אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים - חלק 3
מהי המשמעות של הכלום והמהות של כל הדברים?
החלק הזה עוסק בהבנת המהות של כל דבר ושל המציאות. אליעד מציין כי כל דבר שקשור למשמעות נגזר מתוך המשמעות של הדברים שסביבו. הוא שואל את השאלה מהו הדבר שממנו נגזרת כל המשמעות, ומגיע למסקנה שאין דבר כזה, כי כל דבר נמדד דרך התייחסות לאדם או לדברים אחרים. הוא מביא את השאלה: "מהו הדבר שתמיד יש לו משמעות?" והתשובה לכך היא "שום דבר". בסופו של דבר, כאשר אנחנו מנסים להבין את משמעות הדבר הבסיסי ביותר, אנחנו מגיעים לכלום, כי כל דבר שתמיד יש לו משמעות מצריך השוואה או התייחסות לדבר אחר.
האם יש דבר שתחווה אותו בלי להתייחס לדברים אחרים?
כשהאדם חווה את השולחן או את הכיסא, הוא חווה חוויה מסוימת שמקורה במרכיבי הדבר. השולחן יכול להיתפס כחפץ, אולם, כשחוקרים את משמעות הדבר באופן מעמיק, מבינים שאין לו שום משמעות עצמאית בלי שנשווה אותו לדברים אחרים, לדוגמה, לא לכיסא או לחפצים אחרים. המשמעות של כל דבר תלויה גם בחוויות אחרות, לא ניתן להבין את השולחן רק כעצם עצמאי.
מהו הדבר הראשון שאין לו הגדרה?
המסע הפילוסופי שמוביל אליעד מביא אותנו למסקנה כי הדבר הראשון, או הבסיסי ביותר, הוא כלום, משום שאין דבר כזה שיכול להיות מוגדר או נמדד בפני עצמו. כל דבר הוא תוצאה של השוואות או התייחסויות, ולכן, אם אין שום דבר להשוות אותו אליו, אז מדובר במשהו שאין לו קיום עצמאי, כלום. ברגע שמבינים שאין דבר שיכול להיות קיים בפני עצמו, כל מהות או צורה שנראית לנו קיימת, למעשה נובעת מתוך השוואות שהחיים שלנו בנויים עליהן.
האם הדבר הראשון שמוגדר יכול להיות הראשון באמת?
אליעד מסביר כיצד הצבע השחור הוא לא יכול להיות הצבע הראשון, כי ברגע שמוגדרת הצורה השחורה, קיימת בהכרח גם צורה שנגדית לה, כמו הצבע הלבן. דבר כזה מראה כי לא ניתן להחיל על דבר מסוים את הגדרה הראשונה, כי אם יש משהו שנגדו, אז יש אפשרות להחליפו. כל דבר שהוא מוגדר לא חייב להיות קיים באמת, כי אם הוא מוגדר יש משהו שמנוגד לו ויכול להחליפו. זו ההבנה המרכזית - לא יכול להיות דבר מוגדר שהוא הראשון במציאות.
האם כל העולם עשוי מאותו הדבר?
כשהאדם מנסה להבין את המציאות הבסיסית ביותר, הוא שואל אם כל העולם עשוי מאותו הדבר. התשובה לכך היא לא, כי אם כל העולם היה עשוי רק מדבר אחד כמו שולחן, לא היו יכולים להתקיים דברים אחרים, כמו כיסאות. אך אם נגיד שהעולם עשוי מכלום, אז אפשר להבין את המציאות כולה כחלק מהמכלול של כלום.
מהי המהות הראשונה...
החלק הזה עוסק בהבנת המהות של כל דבר ושל המציאות. אליעד מציין כי כל דבר שקשור למשמעות נגזר מתוך המשמעות של הדברים שסביבו. הוא שואל את השאלה מהו הדבר שממנו נגזרת כל המשמעות, ומגיע למסקנה שאין דבר כזה, כי כל דבר נמדד דרך התייחסות לאדם או לדברים אחרים. הוא מביא את השאלה: "מהו הדבר שתמיד יש לו משמעות?" והתשובה לכך היא "שום דבר". בסופו של דבר, כאשר אנחנו מנסים להבין את משמעות הדבר הבסיסי ביותר, אנחנו מגיעים לכלום, כי כל דבר שתמיד יש לו משמעות מצריך השוואה או התייחסות לדבר אחר.
