אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שימוש ✔NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
מהם הכשלים בניתוח טכניקות ה - NLP?

במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים "לא" ו"אל" לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו "אל תעשה X", הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון "אל תסתכל על האצבע"). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים.

לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה"), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע.

מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות?

1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה "לא", אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו "לא תרצח" או "לא תגנוב". אם המילים "לא" ו"אל" לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן?

2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה רטורית: השימוש בשאלות כמו "האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה?" נועד ליצור אשליה של בחירה, אך אליעד מציין כי עצם השאלה יכולה ליצור ספק ומורכבות, במקום להוביל את האדם לתשובה חד משמעית.

3. שימוש במילה "מעל": המומחה אומר "מעל 18 שנה" כדי להחמיר את החשיבות של ניסיון, אך אליעד מסביר כי השימוש במילה "מעל" יוצר ספק ומקטין את הערך של "18 שנה". במקום לשדר יציבות, המילה "מעל" גורמת לשומע לשאול "כמה מעל?" ויוצרת...
סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP

צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו:

במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו "לא" ו"אל". הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם.

בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית.

הטענה המרכזית: המילים "לא" ו"אל" אינן אפקטיביות

אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו "אל תעשה X" או "לא תעשה Y", המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד "אל תרביץ לאחיך" או "אל תאכל מהרצפה", המוח מתמקד דווקא בפעולה "תרביץ" ו"אכול מהרצפה", מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה.

הבעיות בטענה זו:
  • דוגמה חלקית ולא כללית:

    המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר "אל תסתכלו על האצבע שלי", ואז הדגים איך אנשים מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את ה"אל", אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע.
  • המוח כן מעבד שלילה:

    אם אכן המוח לא קולט את המילה "לא", כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו "אל תיגע באש", "לא ללכת ברחוב לבד" או "לא לשקר"? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם "לא תופס" שלילה פשוט אינה נכונה.
  • המניפולציה של הניסוח:

    במקרה של "אל תסתכל על האצבע", הוא למעשה מבצע מניפולציה בכך שהוא מצביע עליה ויוצר סקרנות. אם הוא היה אומר "אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם", סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים.
  • העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה:

    אם המילים "לא" ו"אל" אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט "המוח לא מעבד שלילה"? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה.
הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה

המומחה הציע טכניקה של יצירת "אשליית בחירה" כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה?", הוא מציע לשאול "האם אתה רוצה לסגור איתי עסקה או שאתה לא רוצה לסגור איתי עסקה?". לדבריו, כך האדם שומע פעמיים את הביטוי "אתה רוצה לסגור איתי עסקה" וזה מגביר את הסיכוי שיסכים.

הבעיות בטענה זו:
  • ניסוח שיוצר ספק:

    במקום לגרום לאדם להרגיש בטוח בהחלטתו, השאלה "האם אתה רוצה או לא רוצה" למעשה מזכירה לו גם את אופציית הסירוב.
  • דרך נכונה יותר:

    שיטה טובה יותר הייתה לשאול "איך אתה מעדיף לסגור את העסקה?" - שאלה שמובילה את האדם לחשוב על האופן שבו הוא מבצע את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל.
  • חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות:

    שאלה כמו "האם אתה רוצה או לא רוצה" יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית.
הטענה: "מעל 18 שנה ניסיון" - למה זה לא חיזוק אמיתי?

המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום "מעל 18 שנה", אך למעשה, השימוש במילה "מעל" פוגע במסר שהוא מנסה להעביר.

למה זה בעייתי?
  • המילה "מעל" יוצרת ספק:

    כאשר מישהו אומר "מעל 18 שנה", המוח מתחיל לשאול "כמה מעל?", "אולי זה רק 18 וחודשיים?", ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי.
  • זה מצמצם את הערך של 18:

    אם הוא היה אומר "אני כבר 18 שנה בתחום", זה היה נתפס כחיובי ומרשים. התוספת "מעל" מרמזת על כך ש - 18 אינו מספיק טוב.
  • בעיה...
ראינו וידאו של מומחה "לשקר כלשהו" שמסביר על הNLP וכו'. ועכשיו אנחנו ננתח את כל הוידאו שלו ואת הכשלים הלוגיים, ואת האמונות ואת המניפולציות שהוא עושה על עצמו.

למרות שזה בעיקר הוא לא על אחרים כי הוא בעיקר עושה על עצמו את המניפולציה. ועכשיו נתחיל מההתחלה. אוקי, אז מה שבגדול התוכן אמר, זה כזה דבר, קודם נתחיל במהות התוכן שלו. מהות התוכן שלו הינה כזה דבר, המילה "אל" ו"לא" לא באמת עובדות, אלא אם כן אתה משתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת, מושכלת, בסדר.

והוא הביא דוגמה, לדוגמה נגיד, "אל תסתכלו לי על האצבע", אתה רואה את האצבע, כולם? אתם רואים שזה לא עובד מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה "לא" לא עובדת.

מסקנה, המילה "לא" לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד "אל תאכל מהרצפה", "אל תרביץ לאח שלך" זה לא עוזר כי אמרת "אל", המוח לא קולט את המילה "אל". ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, "האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה?" ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה "אתה רוצה לסגור את העסקה?", "ואל תתפרץ לכביש" אם תסתיר את המילה "אל", "תתפרץ לכביש" ולכן מתפרצים לכביש ועובדה שכמות התאונות "פגע וברח" עלתה בכלל וכו'.

עכשיו, מי הבין מה הטעויות פה מהראשונה עד האחרונה? או שאני אתחיל.

ש: אבל קודם כל "הזה עם האצבע" גם אני קלטתי.

אליעד: לפני האצבע, בא נתחיל קודם כל לתת טיפ לזה שנותן טיפים שזה הוא לצורך העניין. הוא אמר, הוא ניסה לספר כמה הוא חכם ומוכשר ואז הוא אמר כמה דברים. הוא אמר בהתחלה שהוא מתעסק במקצוע הזה מעל שמונה עשרה שנה, מעל שמונה עשרה שנה, נכון? אמת?

ש: כן, לא זוכרים.

אליעד: אז אני זוכר, הוא אמר אני התעסקתי מעל שמונה עשרה שנה. קודם כל המילה "מעל" היא מילה בעייתית. מה הבעייתיות של מילה "מעל"? אז או בהנחה שהוא רוצה להגדיל את החשיבות שלו, אז שהוא אומר "אני מתעסק בזה כבר מעל שמונה עשרה שנה", בעצם מקטין את עצמו. המילה "מעל" משבשת לו את המנגנון. למה? מה החיסרון? מה החיסרון של המילה "מעל"? מה המשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם?

ש: זה מה שאני חושב על זה לדוגמה, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אז מה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו עגול "מעל", כאילו זה אמור להיות קצת פחות אמין, לדוגמה.

אליעד: לא, לא על הקטע של אמינות. אוקי, אמינות. אוקי, לא אבל אדרבא זה אמין. כי הוא אומר לך בדיוק שמונה עשרה, לא הוא אומר לך "מעל" שמונה עשרה.

ש: מהצד הזה, זה נראה נכון.

אליעד: לא אבל זה לא בקטע של אמינות. יש פה חיסרון אחר. קודם כל כשמישהו אומר "מעל שמונה עשרה שנה" מה הוא בעצם בא להגיד לך? "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה". אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי "כבר שמונה עשרה שנה" אז המוח אומר "וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא", "אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה".

הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא משתמש בלומר ששמונה עשרה שנה הוא מתעסק בזה כדי להראות לנו כמה הוא חכם ומוכשר, כנראה שאם מישהו מתעסק במשהו שמונה עשרה שנה זה אומר שהוא חכם ומוכשר. אבל הוא אומר לך "לא, אני לא שמונה עשרה שנה אני מעל שמונה עשרה שנה", זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה.

המילה "מעל" היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה "מעל" שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות "מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?", "מה מעל שמונה עשרה שנה?". כאילו, ואם זה "כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק". המילה "מעל" בעצם מצמצמת היא מקטינה את "השמונה עשרה שנה". כשאתה אומר "מעל שמונה עשרה שנה" בעצם אמרת "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל". המוח מתחיל להתחיל.

ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור.

אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם לא שמת לב לזה? אני אתן לך תשובה.

כי את לא שמת לב לזה או את לא שמת לב שאת שמת לב לזה כי זה חלק ממכלול. אוקי, אבל אם נגיד היו רושמים לך שני טקסטים אחד אומר "אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה" ואחד אומר "אני שמונה עשרה שנה עושה את זה", ואחד אומר "אני מעל שמונה עשרה שנה עושה את זה" והיו בודקים את החוויה שלך, היית רואה שבעצם ה"מעל" הוא בעצם ניסה לחזק את ה"שמונה עשרה", אז בעצם הוא החליש את ה"שמונה עשרה". היה פה כמות של מלל, של טקסט הפוקוס שלך לא היה על ה"מעל שמונה עשרה שנה" הפוקוס שלך היה בדברים אחרים. בכלל בהתחלת הוידאו ניסית להבין מה אנחנו רואים. אוקי?

אבל ברמה העקרונית אם נגיד היו מביאים לך שלושה משפטים "יש פה שמונה עשרה", "יש פה מעל שמונה עשרה", "יש פה כמעט שמונה עשרה", לא יודע מה. אתה אומר "אני טוב כי", זהו סגרנו את הנושא. "אני טוב מעל", "מעל" זה צריכים למדוד אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה.

ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה?

אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה "מעל" הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה "מעל" ומה המשמעות שלה. את מבינה?

עכשיו המילה "מעל" מתחילה להכניס אותך לפרטים קטנים. אם הוא היה אומר "יש לי" אז היו מבינים את הרעיון, "מעל" הוא אמר מהתחלה. ואם אתה שבע עשרה שנה, עכשיו, "מעל שמונה עשרה", כאילו שמונה עשרה שנה זה מספיק, למה צריך להגיד לך מעל שמונה עשרה שנה. חוץ מזה, אוקי, למה שמונה עשרה? תגיד כעשרים שנה כמעט עשרים שנה, מה קשור שמונה עשרה? למה אתה נכנס להגיד שמונה עשרה? זה גם כן צמצום. ואם כבר אתה אומר שמונה עשרה אז למה מעל שמונה עשרה? תגיד תשע עשרה.

ש: אז הצמצום הוא ביחס למשהו מסוים, אבל ביחס לאמינות שיכול להיות שדווקא מהמקום שעכשיו הייתי יושב עליו "המקום של האמינות", דווקא מהמקום הזה הייתי נותן לו "וי", לדוגמה, מעניין מאוד.

אליעד: סבבה, אבל למה להגיד "מעל"? אני אומר אם הוא רצה להדגים אז בסדר שיגיד שמונה עשרה שנה. הוא אמר "מעל שמונה עשרה". זה כמו שילד אומרים לו "בן כמה אתה?", אז הוא אומר "בן תשע וחודשיים". בן תשע, בן תשע וחצי, מה בן תשעה וחודשיים?

ש: כן אבל אם היית אומר שמונה עשרה ושלושה חודשים זה היה נשמע קטנוני אפילו.

אליעד: תקשיב, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו מאה שקל, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו אלף שקל, מישהו שיש לו מיליון שקל. עכשיו, נניח שאתה לא יודע באמת מה זה עשיר ואומרים לך משפט "אני עשיר כי יש לי מאה", "אני עשיר כי יש לי אלף", "אני עשיר כי יש לי מיליון". נניח שאתה לא באמת יודע, אתה לא יודע אתה אומר "אולי הוא באמת עשיר". עכשיו, אבל אם אני אומר לך "אני עשיר כי יש לי יותר ממאה", רגע, מי אמר מאה? אולי צריך מאתיים, כי אתה בעצם אומר "המאה שלי לא מספיק טוב".

ש: כן, יש בזה משהו, יש בזה איזה דק.

אליעד: "המעל" אומר "הפחות לא טוב". זה כמו נגיד שאתה מוסיף יותר מדי סוכר או יותר מדי מתוק ואז זה מתחיל להגעיל, כאילו. "המעל" זה כאילו כמו אתה מנסה לקחת משהו ולהדביק אותו עוד יותר או לחזק את הסיבוב.

ש: כן, גם כשיש שיגידו לך נגיד שמונה עשרה, נגיד שלוש עשרה, שש עשרה וחודשיים כאילו משהו שם מציק לך. כן, מה אתה מתעסק בזה? יש לזה משמעות אדירה?

אליעד: כן בדיוק, שש עשרה, אתה רוצה להגיד? שבע עשרה. תבחר צד, מה שש - עשרה וחודשיים? מה, שש עשרה וחודשיים, ויומיים ושלוש שעות.

טוב זה היה דבר ראשון לגבי ה"מעל".

ש: יש בזה עוד בעיה עם השמונה עשרה שמה. שכשבן אדם שמתעסק במניפולציות ולגבי כל מיני טכניקות אחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את הדבר הזה זאת אומרת שהוא לא הצליח למכור יותר מדי.

אליעד: לא בהכרח, אולי הוא עושה עליך מניפולציה ומנסה לגרום לך לחשוב שלא הצליח לו, ובכלל הוא מנסה להשיג משהו אחר דרכך. כמוני לדוגמה. נכון? הבנת? אל תנסה לעשות עלי מניפולציה. עכשיו בא נתקדם. לא, תענה זה משנה, אל תעשה מניפולציות תענה. מה יש לך לענות?

ש: לא עזוב, לא משנה. מניפולציה? לא, אבל אתה עשית עכשיו אותו דבר, מה אתה אמרת? לא, תדייק במה שאתה אמרת הרי עשית אותו דבר מה שהוא אמר. הוא אמר "מעל"? אתה אומר כמוני למשל, נכון? זאת אומרת מה זה כמוני למשל? לא, אבל אתה לא מדייק, אתה אומר כמוני אבל אתה אומר שזה לא משהו קבוע.

אליעד: לא, אני דיברתי על היבט אחר. אתה ניסית לומר טענה שאם בן אדם אומר לך אני מאוד עשיר, בא תעשה איתי עסק, כנראה שהוא לא מספיק עשיר.

ש: לא, אני אומר שבן אדם שמתעסק במניפולציות הוא אומר שאחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את עצמו וכנראה שהוא לא כזה מומחה למניפולציות.

אליעד: למה?

ש: כי אם הוא היה כזה מומחה הוא היה עושה מניפולציות אחרי שנה והוא היה מסודר.

אליעד: למה? אולי לא? אולי יש דברים שאתה לא יודע, אולי יש סיבות שאולי הוא יכול והוא לא רוצה. אבל למה מי אמר שזה נכון?

ש: יכול להיות. אבל הנה מהצד שלי זה כמו הוותק הוא לרועץ. כי מדובר פה במניפולציות מדובר פה על קשר...

אליעד: אולי הוא לא רוצה לעשות מניפולציות ולהתעשר. אולי יש לו מטרה רק לעזור לך. למה אתה ישר חושב שהוא רוצה את הכסף שלך?

ש: אני מקשיב למה שהוא אומר.

אליעד: הוא אומר לך אני כבר שמונה עשרה שנה מתעסק במניפולציות כדי שתשתכנע שהוא איש מקצוע לא בשביל שהוא רוצה את הכסף שלך. יכול להיות שזה בחינם, בסדר?

ש: לא אני לא אומר על הכסף שלי שום דבר. אני אומר ברגע שהוא יתעשר.

אליעד: אתה אמרת "אז למה הוא צריך למכור את עצמו אחרי שמונה עשרה שנה".

ש: לא, למה הוא עדיין לא הצליח למכור את עצמו אז למה הוא ממשיך.

אליעד: אולי הוא הצליח. למה לא? הוא הצליח. כי הוא רוצה עוד, מה זה למה הוא ממשיך? כי הוא רוצה לעזור לך.

לא, אתה מנסה לומר שהנתינה שלו מעידה על כישלון ואם הוא כל כך מוכשר למה הוא לא הצליח יותר מוקדם? וזה לא האמת.

ש: אין את המניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחר גם כן.

אליעד: אתה עוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני בהתחלה אמרתי לו שזה מדובר עלי. זה לא מניפולציה, איך שהוא אמר את זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון, מה איתי? אני אמרתי לו, זה לא מניפולציה. מה שמת לב לזה? אמרתי לו את המילה "כמוני".

ש: שמת לב לזה? כנראה הוא לא שם לב לזה.

אליעד: הוא שם לב הוא חזר ואולי הוא לא הבין, אבל אמרתי לו שמדובר גם עלי. בסדר? אני אומר לו בפנים.

אוקי, עכשיו בואו נדבר על דבר נוסף, דבר נוסף זה כמו שתגיד "אם אלוהים יש לו הכל אז למה הוא ברא אותי?" אז מה זה אומר שאין לו אבל בכל זאת יש לו.

עכשיו, דבר נוסף הוא דיבר על החברות, הוא אמר בשנת X חברות מסוימות הזמינו אותי. עכשיו, זה גם כן חיסרון יש פה כמה חסרונות. חיסרון מסויים שהוא אמר את השנה. למה אתה אומר את השנה? אז הוא יגיד חברות מסוימות בפאת שאנחנו בשנת 2012, למה בשנת 2012 אתה צריך להגיד מה קרה ב 2011. אז מה קרה ב 2012?

ש: אולי היה כזה טוב והוא היה זקוק לה.

אליעד: אני לא יודע, אתה עכשיו נמצא בשנת 2012 ואתה מספר לי מה היה בשנת 2011 אז מה ההיגיון בזה? אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו? החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה.

ש: יש עודף מידע פה וזה דופק אותו?

אליעד: אם היה לו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כל זה מה קרה מאז ומה קרה מאז? ומאז לא רצו לעבוד איתך? דבר נוסף מה קרה לפני 2011? אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת "אינטל" הקימו בשנת 2011? רק אז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסק בזה.

מה שהוא היה צריך להגיד "בין לקוחותי 1 2 3" מה אתה צריך להתחיל לי בשנת 2011.

ש: כן, אבל אז אתה אומר בין לקוחותי, לך תדע אולי זה עשרים שנה בערך.

אליעד: מה את אומרת?

ש: אני אומרת על החלק האחרון, זה נדיר בזה שהוא אמר.

אליעד: לא, לא נכון. גם בהתחלה הוא אמר בשנת 2011 הזמינו אותי חברת "זה וזה".

ש: הוא יכול להגיד גם כן, שאוקי אז מיציתי את זה.

אליעד: לא אומרים כזה דבר. אתה מצמצם את עצמך. אם הוא היה אומר "כל שנה מזמינים אותי" סבבה, הוא אמר בשנת 2011 מה זה בעצם אומר? מה עם השנה הזאת? אם הוא היה עכשיו אומר בשנת 2012 אז אומרים "טוב רגע, למה הוא אמר בשנת 2012?" כי רק ב2012 או כי הוא רצה לחזק שזה השנה? פה אתה מפרט מה שאתה רוצה, אבל כמי שנמצא ב2012 ומדבר עכשיו על 2011 זה חיסרון.

