תחושת ניתוק מהמציאות, תחושת ניתוק וריחוק, הדחקה רגשית, למה לא להדחיק? הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות ניתוק, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, דיסוציאציה רגשית, תחושת ניתוק מעצמי, הפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפש מהי תחושת ניתוק מהמציאות וכיצד היא מתבטאת? תחושת ניתוק מהמציאות, הידועה גם בשם דיסוציאציה, היא מצב בו האדם חווה שהוא אינו מחובר לסביבה, לעצמו או למציאות. אליעד כהן מסביר כי אנשים הסובלים מתחושת ניתוק עשויים להרגיש שהם נמצאים במצב דמוי שינה, כאילו הם מדברים ופועלים אך לא חווים חיבור רגשי לסיטואציה. האדם מדבר עם אחרים, אך ראשו נמצא במקום אחר לחלוטין, והוא אינו מרגיש באמת נוכח, בדומה לתחושת ריחוף. דוגמה שאליעד נותן היא אדם שמשוחח עם מישהו אך תוך כדי שיחה מחשבותיו נודדות, והוא חש ניתוק כאילו הוא במצב של שינה חלקית או חוסר מודעות מלאה לסביבה שלו. מדוע מתרחשת תחושת ניתוק ומה הקשר להדחקה רגשית? אליעד מדגיש כי תחושת ניתוק תמיד נובעת ממשהו שמטריד את האדם בתת - מודע. הוא משווה זאת למצב של אדם רעב שצופה בטלוויזיה, ככל שהרעב גדול יותר, כך רמת הריכוז שלו יורדת, וחלק מהקשב שלו מופנה למחשבה על רעב. באופן דומה, כאשר אדם חווה תחושת ניתוק , הוא למעשה טרוד במשהו שמפריע לו, ואשר התת - מודע שלו מוצא יותר חשוב מאשר להתמקד במציאות הנוכחית. אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לתחושת ניתוק היא הדחקה רגשית. ההדחקה מתרחשת כאשר אדם נתקל בבעיה, אך אינו פותר אותה ומנסה לכסות או להדחיק אותה מהמודעות שלו. הדחקה שכזו מביאה לכך שהבעיה ממשיכה לרוץ בתת - מודע ולהטריד את האדם, ובסופו של דבר היא תתפרץ בצורות שונות, ביניהן תחושת ניתוק. כיצד הדחקה גורמת לתחושת ניתוק והפרעות נפשיות אחרות? אליעד מדגיש כי כל הפרעה נפשית, כולל הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות זהות דיסוציאטיביות (פיצול אישיות), הפרעות אישיות ... ההמצאות והסיפורים האלה מתרחבים למצב שבו האדם מאבד קשר עם המציאות, והבעיות הופכות להיות קיצוניות הרבה יותר. מהי הדרך הנכונה להתמודדות עם תחושת ניתוק ודיסוציאציה רגשית? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא להפסיק להדחיק לחלוטין. הוא טוען שההדחקה רק מסתירה את הבעיה אך אינה פותרת אותה באמת. האדם חייב להכיר בכך שמשהו מפריע לו, להציף את הבעיה אל המודעות ולטפל בה בצורה ישירה וברורה. כלומר, אם משהו מפריע או פוגע בך, אסור להגיד לא משנה, אלא להתמודד עם הרגש ולהכיר בו במלואו. לדוגמה, הוא מציין שאם מישהו מעליב אותך, אינך חייב להגיב או להחזיר לו, אך אסור לך להגיד שזה לא משנה לך כלל אם באמת נפגעת. אם משהו מפחיד אותך, אתה חייב להכיר בפחד ולא להדחיק אותו בטענה שהוא לא קיים. המודעות המלאה והאמיצה לרגשות שלך היא הדרך היחידה להשתחרר מתחושת הניתוק והניתוק הרגשי. האם הפסקת ההדחקה פותרת את הבעיה לחלוטין? אליעד מדגיש שהפסקת ההדחקה אינה מבטיחה שהבעיה תיפתר אוטומטית. ייתכן שתחווה יותר רגשות שליליים כיוון שאתה מפסיק להסתיר אותם מעצמך. עם זאת, תחושת הניתוק עצמה תיעלם, כי לא תהיה הדחקה שתגרום למחשבות שלך להיות מוסתרות מעצמך. הוא מציין כי במצב של מודעות מלאה, ייתכן שתהיה פחות מרוכז או פחות נינוח בטווח הקצר, אך לאורך זמן, המודעות הזו היא הדרך היחידה להגיע לפתרון אמיתי ולשחרור מהסבל הנפשי. מה הקשר בין תחושת ניתוק לנדודי שינה? אליעד מסביר שמי שחווה

תחושת זמן, תפישת הזמן, חווית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? מהי תפיסת הזמן ואיך המוח יוצר את תחושת ההווה, העבר והעתיד? אליעד כהן מסביר כי הזמן הוא לא באמת קיים כמו שאנחנו תופסים אותו, אלא שהכל למעשה קורה בהווה בלבד. הוא מתחיל בכך שהוא מפרק את תחושת הזמן לשלוש תחושות בסיסיות: תחושת הווה, תחושת עבר ותחושת עתיד. תחושות אלו, למרות שנדמה לנו שהן שונות, הן כולן מתרחשות בו זמנית בהווה. לדוגמה, כאשר אנחנו חושבים על ... או הזיכרון שלנו מהאירוע הזה, וזה קורה עכשיו בהווה. למעשה, כל מה שאנחנו חושבים עליו כעבר, הוא זיכרון שאנחנו חווים אותו כרגע. למשל, אם אדם חושב על כך שהוא שתה קפה בבוקר, הרי ששתיית הקפה עצמה כבר לא קיימת. מה שכן קיים עכשיו זו המחשבה או התחושה שלו על כך שהוא שתה את הקפה. ללא המחשבה הנוכחית הזו, העבר לא היה קיים כלל מבחינתנו. כלומר, ... חמש אצבעות. כאשר מישהו מסתכל על חמש האצבעות של אדם אחר או על חמש האצבעות שלו עצמו, שתיהן נמצאות בהווה, אבל התחושה לגבי האצבעות של עצמו תהיה תמיד יותר חזקה מאשר התחושה לגבי האצבעות של האדם האחר. דוגמה זו ממחישה שהמוח יוצר הבדלים בעוצמת התחושה לגבי דברים שמתרחשים בו זמנית