5:43מחשבות טורדניות, מחשבה מטרידה, מחשבה אובססיבית, מחשבות פולשניות, ocd, מחשבה לא רציונלית, מחשבה לא הגיונית, מחשבות לא טובות, מחשבות לא רצויות, מחשבות לא רצוניות, מחשבות לא פוסקות, מחשבה טורדנית
מדוע מחשבות טורדניות לא עוזבות אותנו?
מחשבות טורדניות, שליליות, מטרידות ולא רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן מסביר שאנשים רבים נוטים להתמודד עם מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו "אני רוצה לפגוע בעצמי", או "אני רוצה להרוג מישהו", התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו "זה לא נכון בכלל". אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר.
האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת?
לפי אליעד כהן, כל מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא "לגמרי לא נכונה", המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה להופיע שוב ושוב, מה שמחזק את הנוכחות שלה בתודעה ויוצר מעגל מחשבתי שלילי מתמשך.
לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של "אני בכלל לא רוצה להתאבד" עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל "האם באמת בכלל לא?", וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית.
איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה?
הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו.
לדוגמה, במקום להגיד "אני בכלל לא רוצה להתאבד", ניתן לומר לעצמך: "נכון, אולי יש בי צד קטן שמעוניין לברוח מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות". גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה.
למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות?
אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי ("בכלל לא נכון"), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך מתחזקת התחושה השלילית והמחשבות הופכות לאובססיביות.
איך אפשר ליישם את הגישה הזו בדילמות ובקונפליקטים אחרים?
את העיקרון של אליעד ניתן ליישם בתחומים רבים נוספים. לדוגמה, בסוגיה כמו הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם אומר באופן מוחלט: "אנחנו לא עושים להם שום עוול", הוא מזמין ספקות וויכוחים פנימיים שיערערו אותו. עדיף לומר: "נכון, מהיבט מסוים אנחנו עושים להם עוול וצריכים להחזיר להם שטחים, אבל למרות זאת אני לא מעוניין להחזיר אותם". כך האדם נמנע מוויכוח פנימי ומצליח לשמור על שלווה נפשית ללא רדיפה של מחשבות טורדניות.
מה אפשר ללמוד מסיפורו של רבי נחמן על המחשבות?
אליעד כהן מביא את סיפורו של רבי נחמן על גן קסום, שאליו נכנסו אנשים רבים, וכולם יצאו ממנו פצועים. התברר שלא היה אף אחד בגן שפגע בהם, אלא הם עצמם פחדו שמישהו עומד לפגוע בהם. הם החלו לרוץ מפחד, נתקלו בקירות ופצעו את עצמם.
הסיפור ממחיש כיצד האדם פוגע בעצמו כאשר הוא מנסה לברוח מהמחשבות השליליות שלו. הפתרון שרבי נחמן מציע הוא פשוט להיצמד לאמת, לא לברוח ולא להתכחש. כאשר אתה מקבל את המחשבות בפרופורציה נכונה, הן מאבדות מעוצמתן והופכות ללא - מטרידות.
מדוע היצמדות לאמת מפסיקה את הרדיפה של המחשבות?
כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט להודות בכך שיש בה אמת כלשהי, אך לא לתת לה יותר חשיבות ממה שהיא ראויה לה. הוא מציע לא לפחד מהאמת, כיוון שאם האדם משקר לעצמו, הוא מסתבך והופך להיות מטרד לעצמו. כאשר האדם נאמן לאמת שלו, המחשבות אינן רודפות אחריו, מכיוון שאין להן שום נקודת אחיזה שממנה הן יכולות לפעול נגדו.
מחשבות טורדניות, שליליות, מטרידות ולא רצויות הן תופעה שכיחה מאוד. אליעד כהן מסביר שאנשים רבים נוטים להתמודד עם מחשבות אלו בדרך של הכחשה והתנגדות מוחלטת, אך פעולה זו דווקא גורמת להעצמתן. לדוגמה, כאשר עולה מחשבה שלילית כמו "אני רוצה לפגוע בעצמי", או "אני רוצה להרוג מישהו", התגובה הראשונית של רבים היא הכחשה מוחלטת, כמו "זה לא נכון בכלל". אולם, המוח האנושי לא מסוגל לקבל הכחשה מוחלטת, מכיוון שלכל מחשבה בעולם יש היבט של אמת, ולו קטן ביותר.
האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת?
לפי אליעד כהן, כל מחשבה, גם המוזרה והשלילית ביותר, מכילה גרעין קטן של אמת. כשאדם אומר על מחשבה מסוימת שהיא "לגמרי לא נכונה", המוח נכנס לוויכוח פנימי ומתחיל לתהות האם בכל זאת יש בה היגיון כלשהו. ויכוח זה מזין את המחשבה וגורם לה להופיע שוב ושוב, מה שמחזק את הנוכחות שלה בתודעה ויוצר מעגל מחשבתי שלילי מתמשך.
לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה להתאבד, תגובה מיידית של "אני בכלל לא רוצה להתאבד" עשויה דווקא להגביר את הנוכחות של המחשבה. המוח מתקשה לקבל את ההצהרה הזו, כי תמיד קיימת במוחנו האפשרות הקטנה ביותר שגם הצד ההפוך נכון. המוח שואל "האם באמת בכלל לא?", וכך מתחזקת המחשבה הטורדנית.
איך להתמודד בצורה נכונה עם מחשבה מטרידה?
הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מטרידות, לפי אליעד כהן, היא להכיר במציאות באופן מאוזן. במקום הכחשה מוחלטת, יש להודות בכך שיש במחשבה גרעין מסוים של אמת, אבל הוא חסר משמעות ביחס לרצונות האמיתיים שלנו.
לדוגמה, במקום להגיד "אני בכלל לא רוצה להתאבד", ניתן לומר לעצמך: "נכון, אולי יש בי צד קטן שמעוניין לברוח מהמציאות, אבל אני רוצה פי מיליון יותר לחיות". גישה זו מאפשרת למוח לקבל את האמת באופן שלא מעצים את המחשבה.
למה הכחשה מוחלטת מגבירה מחשבות אובססיביות?
אליעד כהן מסביר שכאשר אדם טוען באופן מוחלט נגד מחשבה כלשהי ("בכלל לא נכון"), המוח מזהה חוסר כנות פנימית. הוא אינו יכול לקבל הצהרה מוחלטת כל כך, ולכן מתחיל לפקפק ולהעלות את המחשבה שוב ושוב, עד שהאדם משתכנע שייתכן והמחשבה נכונה במידה כלשהי. כך מתחזקת התחושה השלילית והמחשבות הופכות לאובססיביות.
איך אפשר ליישם את הגישה הזו בדילמות ובקונפליקטים אחרים?
את העיקרון של אליעד ניתן ליישם בתחומים רבים נוספים. לדוגמה, בסוגיה כמו הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם אומר באופן מוחלט: "אנחנו לא עושים להם שום עוול", הוא מזמין ספקות וויכוחים פנימיים שיערערו אותו. עדיף לומר: "נכון, מהיבט מסוים אנחנו עושים להם עוול וצריכים להחזיר להם שטחים, אבל למרות זאת אני לא מעוניין להחזיר אותם". כך האדם נמנע מוויכוח פנימי ומצליח לשמור על שלווה נפשית ללא רדיפה של מחשבות טורדניות.
מה אפשר ללמוד מסיפורו של רבי נחמן על המחשבות?
אליעד כהן מביא את סיפורו של רבי נחמן על גן קסום, שאליו נכנסו אנשים רבים, וכולם יצאו ממנו פצועים. התברר שלא היה אף אחד בגן שפגע בהם, אלא הם עצמם פחדו שמישהו עומד לפגוע בהם. הם החלו לרוץ מפחד, נתקלו בקירות ופצעו את עצמם.
הסיפור ממחיש כיצד האדם פוגע בעצמו כאשר הוא מנסה לברוח מהמחשבות השליליות שלו. הפתרון שרבי נחמן מציע הוא פשוט להיצמד לאמת, לא לברוח ולא להתכחש. כאשר אתה מקבל את המחשבות בפרופורציה נכונה, הן מאבדות מעוצמתן והופכות ללא - מטרידות.
מדוע היצמדות לאמת מפסיקה את הרדיפה של המחשבות?
כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסתנכרן עם המציאות, ואין בו קונפליקט פנימי. ללא קונפליקט, המוח לא נדרש לרדוף אחרי מחשבות מטרידות. אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם כל מחשבה מטרידה היא פשוט להודות בכך שיש בה אמת כלשהי, אך לא לתת לה יותר חשיבות ממה שהיא ראויה לה. הוא מציע לא לפחד מהאמת, כיוון שאם האדם משקר לעצמו, הוא מסתבך והופך להיות מטרד לעצמו. כאשר האדם נאמן לאמת שלו, המחשבות אינן רודפות אחריו, מכיוון שאין להן שום נקודת אחיזה שממנה הן יכולות לפעול נגדו.
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות?
- האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת?
- איך להפסיק פחדים וחרדות?
- למה מחשבות שליליות רודפות אותנו?
- איך להתמודד עם OCD ומחשבות כפייתיות?
איך להתמודד עם מחשבות טורדניות ומחשבות לא רצויות?
אנשים רבים חווים מחשבות שליליות, מטרידות או לא רצוניות. אחת התגובות הנפוצות לכך היא ניסיון להתכחש למחשבה ולדחוק אותה. לדוגמה, אם אדם חושב מחשבה שהוא רוצה לפגוע בעצמו או באחרים, הוא עלול לנסות לשכנע את עצמו שזו מחשבה חסרת היגיון ולדחות אותה לחלוטין. אך בפועל, כאשר מתכחשים למחשבה, היא עלולה לרדוף אחריך בעוצמה רבה יותר.
האם כל מחשבה בעולם נכונה במידה מסוימת?
למעשה, כל מחשבה בעולם, כולל מחשבות ביזאריות, שליליות או לא רציונליות, יש בהן גרעין של אמת כלשהו. אף מחשבה אינה חסרת היגיון לחלוטין - גם אם היא לא נכונה במאה אחוזים, יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית.
כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו "זה לא נכון בכלל!", המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - "אולי זה כן נכון במשהו?". הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן מוחלט, אלא להכיר בכך שיש בהן היבט כלשהו של אמת, אך הן אינן בהכרח מייצגות את המציאות או את הרצונות האמיתיים של האדם.
איך ניתן להפחית את ההשפעה של מחשבות מטרידות?
במקום לומר "המחשבה הזו לא נכונה בכלל", עדיף להיצמד לאמת ולומר:
"נכון, יש היבט מסוים שבו זה נכון, אבל בפועל זה לא באמת מעניין אותי" או "יכול להיות שיש צד כלשהו שמתחבר לזה, אבל זה לא מה שאני באמת רוצה".
לדוגמה, אם אדם חווה מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: "מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!". אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: "באמת בכלל לא? אולי קצת?". זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, התגובה הנכונה היא לומר: "נכון, יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות". כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה.
מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן?
כאשר אדם אומר לעצמו "אני בכלל לא רוצה להתאבד", המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית.
הפתרון הוא להכיר בכך שיש צד מסוים שבו המחשבה נכונה, אך הוא אינו רלוונטי או דומיננטי. זה נכון לגבי כל מחשבה שלילית או פולשנית - ההתמודדות הנכונה אינה להתנגד אליה באופן מוחלט, אלא לתת לה את מקומה בפרופורציה המתאימה.
כיצד להשליך את העיקרון הזה על תחומים אחרים?
ניתן ליישם את אותו עיקרון גם במקרים אחרים של דילמות וקונפליקטים. לדוגמה, בנושא הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם יאמר "אנחנו לא עושים להם שום עוול ואין צורך להחזיר שטחים", עשויות לעלות לו מחשבות סותרות שיערערו אותו. במקום זאת, ניתן לומר: "נכון, מהיבט מסוים יש פה עוול ומהיבט מסוים צריך להחזיר שטחים, אבל באופן כללי אני לא רוצה להחזיר שטחים". בכך, הוא נמנע ממאבק פנימי ומרדיפה מחשבתית מיותרת.
מה ניתן ללמוד מהסיפור של רבי נחמן?