ש: כן, אבל אז יכול להיות גם בן אדם יכול להגיד "גם הוא צמצם, אולי הוא מסתיר פה משהו". למה הוא לא צמצם? סליחה.

אליעד: אה כי אתה רוצה גם בוידאו שהוא יתן לך את הטלפונים של הזה, לספר לך כמה דיבר איתם באיזה שעה? בסדר, זה הם מבינים שהוא מוגבל ברמות הזמן והוא לא יכול לפרט לך יותר מדי. בסדר? הוא גם לא יזכיר את כולם.

לא, אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי "זה וזה וזה", אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה.

למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד "השנה גם השנה" אבל לא להגיד 2012 לא לתחום את זה במספר בלוח שנה, בפרט שאמרת לי לפני שניה שאתה שמונה עשרה שנה מתעסק בזה.

ש: למה אתה אומר לא להגיד המספר ולא השנה?

אליעד: לא, אני אומר להגיד "השנה" ולא המספר. כי אם אתה תשמע את זה ב 2013, "השנה" אתה צריך להגיד לי משפט נכון לכל מי שישמע אותו מתישהו. אולי כי אם מישהו ישמע את זה עכשיו והוא חושב שאולי צילמת את זה ב 2010 אז הוא אומר רגע זה מ 2010, אולי גם ב 2010 הזמינו אותו. אבל כשאתה ב2012 אומר מה קרה ב 2011, קודם כל אל תגיד מספר בלוח שנה, למה אתה אומר מספרים? אם הוא היה אומר התחלתי לעבוד ב 2010 וכבר ב 2011 הזמינו אותי. סבבה, אז אתה אומר "אתה עובד כבר שמונה עשרה שנה, אז למה רק ב 2011 הזמינו אותך?". עכשיו דבר נוסף, אז קודם כל זה גם הצמצום של השנה שזה בעצם לא מדבר על השנה הנוכחית ואז אתה אומר "מה קרה מאז?". ודבר שני יש פה "מה קרה עד אז?" אחרת למה אמרתם לי דווקא 2011. עכשיו, ודבר נוסף, הוא יודע למה הוא אמר את זה, כי הוא יגיד כי אחרים שאומרים את זה מדברים על מה שקרה לפני עשרים שנה, והוא אומר אבל שאני אומר לכם את זה אני אומר לכם על משהו שקרה לפני שנה, אבל מי ששומע את זה לא יודע את זה ולכן אתה לא צריך להגיד לו 2011.

ש: לא הבנתי את זה.

אליעד: אם אני אשאל אותו "אז למה אמרת 2011?" הוא יגיד לי "אתה לא מבין?", הוא יגיד לי "אני יודע איך הקולגות שלי מרמים". הם אומרים, כמו שאתה נכנס לאיזה אתר והם אומרים בין לקוחותינו ויש שם רשימה כמעט של כל המדינה. אז אתה אומר "רגע, אז איך יכול להיות הם עובדים עם כולם?". נגיד אני נכנס לאיזה אתר, בין לקוחותינו משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה, כולם. עכשיו, אתה נכנס לאתר של המתחרה הוא אומר גם. כאילו, מה אתה אומר באותה שנה הזמינו את אותם שירותים לכל הספקים? לא יכול להיות. אלא מה שלפני עשר שנים הוא עשה איזה פרוייקט למישהו שהיה קשור לחברת "זה וזה" ואז הוא כתב ואמרו "משטרת ישראל".

עכשיו הוא יגיד לך "אתה יודע למה רשמתי 2011?" כדי שלא תחשוב שמתישהו מישהו בספרי ההיסטוריה מישהו התקשר אלי להופיע להם, "לא זה בשנת 2011 לכן אמרתי 2011", זה מה שהוא יגיד. אבל מה הפספוס, כי הוא לא מנסה למכור את עצמו לקולגות שלו הוא מנסה למכור את עצמו ללקוחות שאין להם מושג איך עובדים עליהם ולכן הלקוחות מספיק טוב שתגיד להם "זה הלקוחות והם הזמינו אותי או מזמינים אותי". למה אתה צריך להגיד בבושה 2011?הלקוחות לא יודעים את המניפולציה וזה גם לא יעזור שתגיד 2011 אם הם מספיק מתוחכמים אז גם שתגיד 2011 הם יתחילו לבדוק "רגע, אז למה 2011?". עכשיו, חיסרון נוסף הוא אמר בטקסט "חלקן יותר מפעם אחת". זה גם כן חיסרון. למה אתה בכלל צריך לציין את זה, אתה אומר יש לי לקוחות שהם "1,2,3", לא, יש כאלו שהם יותר מפעם אחת הזמינו אותי.

ש: הוא רוצה להדגיש את זה שכאילו המצב שלו טוב.

אליעד: זה לא רציני. אם בן אדם יגיד לך "זכיתי בלוטו יותר מפעם אחת", וואלה? באמת, כי זה תהליך אקראי ואם תהליך אקראי קרה לך יותר מפעם אחת כנראה שיש אצלך מזל מיוחד. אבל זה תהליך סיבתי. אבל זה לא שסגרו את חברת "זה וזה" או שהם הפסיקו לעשות כנסי מכירות בשנת 2012, נכון? הרי הם עשו כמה כנסים ב 2011, נכון? אז למה יותר מפעם אחת? הרי ההיגיון אומר שאם הלקוח מרוצה הוא אמור להזמין אותך עוד פעם ועוד פעם, מה זה "חלקם יותר מפעם אחת"? למה אתה אמור בכלל להכניס לראש של השומע את המחשבה " רגע רגע, איזה חלק יותר מפעם אחת? אולי שתיים, אולי הזמינו אותו רק פעמיים, אולי מישהו אחד הזמין אותו פעם וחצי, מישהו הזמין אותו פעמיים הוא אומר לך מה קרה יותר מפעם אחת, מה עם כל השאר? אולי כל השאר הזמינו אותו רק פעם אחת ולא רצו יותר להזמין אותו".

שאתה מכניס למוח " חלקם יותר מפעם אחת" מה הוא בעצם בא להגיד? "אני כל כך טוב שהזמינו אותי יותר מפעם אחת", אבל אמרת את המילה "חלקם", אז מה אתה מיד בא להגיד "רגע אז מה עם השאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב". למה לפתוח את זה? היית אומר "בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים". המילה "כשהם רוצים" לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד "יותר מפעם אחת" למה אתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ביקשו, ביקשו להחזיר את הכסף. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם מנסה לומר "הם מאוד מרוצים ממני, תראה כמה אני חזק". ואתה מאוד חלש כי אם רק חלקם מה זה אומר על השאר?

אני לדוגמה אומר שחלק מהאנשים שבאים אלי באים פעם אחת. למה? כי פשוט פתרתי להם את הבעיה. אבל זה נושא אחר. אבל זה נושא אחר. יש כאלה שאתה פשוט הולך לפסיכולוג, למה אתה הולך לפסיכולוג שלוש שנים? לא כי אתה מאוהב בו, פשוט הוא לא מצליח לעזור לך. זה כל הסיפור.

עכשיו בואו נמשיך קדימה. ואז הוא סיפר כמה הוא חכם ומוכשר, וכו'. ואז הוא אומר "האם אתם גם יכולים? איך את ואתה יכולים גם כן" ואז הוא אומר "בוודאי שכן". אז מה החיסרון בנושא הזה? החיסרון בכלל ב"האם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן".

ברור זה הדבר הבסיסי למתחילים. לא אומרים "האם אתה יכול? בוודאי שכן" כי אם "בוודאי שכן" למה אתה שואל האם אני יכול? תגיד "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול".

ש: אני חושב על ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה.

אליעד: קודם כל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה נסביר את מה שדברנו עליו.

אוקי, הוא בסוף אמר משהו שהוא לא הבין אותו כל כך. הוא אמר בסוף על הקטע של תעשה מניפולציה שהיא נכונה שיש לך. אתה נותן לבן אשליה של בחירה ובכל מקרה מהצדדים הוא שומע את מה שרצית.

עכשיו, זה הוא הסביר משהו לא נכון אחר כך נסביר מה זה. אבל בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה, כשאתה אומר "האם אתם יכולים או לא" ואז אתה אומר "בוודאי" אתה השארת אותו בספק. מה המניפולציה עושה? המניפולציה אומרת "איך אתה יכול, בוא אני אסביר לך איך אתה יכול" ואז הספק עבר "מהאם אתה יכול לאיך אתה יכול". יש שתי דרכים "בוא אני אגיד לך האם את אתה יכולים להיות מוכשרים כמוני" ואז אתה אומר "רגע רגע, אולי אני לא יכול?", "מה מזאת אומרת. אתה יכול בוודאי שכן". עכשיו, מה זה בוודאי שכן? למה שאני אאמין לך, אולי לא? מה אנחנו לא יודעים שאתה בא למכור לנו, ואם לא, היית אומר לי שלא? ברור שהיית אומר לי שכן כי אתה רוצה להביא אותי לסדנא אז מה אתה אומר לי?

ברגע שהוא אמר לי "האם" הוא בעצם דחף לך למוח לחוות את האפשרות "שאין אפשרות". כשהוא אומר לך "האם אתה יכול" במוח רק לך "אולי אני לא יכול". ואז כשהוא אומר "בוודאי" זה כבר יותר חלש מאשר אם הוא היה עושה מניפולציה אחרת ואומר אני אסביר לך.