בהווה. האם העבר והעתיד קיימים בכלל? אליעד כהן מתאר כיצד המוח מבחין בין העבר, ההווה והעתיד באמצעות סימון של תמונות או תחושות שמתרחשות כרגע. הוא משווה זאת לתחושות כמו רחוק וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא רחוק, כך הוא יודע להבדיל ... לדוגמה, כאשר אנו חושבים על משהו שקרה, אנו למעשה רואים כרגע תמונה של האירוע הזה, אך התמונה הזו מסומנת אצלנו בתחושה מיוחדת של עבר. באופן דומה, כאשר אנו חושבים על העתיד, המוח מציג תמונה של מה שיקרה והוא מתייג אותה כעתיד. איך המוח קובע מה קרה ומה לא קרה? אליעד מסביר כי המוח שלנו יוצר תמונות שונות של מה שקרה, והן מלוות בתחושות או דרגות שונות של ודאות. למשל, קיימות תמונות שהן ודאיות יותר, כמו אירוע שאנחנו זוכרים היטב, ... קרה, והם יחושו זאת כאילו האירוע אכן התרחש במציאות. כך המוח בעצם יוצר את המציאות העכשווית שלו, דרך זיכרונות שנחווים בהווה, בין אם הם התרחשו ובין אם לא. האם הזיכרון הוא הכרחי כדי שההווה יתקיים? אליעד כהן מבהיר כי הזיכרון הוא רכיב הכרחי ביצירת חוויית המציאות הנוכחית. אם, לדוגמה, היינו מוחקים את הזיכרון שלנו לגבי מושג מסוים, כמו שולחן, ברגע שהיינו ... קרה, וזה מספיק כדי שהדבר יתקיים במציאות הנוכחית שלו. מדוע אנחנו תופסים את ההווה כחשוב יותר? אליעד מתאר כיצד תחושת ההווה נתפסת על ידינו כחשובה וחזקה יותר מאשר העבר או העתיד. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח מתייג את ההווה בעוצמה גבוהה יותר באופן טבעי. לו המוח היה מתייג את התחושה של העתיד כחזקה יותר, אז דווקא העתיד היה נתפס בעינינו כחשוב יותר מאשר ההווה. בכך הוא מראה שתחושת החשיבות של הזמן היא שרירותית וקשורה לאופן בו המוח שלנו מארגן ומתייג את החוויות שלנו. לסיכום, מהי המציאות לפי תפיסת הזמן? אליעד כהן מדגיש כי המציאות, לפי תפיסת הזמן שהוא מתאר, היא למעשה רצף של חוויות שמתקיימות כולן בהווה, כאשר המוח יוצר תחושה מלאכותית של עבר ועתיד על ידי סימון של זיכרונות ודמיון. העבר איננו קיים, העתיד עדיין לא קרה, ומה שנשאר הוא רק ההווה שבו כל הדברים נחווים בו זמנית. מהי תפיסת הזמן? איך המוח יוצר את

... תנאים, לתת בלי לרצות לקבל, למה לעזור לאחרים? למה להיות טוב? אהבה ללא תנאים, מה טוב בלתת? רצון לתת, רצון לקבל, ליצור קרבה, תחושת זרות, תחושת ניכור, תחושת בדידות, תחושת ריחוק האם יש נתינה ללא תנאים? בהרצאה זו, אליעד עוסק בשאלה האם יש דבר כזה אהבה ללא תנאים ונתינה מתוך רצון אמיתי לעזור לאחרים, או שיש תמיד ציפייה לקבל ... לקבל איזשהו סיפוק אישי. השני, לעומתו, מעלה את השאלה אם באמת אפשר לתת משהו מבלי לצפות לתגובה כלשהי, כמו שציפיות או רצון להרגיש טוב עם עצמך נחשבות לתנאים. אליעד מציין כי כל רצון הוא בעצם מענה לצורך, ולכן גם אם אנחנו לא מצפים למשהו ישירות מהאדם שמקבל את המתנה שלנו, עדיין יש בנו את הרצון להרגיש טוב עם עצמנו או להרגיש קרבה לאותו אדם. הוא מבהיר שכשאנחנו נותנים, אנחנו לא בהכרח נותנים כדי לקבל משהו ישירות מהאדם השני, אך אנחנו תמיד מקבלים תמורה כלשהי, גם אם זה רק תחושת טובת הנאה אישית. הדיון הזה ממשיך להתפתח עם דוגמאות שמנסות להסביר את המורכבות של נתינה ולקבל. לדוגמה, אליעד מציין כי ניתן לתת כסף לאדם ברחוב, ואולי לא נצפה לשום דבר בתמורה ישירה מהאדם עצמו, אך עדיין יש משהו שאנחנו מקבלים - תחושת סיפוק או רגשות של טובת הנאה מהמחשבה שמישהו אחר קיבל עזרה. בהמשך, השיחה עוסקת בשאלה אם כל נתינה כוללת תנאים, כלומר, אם יש ציפיות סמויות (למשל רצון להרגיש טוב עם עצמנו אחרי שעשינו משהו טוב), ומדובר בשאלות פילוסופיות כמו האם כל פעולת נתינה היא באמת נטולת תנאים, או שזו רק תחושה שאנחנו רוצים להרגיש טוב או קרוב לאדם השני. אליעד מבקש להדגיש שהנתינה תמיד כרוכה ברצון כלשהו, גם אם זה רצון שנראה לא ישיר. בהרצאה, עולות גם מחשבות על תחושת זרות וקרבה בין אנשים. אליעד מציע שתחושת הקרבה יכולה להתפתח מתוך נתינה, אך רק אם אנו באמת פתוחים לקבל את מה שיש לאדם אחר להציע לנו. מה שמוביל לתובנה שתחושת קרבה או זרות לא תלויה רק במה שאנחנו נותנים, אלא גם ביכולת שלנו לקבל - ובמובן זה, גם נתינה קשורה תמיד ליכולת שלנו להיות פתוחים לקבלת תמורה כלשהי, גם אם זו רק תחושת קרבה. בסופו של דבר, אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מציין שייתכן שנתינה ללא תנאים יכולה להתקיים רק אם אנו מסכימים להכיר בכך שההנאה מהנתינה עצמה היא סוג ... הוא טוען שאין באמת נתינה נטולת תנאים, שכן כל פעולה של נתינה כוללת בתוכה מענה לרצון אישי כלשהו, אפילו אם מדובר במילוי צורך רגשי או תחושת קרבה. נתינה ללא תנאים אהבה ללא תנאים רצון לתת ורצון לקבל תחושת קרבה וזרות תמורה רגשית בנתינה ...