האם יש דבר שתחווה אותו בלי להתייחס לדברים אחרים?
כשהאדם חווה את השולחן או את הכיסא, הוא חווה חוויה מסוימת שמקורה במרכיבי הדבר. השולחן יכול להיתפס כחפץ, אולם, כשחוקרים את משמעות הדבר באופן מעמיק, מבינים שאין לו שום משמעות עצמאית בלי שנשווה אותו לדברים אחרים, לדוגמה, לא לכיסא או לחפצים אחרים. המשמעות של כל דבר תלויה גם בחוויות אחרות, לא ניתן להבין את השולחן רק כעצם עצמאי.
מהו הדבר הראשון שאין לו הגדרה?
המסע הפילוסופי שמוביל אליעד מביא אותנו למסקנה כי הדבר הראשון, או הבסיסי ביותר, הוא כלום, משום שאין דבר כזה שיכול להיות מוגדר או נמדד בפני עצמו. כל דבר הוא תוצאה של השוואות או התייחסויות, ולכן, אם אין שום דבר להשוות אותו אליו, אז מדובר במשהו שאין לו קיום עצמאי, כלום. ברגע שמבינים שאין דבר שיכול להיות קיים בפני עצמו, כל מהות או צורה שנראית לנו קיימת, למעשה נובעת מתוך השוואות שהחיים שלנו בנויים עליהן.
האם הדבר הראשון שמוגדר יכול להיות הראשון באמת?
אליעד מסביר כיצד הצבע השחור הוא לא יכול להיות הצבע הראשון, כי ברגע שמוגדרת הצורה השחורה, קיימת בהכרח גם צורה שנגדית לה, כמו הצבע הלבן. דבר כזה מראה כי לא ניתן להחיל על דבר מסוים את הגדרה הראשונה, כי אם יש משהו שנגדו, אז יש אפשרות להחליפו. כל דבר שהוא מוגדר לא חייב להיות קיים באמת, כי אם הוא מוגדר יש משהו שמנוגד לו ויכול להחליפו. זו ההבנה המרכזית - לא יכול להיות דבר מוגדר שהוא הראשון במציאות.
האם כל העולם עשוי מאותו הדבר?
כשהאדם מנסה להבין את המציאות הבסיסית ביותר, הוא שואל אם כל העולם עשוי מאותו הדבר. התשובה לכך היא לא, כי אם כל העולם היה עשוי רק מדבר אחד כמו שולחן, לא היו יכולים להתקיים דברים אחרים, כמו כיסאות. אך אם נגיד שהעולם עשוי מכלום, אז אפשר להבין את המציאות כולה כחלק מהמכלול של כלום.
מהי המהות הראשונה...
- מהות של כל הדברים
- יש ואין כאחד
- הגדרה והיעדר הגדרה
- מהות או צורה?
- ההבדל בין יש לאין
הספר להיות אלוהים, פרק א' עמוד 66
ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים את הכל. אז השאלה היא מה הם אותן משמעויות בסיסיות שמהם מורכב הכל? ואם תחקור תגלה שאין דבר כזה. כי שום דבר הוא לא בפני עצמו. אז אם לשום דבר אין משמעות בפני עצמו, אז מה זה אומר? שהכלום הוא הדבר הבסיסי.
האם יש משהו שתהיה מסוגל לחשוב עליו, ולהבין מהו, בלי שתצטרך לחשוב על עוד דברים.
למשל אומרים לך שולחן אתה חווה משהו, אומרים לך כיסא אתה חווה משהו אחר, אבל מהו חומר הגלם של החוויה, שגורמת שפעם נחווה חוויה מסוימת ופעם חוויה אחרת?
אתה יכול להגיד חוויית הקיום, אבל חוויית הקיום אין לה משמעות כשלעצמה, צריכה גם להיות חוויית אין קיום. אז מהו הראשון? הוא לא מוגדר. אי אפשר להגדיר אותו, ולכן קוראים לו כלום.