ש: אבל איך אתה יכול להסביר מה שאתה עושה עכשיו, מה שאתה עושה זה גם מניפולציה.

אליעד: רגע תן לי לסיים את המשפט. הוא היה יכול להגיד "איך אתה יכול" אז "איך אתה יכול" פרושו "בוודאי אתה יכול", עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, לדוגמה, או כמה מהר אתה יכול, לא משנה. המילה "אתה יכול" לא היה צריך להטיל בה ספק.

ש: אם "אתה יכול" מקפיץ לך, נכון את זה "שלמה אתה לא יכול?" אבל זה גם מקפיץ לך "שכן אתה כן יכול".

אליעד: כן אבל מה הוא מנסה לומר? אם זה היה בן אדם שאומר אני לא יכול הוא אומר לו "רגע למה אתה אומר שאתה לא יכול אולי אתה יכול, אתה יודע? בוודאי שאתה יכול", כי במקום להגיד למישהו שאתה לא, מישהו אומר "אני לא יכול במקום" להגיד לו "לא נכון אתה יכול" אז הוא אומר תראה לו לא מיד מקפיצים אותו "מאתה לא יכול לאתה יכול" מקפיצים אותו "מאתה לא יכול, רגע אולי אתה יכול? אתה יכול". הוא התחיל מ"לא יכול" ממחויב שלא, לאולי מחויב שלא, למחויב שכן. אבל הוא מנסה להביא אותך למצב שכן, אז למה להתחיל "מאולי לא"? תתחיל "מכן", הבנת? מי רוצה להסביר לו? שיסביר לו. זה לא מסובך.

אני אסביר עוד פעם. השאלה מאיפה נקודת המוצא של הבן, לאיפה אתה רוצה להביא אותו. אם אתה רוצה לעורר בו ספק להגיד לו "האם אתה יכול" אם הוא בטוח שהוא לא יכול ותגיד לו "מה זאת אומרת שאתה לא יכול, אתה יכול", אתה מעביר אותו מקיצון לקיצון זה בעיה. אבל אם הוא מתחיל מנוקדת הנחה "שלא יודע אם אני יכול" ואתה רוצה להביא אותו "לאתה יכול" אל תחזק לו את "האולי אתה לא יכול".

"האם" זה שם אותו בתוך פוזיציה של ספק, אל תשים אותו בפוזיציה.

ש: "האם" זה או יכול או שזה לא יכול. יש "אתה יכול" ועוד כמה באוויר.

אליעד: יפה, כמה שהוא אומר לך, הוא אומר לך בוודאי שאתם יכולים. זה משפט די מטופש, למה זה משפט די מטופש? כי אין מאחוריו שום נימוק. אם אתה אומר תגיד לי האם, כמו לדוגמה, האם אני קיים? מזאת אומרת בוודאי שאתה קיים. עכשיו למה זה משפט שלא אומר כלום? כי אם באמת יש שאלה האם אני קיים אז המשפט מוודא שאתה קיים לא אומר כלום. אם אתה אומר לבן אדם "האם משהו נכון" אתה אומר לו "ברור שזה נכון" אם ברור למה שאלת? זאת אומרת אם באמת יש ספק, על הבוודאי הזה הוא לא אמר אחר כך כלום לצורך העניין, זאת אומרת הוא אומר בוודאי שזה נכון, או משהו כזה. עכשיו, נגיד אם כן, הוא הביא איזה טענה אחר כך. אבל תסתכלו, כמה שיהיה חזק "הבוודאי", למה הוא אמר בוודאי? הוא מנסה להגיד לך אתה יכול. אבל כמה שלא יהיה חזק "הבוודאי" שלו הוא היה יכול לעשות את זה יותר חזק אם הוא לא היה שואל מלכתחילה "האם אתה יכול". הוא היה יכול להגיד "עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, עכשיו אני אראה לך שאתה יכול, או עכשיו אני אגרום לך לראות שאתה יכול, או עכשיו אני אראה לך את היכולת שלך". ולא להתחיל להגיד "האם אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול" למה לשאול "האם אתה יכול".

תגיד למישהו "אני אראה לך שאתה יכול" תן לו הוכחה אז הוא יאמין שהוא יכול, כי גם אז זה לא אומר שהוא יכול אולי הוא יכול חלק אבל אז זה הרבה יותר חזק מאשר שאתה מכניס לו לראש "האם אתה יכול".

ש: זה כמו שמישהו שאומר איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמה, כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם.

אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון.

ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות?

אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. להזדהות תישארו בבית, תסתכלו רק "ביוטיוב", כי הוא רוצה לגרום להם לבוא, לגרום להם לבוא לא מטיל ספק. אל תטיל ספק אתה מנסה לקחת דבר יחסי להפוך אותו למוחלט, אל תטיל ספק.

ש: אז אם אני רוצה בעצם, שמישהו שאומר שהוא לא היה יכול לעשות משהו ואני רוצה שהוא כן יתחיל להאמין שהוא אולי יכול לעשות.

אליעד: שמה זה שונה, כי שמה מ"אני לא יכול" אם תגידי לו "אתה יכול", אבל אחרים עם "אולי אתה יכול".

אוקי, אתה לא יכול? אולי אתה יכול, בא תבדוק, אתה רואה שאתה יכול. אבל אם את רוצה שמישהו ירצה משהו. נגיד שאת רוצה לצאת עם מישהו לאיפשהו את לא שואלת אותו אתה רוצה לצאת איתי, לאיפה אתה רוצה שנצא. הבנת את ההבדל?

אם את רוצה לצאת עם מישהו לאנשהו או את רוצה שמישהו יקפוץ אלייך. לא "האם" אתה רוצה לקפוץ אלי, מתי אתה רוצה לקפוץ אלי או מתי תקפוץ אלי. אם היא רוצה שיקפוץ אליה, גם זה לא נכון, "רגע רגע למה שאני בכלל אקפוץ אלייך" אבל הוא טיפוס עוין בכל מקרה. מבינה? אבל גם פה מישהו אומר "רגע, מי אמר?". לא, אבל פה יש עוד איזה משהו לחיזוק.

בואי תראי את המניפולציה, תראי, מה נגיד נאמר פה, נגיד שהוא היה יכול להגיד, דוגמה, פה הוא מרגיש סוג של חיזוק. נגיד לדוגמה שאת רוצה שמישהו יקפוץ אלייך את אומרת לו "הכנתי משהו לאכול, מתי תקפוץ אלי? תום" אז כאילו ההוכחה שאתה צריך לקפוץ אלי זה שהכנתי משהו לאכול ועכשיו רק השאלה מתי תקפוץ, לא "האם אתה רוצה לקפוץ תראה הכנתי משהו לאכול". אלא "מתי תקפוץ הכנתי משהו לאכול". בכל מקרה, בפשטות כשאתה אומר "האם אתה מעורר אצל השומע אצל הספק" זה המסר. עכשיו את אומרת למישהו האם "ככה או ככה".

ש: לא, כאילו כי אם אני רוצה שמישהו יבוא אלי, סתם לדוגמה, אני לא אומרת הכנתי משהו. "אתה בא או לא".

אליעד: "או לא", למה "או לא"? שואלים "מתי". את רוצה שהוא יבוא? לא שואלים "אתה בא?". יש אופציה שהוא לא יבוא?

ש: תמיד יש אופציה.

אליעד: לא, את מוכנה לקבל את האופציה שהוא לא יבוא?

ש: לא.

אליעד: יפה, אז את לא אומרת לו "אתה בא?", למה יש אופציה שהוא יגיד לך לא? אין אופציה, את מבינה?

שאת את אומרת לו "אתה בא?" את בעצם משמיעה לו "אני לא בטוחה שהוא יבוא".

ש: אבל אני רוצה להגיד משהו לגבי זה, אפשר? כי יש פה איזה משהו יש פה שני דברים שפועלים בו זמנית. כי מצד אחד נכון, אתה אומר לו אם אתה אומר לו "מתי אתה בא?" אז כאילו יכול להיות שהוא יאמר "אה, כן אני צריך לבוא" וזה הופך "למוחלט" ומצד שני הוא יכול לחוות "צמצום" מזה ודווקא להתרחק מזה.

אליעד: אתה צודק, נכון. ולכן אמרתי שאפשר לעשות מניפולציה. הוא אומר, מה הוא אומר? שאם אתה תגיד למישהו פתאום "אתה בא?" ושואל אותו מתי אתה בא, הוא יגיד "רגע רגע, למה את חושבת שצריך לקפוץ אלייך אולי את תקפצי אלי", נגיד, אז מה עושים במניפולציה? אומרים, מביאים נימוק ללמה אתה צריך לבוא וזה, אומרים הכנתי משהו, סתם דוגמה נגיד, "מתי אתה בא?" אז כאילו ערבבת משהו עם משהו. ולא האם אתה בא יש תירוץ אלא יש תירוץ שהוא יבוא.

אבל הוא אמר נכון, שלפעמים אני אומר למישהו "מה אתה רוצה לאכול?". מי אמר שאני רוצה לאכול, עכשיו לא רוצה לאכול על הפרנציפ. יש גם את זה צריך לשים לב. אבל פה זה שונה כי אתה מנסה לשכנע את הלקוחות. פה זה שונה. אתה מנסה לשכנע את הלקוחות? אל תדחוף להם לראש את האופציה שהם לא יכולים. כי אתה מנסה להגיד להם שהם יכולים.

