נתינה וקבלה במערכות יחסים, למה אתה נותן המון ומקבל קצת? למה אתה נותן קצת ומקבל המון? ריבאונד זוגי, למה מישהו מעריך את הנתינה שלך? למה מישהו לא מעריך את הנתינה שלך? מרגיש מנוצל, לתת המון, לקבל קצת, הערכת ילדים להורים
למה לפעמים נותנים הרבה ומקבלים מעט הערכה?
שאלה נפוצה במערכות יחסים היא איך יכול להיות שאדם נותן המון לאחרים, משקיע, מעניק ועוזר, אך זוכה להערכה מועטה בלבד. מצד שני, אדם אחר יכול לתת מעט מאוד, אך זוכה להערכה גדולה בהרבה. לכאורה, היינו מצפים שגודל הנתינה יהיה שווה לגודל ההערכה, אבל בפועל, הדברים מורכבים הרבה יותר.
האם כמות הנתינה קובעת את גודל ההערכה?
אליעד מסביר שברור שאדם מעריך ואוהב את מי שעושה לו טוב. לכן, ההיגיון הפשוט אומר שאם תיתן לאדם 100,000 שקלים, הוא אמור להעריך אותך הרבה יותר מאשר אם נתת לו רק 100 שקלים, כי לכאורה הוא קיבל ממך יותר טוב. אך המציאות מורכבת יותר, וההערכה לא תלויה רק בכמה נתת, אלא גם ובעיקר בכמה המקבל רצה או היה זקוק למה שנתת.
מדוע לפעמים דווקא נתינה קטנה תזכה להערכה גדולה?
אליעד מביא דוגמה של אדם שמטייל במדבר ללא מים, שעומד למות מצמא. אם תיתן לו כוס מים אחת, הוא יעריך אותך כל חייו, משום שאותה כוס מים הייתה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בעולם בשבילו באותו רגע, ממש הצלת את חייו. לעומת זאת, אדם שיקבל כוס מים כאשר הוא נמצא בסביבה עם הרבה מים, לא יעריך כלל את אותה נתינה, כי הצורך שלו היה נמוך מאוד.
דוגמה נוספת: אדם שעבר פרידה כואבת מבת זוג, מרגיש דחוי ולא שווה כלום. אם תגיד לו מחמאה קטנה, אפילו סתמית, הוא עלול להעריך אותך מאוד, משום שבאותו רגע הוא היה זקוק למילים מעודדות. לעיתים אדם מתאהב במישהו רק כי היה בנקודת שפל רגשית ("ריבאונד"), והאדם החדש אמר לו דבר טוב בדיוק בזמן הנכון. מי שקיבל את ההערכה הרבה חושב לעצמו שהוא עשה משהו מיוחד, אך האמת היא שהוא רק הגיע ברגע של חולשה אצל השני.
למה לפעמים נתינה גדולה לא זוכה להערכה ראויה?
מצד שני, אליעד מסביר מצב שבו אתה נותן הרבה מאוד לאדם אחר, לדוגמה, נותן לו סכום כסף גדול מאוד של 100,000 שקלים, אבל הנתינה הזאת לא משפרת לו את מצבו. לדוגמה, אם הוא שקוע בחובות גדולים של 100 מיליון שקלים, הנתינה הגדולה שלך לא באמת תשפיע עליו. במקרה כזה, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי בפועל הוא לא מרגיש שהשתפר מצבו.
עוד דוגמה לכך היא אדם שנמצא במצב רגשי כל כך רע, שכל נתינה שלך, לא משנה כמה גדולה, לא תוכל למלא את "החור" שיש אצלו בלב. לכן, לא משנה כמה תעניק, הוא לא יעריך אותך בהתאם, כי התחושה שלו היא שמה שנתת לא מספיק.
איך החשש ממחויבות משפיע על ההערכה?