רבי נחמן מספר על גן קסום שאנשים היו נכנסים אליו, אך כל מי שנכנס יצא משם פצוע. התברר שלא היה שם אף אחד שפגע בהם - אלא שהם עצמם היו בטוחים שמישהו עומד לפגוע בהם, התחילו לרוץ בפחד, התנגשו בקירות ונפצעו.
המסר של הסיפור הוא שכאשר אנחנו נאבקים במחשבות שלנו ומנסים לברוח מהן, אנחנו למעשה פוגעים בעצמנו. הפתרון הוא להיצמד לאמת, לא לפחד מהמחשבות ולא לברוח מהן. ברגע שמקבלים אותן בפרופורציה הנכונה, הן מאבדות מכוחן ואין להן צורך להמשיך לרדוף אחרינו.
למה חשוב להיצמד לאמת?
כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסונכרן עם המציאות ואין לו קונפליקט פנימי שגורם לסבל מיותר. הדרך להפחתת מחשבות טורדניות אינה הכחשה או ניסיון להיאבק בהן, אלא ההכרה בכך שיש בהן גרעין מסוים של אמת - אך הוא אינו משמעותי או רלוונטי לחיים בפועל.
אנשים רבים חווים מחשבות שליליות, מטרידות או לא רצוניות. אחת התגובות הנפוצות לכך היא ניסיון להתכחש למחשבה ולדחוק אותה. לדוגמה, אם אדם חושב מחשבה שהוא רוצה לפגוע בעצמו או באחרים, הוא עלול לנסות לשכנע את עצמו שזו מחשבה חסרת היגיון ולדחות אותה לחלוטין. אך בפועל, כאשר מתכחשים למחשבה, היא עלולה לרדוף אחריך בעוצמה רבה יותר.
האם כל מחשבה בעולם נכונה במידה מסוימת?
למעשה, כל מחשבה בעולם, כולל מחשבות ביזאריות, שליליות או לא רציונליות, יש בהן גרעין של אמת כלשהו. אף מחשבה אינה חסרת היגיון לחלוטין - גם אם היא לא נכונה במאה אחוזים, יש בה אמת מסוימת, אפילו אם היא מזערית.
כאשר אדם נתקל במחשבה מטרידה ואומר לעצמו "זה לא נכון בכלל!", המוח שלו מתחיל להתווכח איתו - "אולי זה כן נכון במשהו?". הדבר גורם להעצמת המחשבה במקום להעלמתה. לכן, הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם מחשבות כאלו היא לא להתנגד להן באופן מוחלט, אלא להכיר בכך שיש בהן היבט כלשהו של אמת, אך הן אינן בהכרח מייצגות את המציאות או את הרצונות האמיתיים של האדם.
איך ניתן להפחית את ההשפעה של מחשבות מטרידות?
במקום לומר "המחשבה הזו לא נכונה בכלל", עדיף להיצמד לאמת ולומר:
"נכון, יש היבט מסוים שבו זה נכון, אבל בפועל זה לא באמת מעניין אותי" או "יכול להיות שיש צד כלשהו שמתחבר לזה, אבל זה לא מה שאני באמת רוצה".
לדוגמה, אם אדם חווה מחשבה שהוא רוצה להתאבד, הוא עלול להגיב מיד בבהלה ולומר: "מה פתאום! אני בכלל לא רוצה להתאבד!". אך בפועל, המוח עלול לא לקבל את זה ולשאול: "באמת בכלל לא? אולי קצת?". זה יוביל למעגל מחשבתי בלתי נגמר. במקום זאת, התגובה הנכונה היא לומר: "נכון, יכול להיות שיש היבט קטן שבו יש לי רצון לברוח מהמציאות, אבל בפועל אני רוצה פי מיליון לחיות". כך המוח מקבל את האמת ואינו נכנס להתנגדות פנימית שמעצימה את המחשבה.
מדוע הכחשה מוחלטת של מחשבות מובילה להעצמתן?
כאשר אדם אומר לעצמו "אני בכלל לא רוצה להתאבד", המוח מתקשה לקבל את הקביעה האבסולוטית הזו, מכיוון שהוא מבין שתמיד קיימים צדדים מנוגדים בכל מחשבה. המוח מתחיל לפקפק בקביעה זו, מה שמוביל לתחושת חרדה ולרדיפה בלתי פוסקת של המחשבה הטורדנית.