ש: אולי הוא רוצה להעצים את עצמו, ולגרום לאנשים לבוא גם כן.

אליעד: דרך מה?

ש: דרך שהוא בדק וחקרו ואז של ללמוד מזה אני לא יודעת.

אליעד: כן אבל הוא ניסה להקטין את עצמו הוא ניסה להגיד אתם יכולים כמוני. לא, בהתחלה הוא ניסה להגדיל את עצמו אבל אחר כך הוא ניסה להגיד "האם אתה יכול? גם אתה יכול".

ש: אולי הוא לא מאמין שלא כל אחד יכול גם בעולם הזה.

אליעד: זה שהוא חושב שלא כל אחד יכול, גם את זה אנחנו יודעים. כי אחרת הוא לא היה עובד יותר במקצוע שלו אלא אם כן הוא היה במקצוע לא תחרותי.

ולמה חשוב לי להוסיף את זה? כי אני חושב שכל אחד יכול ואני לא במקצוע תחרותי לכן אני יכול ללמד. יש מקום להרבה אלוהים אז אפשר שיהיה כמה זה לא מוגבל. זה היה חשוב לי להוסיף את זה. במקום תחרותי אף אחד אף פעם לא יגלה לך לעולם את הכל. במקומות לא תחרותיים אני אלמד אותך הכל כי זה לא בא על חשבון אף אחד.

רגע תן לה שניה, מה את אומרת?

ש: כי אני חושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את "הבוודאי", "שהאם אתה יכול".

אליעד: למה? כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. "אם אני יכול? כן אתה יכול. מי אמר שאני יכול? אני אראה לך שאתה יכול". אין בזה תחכום. מישהו שלומד ממני את הדברים האלו הוא לא אומר "האם אתה יכול" מה אתה לא יודע שאתה אומר "האם אתה יכול" אתה גם אומר לו שהוא לא יכול.

עכשיו, מתי הוא כן היה צריך להגיד "האם אתה יכול"? מתי כן היה מקום לשימוש "בהאם אתה יכול"? אם הוא היה נגיד נוטה למפגש או משהו, אנשים אומרים לו "אין לי כוח אני לא יכול, אני לא יכול". אז הוא אומר לו "רגע האם אתה יכול? אני אראה לך שאתה יכול". שמה אולי "ההאם אתה יכול" זה כדי להכיל את ההתנגדות של "אני לא יכול". אם אתה יודע שהוא חושב שהוא לא יכול אז תגיד לו "האם אתה יכול" כדי להכיל את ההתנגדות של "ההוא לא יכול" וגם אז אתה לא צריך לדחוף לו את "הבוודאי שכן". למה בוודאי שכן? תגיד לו "האם אתה יכול? בוא אני אראה לך איך" אבל למה אתה אומר בוודאי שכן? כי אם בוודאי שכן אז למה שאלת האם אני יכול?

ש: נכון, זה מוציא אותך שקרן בנוסף.

אליעד: "הבוודאי" הוא ההפך של "האם". אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיו להתחיל לשים לב למילים, לזה.

כמו לדוגמה ראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך להיות ראש הממשלה, נגיד סתם, נגיד ראש הממשלה נתניהו אתה שומע אותו הרבה פעמים שהוא אומר את המילה "לדעתי", הוא אומר "להבנתי", הוא אומר "לתפיסתנו" אתה רואה שהוא לא מאמין במה שהוא אומר. נגיד הוא אומר "אנחנו אומרים שלאירן אסור שיהיה נשק גרעיני", מה זה אנחנו אומרים? למה מישהו יכול להגיד אחרת? מה זה אנחנו אומרים. אסור, לא, ברגע נגיד שמישהו אומר לך טענה ואתה רוצה לשלול אותה אף פעם אל תדבר באופן סובייקטיבי. אף פעם אל תגיד "אני אומר ש..." או "אנחנו אומרים ש...", או "בתפיסתנו".

הוא אומר, נגיד שנשיא ארה"ב אומר "אנחנו אומרים שלא צריך ללחוץ על האיראנים". אסור למתנגד להגיד "אנחנו אומרים שצריך ללחוץ על האיראנים". לא אנחנו, המלה "אנחנו" למחוק. "צריך ללחוץ על האיראנים, אסור שלאיראנים יהיה נשק גרעיני". גם להגיד את המילה "אסור", אפילו להגיד "אסור שיהיה להם נשק גרעיני" גם זה חלש.

מה זה "אסור"? למה אפשר להגיד שמותר? "לא יהיה להם נשק גרעיני". מה זה אסור מי אמר שאסור? אסור, אני אעשה ההפוך. "לא לא, זה לא אסור ומותר, לא יהיה להם" או "אנחנו נגרום לכך שלא יהיה להם". זה לא "אסור" כי "אסור" אתה צריך להאמין שאתה צריך לעשות משהו כדי לכפות את "האסור". הוא אומר לך אסור לעשות משהו ועכשיו אני צריך לעמוד באיסור. ולכן צריך להפציץ אותו כדי שלא יהיה לו נשק גרעיני. אז במקום להגיד אסור שיהיה לו תגיד "צריך למנוע ממנו" כי הרי "האסור" מנסה לגרום לך לחשוב שצריך לעשות משהו. אז תגיד "אתה צריך" למה אתה נתקע לי "באסור". הרי מה אתה רוצה למה אתה אומר אסור? כדי לגרום לו לעשות פעולה. אז תגיד לו מה הפעולה שהוא צריך לעשות במקום להגיד לו את "האסור". אל תטיל ספק, למה? כי הוא בעצמו לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון.

ש: אבל מה היתרון בלהגיד שאסור?

אליעד: כי הוא יגיד אם יהיה מעניין מה שתגיד לי מה לעשות אז תמיד אתה לוקח צעד אחד אחורה או כדי לשכנע אותו למה הוא צריך לפעול. אבל אז אתה מטיל ספק.

מה שאני בא להגיד בכל המערכות הדיפלומטיות, אם תשימו לב בטיעונים, כשמישהו טוען טיעון ואומר "לדעתי" זה אומר שהוא לא מאמין לעצמו, זה אומר שיש לו ספקות ולכן הוא נכשל, לכן הוא לא מצליח לשכנע. המילה "לדעתי" היא אומרת לו שניהם והוא לא חייב להסכים איתי. כשאתה אומר למישהו "לדעתי" או "אני רוצה", או "אני חושב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב, זכותך לחשוב אחרת". יש "זאת האמת" ויש "אני חושב וזה".

ש: נו אז מה המסקנות?

אליעד: כי אתה רוצה לשכנע אותו. אם את רבה עם מישהו שהוא חשוב לך אף פעם אל תגידי לו "לא טוב", תגידי לו "אני חושבת שזה לא טוב". את מבינה? כי תשאירי את זה בסובייקטיבי. נגיד את רבה עם מישהו ואת רוצה להשתיק אותו אז כל פעם שהוא אומר "אני חושב ש..." תגידי את ההפך בלי "אני חושבת ש...". הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו?

אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח.

מי רצה לשאול שאלה?

ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות?

אליעד: תשובה?

ש: כן.

אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך נתת את התשובה.

אני אענה לך תלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה מהיבט מסוים אפשר לגרום לכל אחד לעשות כל דבר בצורה מוחלטת, היבט מסוים.

מהיבט שני אי אפשר להכריח מישהו לעשות משהו, יש לו בחירה חופשית אבל אפשר להגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה את הדבר.

זאת אומרת, אם אתה נגיד תדבר איתי בכמה מניפולציות שתרצה אתה לא יכול לשכנע אותי. כי אני רואה את המניפולציה בזמן אמת מגיעה ואני יכול לקבל אותה או להזיז אותה הצידה. אבל בן אדם רגיל.

ש: ואם נגיד זה היה נגד רצונו היית יכול?

אליעד: בעיקרון כן, לפי מה שאתה שואל התשובה היא שכן.

ש: מה זה ההיבט המסוים הזה?

אליעד: הכוונה היא שאתה אלוהים והכל אחד, ושפה וששם. אתה יכול אם באמת תרצה במאה אחוז אתה תגרום "לפה שיהיה פיל". אתה יכול הכל, אז מה רק לגרום למישהו לעשות משהו אתה יכול הכל.

ש: אז אתה אומר לעצמך, אתה רק צריך להיות אלוהים שלי זה הכל.

אליעד: אתה רק צריך להשתמש בכוח שלך אתה לא צריך להיות אלוהים. יש לך כוח רק תן מכה חזקה.

אבל הוא שאל באופן יחסי. באופן יחסי כן אתה יכול לגרום לבן אדם לעשות כל מה שאתה רוצה שהוא יעשה אפילו הכל. בסדר? הכל.

אוקי, בואו נמשיך, אחר כך מה הוא התחיל להגיד? מה הוא אמר מה הוא זוכר?

ש: המוח לא תופס את המילים "לא" ולא את המילה "אל" ואחרי זה הוא אומר שצריך להשתמש באיזה משהו מושכל בשביל שכן יהיה אפשר להשתמש בזה.

אליעד: אבל המשפט שהוא אומר "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא עצמו סותר את עצמו.

ש: מי אמר שהמוח לא מקבל את זה?

אליעד: הוא אמר, את לא שמעת? יש הוכחות אני אוכיח לך שהמוח שלך. אוקי, שניה קודם כל המשפט עצמו "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא משפט שסותר את עצמו.