אליעד מוסיף שהחשש מהתחייבות כלפי מי שנתן לנו משהו משפיע מאוד על הערכה. אם אתה נותן למישהו מתנה גדולה מאוד, האדם עשוי לא להביע הערכה, כי הוא לא רוצה להרגיש מחויב כלפיך. במקרה כזה, הוא יעדיף להפגין אדישות או חוסר הערכה, כדי שלא ירגיש שהוא חייב להחזיר לך. מנגד, אם נתת משהו קטן בלבד, הוא עשוי להביע הערכה רבה בקלות, כי לא ירגיש מחויב.
מדוע לפעמים הילדים לא מעריכים את הנתינה של ההורים?
אליעד נותן דוגמה של הורה וילד. לפעמים הורה משקיע רבות בילדיו, אך הילד מרגיש שההורים חייבים לו את ההשקעה הזאת. במקרה כזה, הילד לא מעריך במיוחד את מה שהוא מקבל, כי הוא תופס את הנתינה כמובנת מאליה. לעומת זאת, אם הילד יקבל דבר קטן מאדם זר, הוא יעריך זאת יותר, כי הוא לא ציפה לכך ולא הרגיש שזה מגיע לו.
איך הזמינות של אלטרנטיבות משפיעה על ההערכה?
עוד גורם שמשפיע מאוד על ההערכה הוא האפשרויות שיש לאדם לקבל את מה שנתת לו ממקורות אחרים. אם הוא מאמין שיש לו אלטרנטיבות רבות לקבל את מה שאתה נותן לו, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי הוא לא מרגיש תלוי בך. אך אם הוא חושב שאתה היחיד או כמעט היחיד שיכול לתת לו את מה שהוא צריך, הוא יעריך אותך הרבה יותר, גם אם מה שנתת הוא קטן יחסית.
מה השורה התחתונה?
לסיכום, אליעד מסביר בצורה מפורטת מאוד שהערכה שאדם חש כלפיך לא תלויה רק בכמות הנתינה שלך, אלא בגורמים רבים נוספים:
שאלה נפוצה במערכות יחסים היא איך יכול להיות שאדם נותן המון לאחרים, משקיע, מעניק ועוזר, אך זוכה להערכה מועטה בלבד. מצד שני, אדם אחר יכול לתת מעט מאוד, אך זוכה להערכה גדולה בהרבה. לכאורה, היינו מצפים שגודל הנתינה יהיה שווה לגודל ההערכה, אבל בפועל, הדברים מורכבים הרבה יותר.
האם כמות הנתינה קובעת את גודל ההערכה?
אליעד מסביר שברור שאדם מעריך ואוהב את מי שעושה לו טוב. לכן, ההיגיון הפשוט אומר שאם תיתן לאדם 100,000 שקלים, הוא אמור להעריך אותך הרבה יותר מאשר אם נתת לו רק 100 שקלים, כי לכאורה הוא קיבל ממך יותר טוב. אך המציאות מורכבת יותר, וההערכה לא תלויה רק בכמה נתת, אלא גם ובעיקר בכמה המקבל רצה או היה זקוק למה שנתת.
מדוע לפעמים דווקא נתינה קטנה תזכה להערכה גדולה?
אליעד מביא דוגמה של אדם שמטייל במדבר ללא מים, שעומד למות מצמא. אם תיתן לו כוס מים אחת, הוא יעריך אותך כל חייו, משום שאותה כוס מים הייתה הדבר הכי חשוב ומשמעותי בעולם בשבילו באותו רגע, ממש הצלת את חייו. לעומת זאת, אדם שיקבל כוס מים כאשר הוא נמצא בסביבה עם הרבה מים, לא יעריך כלל את אותה נתינה, כי הצורך שלו היה נמוך מאוד.
