם אדם שואל "מה עדיף, לנסוע באוטובוס או ברכב?", השאלה אינה שלמה, כי היא אינה מגדירה ביחס לאיזו מטרה עדיף אחד מהשניים. יכול להיות שעדיף לנסוע באוטובוס כדי לחסוך כסף, אבל ברכב יהיה מהיר יותר. לכן, מי ששואל חייב לציין במפורש את המטרה: "בהנחה שאני רוצה להגיע הכי מהר לירושלים, מה עדיף - רכב או אוטובוס?".
אליעד מדגיש ששאלה מוגדרת היטב עוזרת למי שעונה לחסוך זמן ומאמץ מחשבתי מיותר. הוא נותן דוגמה נוספת: אם מישהו מגיע לשיחה ומתחיל לספר סיפור ארוך, מומלץ לשאול אותו קודם כל מה מטרתו בשיחה: "האם אתה רוצה לדעת אם להתפטר מהעבודה, או שאתה רוצה משהו אחר?". רק לאחר קביעת המטרה, השיחה תהיה ממוקדת ואפקטיבית יותר.
האם סוג התאווה משפיע על ההגעה לשלמות?
אליעד מתייחס לשאלה אם יש הבדל בין תאוות עולם הזה לתאוות עולם הבא ביחס להשגת שלמות, ומבהיר שהשאלה היא למעשה: "איזה רצון יוביל אותי מהר יותר להבנת המציאות?". הוא מבהיר שהעניין אינו סוג התאווה (למשל, כסף או רוחניות), אלא עד כמה האדם הולך עם רצונו עד הסוף. אליעד מסביר שהגורם המרכזי בהגעה לשלמות הוא עומק הרצון, לא סוגו.
לדוגמה, אדם שרוצה להיות עשיר מאוד, אם ילך עד הסוף עם רצונו, יגיע לשלמות באותה מידה כמו אדם שרוצה להיות החכם ביותר. אליעד מדגיש שאלוהים עצמו הוא שלמות מוחלטת בכל תחום. אם אדם יהפוך להיות הכי טוב בעולם בתחום כלשהו, הוא בעצם יגיע לשלמות - יהפוך ל"אלוהים" באותו תחום, גם אם התחום נראה חומרי לחלוטין.
איך להבין מה באמת אתה רוצה?
נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא החשיבות של הבנת הרצון האמיתי של האדם. הוא נותן דוגמה: אדם אומר שהוא רוצה להרגיש טוב. אבל אם באמת הדבר היחיד שהוא רוצה זה להרגיש טוב, לא היה אכפת לו אם הוא חולה או בריא, כל עוד הוא מרגיש טוב. העובדה שאכפת לו שהוא חולה מעידה על כך שיש לו רצון נוסף מעבר ל"רק להרגיש טוב".
לכן, אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק ברצון: "אם תדע בדיוק מה אתה רוצה, אתה תקבל את זה". הסיבה...
- איך לשאול שאלה מדויקת?
- האם סוג הרצון משפיע על ההצלחה?
- איך לנסח שאלות נכונות?
- מהי הדרך להגיע לשלמות?
- האם יש הבדל בין תאוות עולם הזה לעולם הבא?
- איך לזהות את הרצון האמיתי שלי?
- מה החשיבות של קביעת מטרה לפני שאלה?