הפתרון הוא להכיר בכך שיש צד מסוים שבו המחשבה נכונה, אך הוא אינו רלוונטי או דומיננטי. זה נכון לגבי כל מחשבה שלילית או פולשנית - ההתמודדות הנכונה אינה להתנגד אליה באופן מוחלט, אלא לתת לה את מקומה בפרופורציה המתאימה.
כיצד להשליך את העיקרון הזה על תחומים אחרים?
ניתן ליישם את אותו עיקרון גם במקרים אחרים של דילמות וקונפליקטים. לדוגמה, בנושא הסכסוך הישראלי - פלסטיני, אם אדם יאמר "אנחנו לא עושים להם שום עוול ואין צורך להחזיר שטחים", עשויות לעלות לו מחשבות סותרות שיערערו אותו. במקום זאת, ניתן לומר: "נכון, מהיבט מסוים יש פה עוול ומהיבט מסוים צריך להחזיר שטחים, אבל באופן כללי אני לא רוצה להחזיר שטחים". בכך, הוא נמנע ממאבק פנימי ומרדיפה מחשבתית מיותרת.
מה ניתן ללמוד מהסיפור של רבי נחמן?
רבי נחמן מספר על גן קסום שאנשים היו נכנסים אליו, אך כל מי שנכנס יצא משם פצוע. התברר שלא היה שם אף אחד שפגע בהם - אלא שהם עצמם היו בטוחים שמישהו עומד לפגוע בהם, התחילו לרוץ בפחד, התנגשו בקירות ונפצעו.
המסר של הסיפור הוא שכאשר אנחנו נאבקים במחשבות שלנו ומנסים לברוח מהן, אנחנו למעשה פוגעים בעצמנו. הפתרון הוא להיצמד לאמת, לא לפחד מהמחשבות ולא לברוח מהן. ברגע שמקבלים אותן בפרופורציה הנכונה, הן מאבדות מכוחן ואין להן צורך להמשיך לרדוף אחרינו.
למה חשוב להיצמד לאמת?
כאשר אדם נצמד לאמת, הוא מסונכרן עם המציאות ואין לו קונפליקט פנימי שגורם לסבל מיותר. הדרך להפחתת מחשבות טורדניות אינה הכחשה או ניסיון להיאבק בהן, אלא ההכרה בכך שיש בהן גרעין מסוים של אמת - אך הוא אינו משמעותי או רלוונטי לחיים בפועל.
- איך להתמודד עם מחשבות טורדניות?
- למה מחשבות שליליות רודפות אותנו?
- האם כל מחשבה נכונה במידה מסוימת?
- איך להפסיק פחדים וחרדות?
- איך להתמודד עם OCD ומחשבות כפייתיות?
עכשיו לגבי נושא של מחשבות שליליות לפעמים בן אדם יש לו מחשבה שלילית ומה שהוא עושה הוא מנסה להתכחש אליה, תן דוגמא למחשבה שלילית נגיד מחשבה שאומרת לך שאתה רוצה נגיד להרוג מישהו שאתה לא רוצה להרוג אותו, נגיד לדוגמא מחשבה שאומרת לך שאתה רוצה להרוג את עצמך מחשבה שלילית כזו או אחרת מחשבה שאומרת לך נגיד שאתה הומו נניח בהנחה שזה שלילי, בסדר מחשבות שליליות כאלה ואחרות.
עכשיו מה שאנשים בדרך כלל עושים זה מתכחשים "לא נכון מה פתאום" מה שקורה בחלק גדול מהמקרים כשמתכחשים המחשבה רודפת אחריך עוד ועוד ולכן הפתרון למחשבות שליליות, עכשיו רגע שנייה עכשיו מה האמת שכל מחשבה בעולם היא נכונה מהיבט מסוים לא משנה איזה מחשבה תביא יש בה איזה היגיון יש בה איזו אמרת כל מחשבה בעולם ביזארית חולנית מוזרה, טובה רעה כל מחשבה יש בה איזה היגיון.