חווית האני, ידיעת האני, תחושת האני, מודעות עצמית, תחושת הקיום, אמונה באלוהים, להאמין בעצמך, להרגיש את עצמך, האם אני קיים? לא מרגיש את עצמי, תחושת אני, תחושת קיום למה אנשים מאמינים באלוהים בלי הוכחה, אבל מאמינים בעצמם באופן אוטומטי? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין האמונה של אנשים באלוהים לבין האמונה ... ידיעה. כלומר, אדם המאמין באלוהים ללא הוכחה פשוט עושה זאת מתוך בחירה להאמין, בעוד שאדם הטוען שיש לו הוכחה לאמונה, למעשה לא מאמין כלל, אלא יודע. האם תחושת אני היא הוכחה לקיום האני? אליעד מרחיב על הרעיון הזה באמצעות השוואה לתחושות פיזיות. לדוגמה, כאשר לאדם כואבת הרגל, הוא חווה תחושה ממשית וברורה של כאב. התחושה הזאת לא נחשבת לרעיון או לדמיון, אלא לחוויה ממשית ואמיתית מבחינת אותו אדם. באותו אופן, אנשים מרגישים תחושה ברורה של קיום עצמי (תחושת אני), ולכן הם טוענים בוודאות שהאני שלהם קיים. עם זאת, אליעד מעלה נקודה עמוקה יותר ושואל מדוע אנשים מייחסים לתחושה מסוימת את המילה אני ולתחושות אחרות לא. למשל, אדם לא ייחס את המושג אני לתחושת הקיר או לסביבה חיצונית אחרת, אלא רק לתחושות גופניות או נפשיות אישיות שלו. הסיבה לכך היא שלמרות שהתחושות הן בסופו של דבר תופעות, קיימת הבחנה פסיכולוגית ברורה בין תחושות פנימיות וחיצוניות. למה אנשים מפרידים בין האני לבין העולם החיצוני? אליעד מסביר שההפרדה הזו בין אני ובין לא אני (כמו קיר או כאב ראש) נוצרת בגלל עוצמת התחושה. האדם מזהה את עצמו עם מה שהוא מרגיש באופן הכי ישיר וחזק. לדוגמה, אם צובטים אדם ברגל, הוא יאמר שהוא חווה כאב, אך אם יצבטו אדם אחר, הוא לא ירגיש כלום. ההבדל הזה הוא בדיוק הנקודה שבה האדם מגדיר את עצמו, את אותו אני. עם זאת, אליעד טוען שההבדל הזה הוא עניין של סיפור פנימי בלבד. האדם מספר לעצמו ... גם הדתיים, לדבריו, מספרים לעצמם סיפור על אלוהים, בלי קשר להוכחות ממשיות. לטענתו, הכל מבוסס על סיפור שהאדם מספר לעצמו, וההבדל הוא רק בעוצמת האמונה או התחושה כלפי אותו סיפור. האם אמונה בעצמי זהה לאמונה באלוהים? אליעד מעלה טענה מעניינת נוספת: אין הבדל עקרוני בין אמונה בקיומו של האני ובין אמונה ... שלומר אני קיים ללא הוכחה הוא זהה ללומר אלוהים קיים ללא הוכחה. עם זאת, הוא מציין שלאנשים קשה יותר להטיל ספק בקיומם שלהם מאשר בקיומו של אלוהים, מפני שהחוויה של העצמי היא בסיסית וישירה מאוד, בעוד שאלוהים נתפס כדבר חיצוני ופחות ישיר. לדברי אליעד, האמונה באני היא סיפור פנימי שמרגיש אמיתי יותר מאשר האמונה באלוהים. אפשר לדמיין את העולם ללא אלוהים, אבל לא ניתן לדמיין את העולם בלי האני. אנשים מסוגלים להעלות ספקות לגבי כל דבר, אך ... נפרד, ולכן אפשר לדמיין עולם בלי אלוהים. לעומת זאת, את העצמי קשה להגדיר כחיצוני, כי הוא תמיד המרכז שממנו האדם מתבונן על העולם. בכך הופך האני לבסיס לכל חוויה אחרת. האם חוויית הקיום היא סתם דמיון? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר שאף כי חוויית האני מרגישה ממשית וברורה, בסופו של דבר גם היא סוג של סיפור ודמיון. כל

