...חיצוני = התנגשות = עשייה נגד רצונו של האדם. הסיבה שרצון אחד מתגבר על רצון אחר ולא להפך, היא משום שהרצון שהתגבר הוא רצון פנימי יותר. ככל שהרצון הוא פנימי יותר, כך הוא חזק יותר. לדוגמה: הרצון ללבוש חולצה בצבע X, הוא רצון חיצוני ביחס לרצון ללבוש חולצה. הרצון ללבוש חולצה כלשהי, הוא רצון חיצוני ביחס לרצון לא להתקרר ללא חולצה וכולי. כל רצון נובע מרצון אחר. הבחירה בסופו של דבר נקבעת לפי הרצון הפנימי יותר והחזק יותר. כדי להגיע לשורש הבחירה, על האדם לחקור...

... ואכן קורה משהו אחר לחלוטין, ואז האדם אומר: לא בחרתי בזה. כלומר, האדם מתאר את חוויית הבחירה לפי ההתאמה בין הרצון שלו למציאות המיידית לאחר מכן. האם רובוט שיש לו רגשות יכול לבחור באמת? כדי להעמיק את ההבנה בנושא הבחירה, אליעד משתמש בדוגמה של רובוט דמיוני שיש לו רגשות. במקרה ... הבחירה, להתבונן, ואז תהיה הבנה. ומי שרוצה להבין, צריך לנתח את מהותה של הבחירה החופשית. אדם המרים את היד, האם הוא בחר להרים אותה, או שנבחר עבורו להרים אותה. ולהרים את היד, לבחור להרים את היד, צריך שיהיו שתי שניות, רצף של שני אירועים על ציר הזמן. והאדם בעצם אומר את זה אני ...

... האם המציאות בוחרת מה לעשות? ולמה המציאות בוחרת לעשות את הדבר הזה? כי יכלה לבחור דבר אחר, ואולי זה קרה מעצמו. והדבר המרכזי שצריך להתבונן בו, מי זה האני הזה? מי ...

... מצוקה, משום שהוא אינו יודע בוודאות איזו החלטה טובה יותר עבורו. במצב כזה האדם עשוי לייחל לכך שלא תהיה לו אפשרות לבחור כלל, ושהחלטותיו יוכתבו מראש, כי אז היה נחסך ממנו הלחץ והחרדה שמלווים כל התלבטות. מדוע אדם מעדיף לא לבחור בכלל? אליעד כהן מציין כי אנשים לפעמים מאחלים שיקרו דברים חיצוניים שיפתרו אותם מהצורך לבחור. לדוגמה, אדם שמתלבט אם לעזוב את העבודה, אומר לעצמו שהוא מקווה שיפטרו אותו, כדי שלא יצטרך להחליט בעצמו. או אדם שמתלבט אם לסיים קשר זוגי, היה מעדיף שהצד השני יחליט עבורו, ... להבין בבירור מוחלט מה אתה באמת רוצה ומה לא. כשהרצונות שלך ברורים לך לחלוטין, כבר אין לך בחירה, משום שהאפשרות לבחור קיימת רק כאשר יש ספק או אי - ודאות. הוא מדגים זאת בעזרת כמה דוגמאות פשוטות: אם אדם נמצא ליד אש, הוא אינו באמת בוחר שלא לקפוץ לתוך האש. מדוע? כי ברור לו לחלוטין שהאש תשרוף ... ולא דבר אחר והוא אומר, הלוואי שלא היתה לי הבחירה החופשית, הייתי עושה מה שאני חייב לעשות כי לא היתה לי האפשרות לבחור, ואז היה לו קל יותר בהחלטות כמו לדוגמה אני אתגרש, או לא אתגרש. אעזוב את העבודה, או לא אעזוב? וכו וכו... אם לא היתה לו אפשרות בחירה, לא היה מסתבך עם השאלות הללו. העניין ... מי שרוצה לבטל לעצמו את הבחירה, צריך להיות אמיתי עם עצמו ויש בזה הרבה עומקים, ואסביר ברמה הזו: כאשר מציעים לאדם לבחור לשתות משהו, יש לו את האפשרות לבחור מה לשתות לעומת זאת, אדם עובר ליד אש, הוא לא בוחר לא לקפוץ לאש, ברור שהוא לא יבחר לקפוץ לאש אבל אין כאן בחירה, כי אם יודע שהאש שורפת, ממילא לא יקפוץ לאש. דוגמה נוספת, אדם רעב, האם הוא צריך לבחור האם לאכול או לא לאכול? האם הוא יגיד עזוב לא בא לי לאכול יותר, עזוב אני לא יאכל וימות ככה... האם יש לו בחירה לא לאכול יותר בכלל, ברור שהוא לא בוחר כאן, הוא רעב, ויאכל. ... הכל בכלל אחד, ואז גם ימינה וגם שמאלה יהיו באותו המקום, ותהיה לך בחירה ללכת שמאלה או ימינה, אך לא יהיה פחד יותר לבחור, אבל אז הבחירה היא באיזה משחק לשחק, כשהוא יודע שהכל אחד ממילא והכל טוב תמיד. ...