לא תמיד היא נכונה במאה אחוז אבל כל מחשבה נכונה באפס אפס משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר "המחשבה הזאת לא נכונה בכלל" המוח אומר לו "אבל זה כן נכון" ואז הוא מתחיל להתווכח "כן נכון לא נכון" לכן הכי טוב זה להיצמד לאמת. מה זה אומר להיצמד לאמת להגיד "נכון יש היבט מסוים שזה נכון ככה וככה אבל אני לא באמת רוצה את זה אבל זה לא באמת מעניין אותי" אבל אם אתה אומר "זה בכלל לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון" איך שאתה אומר "אין בזה שום היגיון" המוח אומר לך "באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש".
כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד לאמת תראה מאיזה היבט זה נכון ותיתן למחשבה את חיותה תן לה לחיות מהאמת שלה ואת הפרופורציה וזהו כי אם אתה תגיד "זה לא נכון בכלל" אתה בבעיה "תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי".
ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה.
אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח.
ש: נניח.
אליעד: אוקי הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד" עכשיו מה האמת שאיפשהו בתוכך אתה רוצה להתאבד.
ש: נכון.
אליעד: כי כל דבר אתה גם רוצה לחיות לנצח בו זמנית אבל כל אחד רוצה כל דבר כל הזמן וכו' אז אם נגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום" המוח אומר "רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד" כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - "בכלל לא רוצה להתאבד" המוח אומר "לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה" כי המוח קשה לו לתפוס את ה - "בכלל" הזה את ה - "בכלל לא רוצה" קשה לו לתפוס ואז הוא מתחיל לרדוף אותך "אתה כן רוצה להתאבד" ואז אתה אומר "רגע למה המחשבה הזאת רודפת אותי מה אני רוצה להתאבד הרי אני לא רוצה להתאבד".
ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר "לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד" ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - "בכלל" ואז המוח עוד יותר רודף אותך.
ש: למה?
אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר "אני בכלל לא רוצה להתאבד" נניח אז המוח אומר "אבל זה לא באמת זאת לא האמת" כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה.
ש: נכון.
אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת "בכלל לא רוצה" איזו גרסה יותר אמיתית "נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה להתאבד אבל באופן יחסי אני רוצה פי מיליון לחיות" שזאת האמת זהו תיצמד לאמת.
ש: למה אתה מתכוון מה כאילו כי לפעמים נשמע לי שאתה אומר על אמת מסוימת או אמת פשוטה שלי.
אליעד: באופן יחסי זאת האמת בסדר לא האמת המוחלטת לא יודע אם היא מוחלטת באופן יחסי.
ש: הבנתי.
אליעד: אם מחשבה רודפת אותך אתה לא חייב להתכחש אליה אתה יכול להיפטר מהמחשבה לא רק אם תתכחש אליה אלא גם אם תגיד את האמת שהיא נכונה מהיבט מסוים אבל יש 99% שהיא לא נכונה היא נכונה מהיבט מסוים זה הכל. בא נגיד ניקח את הישראלים והפלסטינים נגיד לדוגמא אנחנו עושים להם עוולות וצריך להחזיר להם את כל השטחים נניח.
"לא מה פתאום אנחנו לא עושים להם שום עוולות לא צריך להחזיר להם כלום, לא נכון מהיבט מסוים עושים להם עוולות מהיבט מסוים צריך להחזיר להם את השטחים ואף על פי כן לא רוצה להחזיר להם את השטחים" זה הכל למה להסתבך תגיד את האמת.
ש: עוד פעם את זה.
אליעד: לא, נותן לך דוגמא כי אם אתה נאחז ואומר "לא אני לא עושה להם עוולות בכלל" יתחילו לרדוף אותך יגידו לך "ואם אתה כן עושה להם", מה האמת אבל לך על האמת מה האמת שלפעמים באמת אתה עושה להם עוולות מהיבט מסוים זה שטח שלהם מהיבט מסוים ככה אז מה זה הכל אז מה ככה זה, לא צריך לפחד מהאמת כי אם אתה משקר אתה מסתבך עוד יותר זה הרעיון כשמחשבה רודפת אותך אתה לא צריך לברוח ממנה לא חייב לברוח ממנה תיצמד לאמת והכל יסתדר זה הכל.