כול דבר שהאדם חושב עליו או רוצה אותו או מרגיש אותו זה דבר מוגדר. המשמעות של הדבר נובעת מכך שהאדם יודע עוד דברים. כי אם לא היית יודע שום דבר מבלעדי הדבר, לא הייתה שום משמעות לדבר. כדי שתהיה משמעות למשהו צריך לדעת עוד דברים.
למשל מה אתה יודע על השולחן? שהוא לא כסא, אבל אתה לא יודע משהו על השולחן, מלבד המרכיבים שלו. בפועל האדם לא מתבונן בזה ולכן הוא לא חווה את זה. כאשר אתה אומר שאתה רוצה לקנות שולחן, אתה לא חושב מה אתה בדיוק רוצה לקנות, אתה רואה את המרכיבים של השולחן, אבל לא ידוע לך מה הוא השולחן עצמו. אם היית מתבונן בזה לא היית מבין מה אתה קונה.
כול הדברים שונים אחד מהשני בצורה שלהם, אבל מה המהות של כל הדברים? מה הבסיס שממנו מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר?
כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה אני? האם אני קיים או לא קיים? ואז אמרתי לעצמי, בא נבדוק מה בטוח קיים ומשם אני אתקדם. וכשחקרתי ראיתי שאין שום דבר שאני יכול להיות בטוח בו, ואז הגעתי לכלום. וכשהגעתי לכלום, אמרתי לעצמי, הכלום בטוח קיים. בסוף התברר שגם זה לא נכון, כי יש לו את ההפך וכו'.
המהות של הדבר, זה הדבר שתמיד קיים. אין מהות בלי צורה, כי אם אין צורה אין דבר כזה מהות. בלי מהות אין צורה ובלי צורה אין מהות.
שאלה: איך התחברת לעצמך בסוף?
אליעד: כשהבנתי שאין שאלה.
המהות של כל הדברים, היא העדר המוחלט של כל הגדרה, משהו שאין לו שום הגדרה. מה פירוש להגדיר? להגיד שהוא לא משהו. לשים גדר ולהגיד שזה לא זה. כי הדבר המוגדר קיומו אינו מחויב, דבר שיש לו הגדרה לא מוכרח שיהיה קיים. למה? כי אם יש לו הגדרה אז יש משהו שזה לא הוא. כל דבר שהוא מוגדר, הוא לא חייב להיות קיים, כי יש משהו מקביל אליו ואם יש משהו מקביל אליו אז הוא יכול להחליף אותו.
הגענו למסקנה שמה שמוגדר לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים, הוא לא יכול להיות הדבר הראשון שקיים.
למשל צבע שחור הוא מוגדר, הוא לא צבע לבן, לא יכול להיות שהצבע השחור הוא הצבע הראשון של כל הצבעים. למה? אם הגדרת שחור אז זה אומר שיש גם צבע לבן, ברגע שיש שחור ולבן אז זה אומר שהשחור לא חייב להיות קיים וגם הלבן לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים הוא לא הראשון.
מה שלא חייב להיות קיים הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע הראשון שממנו מורכבים כל הצבעים לא יכול להיות צורה של משהו, לא יכול להיות שהוא מורכב מכמה צבעים. כי אם הוא צורה של משהו, אז יש משהו ששונה ממנו. ואם יש הוא ומשהו ששונה ממנו, אז זה אומר שיש מצוי נוסף ללא הגדרה שהוא הראשון.
בפשיטות לא יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן, כי אם העולם היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר.
שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה דבר מוגדר ולכן הוא מורכב מכל מיני דברים. וגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה. במה היא מוגדרת? בצורות שלה. ולכן ממה עשוי הכל? משהו שמכיל בתוכו את המהות ואת הצורה.
יש משהו יותר פנימי מהמהות ומהצורה, שאין בו הבדל בין מהות לצורה. למעשה הגענו להבנה שהמהות הראשונה של כל הדברים היא שאין הבדל בין יש לאין.
אנחנו אומרים שגם הכלום הוא מוגדר, כי הוא לא מה שישנו. אז ממה עשוי מה שאיננו ומה שישנו? משהו שאין בו הבדלה בין מה שישנו לבין מה שאיננו. או ישנו ואיננו ביחד, בו זמנית. אז למעשה אין יותר שניים, אז אין אפשרות להתקדם יותר.