אם המוח שלי לא תופס את המילה למה אתה אומר המוח לא מעבד? תגיד לי המוח מעבד רק מילים חיוביות. הוא יכל להגיד המוח מעבד רק מילים חיוביות. או רק מילים של "כן ותעשה". אבל הוא לא אמר את זה, הוא אמר המוח לא תופס מילים שהן "לא". אבל עובדה שאתה ניסית להעביר לי מסר באמצעות השימוש של המילה "לא" ואתה עוד רצית שאני אבין אותך באמצעות מה שאמרת שאי אפשר להבין אותך. אתה אמרת שהמילה "לא" היא לא נתפסת או משהו מעין זה, אל תעביר מסרים עם המילה "לא" שאתה רוצה שיקבלו אותם. תחשוב, בסוף זה לא אפקטיבי. אז למה אתה אומר לי המוח לא מעבד את המילים "לא ועל"? תעביר אותו בצורה אפקטיבית, תגיד המוח מעבד מילים של "כן" ואת הזה.

ש: זה אומר שהוא לא עומד במילה שלו בעצם.

אליעד: לא שלא עומד, זה אומר שאתה לא מאמין למה שאתה אומר זה לא שלא הבנת את מה שאמרת.

עכשיו, בואו אני אתן לכם את ההוכחה שהוא נתן לכך שהמוח לא מעבד את המילים "לא ואל". עכשיו, בואו נראה את המניפולציות שנעשו פה. מה ההוכחה?

אל תסתכלי עלי, אל תסתכל עלי, יש פה מישהו שלא ראה את העט?

יפה, מה זה הוכחה? סליחה, אני אמרתי לך לא להסתכל על העט? את רואה אותו?

ש: אני הסתכלתי, כן.

אליעד: אל תראי אותו, את רואה אותו? מסקנה המילה "אל" לא אפקטיבית. המוח לא תופס את המילה "אל" או "לא". למה זה "קישקושציה"?

טוב, מישהו הבין את ההוכחה? הוכחה, עובדה, הנה אמרתי לך את המילה "לא" קרה "כן", הגעתי למסקנה המוח שלך לא תופס את המילה "לא".

ש: כן, הוא עשה את הסיטואציה הזאת ספציפית והוכיח אותה.

אליעד: אם אני אגיד לך "אל תדפוק את הראש בקיר". אתה רואה אתה לא דופק אותו ואם אני אגיד לך "תדפוק את הראש בקיר" גם לא עובד, מסקנה, המוח לא תופס את המילה "כן".

זה משהו אחר זה בכלל לא קשור לסיפור.

ש: למרות שיש עניין גם בדברים האלה לדעתי. אני אגיד לך מה, כשאתה אומר, הוא אמר "אל תסתכל לי על האצבע" אתה באותו רגע היית צריך לדמיין את האצבע והיית אמור להוריד אותה. יש לך משהו שאתה רואה את האצבע.

אליעד: אבל הוא לא התכוון לזה הוא התכוון למשהו אחר אל תגן על מה שהוא לא הבין.

טוב, עכשיו בואו נסביר מה קרה כאן ומה פשר העניין. הוא עשה מניפולציה ברמה הטיעונית, ברמת הטענה זה מניפולציה. מה הוא עשה? הוא אמר יש לי טענה שאומרת שהמילה "לא" לא עובדת. בוא אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת. אל תרביץ לעצמך, לא, נגיד זה, אתה לא מרביץ לעצמך, הנה ההוכחה, עובדת. אל תרביץ לעצמך, אתה רואה שאתה לא מרביץ לעצמך? הוכחה המילה "לא" עובדת.

אפשר להגיד הפוך. שב על הכסא, שב, הנה הוכחה שהמילה "כן" עובדת. קפוץ, הוכחה שהמילה "כן" לא עובדת. עכשיו, פה מה הוא עשה?

פה הוא לקח כזה דבר, הוא אמר בוא נגרום לך לעשות משהו מסיבה כלשהי שלא קשורה למה שאמרתי לך, נגיד לך "לא".

תכף הוא יגיד, אם הוא היה פה אז הוא היה אומר לך זה כן קשור כי אמרתי לך "לא" לכן עשית. זה עדיין לא קשור לסיפור.

הוא אומר אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת ואז הוא מביא לך סיטואציה שבה המילה "לא" עובדת, ואז מכך הוא מוכיח שבאופן כללי המילה "לא" לא עובדת. זאת אומרת עוד פעם הוא הראה לך דוגמה מקרה פרטי שבו המילה "לא" לא עבדה, והוא מכך הוכיח שהמוח לא מעבד את המילה "לא". וזה מניפולציה.

ש: אבל זאת מניפולציה שאנחנו משתמשים הרבה בימים האלו. אני. משתמש בה הרבה ביומיות, ואני עושה כמה קטעים מנסה משהו, רואה שהוא, הכל בו. זה משהו שאני עושה אותו.

אליעד: אבל זה מניפולציה של ילדים, זה נראה כאילו זה חשיבה לא רצינית.

אחר כך אני אסביר את מה שהוא היה צריך להבין ואת מה שהוא היה צריך להגיד הוא לא אמר. אבל זה עניין אחר.

בכל מקרה בפשטות, הוא לקח מקרה פרטי, אמר אתה רואה? המילה "לא" לא עובדת. מסקנה, המוח לא מעבד את המילה "לא".

מזה שהמילה "לא" לא הקשבתי לה. זה שאתה אומר למישהו אל תעשה משהו והוא עושה הפוך עד מכך ועד להסיק שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

ש: אבל במיוחד שהוא משתמש במילה לא הוא מאמין לעצמו, דרך אגב.

אליעד: הוא התכוון להגיד משהו אחר.

ש: לא הבנתי, אני פשוט מנסה להבין.

אליעד: בסדר, יש כאלו שכבר השתכנעו. אנחנו מנתחים.

את אומרת, אני כל כך חכמה שמלכתחילה לא חשבתי שהוא צודק.

ש: לא, לא נכון. לא בעניין הזה זאת אומרת שאני יכולה להבין שלמקרה ספציפי יכול להיות שהוא צודק. אוקי? אבל באופן כללי זה לא הגיוני.

אליעד: אבל זה לא בגלל שהמוח לא מעבד את המילה "לא".

אני קודם כל רוצה להסביר את האמת במה שהוא אמר. ריכוז.

הוא לא התכוון לזה. אחר כך הוא המשיך את "הזה" והסביר מה האמת במה שהוא אמר. הוא היה צריך להגיד משהו אחר.

הוא היה צריך להגיד המוח לא יכול לשמוע "לא" בלי לשמוע את "הכן". המוח לא יכול לשלול משהו בלי לחשוב על ההפך שלו. ובאותה מידה גם המוח לא יכול להגיד "כן" בלי לשמוע את "הלא". בסדר, זה נכון בכל מקרה.

קודם כל, מה שהוא היה צריך לומר, כשאתה אומר למישהו "לא" אתה גם אומר לו את האופציה של "הכן". באותה מידה הוא גם יכל להגיד כשאתה אומר למישהו "כן" אתה אומר לו את האופציה של "הלא". זה כבר אותו דבר. עכשיו, אם הוא היה אומר את זה, זה האמת.

אם הוא היה אומר, תקשיב כשאתה אומר למישהו משהו, הוא תמיד שומע גם את ההפך. בפאת בתוך המשפט עצמו יש גם את ההפך.

כי במילה "לא משהו" אתה בעצם דוחף גם את ההפך של הדבר רק בלי המילה "לא".

מה ההבדל להגיד "כן" ששומעים את "הלא" לבין "לא" ששומעים את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא הבנתי מה אתה אומר, עוד פעם.

אליעד: מה ההבדל בין להגיד למישהו "כן" שמזה הוא שומע את "הלא" לבין להגיד לו "לא" שמזה הוא שומע את "הכן". מה ההבדל?

ש: לא נראה שיש הבדל, אין הבדל.

אליעד: אבל אני שאלתי, מה ההבדל?

ש: אה, יפה מי אמר שיש הבדל.

אליעד: כי אני יודע את ההבדל. אני אגיד לך את ההבדל. מאוד פשוט.

בואו ניקח דבר והיפוכו.

ש: לא, אבל זה טכניקה יפה במה שעשית עכשיו.

אליעד: בואו ניקח דבר והיפוכו. ריכוז. "תחמם את המים" מה ההפך שלו?

ש: תקרר את המים, לא לחמם את המים.

אליעד: "תחמם את המים" ההפך שלו "תקרר את המים" או "אל תחמם את המים". עכשיו תתרכזו טוב טוב.

כשאתה אומר למישהו תקרר את המים הוא שומע, מדמה בדמיון "תקרר את המים". זאת אומרת, "כשתקרר את המים" הוא שומע בדמיון "תחמם את המים". אבל כשאתה אומר למישהו אל תחמם את המים אז הוא שמע את "התחמם את המים" בתוך "האל תחמם את המים".

ש: עוד פעם את זה. עוד פעם.

אליעד: יש הבדל. יש כשאתה אומר לו משהו והוא מאמין שיש הפך. ההפך קופץ לו בצורה עמוקה בתת מודע. לדוגמה, תקרר את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אחמם אותם", תחמם את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אקרר אותם".

ויש שבמקרה הזה זה אותו דבר, אמרת לו תקרר או תחמם, בשני המקרים, זה שהוא שמע את ההפך.

אבל יש, אל תקרר את המים אל תחמם את המים, אז במקרה הזה אתה אמרת לו משהו אבל תוך כדי זה אמרת גם את ההפך. אתה הדגשת את ההיפוך. זה לא שהוא בתת מודע, כדי להבין את הדבר הוא היה צריך לשמוע את ההיפוך אלא אתה פשוט אמרת לו את ההיפוך.