יש ברבי נחמן את הסיפור על הגן שהיה גן מאוד יפה ואנשים היו נכנסים אליו אבל כל מי שהיה נכנס לגן היה יוצא משם פצוע ואז שאלו למה אנשים יוצאים פצועים, אז מה שהיה שאנשים היו נכנסים לגן והייתה שם שאלה "רגע מישהו מרביץ להם?" אז אומרים לו אף אחד לא מרביץ להם אבל איך שהם נכנסים לגן הם מרגישים שמישהו הולך להרביץ להם ואז הם מתחילים לרוץ ומתחילים לחטוף מכות, הם הרביצו לעצמם כשהם נתקלו בקירות ואז הם יצאו פצועים, אז הוא אמר "תקשיב כל פעם כשהם מתחילים לרדוף אחריך תיצמד לאמת" לך לאמת וזהו ואז לא ירדפו אחריך זה הכל הכל יהיה בסדר.
ש: למה להיצמד לאמת ולא ירדפו אחריך?
אליעד: כי אם אתה נצמד לאמת אתה בסנכרון עם המציאות אז מי ירדוף אחריך אין קונפליקט.
ש: אתה יכול להסביר את זה.
אליעד: תנסה ותראה זה עובדתית נכון.
עכשיו מה שאנשים בדרך כלל עושים זה מתכחשים "לא נכון מה פתאום" מה שקורה בחלק גדול מהמקרים כשמתכחשים המחשבה רודפת אחריך עוד ועוד ולכן הפתרון למחשבות שליליות, עכשיו רגע שנייה עכשיו מה האמת שכל מחשבה בעולם היא נכונה מהיבט מסוים לא משנה איזה מחשבה תביא יש בה איזה היגיון יש בה איזו אמרת כל מחשבה בעולם ביזארית חולנית מוזרה, טובה רעה כל מחשבה יש בה איזה היגיון.
לא תמיד היא נכונה במאה אחוז אבל כל מחשבה נכונה באפס אפס משהו אחוז כל מחשבה, לכן אם בן אדם יש לו איזו מחשבה והוא אומר "המחשבה הזאת לא נכונה בכלל" המוח אומר לו "אבל זה כן נכון" ואז הוא מתחיל להתווכח "כן נכון לא נכון" לכן הכי טוב זה להיצמד לאמת. מה זה אומר להיצמד לאמת להגיד "נכון יש היבט מסוים שזה נכון ככה וככה אבל אני לא באמת רוצה את זה אבל זה לא באמת מעניין אותי" אבל אם אתה אומר "זה בכלל לא מעניין אותי מה פתאום שאני אחשוב ככה אין בזה שום היגיון" איך שאתה אומר "אין בזה שום היגיון" המוח אומר לך "באמת אין בזה שום היגיון אולי יש היגיון ואתה מתכחש".
כשמחשבה רודפת אחריך העניין זה תיצמד לאמת תראה מאיזה היבט זה נכון ותיתן למחשבה את חיותה תן לה לחיות מהאמת שלה ואת הפרופורציה וזהו כי אם אתה תגיד "זה לא נכון בכלל" אתה בבעיה "תמיד זה נכון קצת אבל לא רלוונטי לי".
ש: תסביר את זה יותר תעמיק בזה.
אליעד: נגיד שהמוח אומר לך נגיד פתאום באה אליך מחשבה נגיד שאתה רוצה נגיד להתאבד נניח.
ש: נניח.
אליעד: אוקי הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד" עכשיו מה האמת שאיפשהו בתוכך אתה רוצה להתאבד.
ש: נכון.
אליעד: כי כל דבר אתה גם רוצה לחיות לנצח בו זמנית אבל כל אחד רוצה כל דבר כל הזמן וכו' אז אם נגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה להתאבד אני בכלל לא רוצה להתאבד מה פתאום" המוח אומר "רגע אני בכלל לא רוצה להתאבד באמת לא רוצה להתאבד" כי אתה איך שאתה מוסיף את ה - "בכלל לא רוצה להתאבד" המוח אומר "לא נכון אולי אתה כן רוצה למה אתה אומר שאתה בכלל לא רוצה" כי המוח קשה לו לתפוס את ה - "בכלל" הזה את ה - "בכלל לא רוצה" קשה לו לתפוס ואז הוא מתחיל לרדוף אותך "אתה כן רוצה להתאבד" ואז אתה אומר "רגע למה המחשבה הזאת רודפת אותי מה אני רוצה להתאבד הרי אני לא רוצה להתאבד".