בשורש אין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה, אז מה זה השורש, מהות או צורה? זה לא מהות ולא צורה. השורש מחבר את המהות והצורה לדבר אחד, אין יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין כאחד, זוהי גם הגדרה, כי הוא נפרד ממה שזה לא הוא. המהות של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא.
ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף על פי כן הכל אחד, ומהות המקיפים היא אחת וגם נפרדת בו זמנית.
ולכן אין הבדל בין היש ואין כאחד, לבין מה שמרכיב אותו. אפשר להגיד שיש אין סוף מהויות, אבל אם הבנת שהמהות זה היש והאין כאחד, אז כל המהויות זה אותו אחד. למעשה יש אין סוף אלוהים, אבל אין הבדל ביניהם.
שאלה: למה?
אליעד: מה זה אלוהים? אין הגדרה. אז אם כל האלוהים הם ללא הגדרה, אז אלוהים הוא אחד, למרות שיש אין סוף אלוהים.
יבוא אדם ויגיד, אתה הוכחת לי שהיש והאין זה אחד, אבל מה שהוכחת לי זה היה דרך השכל שלך, אולי אתה טועה. אז אגיד לו תציע אלטרנטיבה אחרת. ואז בכל דרך שהוא יבחר הוא יגיע לאותה מסקנה. למשל אפילו אם הוא יגיד שכול מה שהשכל...
ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים את הכל. אז השאלה היא מה הם אותן משמעויות בסיסיות שמהם מורכב הכל? ואם תחקור תגלה שאין דבר כזה. כי שום דבר הוא לא בפני עצמו. אז אם לשום דבר אין משמעות בפני עצמו, אז מה זה אומר? שהכלום הוא הדבר הבסיסי.
האם יש משהו שתהיה מסוגל לחשוב עליו, ולהבין מהו, בלי שתצטרך לחשוב על עוד דברים.
למשל אומרים לך שולחן אתה חווה משהו, אומרים לך כיסא אתה חווה משהו אחר, אבל מהו חומר הגלם של החוויה, שגורמת שפעם נחווה חוויה מסוימת ופעם חוויה אחרת?
אתה יכול להגיד חוויית הקיום, אבל חוויית הקיום אין לה משמעות כשלעצמה, צריכה גם להיות חוויית אין קיום. אז מהו הראשון? הוא לא מוגדר. אי אפשר להגדיר אותו, ולכן קוראים לו כלום.
כול דבר שהאדם חושב עליו או רוצה אותו או מרגיש אותו זה דבר מוגדר. המשמעות של הדבר נובעת מכך שהאדם יודע עוד דברים. כי אם לא היית יודע שום דבר מבלעדי הדבר, לא הייתה שום משמעות לדבר. כדי שתהיה משמעות למשהו צריך לדעת עוד דברים.
למשל מה אתה יודע על השולחן? שהוא לא כסא, אבל אתה לא יודע משהו על השולחן, מלבד המרכיבים שלו. בפועל האדם לא מתבונן בזה ולכן הוא לא חווה את זה. כאשר אתה אומר שאתה רוצה לקנות שולחן, אתה לא חושב מה אתה בדיוק רוצה לקנות, אתה רואה את המרכיבים של השולחן, אבל לא ידוע לך מה הוא השולחן עצמו. אם היית מתבונן בזה לא היית מבין מה אתה קונה.
כול הדברים שונים אחד מהשני בצורה שלהם, אבל מה המהות של כל הדברים? מה הבסיס שממנו מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר?
כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה אני? האם אני קיים או לא קיים? ואז אמרתי לעצמי, בא נבדוק מה בטוח קיים ומשם אני אתקדם. וכשחקרתי ראיתי שאין שום דבר שאני יכול להיות בטוח בו, ואז הגעתי לכלום. וכשהגעתי לכלום, אמרתי לעצמי, הכלום בטוח קיים. בסוף התברר שגם זה לא נכון, כי יש לו את ההפך וכו'.