... חברתית, הרגשת שייכות, תחושת שייכות, מרגיש חוסר שייכות, רוצה להרגיש שייך, תחושת חוסר שייכות, תחושת בדידות, רגשות שייכות, להרגיש אהבה עצמית, לאהוב את עצמך מה עומד מאחורי הרצון להרגיש שייכות? הרצון להרגיש שייכות חברתית נובע מהצורך הפנימי העמוק של האדם להרגיש טוב עם עצמו. כאשר האדם אומר שהוא רוצה להרגיש שייך, למעשה הוא מחפש להרגיש אהבה עצמית ולחוות תחושות חיוביות כלפי עצמו. אליעד כהן מסביר כי שייכות היא ... הפנימי באהבה עצמית, וכי האדם מנסה להרגיש טוב דרך זה שהוא שייך לקבוצה, לחברה או למשהו גדול יותר ... לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רוצה להרגיש שייך, הוא למעשה רוצה לחשוב על עצמו דברים טובים, רוצה להרגיש שהוא טוב וראוי, וליהנות מהחוויה של להעריך ולאהוב את עצמו דרך ההשתייכות. מנגד, חוסר שייכות גורם לאדם להרגיש שלילי ביחס לעצמו, מכיוון שזה מעלה אצלו תחושות של נחיתות, חוסר ערך, או פגם כלשהו שקיים בו, ... ברצון לשייכות. מצד אחד האדם רוצה להרגיש שייך כי הוא מאמין שזה ימלא אותו באושר ושלווה, ומצד שני ... חושש שברגע שישיג את השייכות, הוא ירגיש תקוע במצב חדש. אליעד מביא דוגמה לכך שאדם יכול להרגיש שהוא רוצה להשתייך לקבוצה חברתית כמו משפחה, חברים או חברה ... עלול לחוות לחץ להישאר שייך ולהימנע מהרגשה של אובדן השייכות. הרצון לשייכות עשוי ליצור גם מצב של פחד להפסיד משהו אחר, או רצון להרגיש ייחודי, אינדיבידואלי וחופשי, מה שיכול להוביל לתחושה של כליאה בתוך השייכות עצמה. האם השייכות החיצונית באמת תפתור את התחושה הפנימית? אליעד מדגיש כי השייכות החיצונית אף פעם לא פותרת באופן מלא את התחושה הפנימית של חוסר השייכות, כיוון שהשורש האמיתי לתחושת שייכות הוא פנימי ונובע מהיכולת של האדם לאהוב את ... אם אדם יצטרף לקבוצה חברתית כלשהי וירגיש שייך יחסית אליה, עדיין הוא עשוי לה

... של אושר, מבצע שובו אחים, תחושת חוסר אושר, תחושת אושר מוחלט, תחושת חוסר סיפוק, תחושת אושר יחסי, להשיג אושר, להרגיש מאושר , לרצות אושר האם אפשר להשיג אושר מוחלט? הרבה אנשים מתמודדים עם תחושת חוסר סיפוק בחיים, והם מרגישים שהם אף פעם לא מאושרים במאה אחוז. אליעד כהן מסביר בצורה ... פשוט לא מרוצה ב - 100 אחוז. הסיבה לתחושת החיסרון הזאת היא שיש תמיד בתודעה תחושה שמשהו חסר, מה שמוביל להרגשה של סבל מתמיד. כדי להתמודד עם זה, אנשים מנסים להבין ... הוא המצב המוכר לכולם - מצב שבו אדם מרגיש טוב אך גם חווה חיסרון. לעומתו, אושר מוחלט הוא מצב שבו לא ... אדם מטיל ספק בשאלה האם יש הבדל בין להרגיש חיסרון לבין לא להרגיש חיסרון? - הוא יכול להגיע למצב של אושר מוחלט. כשהאדם שואל ... לאושר מוחלט למה אני אף פעם לא מרוצה? תחושת חוסר סיפוק תמידית האם קיים פתרון מוחלט לאושר? אז מה ... אליעד: בגם סבל. ש: בגם סבל כי אני מרגישה את החיסרון שלי. אליעד: נכון אוקי אז מה את רוצה מה השאלה? ... אני אסביר, כי הרי בן אדם רוצה להרגיש שלמות או את השלמות הזאת כתוצאה מאיזה שורש ברשימו שהוא יודע ... אם אתה קיים בשביל להיות קיים צריך להרגיש משהו שאתה לא אתה לא אז גם חסר לך, חסר לך אז אתה בחיסרון. ... במאה אחוז כאילו כמה אתה בלב שלך אתה מרגיש שאתה רוצה את המאה אחוז. ולמה זה משנה כי אם בן אדם אומר אני ... מרוצה במאה אחוז? ש: לא בא נניח שאני מרגישה שיש לי חיסרון. אליעד: דווקא את צריכה לשאול את עצמך מי אמר ... לך חיסרון. אני אתן לך דוגמה נגיד שאת מרגישה שחסר לך משהו תגידי לעצמך מי אמר שחסר, מה חסר נגיד שאת יושבת בבית ואת מרגישה שמשהו חסר לך ותשאלי את עצמך מה חסר לי, מה חסר תגידי חסר ... משהו חסר לך את בבית חסר לך מה חסר לך ריגוש אינסופי תחושה עילאית מה חסר לך, חסר לך שמשעמם לך בחיים מה חסר לך ... מוחלט. אליעד: אוקי מה זה אושר מוחלט תחושה שלא חסר כלום נכון, מה זה לא אושר מוחלט תחושה שחסר משהו נכון, יפה את בטוחה שיש הבדל בין תחושה שחסר משהו לתחושה שלא חסר משהו? ש: אם אני בטוחה שיש הבדל? אליעד: ... מוחלט, הלב שלך אומר לך אני רוצה להרגיש שלא חסר לי כלום תגידי לו באמת יש הבדל בין להרגיש שלא חסר כלום ללהרגיש שכן חסר משהו זה כמו לשאול אותו האם יש הבדל בין חיסרון ...