יש "תציל את חברך", יש "תהרוג את חברך" ויש "אל תהרוג את חברך". מה הוא שמע? גם את האופציה של "תהרוג". עכשיו, איך זה קשור?

יש בעשרת הדיברות כתוב לא תרצח, לא זה ולא זה, זאת אומרת השאלה איפה אתה שם את הפסיק יש "לא" תרצח, "לא" תגנוב. דרך אגב אפרופו המשפט של המוח, "לא מעבד את המילים לא ואל", עשרת הדיברות מושתתות על "לא תרצח, לא תגנוב, אל זה".

ש: הנה הוא צודק, זה לא עובד.

אליעד: במקרה המילים של "האל" הן יותר אפקטיביות מהמילים של "התפעל".

ש: למה, אבל אתה רוצח, אתה גונב, אתה זה, אתה יודע שזה.

אליעד: מה את יודעת מה הוא עושה?

ש: לא, יש לי זמן.

אליעד: על בסיס זמן פנוי. לא, אבל אני רוצה להגיד משהו.

תסתכלו מהיבט מסוים יש גם חיסרון בלהגיד את הפוזיטיבי, עדיף לפעמים להגיד את הנגטיבי. כאילו אל תעלה על דעתך להגיד את האופציה הזאת כי האופציה בכל מקרה קיימת.

טוב, בואו נמשיך קצת את הסיפור הזה. אז תסתכלו, מה הוא אמר? הוא אמר ככה, "המוח לא מעבד את המילים לא ואל". ואז הוא מראה לך אצבע ואומר לך "אל תסתכל על האצבע, אתה רואה שלא עמדת בפיתוי".

עכשיו, קודם כל ככה. הוא יכל להגיד, קודם כל למה אתה צריך לשים את האצבע למעלה ולהגיד "אל תסתכל על האצבע". כאילו אל תשים את האצבע ותגיד "אל תסתכל מאחורי הגב שלך, בא נבדוק אם זה יעבוד או לא". אם הוא היה אומר "אל תסתכל מתחת לכסא", יש הרבה אנשים שלא מסתכלים מתחת לכסא. אמת?

אם הוא היה בוידאו אומר במקום להגיד "אל תסתכל לי על האצבע", הוא אומר לך "אל תסתכל מתחת לכיסא שאתה יושב עליו או על תעמוד על הראש" ובכלל אנשים היו אומרים "מי יעמוד על הראש?".

עכשיו, זאת אומרת שבן אדם מסתכל על האצבע זה סיבה אחרת, למה הוא מסתכל על האצבע? כי הכרחת אותו להסתכל על האצבע.

עכשיו, דבר נוסף לא רק שהכרחת אותו להסתכל על האצבע, הוא אמר "בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי". עכשיו, מה זה אומר? אם הוא היה אומר "אני אוכיח לך שכשאתה אומר למישהו לא, לא בהכרח שזה יקרה". "אתה רוצה לראות הוכחה? אל תסתכל לי על האצבע, ראית? לא בהכרח שזה יקרה".

זאת הוכחה נכונה. כי אם מישהו אומר "תראה כשאומרים את המילה לא, זה במאה אחוז עובד". מה אתה מבלבל את המוח, הנה אני יכול להגיד לך משהו "לא" ובכל זאת יקרה הפוך, אפילו לפעמים בגלל שאומרים לך לא, בגלל זה אתה עושה את זה.

סבבה, אבל אם מישהו אומר "תראה שאומרים לא זה תמיד עובד" הוא אומר "לא יכול להיות אני אוכיח לך שלא". אבל הוא פה ניסה להוכיח משהו אחר הוא פה ניסה להראות שכשאומרים "לא" זה לא עובד.

מה זה "זה לא עובד"? כי הבאת לי מקרה פרטי שבו זה לא עבד מכך אתה מסיק שזה אף פעם לא עובד? הרי באותה מידה בדיוק אני אוכל להגיד לך מקרים שנגיד, למישהו "לא", וזה לפעמים יעבוד ולפעמים לא. אני יכול להגיד, כגון לדוגמה, "אל תסתכל מה שיש מתחת לכסא או אל תקום מהחדר, אל תצא מהחדר, יש אנשים", שזה היה עובד, ואני יכול להגיד לך אל "תדפוק את הראש בקיר" שאצל רוב האנשים זה היה עובד. אז הנה "לא" עובד.

עכשיו, ודבר נוסף באותה מידה אפשר להגיד גם "כן". אפשר להגיד "כן" על משהו שאתה בכל מקרה עושה אותו, "כן תסתכל עלי? אתה רואה שזה עבד?". אז אם תגיד למישהו "כן" הוא יסתכל אם זה יעבוד.

לא נכון, כי אם תגיד לו "כן, תקפוץ מהגג" הוא לא יקפוץ.

זאת אומרת אין בכלל קשר "לכן ולא".

ש: כן אבל הוא ניסה לחזק את זה גם על ידי הביטוי הזה.

אליעד: עכשיו, איפה פה הייתה המניפולציה? עכשיו תקשיבו, עכשיו אפשר להגיד אולי הוא לא הבין, אולי הוא התכוון לומר שכשאתה אומר "לא" שומעים גם את "הכן", בפאת אם בתוך המילה "אל תעשה" אמרת את "המה הוא יכול לעשות", את האופציה ההפוכה.

אולי הוא לא התכוון לומר את מה שאנחנו מפרשים שהוא התכוון לומר. אולי כשהוא אמר "המוח לא מעבד את המילים" הוא התכוון לומר באופן יחסי, למרות שהוא לא באמת התכוון לזה. אבל אחר כך "הקצרה" שלו הייתה, כשהוא אמר לדוגמה, כשאמא אומרת לילד שלה "אל תרביץ לאחיך או משהו כזה, או אל תאכל מהרצפה, את יודעת למה זה לא עובד? כי אמרת לו את המילה אל". אז זה כבר לא נכון, זה לא נכון זה לא קשור. כי הוא כבר ניסה לגזור מכך שאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" ואתה מסתכל. אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" אז הוא כן יאכל מהרצפה.

עכשיו, אני הקצנתי כי אני אמרתי זה אומר שהוא כן יאכל מהרצפה, לכאורה. אם כשאני אומר לך "אל תסתכל על האצבע" אתה מסתכל, אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" הוא בכוונה יאכל מהרצפה כי הוא לא יוכל לעמוד בפיתוי. אז מה זה אומר?

אז לכאורה הוא יכל להגיד "את יודעת, אם תגידי לילד שלך אל תאכל מהרצפה הוא יאכל מהרצפה ואם תגידי לו אל תכניס את היד לאש הוא יכניס את היד לאש". אז זה לא נכון. אומרים לו "אל תכניס את היד לאש" הוא לא מכניס את היד לאש. אה, אז כבר לא אותו דבר, אז הוא כבר מכניס את היד לאש או לא מכניס את היד לאש לא בגלל שאמרת לו "אל" או "לא" או "כן" או "מי" זה כבר מסיבות אחרות.

אוקי, זה הבנו? עכשיו בואו נמשיך.

ש: אתה אומר שהוא לא, בגלל שאמרת לו "אל" או "כן", ביצע הילד. אבל כשאתה אומר למישהו כאילו, "אל תסתכל מה יש בקופסה" אז אתה מפנה אותו לנקודה שהוא שמע "תסתכל מה יש בקופסה". יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה, כאילו אתה מבין מה שאני אומרת?

אליעד: איזה מניפולציה היא עשתה עכשיו? מה היא עשתה? היא אמרה "יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה". "להתעלם" זה כללי "משהו" זה יחסי. גם אני אמרתי אמרתי שיש בזה משהו, תני לי רגע להסביר משהו.

מה היא אמרה? יש בזה משהו. נכון שאתה מסכים שיש בזה משהו? אל תתעלם מזה. כאילו, למה אתה מתעלם מזה?

אבל לא התעלמתי מזה.

ש: אז סליחה, יש בזה משהו אתה יכול להסביר למה זה כן עובד כאילו מהבחינה שאומרת לך למשל.

אליעד: אנחנו הסברנו את זה אבל. לא, המטרה פה הייתה להסביר משהו אחר. המטרה פה הייתה למה לא להשתמש "באל תעשה".

יש בזה עוד סיבות. כי לפעמים כשאתה אומר למישהו "אל תעשה" הוא לא ידע מה כן לעשות. נגיד, "אל תאכל יותר מדי" מה האלטרנטיבה? אם תגיד לו "תקשיב, אתה לא חייב לאכול יותר מדי, אתה יכול לאכול פחות" מה יש אופציה לאכול פחות?

לפעמים "האל" לא עובד כי המוח לא יודע מה האופציה של ההפך. נגיד, "אל תסע מפה" אז מאיפה אני אסע? תגיד לו "תסע מצד אחר" לדוגמה.

ש: כי אתה מאפשר לו מילוט.

זה מזכיר לי לדוגמה, "אל תאכל מעץ הדעת".

אבל כשאתה אומר "אל תאכל מהעוגה", כאילו אל תגע יש משהו.

אליעד: תמתיני רגע אחד. עכשיו, כמו דרדסבא מכין את הזה, אבל לי אף אחד לא יכול להפריע באמצע הניסוי זה ההבדל, הוא פתאום עצרו לו את הניסוי, יצא משהו אחר. אני סיימתי כבר את הניסוי עכשיו אנחנו רק כאילו עושים ניסוי עוד פעם.

ש: רגע אפשר? זה לא קשור לזה. אני פשוט רוצה להבין את כל הפואנטה.