דוגמה נוספת: אדם שעבר פרידה כואבת מבת זוג, מרגיש דחוי ולא שווה כלום. אם תגיד לו מחמאה קטנה, אפילו סתמית, הוא עלול להעריך אותך מאוד, משום שבאותו רגע הוא היה זקוק למילים מעודדות. לעיתים אדם מתאהב במישהו רק כי היה בנקודת שפל רגשית ("ריבאונד"), והאדם החדש אמר לו דבר טוב בדיוק בזמן הנכון. מי שקיבל את ההערכה הרבה חושב לעצמו שהוא עשה משהו מיוחד, אך האמת היא שהוא רק הגיע ברגע של חולשה אצל השני.
למה לפעמים נתינה גדולה לא זוכה להערכה ראויה?
מצד שני, אליעד מסביר מצב שבו אתה נותן הרבה מאוד לאדם אחר, לדוגמה, נותן לו סכום כסף גדול מאוד של 100,000 שקלים, אבל הנתינה הזאת לא משפרת לו את מצבו. לדוגמה, אם הוא שקוע בחובות גדולים של 100 מיליון שקלים, הנתינה הגדולה שלך לא באמת תשפיע עליו. במקרה כזה, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי בפועל הוא לא מרגיש שהשתפר מצבו.
עוד דוגמה לכך היא אדם שנמצא במצב רגשי כל כך רע, שכל נתינה שלך, לא משנה כמה גדולה, לא תוכל למלא את "החור" שיש אצלו בלב. לכן, לא משנה כמה תעניק, הוא לא יעריך אותך בהתאם, כי התחושה שלו היא שמה שנתת לא מספיק.
איך החשש ממחויבות משפיע על ההערכה?
אליעד מוסיף שהחשש מהתחייבות כלפי מי שנתן לנו משהו משפיע מאוד על הערכה. אם אתה נותן למישהו מתנה גדולה מאוד, האדם עשוי לא להביע הערכה, כי הוא לא רוצה להרגיש מחויב כלפיך. במקרה כזה, הוא יעדיף להפגין אדישות או חוסר הערכה, כדי שלא ירגיש שהוא חייב להחזיר לך. מנגד, אם נתת משהו קטן בלבד, הוא עשוי להביע הערכה רבה בקלות, כי לא ירגיש מחויב.
מדוע לפעמים הילדים לא מעריכים את הנתינה של ההורים?
אליעד נותן דוגמה של הורה וילד. לפעמים הורה משקיע רבות בילדיו, אך הילד מרגיש שההורים חייבים לו את ההשקעה הזאת. במקרה כזה, הילד לא מעריך במיוחד את מה שהוא מקבל, כי הוא תופס את הנתינה כמובנת מאליה. לעומת זאת, אם הילד יקבל דבר קטן מאדם זר, הוא יעריך זאת יותר, כי הוא לא ציפה לכך ולא הרגיש שזה מגיע לו.
איך הזמינות של אלטרנטיבות משפיעה על ההערכה?
עוד גורם שמשפיע מאוד על ההערכה הוא האפשרויות שיש לאדם לקבל את מה שנתת לו ממקורות אחרים. אם הוא מאמין שיש לו אלטרנטיבות רבות לקבל את מה שאתה נותן לו, הוא לא יעריך אותך במיוחד, כי הוא לא מרגיש תלוי בך. אך אם הוא חושב שאתה היחיד או כמעט היחיד שיכול לתת לו את מה שהוא צריך, הוא יעריך אותך הרבה יותר, גם אם מה שנתת הוא קטן יחסית.
מה השורה התחתונה?
לסיכום, אליעד מסביר בצורה מפורטת מאוד שהערכה שאדם חש כלפיך לא תלויה רק בכמות הנתינה שלך, אלא בגורמים רבים נוספים:
- מידת הצורך או הרצון של האדם במה שנתת.
- המצב הרגשי של האדם שקיבל את המתנה.
- האם הנתינה באמת שיפרה לו את חייו או שהייתה שולית וחסרת משמעות.
- האם המקבל מרגיש שאתה חייב לו את הנתינה או שעשית זאת מרצונך החופשי.