... את המחשבות של הלקוח, יצירת כימיה עם הלקוח, למה לא לברר את צרכי הלקוח? למה לא לאתר את צרכי הלקוח? תחושת זרות עם לקוח, תחושת קרבה עם לקוח, זיהוי צרכי הלקוח, איך למכור ללקוח? איך לזהות את צרכי הלקוח מבלי להרגיש חוסר אמון? בהרצאה זו אליעד כהן מדבר על הדרך בה מוכרים יכולים להבין את צרכי הלקוח ולהתאים את המוצר או השירות שמוצע לו בצורה שלא תיצור תחושת זרות. הנושא המרכזי הוא הבנת הצרכים של הלקוח לפני שמתחילים בתהליך המכירה. אליעד מסביר כי הלקוח לא בהכרח רוצה את ... לשאול את הלקוח כל שאלה אפשרית על הצרכים שלו? אליעד מציין כי כאשר המוכר שואל את הלקוח יותר מדי שאלות, הלקוח עשוי להרגיש תחושת זרות. אם המוכר שואל שאלות רבות, זה עשוי להעביר תחושה שהוא לא באמת מבין את הלקוח. דוגמה לכך היא אם לקוח רוצה לקנות טלוויזיה גדולה, והמוכר מיד מציע לו טלוויזיה ענקית, הלקוח ירגיש כי המוכר מבין אותו מבלי לשאול שאלות מיותרות. מצד שני, כאשר המוכר שואל הרבה שאלות, זה יכול לגרום ללקוח להרגיש שהמוכר לא באמת מבין אותו. מה קורה אם המוכר יודע את הצרכים של הלקוח מראש? אם היה ניתן לקרוא את מחשבות הלקוח, הלקוח היה מרגיש תחושת קרבה, אך גם תחושת חשש. ברגע שהמוכר יודע בדיוק מה הלקוח רוצה, וההצעה תואמת את ציפיותיו, הלקוח עשוי להרגיש שהמוכר מבין אותו היטב. אבל אם הלקוח חושד שהמוכר יודע עליו יותר מדי, זה יכול להוביל לחוסר אמון. איך להתאים את המכירה ... עליו שאלות נוספות. כאשר המוכר מצליח להציע את המוצר או השירות שמתאימים ללקוח, מבלי לשאול אותו על כל פרט, הלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו באמת. מה חשוב לדעת כמוכר כדי לא ליצור תחושת זרות? על המוכר להיות חכם ולדעת לקרוא בין השורות, להבין את הצרכים של הלקוח ולהתאים את הצעת המוצר בצורה מדויקת. אם המוכר לא מצליח להבין את הצרכים או להציע את המוצר המתאים, הדבר עלול ליצור תחושת זרות אצל הלקוח. מצד שני, אם המוכר מצליח להציע את המוצר הנכון בצורה שמבוססת על דברים שהלקוח כבר אמר, זה יכול ליצור תחושת קרבה ואמון. מה קורה אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח? כאשר המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח או לשדר ללקוח שהוא מבין אותו, זה עלול להרחיק את הלקוח וליצור תחושת זרות. אולם, אם המוכר מצליח להבין את הצרכים של הלקוח ולהתאים את הצעת המוצר בצורה מדויקת, הלקוח ירגיש תחושת קרבה ואמון, ויהיה יותר נוטה לרכוש את המוצר. איך למכור ללקוח בצורה אמינה מהי שיחה אפקטיבית עם לקוח ... להבין את צרכי הלקוח מה לעשות אם הלקוח לא יודע מה הוא רוצה איך ליצור כימיה עם הלקוח איך לזהות את צרכי הלקוח מבלי להרגיש חוסר אמון? בהרצאה הזו ניתנת תובנה חשוב לגבי תהליך מכירת מוצרים ושירותים. המוכר לא צריך להתמקד רק במעלות המוצר, אלא ... של הלקוח, לזהות את הבעיה שהוא רוצה לפתור. למה לא כדאי לשאול את הלקוח כל שאלה אפשרית על הצרכים שלו? הלקוח עשוי להרגיש לא נעים אם המוכר שואל אותו יותר מדי שאלות, כי זה משדר תחושת זרות. אם המוכר שואל הרבה שאלות הוא בעצם מאותת ללקוח שהוא לא באמת מבין אותו. אם הלקוח רוצה לקנות טלוויזיה גדולה, ומוכר ישר מציע לו טלוויזיה ענקית, הלקוח יכול להרגיש תחושת קרבה שכן המוכר מבין אותו בלי לשאול שאלות מיותרות. מה קורה אם המוכר יודע את הצרכים של הלקוח מראש? אם היה אפשר לקרוא את מחשבות הלקוח ולהגיד לו מראש מה הוא רוצה לקנות, הלקוח היה מרגיש תחושת קרבה, אבל גם תחושת חשש אם הוא חושד במוכר שהוא יודע עליו יותר מדי. ברגע שמוכר אומר ללקוח בדיוק מה הוא רוצה, וזה תואם לציפיותיו, הלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו היטב. איך להתאים את המכירה מבלי לשאול יותר מדי שאלות? הדרך הטובה ביותר היא להבין את הצרכים של הלקוח ... אמר, ולא להעמיס עליו שאלות נוספות. כשמוכר מצליח לקלוע למה שהלקוח רוצה מבלי לשאול אותו על כל פרט, זה גורם ללקוח להרגיש שמוכר באמת מבין אותו. מה חשוב לדעת כמוכר כדי לא ליצור תחושת זרות? במקרים בהם המוכר שואל שאלה אחת מדי, או אם הוא לא מצליח לקלוע בול למה שהלקוח רוצה, זה עלול ליצור תחושת זרות ולא אמינות. כדי להימנע מזה, המוכר צריך להיות חכם ולדעת לקרוא בין השורות ולהתאים את הצעת המוצר בדיוק למה ... של הלקוח? אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר או לשדר ללקוח שהוא יודע מה הוא רוצה, זה עלול להרחיק את הלקוח ולטפח תחושת זרות. מצד שני, אם המוכר מצליח לקרוא את המחשבות של הלקוח ולהציע לו בדיוק את מה שהוא רוצה מבלי לשאול יותר מדי שאלות, זה יכול ליצור תחושת קרבה ואמון. איך למכור ללקוח בצורה אמינה מהי שיחה אפקטיבית עם לקוח איך להבין את צרכי הלקוח מה לעשות אם הלקוח לא ... לקנות? כי הוא לא מכיר אותו. למה שהוא יספר לו? מאיפה הוא אמור לדעת את זה? הבנתם? זאת אומרת שככל שהבנאדם יותר קרוב רגשית, פיזית, ללקוח, כך בעצם הוא יותר יודע מה הלקוח רוצה. ככל שהוא יותר רחוק