ואז אתה עוד יותר נלחץ אתה אומר "לא נכון אני בכלל לא רוצה להתאבד" ואז המוח עוד יותר ואז אתה עוד יותר נאחז ב - "בכלל" ואז המוח עוד יותר רודף אותך.
ש: למה?
אליעד: כי המוח לא מאמין לעצמו המוח כשאתה אומר "אני בכלל לא רוצה להתאבד" נניח אז המוח אומר "אבל זה לא באמת זאת לא האמת" כי מה האמת שאתה באמת גם רוצה.
ש: נכון.
אליעד: המוח לא מאמין לגרסה שאומרת "בכלל לא רוצה" איזו גרסה יותר אמיתית "נכון יש היבט מסוים שנגיד אני רוצה להתאבד אבל באופן יחסי אני רוצה פי מיליון לחיות" שזאת האמת זהו תיצמד לאמת.
ש: למה אתה מתכוון מה כאילו כי לפעמים נשמע לי שאתה אומר על אמת מסוימת או אמת פשוטה שלי.
אליעד: באופן יחסי זאת האמת בסדר לא האמת המוחלטת לא יודע אם היא מוחלטת באופן יחסי.
ש: הבנתי.
אליעד: אם מחשבה רודפת אותך אתה לא חייב להתכחש אליה אתה יכול להיפטר מהמחשבה לא רק אם תתכחש אליה אלא גם אם תגיד את האמת שהיא נכונה מהיבט מסוים אבל יש 99% שהיא לא נכונה היא נכונה מהיבט מסוים זה הכל. בא נגיד ניקח את הישראלים והפלסטינים נגיד לדוגמא אנחנו עושים להם עוולות וצריך להחזיר להם את כל השטחים נניח.
"לא מה פתאום אנחנו לא עושים להם שום עוולות לא צריך להחזיר להם כלום, לא נכון מהיבט מסוים עושים להם עוולות מהיבט מסוים צריך להחזיר להם את השטחים ואף על פי כן לא רוצה להחזיר להם את השטחים" זה הכל למה להסתבך תגיד את האמת.
ש: עוד פעם את זה.
אליעד: לא, נותן לך דוגמא כי אם אתה נאחז ואומר "לא אני לא עושה להם עוולות בכלל" יתחילו לרדוף אותך יגידו לך "ואם אתה כן עושה להם", מה האמת אבל לך על האמת מה האמת שלפעמים באמת אתה עושה להם עוולות מהיבט מסוים זה שטח שלהם מהיבט מסוים ככה אז מה זה הכל אז מה ככה זה, לא צריך לפחד מהאמת כי אם אתה משקר אתה מסתבך עוד יותר זה הרעיון כשמחשבה רודפת אותך אתה לא צריך לברוח ממנה לא חייב לברוח ממנה תיצמד לאמת והכל יסתדר זה הכל.
יש ברבי נחמן את הסיפור על הגן שהיה גן מאוד יפה ואנשים היו נכנסים אליו אבל כל מי שהיה נכנס לגן היה יוצא משם פצוע ואז שאלו למה אנשים יוצאים פצועים, אז מה שהיה שאנשים היו נכנסים לגן והייתה שם שאלה "רגע מישהו מרביץ להם?" אז אומרים לו אף אחד לא מרביץ להם אבל איך שהם נכנסים לגן הם מרגישים שמישהו הולך להרביץ להם ואז הם מתחילים לרוץ ומתחילים לחטוף מכות, הם הרביצו לעצמם כשהם נתקלו בקירות ואז הם יצאו פצועים, אז הוא אמר "תקשיב כל פעם כשהם מתחילים לרדוף אחריך תיצמד לאמת" לך לאמת וזהו ואז לא ירדפו אחריך זה הכל הכל יהיה בסדר.
ש: למה להיצמד לאמת ולא ירדפו אחריך?
אליעד: כי אם אתה נצמד לאמת אתה בסנכרון עם המציאות אז מי ירדוף אחריך אין קונפליקט.
ש: אתה יכול להסביר את זה.
אליעד: תנסה ותראה זה עובדתית נכון.
050-3331-331