המהות של הדבר, זה הדבר שתמיד קיים. אין מהות בלי צורה, כי אם אין צורה אין דבר כזה מהות. בלי מהות אין צורה ובלי צורה אין מהות.
שאלה: איך התחברת לעצמך בסוף?
אליעד: כשהבנתי שאין שאלה.
המהות של כל הדברים, היא העדר המוחלט של כל הגדרה, משהו שאין לו שום הגדרה. מה פירוש להגדיר? להגיד שהוא לא משהו. לשים גדר ולהגיד שזה לא זה. כי הדבר המוגדר קיומו אינו מחויב, דבר שיש לו הגדרה לא מוכרח שיהיה קיים. למה? כי אם יש לו הגדרה אז יש משהו שזה לא הוא. כל דבר שהוא מוגדר, הוא לא חייב להיות קיים, כי יש משהו מקביל אליו ואם יש משהו מקביל אליו אז הוא יכול להחליף אותו.
הגענו למסקנה שמה שמוגדר לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים, הוא לא יכול להיות הדבר הראשון שקיים.
למשל צבע שחור הוא מוגדר, הוא לא צבע לבן, לא יכול להיות שהצבע השחור הוא הצבע הראשון של כל הצבעים. למה? אם הגדרת שחור אז זה אומר שיש גם צבע לבן, ברגע שיש שחור ולבן אז זה אומר שהשחור לא חייב להיות קיים וגם הלבן לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים הוא לא הראשון.
מה שלא חייב להיות קיים הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע הראשון שממנו מורכבים כל הצבעים לא יכול להיות צורה של משהו, לא יכול להיות שהוא מורכב מכמה צבעים. כי אם הוא צורה של משהו, אז יש משהו ששונה ממנו. ואם יש הוא ומשהו ששונה ממנו, אז זה אומר שיש מצוי נוסף ללא הגדרה שהוא הראשון.
בפשיטות לא יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן, כי אם העולם היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר.
שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה דבר מוגדר ולכן הוא מורכב מכל מיני דברים. וגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה. במה היא מוגדרת? בצורות שלה. ולכן ממה עשוי הכל? משהו שמכיל בתוכו את המהות ואת הצורה.
יש משהו יותר פנימי מהמהות ומהצורה, שאין בו הבדל בין מהות לצורה. למעשה הגענו להבנה שהמהות הראשונה של כל הדברים היא שאין הבדל בין יש לאין.
אנחנו אומרים שגם הכלום הוא מוגדר, כי הוא לא מה שישנו. אז ממה עשוי מה שאיננו ומה שישנו? משהו שאין בו הבדלה בין מה שישנו לבין מה שאיננו. או ישנו ואיננו ביחד, בו זמנית. אז למעשה אין יותר שניים, אז אין אפשרות להתקדם יותר.
בשורש אין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה, אז מה זה השורש, מהות או צורה? זה לא מהות ולא צורה. השורש מחבר את המהות והצורה לדבר אחד, אין יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין כאחד, זוהי גם הגדרה, כי הוא נפרד ממה שזה לא הוא. המהות של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא.
ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף על פי כן הכל אחד, ומהות המקיפים היא אחת וגם נפרדת בו זמנית.
ולכן אין הבדל בין היש ואין כאחד, לבין מה שמרכיב אותו. אפשר להגיד שיש אין סוף מהויות, אבל אם הבנת שהמהות זה היש והאין כאחד, אז כל המהויות זה אותו אחד. למעשה יש אין סוף אלוהים, אבל אין הבדל ביניהם.
שאלה: למה?
אליעד: מה זה אלוהים? אין הגדרה. אז אם כל האלוהים הם ללא הגדרה, אז אלוהים הוא אחד, למרות שיש אין סוף אלוהים.
יבוא אדם ויגיד, אתה הוכחת לי שהיש והאין זה אחד, אבל מה שהוכחת לי זה היה דרך השכל שלך, אולי אתה טועה. אז אגיד לו תציע אלטרנטיבה אחרת. ואז בכל דרך שהוא יבחר הוא יגיע לאותה מסקנה. למשל אפילו אם הוא יגיד שכול מה שהשכל...
050-3331-331