- האם האדם חושש להרגיש מחויב כלפיך ולכן נמנע מלהביע הערכה.
- האם יש לאותו אדם אלטרנטיבות רבות לקבל את מה שנתת ממקורות אחרים.
- למה ילדים לא מעריכים את ההורים?
- למה מתאהבים בך?
- חוסר פרופורציה בין נתינה לקבלה
- למה לא מעריכים את מה שאני נותן?
- לתת ולקבל במערכת יחסים
- לא רוצה להרגיש מחויב
- פער בין נתינה לקבלה
איך ייתכן שאדם יקבל מעט ויעריך זאת מאוד, או יקבל הרבה אך יעריך מעט?
השאלה שאנחנו עוסקים בה היום היא כיצד ייתכן שאדם יקבל ממך משהו קטן ויעריך אותך מאוד, ואילו אדם אחר יקבל ממך דבר גדול, אך יעריך אותך מעט מאוד? לכאורה, ההיגיון הפשוט אומר שככל שאתה נותן יותר, כך עליך להיות מוערך יותר, ואם אתה נותן מעט - ההערכה כלפיך אמורה להיות בהתאם. אז איך בכל זאת קורים מצבים הפוכים?
האם הערכה תלויה בגודל הנתינה?
לכאורה, כמה שאדם נתן לאחר, כך אמורה להיות מידת ההערכה. למשל, אם נתת למישהו 100 שקלים ולעומת זאת נתת למישהו אחר 100,000 שקלים, אז לכאורה האדם שקיבל 100,000 שקלים צריך להעריך אותך פי אלף יותר ממי שקיבל 100 שקלים. זה נשמע הגיוני, כי הרי נתת יותר, ולכן האדם השני נהנה יותר, ולכן הוא אמור להעריך אותך יותר.
אבל האמת היא שכמה האדם מעריך את מה שנתת לו, זה לא תלוי רק בגודל הנתינה שלך. זה תלוי גם בצורך שלו במתנה שלך, בתלות שלו בה, ובמצב הנפשי והחווייתי שהוא נמצא בו.
המשמעות של נתינה ביחס לצורך
כדי להבין את זה טוב יותר, ניקח את הדוגמה הבאה:
נניח שיש אדם שמטייל במדבר ללא מים, הוא על סף ייאוש, חסר כוחות ועומד להתמוטט. אם תיתן לו כוס מים אחת, זה יהיה הדבר הכי יקר בעולם מבחינתו, והוא יעריך אותך עד סוף חייו. לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר כוס מים באירוע עם שפע של שתייה מסביבו - זה בכלל לא יהיה משמעותי עבורו.
מסקנה: כמות הנתינה היא לא הקריטריון היחיד לקביעת ההערכה - אלא מידת הצורך של האדם המקבל.
נתינה שלא מתמלאת
יכול להיות מצב שבו אתה נותן למישהו 100,000 שקלים, אבל האדם הזה נמצא בחובות ענקיים של 100 מיליון שקלים, ולכן הנתינה שלך לא באמת עשתה לו שינוי. הוא אולי יעריך, אבל לא באופן שמצדיק את גודל הנתינה. לעומת זאת, ייתכן שתיתן למישהו 100 שקלים, ובשבילו זה בדיוק מה שהיה חסר לו כדי לקנות אוכל לאותו יום - והוא יעריך אותך מאוד.
השפעה של מצב רגשי על ההערכה
גם המצב הרגשי של האדם משפיע על איך הוא תופס את הנתינה שלך.
נניח שאדם עובר תקופה קשה, למשל, הוא נפרד מחברה שלו ומרגיש חסר ערך. אם תיתן לו מחמאה קטנה, זה יכול לשנות לו את כל היום - ואפילו לגרום לו לאהוב אותך מאוד. הוא יזכור את המחמאה שלך ויראה בך דמות חיובית ומשמעותית בחייו.
לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר המון אהבה, עזרה והשקעה, אבל הוא בכלל לא מרגיש שהוא זקוק לזה, הוא יעריך אותך הרבה פחות.
החשש מהתחייבות בעקבות נתינה
עוד גורם שמשפיע על ההערכה הוא החשש מהתחייבות.
כאשר אתה נותן למישהו משהו קטן, הוא מרגיש נוח להודות לך ולהעריך אותך, כי הוא לא מרגיש מחויב.
לעומת זאת, אם אתה מעניק למישהו המון, הוא עלול לחשוש שהוא חייב לך משהו בתמורה - ולכן הוא ישדר שהוא לא מעריך אותך כדי לא להרגיש מחויב.
האם האדם חש שהיית חייב לתת לו?
דבר נוסף שמשפיע על ההערכה הוא האם האדם חושב שהיית חייב לתת לו או לא.
לדוגמה, אם הורה נותן כסף לילד שלו, הילד עלול להרגיש שזה מובן מאליו - ולכן הוא לא יעריך זאת במיוחד.
אבל אם מישהו שלא היה חייב לו כלום נותן לו אפילו סכום קטן, הוא יעריך זאת מאוד.
אלטרנטיבות לנתינה
אם האדם חושב שהוא יכול לקבל את מה שנתת לו ממישהו אחר בקלות, הוא יעריך אותך פחות.
אבל אם הוא מאמין שאתה היחיד שיכול לתת לו את הדבר הזה - ההערכה תהיה הרבה יותר גבוהה.
השורה התחתונה
ההערכה שאדם נותן לך לא תלויה רק בגודל הנתינה שלך.
היא תלויה בגורמים רבים, כמו:
לכן, כשאתה נותן למישהו משהו - אל תצפה שההערכה תהיה בהתאם לכמות הנתינה, אלא תבין שהרבה משתנים משפיעים על כך.
השאלה שאנחנו עוסקים בה היום היא כיצד ייתכן שאדם יקבל ממך משהו קטן ויעריך אותך מאוד, ואילו אדם אחר יקבל ממך דבר גדול, אך יעריך אותך מעט מאוד? לכאורה, ההיגיון הפשוט אומר שככל שאתה נותן יותר, כך עליך להיות מוערך יותר, ואם אתה נותן מעט - ההערכה כלפיך אמורה להיות בהתאם. אז איך בכל זאת קורים מצבים הפוכים?
האם הערכה תלויה בגודל הנתינה?
לכאורה, כמה שאדם נתן לאחר, כך אמורה להיות מידת ההערכה. למשל, אם נתת למישהו 100 שקלים ולעומת זאת נתת למישהו אחר 100,000 שקלים, אז לכאורה האדם שקיבל 100,000 שקלים צריך להעריך אותך פי אלף יותר ממי שקיבל 100 שקלים. זה נשמע הגיוני, כי הרי נתת יותר, ולכן האדם השני נהנה יותר, ולכן הוא אמור להעריך אותך יותר.
אבל האמת היא שכמה האדם מעריך את מה שנתת לו, זה לא תלוי רק בגודל הנתינה שלך. זה תלוי גם בצורך שלו במתנה שלך, בתלות שלו בה, ובמצב הנפשי והחווייתי שהוא נמצא בו.
המשמעות של נתינה ביחס לצורך
כדי להבין את זה טוב יותר, ניקח את הדוגמה הבאה:
נניח שיש אדם שמטייל במדבר ללא מים, הוא על סף ייאוש, חסר כוחות ועומד להתמוטט. אם תיתן לו כוס מים אחת, זה יהיה הדבר הכי יקר בעולם מבחינתו, והוא יעריך אותך עד סוף חייו. לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר כוס מים באירוע עם שפע של שתייה מסביבו - זה בכלל לא יהיה משמעותי עבורו.