... והתאהבות, להעניק למי שאוהבים, למה נהנים לתת למי שאוהבים? למה יש רצון לתת לאנשים קרובים? למה יש רצון לעזור לאנשים קרובים? תחושת זרות, תחושת קרבה, התאהבות חד צדדית, לקבל מתנות, לתת מתנות, נתינה במערכת יחסים למה כשאוהבים מישהו רוצים להעניק לו? כאשר אוהבים מישהו, מתחילים להרגיש שהאני שלו מתחבר עם האני שלך. תחושת חיבור זו יוצרת רצון להעניק, שכן אתה מרגיש שהאהוב עושה לך טוב, וכך עולה הרצון להחזיר לו משהו בתמורה. כאשר יש לך תחושת קרבה למישהו, אתה מרגיש צורך לתת לו חלק ממך, מתוך הזדהות עם רצונותיו וצרכיו. ככל שיש לך יותר חיבור עם אדם, כך תוכל להרגיש את הצורך להעניק לו יותר, כמו להעניק לו מתנה, שירות או תשומת לב. למה בכלל אוהבים מישהו? האהבה נוצרת כאשר אדם עושה לך טוב - ייתכן שזה כי הוא מציע לך תמיכה רגשית, אופי מעניין, או פשוט מצבים שמחזקים את התחושות שלך כלפיו. אתה רוצה להיות קרוב לאדם שעושה לך טוב, כי החיבור הזה מייצר תחושת ביטחון ונעים, ולכן אתה לא רק אוהב אותו אלא גם רוצה להעניק לו. מה קורה כשלא מעניקים לאדם אהוב? כאשר ... שאתה אוהב, יש לבדוק מהי הסיבה לכך. לעיתים הסיבה עשויה להיות מוסרית, כמו הרצון ללמד אותו להסתדר בעצמו. אך כאשר הסיבה היא תחושת זרות - כלומר, אתה רואה את האדם כזר ולא כאדם קרוב - הדבר יכול להוביל לריחוק רגשית. התחושה הזו עלולה לגרום לך להרגיש פחות קרוב אליו ולהפוך את הקשר לפחות מהנה ומספק. איך קשור הרצון להעניק לתחושת קרבה? האנשים שאתה מעניק להם הם לרוב הקרובים לך. כשהאדם נותן למישהו, הוא בעצם מעניק גם לעצמו את תחושת הקרבה והחיבור, כי המוח מפרש את הנתינה כהזדהות עם האחר. כאשר אדם נמנע מלתת לאחרים, הוא בעצם שולל מעצמו את האפשרות לחוות את התחושה של קרבה ואהבה הדדית. זו הסיבה לכך שאם אדם מסרב להעניק לאדם קרוב לו, הוא מתחיל להרגיש ריחוק. איזו דוגמה מבהירה את הרעיון? אם למשל ילדך מבקש ממך להכין לו צהריים ואתה מסרב בתגובה של הוא זר לי, מה לי ולו?, אתה למעשה יוצר תחושת זרות שמובילה לכך שתאבד את האפשרות לחוות קרבה. לעומת זאת, אם אתה מסרב כי אתה רוצה ללמד אותו איך לדאוג לעצמו, זה לא פוגע בהרגשת הקרבה, כי הכוונה היא למטרה חיובית. למה חשוב לבדוק את סיבת אי - הנתינה? הסיבה לחוסר נתינה עשויה להיות קריטית. אם חוסר הנתינה נובע מתחושת זרות, אתה מרחיק את עצמך מהאפשרות לחוות קרבה אמיתית. אדם כזה עשוי להרגיש מרוחק מהסביבה ומבודד, כי הוא יחשוב שאנשים לא אוהבים אותו או לא מבינים אותו. מה הקשר בין נתינה לבין תחושת ביטחון בעולם? כאשר אתה מעניק לאחרים, אתה למעשה שותל במוחך את התחושה שהעולם הוא מקום בטוח יותר ושגם אנשים אחרים, כולל זרים, עשויים לעזור לך. אם לעומת זאת, לא תיתן שום דבר, תתחיל להרגיש שהעולם יכול להיות לא בטוח ושאף אחד לא רוצה לעזור לך. תחושת ביטחון זו מבוססת על ההבנה שהנתינה יוצרת עולם של קרבה ואכפתיות. איך המנגנון הזה מופיע במערכות יחסים? במערכות יחסים, פעמים רבות קיים פער בין רצון לקבל ורצון לתת. אחד הצדדים עשוי להרגיש שזוגו נהנה רק מלקבל ולא מלהעניק, דבר שמוביל להתדרדרות הרגשית של הקשר. זה קורה כי כשלא מעניקים, גם לא נהנים מהתחושות החיוביות של קבלת הנתינה, ובכך הקשר נפגע. למה נתינה היא גם עבור עצמך? הנתינה לא רק מעניקה לאדם ...

... זה fomo? fear of missing out, מפחד להחמיץ, פחד מהחמצה, חשש מהחמצה, תחושת החמצה בחיים, תחושת החמצה בזוגיות, התמודדות עם תחושת החמצה, לא מסוגל להחליט, הססנות, קושי להחליט מה זה FOMO ואיך פחד מהחמצה משפיע על קבלת החלטות? FOMO הוא ראשי תיבות של הביטוי באנגלית Fear of Missing Out, שמשמעותו פחד מהחמצה. מדובר בתחושה בה האדם חושש באופן תמידי שאם יבחר בפעולה מסוימת, הוא יחמיץ פעולה אחרת שיכולה להיות טובה או משמעותית יותר. לדוגמה, כשמציעים לאדם ... האפשרות להכיר אחרות, או כשמציעים לו לראות סרט מסוים, הוא חושש שיפספס סרט אחר טוב יותר. התחושה הזאת יוצרת מעגל אינסופי של היסוס, שבו האדם מתקשה להחליט ולעשות בחירות, כיוון שתמיד נדמה לו שהוא יכול להחמיץ משהו טוב יותר במקום אחר. למה אנשים מרגישים תחושת החמצה תמידית? אליעד כהן מסביר כי בכל החלטה שאדם עושה, הוא תמיד יחמיץ משהו אחר. זה לא משהו שנתון לדיון או ... בתוך כל בחירה. כשאדם בוחר אפשרות אחת, הוא תמיד בהכרח מוותר על האפשרות השנייה, וזה יוצר תחושת חיסרון. אנשים שסובלים מ - FOMO חיים באשליה שיש דרך לא להחמיץ כלל, והם חושבים שאם ידעו בדיוק מה לעשות, לא יחמיצו כלום. אך למעשה, מצב כזה אינו קיים. תמיד יש חיסרון בכל בחירה, ולכן תמיד יש תחושת החמצה כלשהי. לדוגמה, אדם שמחליט לעבוד במקום מסוים, מיד מתחיל לחשוב