... שהאדם לא נולד עם רצונות אלו, אלא יצר אותם בעצמו או הושפע מהם על ידי הסביבה. האם האדם באמת יכול לבחור את רצונותיו באופן חופשי? אליעד מציין שכאשר אדם רוצה רכב מסוג מסוים אך מקבל סוג אחר, הוא מרגיש רע כי בחר לרצות דווקא את הסוג הספציפי. בפועל, האדם יכול היה באותה מידה לבחור לרצות את הרכב שקיבל, ובכך להרגיש טוב מיד. לכאורה, זה הפתרון הכי פשוט והכי מהיר לאושר: לבחור לרצות את מה שיש. אך אליעד מבהיר כי בפועל האדם אינו מסוגל בקלות לשנות את הרצונות שלו באופן מלא. הוא מדגיש שלמרות שהאדם מבין ... את המצב הקיים של המחלה בלב שלם, הוא יפסיק לסבול, אף שיישאר חולה. הבעיה נעוצה בכך שהאדם לא מצליח לבחור זאת באמת, כי הוא מאמין שהמחלה היא דבר רע, על פי מה שלמד. איך אפשר לחקור את מקור הרצונות ולשנות אותם? אליעד ממליץ לכל אדם לקחת ... המציאות. המטרה של החקירה הזאת היא לגלות את השורש העמוק של הרצונות, להבין את המנגנון שגורם לאדם לבחור ברצונות מסוימים. מי שיבין זאת, יוכל להכיר בכך שהוא עצמו בוחר להרגיש רע. זוהי ההבנה הגבוהה ביותר של הבחירה החופשית: האדם אינו ... והקלה ביותר להיות מאושר תמיד, היא להתאים את הרצונות למציאות באופן מלא. במילים אחרות, האדם צריך לבחור לרצות את המציאות בדיוק כפי שהיא, ללא ניסיון לשנות אותה. כאשר הרצון מתאים למציאות, לא יכול להיות סבל. אלא שבפועל האדם מתקשה לעשות זאת, כי הוא לא מבין את המנגנון הפנימי שגורם לו לבחור ברצונות. אליעד מבהיר שאם האדם יבין מדוע הוא בוחר רצונות מסוימים, הוא יוכל להתחבר לרצונות שלו באופן מודע ולבחור אחרת. זה לא בהכרח לשלוט ברצונות באופן כפוי, אלא להבין אותם לעומק, כך שתהיה לאדם אפשרות אמיתית לבחור להרגיש טוב, ללא תלות בשינוי המציאות עצמה. לסיכום, מה המסר המרכזי לגבי בחירה חופשית ואושר? המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שהאושר ... כל אדם שבאמת ירצה להבין ולשנות את מצבו לטובה, צריך לחקור ולגלות את המקור לרצונותיו, וכך יוכל לבחור ברצונות המתאימים למציאות ולהגיע לאושר אמיתי, ללא תלות בשום גורם חיצוני. מהי בחירה חופשית באמת? איך להפסיק לסבול? מה גורם לנו לבחור ברצונות מסוימים? למה קשה לשנות רצונות? כיצד להיות מאושר תמיד? למה אדם סובל כשהוא חולה? איך להתאים את הרצון למציאות? היום אני ... אותו, תרגיש טוב באותה המידה שהיית מקבל את הרכב השני שכן רצית. אז האדם אומר שבפועל הוא לא יכול לבחור את מה שהוא לא רוצה, הוא רוצה להרגיש טוב. ואם יגיד שהוא רוצה את הדברים כפי שהם, יפסיק בשנייה לסבול, אבל בפועל האדם לא מצליח לבחור את המצב, למרות שהוא מבין שיהיה טוב אם ירצה את המציאות כפי שהיא, אינו מצליח. גם אם האדם חולה, הוא סובל, למה סובל? כי הוא רוצה ... למה לא לרצות את המחלה. ואז נגמור עם כל המחלה והסבל שלה זה לא ישנה לו אם הוא חולה או לא. ועל האדם לבחור באמת לרצות להיות חולה בשלמות, בלי לשקר את עצמו שזה טוב שהוא חולה, באמת להגיע למקום שזה לא משנה לו אם הוא חולה או בריא. אבל ... זה לא טוב. אדם לא מבין מה מתרחש בתוכו כאשר הוא רוצה את הרצונות שלו, לכן הוא לא מבין ולא יכול לבחור לרצות את המציאות כפי שהיא. וכדי להבין את המציאות ומהיכן באים בכלל הרצונות, על האדם לקחת נושא אחד שלא תואם את הרצון שלו עם ... כי הוא לא נולד עם כל הרצונות השוליים שאינם השרדותיים למרות שגם עם הרצונות ההשרדותיים אפשר לבחור את הרצון איך להרגיש ואדם צריך לשבת ולגלות, למה הוא לא רוצה לבחור לרצות את הדבר הזה ומי שיחקור, יבין באמת מאיפה נובעים הרצונות שלו, וכשיבין מאיפה נובעים הרצונות יוכל לשלוט בהם, והכוונה יותר לכך, שהוא יבין שהוא בוחר בחירה מלאה להרגיש רע, ואז תהיה לו בחירה אם לבחור כך או אחרת. ...