מסקנה: כמות הנתינה היא לא הקריטריון היחיד לקביעת ההערכה - אלא מידת הצורך של האדם המקבל.
נתינה שלא מתמלאת
יכול להיות מצב שבו אתה נותן למישהו 100,000 שקלים, אבל האדם הזה נמצא בחובות ענקיים של 100 מיליון שקלים, ולכן הנתינה שלך לא באמת עשתה לו שינוי. הוא אולי יעריך, אבל לא באופן שמצדיק את גודל הנתינה. לעומת זאת, ייתכן שתיתן למישהו 100 שקלים, ובשבילו זה בדיוק מה שהיה חסר לו כדי לקנות אוכל לאותו יום - והוא יעריך אותך מאוד.
השפעה של מצב רגשי על ההערכה
גם המצב הרגשי של האדם משפיע על איך הוא תופס את הנתינה שלך.
נניח שאדם עובר תקופה קשה, למשל, הוא נפרד מחברה שלו ומרגיש חסר ערך. אם תיתן לו מחמאה קטנה, זה יכול לשנות לו את כל היום - ואפילו לגרום לו לאהוב אותך מאוד. הוא יזכור את המחמאה שלך ויראה בך דמות חיובית ומשמעותית בחייו.
לעומת זאת, אם תיתן לאדם אחר המון אהבה, עזרה והשקעה, אבל הוא בכלל לא מרגיש שהוא זקוק לזה, הוא יעריך אותך הרבה פחות.
החשש מהתחייבות בעקבות נתינה
עוד גורם שמשפיע על ההערכה הוא החשש מהתחייבות.
כאשר אתה נותן למישהו משהו קטן, הוא מרגיש נוח להודות לך ולהעריך אותך, כי הוא לא מרגיש מחויב.
לעומת זאת, אם אתה מעניק למישהו המון, הוא עלול לחשוש שהוא חייב לך משהו בתמורה - ולכן הוא ישדר שהוא לא מעריך אותך כדי לא להרגיש מחויב.
האם האדם חש שהיית חייב לתת לו?
דבר נוסף שמשפיע על ההערכה הוא האם האדם חושב שהיית חייב לתת לו או לא.
לדוגמה, אם הורה נותן כסף לילד שלו, הילד עלול להרגיש שזה מובן מאליו - ולכן הוא לא יעריך זאת במיוחד.
אבל אם מישהו שלא היה חייב לו כלום נותן לו אפילו סכום קטן, הוא יעריך זאת מאוד.
אלטרנטיבות לנתינה
אם האדם חושב שהוא יכול לקבל את מה שנתת לו ממישהו אחר בקלות, הוא יעריך אותך פחות.
אבל אם הוא מאמין שאתה היחיד שיכול לתת לו את הדבר הזה - ההערכה תהיה הרבה יותר גבוהה.
השורה התחתונה
ההערכה שאדם נותן לך לא תלויה רק בגודל הנתינה שלך.
היא תלויה בגורמים רבים, כמו:
- כמה האדם היה צריך את מה שנתת לו.
- כמה הוא היה צמא, רעב או חסר את מה שנתת.
- האם הוא חושב שהיית חייב לתת לו את זה או שנתת מרצונך החופשי.
- האם הנתינה שלך עזרה לו משמעותית או הייתה שולית.
- האם הוא חושש מהתחייבות כלפיך ולכן נמנע מלהביע הערכה.
- האם יש לו אלטרנטיבות לקבל את מה שנתת ממקורות אחרים.
לכן, כשאתה נותן למישהו משהו - אל תצפה שההערכה תהיה בהתאם לכמות הנתינה, אלא תבין שהרבה משתנים משפיעים על כך.
- למה לא מעריכים אותי?
- הערכה וקבלת תודה
- לתת, לקבל והיחס בין השניים
- מתי אנשים מעריכים יותר ומתי פחות?
- השפעה של מצב רגשי על הערכה