שאולי במקום אחר יהיה לו טוב יותר. כשהוא שוקל לעבור למקום ... עיקריות להגיע לאושר: להשיג את מה שאתה רוצה או לרצות את מה שכבר השגת. לדבריו, אנשים שמרגישים תמיד שהם מחמיצים משהו הם אנשים שמנסים כל הזמן להשיג את מה שאין להם. גם כשישיגו את הדבר שרצו, הם ירצו מיד את הדבר הבא, ולכן לעולם לא ירגישו מסופקים. לעומת זאת, אם אדם יבחר בדרך השנייה - לרצות את מה שיש לו, הוא לא יוכל להחמיץ כלום, כיוון שהאושר שלו לא תלוי יותר במה שאין לו, ... החמצה. אך אם האושר שלו תלוי בהחלטה הפנימית שלו להיות מרוצה מהמציאות כפי שהיא, לא תהיה שום תחושת החמצה, כי לא משנה מה יהיה או לא יהיה לו, הוא תמיד יהיה מרוצה. האם לקבל את המציאות זה להיות עבד לה? חלק מהאנשים מתנגדים לגישה ... המציאות מתוך הבנה שהאושר נמצא בו עצמו, ולא בדבר כזה או אחר שחסר לו. הוא מבהיר שכאשר אדם מרגיש תחושת החמצה תמידית, המשמעות היא שהוא מחפש את האושר במקום הלא נכון, במקום חיצוני לו. לכן הפתרון הוא שינוי פנימי של הרצון, כך שהאדם יהיה מסופק מהמציאות, ואז לא ירגיש שהוא מחמיץ כלום, כי כל מה שהוא צריך כבר נמצא בתוכו. כיצד מתמודדים עם הססנות וקושי להחליט? אנשים שחווים FOMO מוצאים את עצמם פעמים רבות חסרי יכולת להחליט או לבחור כיוון ברור. אליעד מסביר שההססנות הזאת נובעת מהאמונה שאפשר להימנע מהחמצה אם רק תהיה החלטה נכונה או מושלמת. אך כיוון שאין החלטה מושלמת ולכל אפשרות יש חיסרון, תמיד תהיה תחושה של חוסר וודאות. כדי להשתחרר מההססנות, האדם צריך להפנים שאין אפשרות להימנע לחלוטין מהחמצה. תמיד תהיה אפשרות אחרת, טובה או ... אינסופי אחרי שלמות בלתי אפשרית, אלא עניין של ללמוד לרצות את מה שיש לך בהווה. מה עושים עם תחושת החמצה בזוגיות או בעבודה? אליעד מביא דוגמאות רבות מתחומים כמו זוגיות ועבודה, בהם הפחד להחמיץ מונע מאנשים לעשות בחירות ברורות. ... מהזוגיות, אלא מתוך ההחלטה הפנימית שלו לרצות ולהיות מרוצה ממה שיש לו כרגע. כיצד להפוך את תחושת ההחמצה לסיפוק ואושר? המפתח להתמודדות עם תחושת ההחמצה הוא פיתוח היכולת לרצות את מה שיש לך כבר עכשיו. לפי אליעד, תחושת החמצה תמידית היא סימן ברור לכך שהאדם תולה את האושר שלו בדברים חיצוניים ולא ברצונו הפנימי. ברגע שהאדם מבין לעומק שהאושר אינו תלוי בשום דבר חיצוני, אלא רק בבחירה שלו לרצות את המציאות כפי שהיא, הוא משתחרר מתחושת ההחמצה ומוצא סיפוק מתמשך. איך להתמודד עם פחד מהחמצה? איך לקבל החלטות בלי חרטות? איך להיות מאושר בלי תלות חיצונית? מה ההבדל ... ודאגות? מה זה FOMO? FOMO הוא ראשי תיבות של Fear of Missing Out, כלומר, פחד מהחמצה. מדובר בתחושה שבה האדם חושש שהוא מחמיץ דברים טובים יותר או חשובים יותר ממה שהוא עושה כרגע. כיצד פחד מהחמצה משפיע על אנשים? הימנעות מקבלת החלטות ... לבחור כי הוא מפחד להחמיץ אלטרנטיבה טובה יותר. חוסר סיפוק תמידי - גם אם הוא בוחר, הוא מרגיש רע מהמחשבה שאולי הייתה אופציה טובה יותר. חרדה וחוסר תפקוד - החשש המתמיד מפספוס מוביל לתסכול ולחוסר יכולת להתמקד בדבר אחד. למה תמיד ... לך, אלא ביכולת שלך לרצות את מה שיש. לברר עם עצמך - האם אתה באמת מחמיץ משהו משמעותי, או שהתחושה נובעת מהרגל מחשבתי? לקבל החלטות ולדבוק בהן - במקום להתחרט כל הזמן, לבחור ולהתקדם. להפסיק לחפש שלמות - אין בחירה מושלמת, תמיד יש יתרונות וחסרונות. כיצד אפשר להשתחרר מהתחושה של החמצה? להפנים שתמיד יש משהו טוב יותר - ולכן אין טעם לרדוף אחרי שלמות בלתי אפשרית. לפתח הרגל להעריך את מה שיש - להתרכז ... במקום לחפש פתרון קסם שבו אין החמצה - להבין שהאושר לא תלוי בגורם חיצוני. להבין שאם אדם מרגיש החמצה תמידית, זה סימן שהוא מחפש את האושר במקום הלא נכון. לסיכום פחד מהחמצה הוא תחושה טבעית, אך ניתן להשתחרר ממנה על ידי שינוי תפיסתי. במקום להתמקד במה שיכול היה להיות, עדיף להתרכז במה שיש וללמוד לרצות את המציאות כפי ... אליעד: אתה הולך סחור סחור. ש: ללכת עם הדבר שהכי הרבה אתה רוצה. אליעד: כן אבל הוא עדיין מרגיש רע מזה שהוא מפחד להחמיץ, תראה בסוף הוא הולך עם מה שהוא הכי רוצה אבל הוא עדיין מרגיש רע מזה שהוא מפחד להחמיץ כל הזמן, מה עושים שואלים מה האמת האם זה שאתה הולך ימינה זה באמת אומר שיכול להיות שאתה תחמיץ משהו שמאלה. מה האמת ... לא אני אומר שבן אדם שיש לו פחד מהחמצה יש לו הנחת יסוד שיש אפשרות לא להחמיץ, הוא אומר אני מרגיש רע מזה שאני מחמיץ משהו כאילו יש לו בראש איזה מחשבה אבל אם אני אדע מה אני באמת צריך לעשות אני לא אחמיץ כאילו שהוא מחכה שיפול לו האסימון ... את מה שהשגת, אם אתה חושב שהאושר שלך בנוי על זה שתשיג את מה שאתה רוצה אז אתה תמיד תהיה בתחושה שאתה מחמיץ משהו לעולמי עולמים כל מה שלא יהיה לך אתה תרצה יותר או תרצה משהו שונה מאה אחוז. ש: עוד פעם. אליעד: אם אתה חושב שהאושר ...