... אליעד נותן דוגמאות ברורות למצבים בהם האדם אינו חופשי לבחור. לדוגמה, אם אדם תופס אדם אחר בכוח ומכריח אותו לשתות, ברור שאין כאן בחירה חופשית, משום שהוא לא בחר לשתות אלא הוכרח לכך. באופן דומה, אם תופסים את היד של האדם ומזיזים ... אז שוב - לא מדובר בבחירה חופשית, כי אין לאדם אלטרנטיבה לבחור אחרת. מכאן אליעד מסיק שהמהות של בחירה חופשית היא קיום של מספר אפשרויות והיעדר הכרח לבחור באפשרות אחת ספציפית. האם הצפייה שלך בהרצאה הזו היא בחירה חופשית? אליעד משתמש בדוגמה של צפייה בהרצאה הנוכחית כדי להדגים כיצד האדם צריך להתבונן על הבחירות שלו. הוא ... שלך הוא דבר בלתי נשלט שמחייב אותך לפעול לפיו, או שאתה יכול לבחור שלא לפעול על פי הרצון הזה? לכאורה אתה יכול לומר שאתה בוחר לראות את ההרצאה כי אתה רוצה לשמוע מה אליעד אומר, אך השאלה עמוקה יותר: האם אתה יכול לבחור לא לרצות לשמוע? אם התשובה שלך היא שאתה יכול לבחור את הרצון עצמו, אז השאלה חוזרת שוב צעד נוסף לאחור - מדוע אתה בוחר לרצות לשמוע? האם הרצון הזה מוכרח או שהוא נבחר מרצונך החופשי? התהליך הזה של בדיקה חוזרת של הרצון הוא ... האם משהו מכריח אותי לעשות את הפעולה הזו? האם אני יכול לבחור אחרת, או שאני מוכרח לבחור דווקא כך? האם הרצונות שלי הם תוצאה של הכרח או בחירה חופשית? ואם שום דבר לא מכריח אותי, מדוע בכל זאת אני בוחר בדיוק כך ולא אחרת? התהליך הזה, של התבוננות חוזרת, יביא ... עצמו באופן רציף על הסיבות לבחירות שלו ולהבין האם הוא מוכרח לבחור או שהוא באמת חופשי. רק בדרך הזו הוא יוכל להבין באופן מלא את נושא הבחירה החופשית. התבוננות כזו תוביל להבנה ברורה שהאדם בוחר כל דבר ודבר שקורה לו, אבל ההבנה הזו היא ... על זה ולשנות את ההגדרה של הבחירה החופשית והאם אתה מוכרח כרגע לבחור לרצות לראות את ההרצאה? כי אם כן, אתה לא בוחר לראות את ההרצאה. אם משהו מכריח אותך כרגע לראות אז אתה לא בוחר לראות אותה. ונלך על ההפך, אם משהו לא מכריח אותך לראות ... שלי מכריח אותי לראות את ההרצאה, אבל אני בחרתי, כי יכולתי לבחור שלא לרצות. והשאלה הבאה היא, אז למה אתה בוחר, לרצות לשמוע אותי, האם אתה מוכרח לבחור את הרצון הזה או לא? האם אתה יכול לבחור רצון אחר. ואם הרצון שלך ואין הכרח, אז השאלה היא למה? ואם יש רצונות נוספים שנוגעים לרצון הזה, האם הם מוכרחים הרצונות הללו, על האדם לבדוק את עצמו, האם הוא בוחר, למרות ...

... הוא רוצה לעשות אותה, הוא יכול להפסיק להרגיש שהוא קורבן של נסיבות או שליטה חיצונית. אדם שמרגיש שאין לו שליטה צריך רק להעמיק ולהתבונן פנימה, לברר מה הסיבה והתועלת של כל פעולה שהוא עושה, ובכך הוא יגלה מחדש את יכולתו לבחור ולשלוט בחייו. האם הפעולות שלנו נובעות תמיד ...

... את מה שהוא לא רוצה. אך האדם לא בוחר מה לרצות. יתכן ונדמה לאדם שהוא בוחר מה לרצות, אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליה. כי גם כדי לבחור מה לרצות, גם לשם כך צריך רצון אחר פנימי יותר שמגיע מעצמו ללא בחירה של האדם. אם נדמה לאדם שהוא בוחר מה לרצות, אז נראה אותו בוחר להפסיק לרצות ... חושב שיש טוב ורע, ואינו מבין שהכל זו מהות אחת ושהכל טוב באותה המידה בדיוק, לאדם כזה אין בחירה חופשית אמיתית, משום שהוא חייב לבחור בטוב משום שהוא מפחד מהרע. לעומת זאת, כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, במקרה כזה הוא יכול לבחור את מה שהוא רוצה בלי שום סיבה מוקדמת. במקרה כזה הבחירה של האדם היא בין טוב אחד לטוב אחר זהה לחלוטין כמו הטוב השני. לסיכום: מצד האמת לכל אחד יש בחירה ...

... שמתוכן הוא צריך לבחור באחת מהן. הבחירה היא הרגע שבו האדם מחליט איזו אפשרות לבחור מבין האפשרויות השונות. האדם בוחר בחירות רבות בהמון רבדים שונים. החל מרובד של עשייה, דהיינו, האדם בוחר מה לעשות בפועל, ועד הרובד של המחשבות, דהיינו, ... האדם. האדם אינו יכול לבחור נגד מה שהוא באמת רוצה. אם האדם באמת רוצה X, אין שום דרך בעולם שהוא יבחר בהפך של X, או שהוא יפסיק לרצות את X. האדם אינו עושה שום דבר שאותו הוא אינו ... אחרת. האדם אינו יכול לבחור שלא לבחור, משום שגם זו בחירה. גם לבחור לא לבחור, גם זו בחירה לתת לדברים לקרות מעצמם. הרצון של האדם הוא זה שאחראי לכל הבחירות של האדם. מהו שורש הרצון? על האדם לחקור תמיד ולהבין את ... X, כך הוא היה יכול לבחור לעשות Y. על האדם לא לקבל כמובן מאליו את זה שהוא בחר לעשות X, אלא עליו לגלות מדוע הוא בחר לעשות X ולא Y. כשם שהאדם יכול לרצות X, כך באותה המידה בדיוק ...

... כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות ... הצהרה כזו יכולה להניח כי יש גם את האפשרות שאין בחירה, כלומר, אנחנו יכולים לומר שבחירה חופשית לא קיימת אם לא הייתה אפשרות שלא לבחור. האם אפשר להבין את הבחירה כחלק ממערכת כללית יותר? לסיום, אליעד מציע כי כל המושגים של בחירה, חוסר בחירה, סיבה ורצון, הם בעצם רק אפשרויות ... שכן יש בחירה, אדם רצה משהו ובחר לעשות את הדבר המסוים שבחר בו. ויש אפשרות גם לקחת ישות שהיא לא דווקא אדם, ישות כלשהי שיכולה לבחור. וניקח לדוגמה שיש תבונה ראשונה המניעה את העולם, ונשאל: האם התבונה הראשונה, האם יש לה מצידה רצון כלשהו? האם היא רוצה את הרצון של עצמה? כי ... מישהו אומר שהוא בחר לעשות את כל מה שקורה זה אומר שהדבר הזה שהוא בחר, הוא רק אפשרי, כי אם הוא בחר פירושו שהוא יכול היה גם לא לבחור ואז נשאל, מה גרם למציאות להיות כזאת שבה הכוח הראשון בחר, ולא לא בחר? הרי באותה המידה שהוא בחר לעשות בחירה מושכלת כפי שהוא בחר, הוא יכול היה שלא לבחור. אז מה בעצם גרם לכוח הראשון לעשות בצורה מושכלת, ולא בצורה אקראית? ובעצם מה שאני אומר, שהבחירה וההעדר בחירה, גם היא עצמה נבראה, זאת אומרת ...