... להתמודד עם בדידות? איך לא להרגיש בודד? הרגשת לבד, תחושת בדידות, מרגיש לבד, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם אובדן, זוגיות, חוסר שייכות, חוסר ביטחון, שעמום, חוסר אהבה עצמית איך להתמודד עם בדידות לאחר פרידה או אובדן? אחת הבעיות המרכזיות שאנשים מתמודדים איתן לאחר פרידה או אובדן של אדם קרוב, כמו בן זוג שנפטר או ילדים שעזבו את הבית, היא תחושת בדידות. אליעד כהן מסביר שהצעד הראשון בהתמודדות עם בדידות הוא לזהות אילו צרכים בדיוק מילאו עבורנו הקשרים שהיו קיימים קודם לכן. הוא מציין שבמערכות יחסים אנחנו משיגים תחושות כמו ביטחון, אהבה, משמעות, שייכות וחיזוקים רגשיים, ולכן עלינו לבדוק היטב איזה מן הצרכים האלו נפגעו ולראות איך ניתן לספק אותם בדרכים אחרות. לדוגמה, אם האדם הרגיש ביטחון בנוכחות בן הזוג, עליו לשאול את עצמו מדוע הוא אינו מרגיש בטוח בעצמו ללא קשר. פתרון אפשרי יהיה ללמוד להרגיש ביטחון גם כשהוא לבד, או לחלופין למצוא דרכים חלופיות להשגת תחושת ביטחון, כגון פעילויות אחרות או תמיכה מקצועית. מהי הסיבה העמוקה לחיפוש שייכות חברתית? אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים מרגישים בודדים ומחפשים שייכות היא הרצון להימנע מהרגשת זרות וחוסר ביטחון. כאשר אדם חש שהוא חלק מקבוצה או חברה, הוא מקבל תחושה של ביטחון מעצם הידיעה שיש סביבו אנשים מוכרים, והוא מרגיש פחות מאוים על ידי החיים. סיבה נוספת לתחושת השייכות היא הרצון להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, שיספק לאדם תחושת מטרה או משמעות לקיומו. כאשר אדם אינו בטוח למה הוא חי או לא מוצא סיבה מספקת לחיים שלו, עצם ההשתייכות לקבוצה מאפשרת לו להימנע משאלות קיומיות ומתחושת חוסר התכלית. אליעד כהן מדגים שכאשר אדם שייך לקבוצה, הוא נוטה פחות לשאול את עצמו שאלות כמו מה משמעות החיים?, כיוון שהקבוצה מציגה עבורו מסגרת ברורה או נורמות מקובלות: אם כולם עושים כך, כנראה שזה בסדר. מדוע אנשים זקוקים לזוגיות וכיצד ניתן לספק את הצורך לבד? זוגיות ממלאת מספר צרכים מרכזיים, כמו אהבה, ביטחון, שיתוף, אכפתיות, ותחושת ערך עצמי. כאשר אדם נשאר לבד, למשל עקב פרידה או אובדן, הוא עלול לחוש חוסר גדול בתחומים אלה. אליעד כהן מציע לחקור את הצרכים הספציפיים שמילאה הזוגיות, ולחפש דרכים אלטרנטיביות למלא אותם. למשל, אם זוגיות העניקה תחושת ערך, אפשר לפתח את ההערכה העצמית באופן עצמאי או דרך פעילויות אחרות שמעלות את תחושת הערך הפנימית. כמו כן, אם קיים צורך לשתף בחוויות, מומלץ למצוא אנשים נוספים לשיתוף או לפתח יכולת לשתף את עצמנו פנימית (למשל, באמצעות כתיבה ביומן או התבוננות עצמית). אליעד מציין שגם שיתוף באמצעות קבוצות תמיכה או ... עניין חדשים, או חזרה לתחביבים ישנים שהוזנחו. הוא מדגיש שאפילו אם קשה בהתחלה למצוא עניין בפעילויות חדשות, יש להתאמץ ולהמשיך לנסות, עד שמוצאים דבר מה שימלא את החלל הרגשי והזמן הפנוי. איך להתמודד עם תחושת חוסר ערך בעקבות בדידות? אחת התחושות הקשות שמלוות בדידות היא תחושת חוסר ערך עצמי. לעיתים אנשים חושבים אם אני לבד, כנראה אני לא מספיק טוב. אליעד מסביר שהתחושה הזאת אינה נכונה במהותה, שכן הערך העצמי לא אמור להיות תלוי בכמות הקשרים החברתיים של האדם. במקום זאת, הוא מציע לחקור מהן הסיבות שבגללן אדם מעריך את עצמו, ולבנות תחושת ערך פנימית יציבה שאינה תלויה בגורמים חיצוניים או חברתיים. למה אנחנו צריכים לשתף אחרים ואיך מתמודדים כשאין את מי לשתף? הצורך לשתף אחרים מגיע בדרך כלל מהרצון לקבל חיזוק או תמיכה רגשית, במיוחד כשמדובר בבעיות או בקשיים. אליעד מציע לברר מדוע קיים הצורך בשיתוף - האם מדובר בחיפוש פתרונות, עצות, או פשוט קבלת אישור וחיזוקים. ברגע שהצורך ברור, אפשר למלא אותו ...