אליעד: הפואנטה זה לקחת משהו שנראה לך מאוד הגיוני ולהראות לך מה באמת יש מאחורה.

ש: איך זה יכול לעזור בחרדות? לדוגמה.

אליעד: זה לא יכול לעזור בחרדות

ש: זה יכול להכניס לך "שריטות".

אליעד: לא, המטרה זה להסביר לך איך עובד המוח וביום יום שתדעי איך לדבר עם אנשים. הילד שלך, את רוצה להגיד לו משהו, את תדעי אם להגיד לו בצורה פוזיטיבית בצורה נגטיבית, מתי כן להשתמש מתי לא להשתמש. עבורך זה דברים שקשורים גם אלייך ביומיום את גם כן משתמשת במילים מסויימות אז שימי לב איזה מטרה את רוצה להשיג לפי זה.

אחר כך הוא אמר עוד דבר. הוא אמר "תתן לבן אדם אשליה של בחירה, לשימוש מושכל למילה "אל ולא". לדוגמה תגיד לו "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", בשני המקרים הוא שמה את המילה "רוצה לסגור את העסקה".

עכשיו, זה אחד הדברים את האמת, הכי המטופשים שנשמעו אי פעם, הרעיון הזה כשלעצמו. למה? כי לתת אשליה של בחירה זה בדיוק הפוך. את האשליה של הבחירה, מה זה אומר לתת אשליה של הבחירה? אז הוא אומר "איפה יש ספק, תעלים את הספק ושמה ניתן אשליה של הבחירה". כמו במקום "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", תשאל אותו "איך אתה רוצה שנסגור את העסקה...
תפיסת רוצה או לא רוצה קיצוניות מציאות רוצה להגיד מה שאתה רוצה ההבדל איך לעשות כסף לסגור עסקאות אתה לא באמת מוות nlp nlp טכניקות nlp שיטות איך למכור איך למכור את איך למכור את עצמי איך למכור את עצמך אסטרטגיה אסטרטגיות אסטרטגיות שכנוע טכניקות טכניקות nlp לימוד לימוד nlp למידה למכור למכור את למכור את עצמי למכור את עצמך למכור את עצמך ל לשתול לשתול מחשבות מחשבות מילות שלילה ניתוב לשוני פיזיולוגי נלפ סדנת nlp סוד סודות סודות ה nlp קורס קורס nlp קורסים שיטות שימוש שימוש ב שימוש במילה שימוש במילה לא שכנוע שתילת מחשבות
האם לקרוא ללקוח בשמו? האם לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם החיבה שלו? שימוש בשם פרטי בדיבור עם לקוח, שימוש בשם הפרטי מול לקוח, איך ליצור קרבה עם לקוח? שימוש בשם הלקוח, שימוש בשם של הלקוח, שם חיבה של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם חיבה, לקרוא ללקוח בכינוי, האם לקרוא ללקוח בשם הרשמי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם חיבה? האם לקרוא ללקוח בכינוי חיבה? איך לפנות ללקוח בשיחת טלפון? שימוש בשם פרטי, שימוש בשם חיבה, שימוש בכינוי חיבה, משמעות שימוש בשם פרטי
... בשם הפרטי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם החיבה שלו? שימוש בשם פרטי בדיבור עם לקוח, שימוש בשם הפרטי מול לקוח, איך ליצור קרבה עם לקוח? שימוש בשם הלקוח, שימוש בשם של הלקוח, שם חיבה של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם חיבה, לקרוא ללקוח בכינוי, האם לקרוא ללקוח בשם הרשמי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם חיבה? האם לקרוא ללקוח בכינוי חיבה? איך לפנות ללקוח בשיחת טלפון? שימוש בשם פרטי, שימוש בשם חיבה, שימוש בכינוי חיבה, משמעות שימוש בשם פרטי וכאן אתן נקודת מבט לגבי שימוש בשם הפרטי של לקוח, כאשר פונים אליו בפגישה טלפון וואטסאפ וכיוב, האם כדאי לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו? האם להשתמש בשם הפרטי של הלקוח בשיחת טלפון הודעת וואטסאפ פגישה וכיוב? מתי כן ... אז מה שצריך לדעת זה, שיש כל מיני משמעויות לשימוש בשם של הבן אדם ולכן כל מקרה לגופו. מצד אחד שימוש בשם של הבן אדם, מראה שאתה מכיר את הלקוח ושהוא לא סתם עוד מישהו עבורך, ובהיבט הזה, שימוש בשם הלקוח, יוצר סוג של קרבה עם הלקוח. מצד שני שימוש בשם של הלקוח, לקרוא ללקוח בשם הפרטי שלו, יוצר גם תחושה של ריחוק וזרות. ולמה? כי אם היית חבר קרוב שלו שמדבר איתו כמעט כל יום, כנראה שלא היית קורא לו בשם הפרטי שלו! ולכן לפעמים שימוש בשם פרטי יוצר ריחוק לפעמים שימוש בשם פרטי יוצר קרבה. ואתן דוגמה, נניח שאיש מכירות עושה שיחה יוצאת טלפונית ללקוח, בין אם מדובר על ליד קר לדוגמה מתוך רשימה אקראית כלשהי ובין אם מדובר על ליד חם, לדוגמה לקוח ... או שהוא היה ישר היה אומר לו היי, מה שלומך? בלי שימוש בשם הפרטי שלו? במילים אחרות, בהרבה מקרים, שימוש בשם הפרטי, הופך את השיחה לרשמית ולא לחברית. הרבה פעמים שימוש בשם הפרטי יוצר תחושה של ריחוק. כי בין חברים קרובים, אין שימוש בשם הפרטי. באותו הקשר, האם לקרוא ללקוח בשם הרשמי שלו? האם לקרוא ללקוח בשם החיבה שלו? האם לקרוא ללקוח בכינוי שלו? תשובה: כל מקרה לגופו ואין כאן תשובה חד משמעית. לפעמים הלקוח ... אני רוצה שהלקוח ירגיש כלפי כאיש מכירות. ואיך שימוש בשם ספציפי יגרום ללקוח להרגיש את מה שאני רוצה שהוא ירגיש כלפי. לסיכום: האם לקרוא ללקוח בשמו? תשובה: צריכים להבין את ההקשר ולהבין את המשמעות של לקרוא למישהו בשם הפרטי שלו, או ...
מחלות נפש כתוצאה משימוש בסמים, התקפי חרדה לאחר שימוש בסמים, פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים, סכיזופרניה כתוצאה משימוש בסמים, התקף פסיכוטי לאחר שימוש בסמים, חרדה וסמים ומחלות נפש, התקף חרדה אחרי עישון, מריחואנה, חשיש
מחלות נפש כתוצאה משימוש בסמים, התקפי חרדה לאחר שימוש בסמים, פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים, סכיזופרניה כתוצאה משימוש בסמים, התקף פסיכוטי לאחר שימוש בסמים, חרדה וסמים ומחלות נפש, התקף חרדה אחרי עישון, מריחואנה, חשיש
... נפש כתוצאה משימוש בסמים, התקפי חרדה לאחר שימוש בסמים, פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים, סכיזופרניה כתוצאה משימוש בסמים, התקף פסיכוטי לאחר שימוש בסמים, חרדה וסמים ומחלות נפש, התקף חרדה אחרי עישון, מריחואנה, חשיש איך שימוש בסמים גורם להתקפי חרדה ומחלות נפש? אליעד כהן מסביר בהרחבה את הקשר בין שימוש בסמים כגון מריחואנה, חשיש וסמים אחרים לבין הופעת התקפי חרדה, פסיכוזות, סכיזופרניה, ומחלות נפש נוספות. השימוש בסמים יכול להוביל בתחילה לתחושת שחרור, שמחה או הקלה מהטרדות היומיומיות. אולם לאחר מכן, אנשים רבים חווים תופעות של חרדות, התקפי פאניקה ופסיכוזות, אפילו לאחר שהשפעת הסם פגה. ... גם אחרי שהסם הפסיק להשפיע עליו. מצב זה מעורר שאלות רבות כמו למה החרדות ממשיכות גם אחרי שההשפעה חולפת ומה גורם להן להופיע? מה בדיוק קורה במוח בעקבות שימוש בסמים שגורם לחרדות? אליעד מסביר שהסמים משנים את תפיסת המציאות של האדם. הם יכולים לגרום לו להרגיש משוחרר יותר, חופשי יותר, ופחות מוטרד. אולם אצל אנשים מסוימים, הסמים גורמים ... בעקבות הסמים. הן גורמות לאדם לחשוב שהוא משתגע, מאבד את עצמו, ומתחילות להציף אותו בחרדות ופחדים קיצוניים. למה מופיעות פסיכוזות או סכיזופרניה בעקבות שימוש בסמים? אליעד מדגיש שפסיכוזות, סכיזופרניה, או התקפים פסיכוטיים אחרי שימוש בסמים הם למעשה תוצאה של חרדות ופחדים עמוקים מאוד שהיו קיימים מראש בתת - מודע. הסם רק הציף אותם באופן קיצוני. כאשר אדם חווה את הפחדים האלו ללא הכנה מוקדמת, הוא יכול להיכנס ... והפחדים הופכים למוחשיים ומאיימים כל כך, עד שהאדם מאבד קשר עם המציאות ומפתח פסיכוזה או סכיזופרניה. כיצד אפשר לטפל בהתקפי חרדה ומחלות נפש שנגרמו בעקבות שימוש בסמים? אליעד מדגיש בצורה ברורה וחד - משמעית שאין טעם לנסות להדחיק את החרדות או להעמיד פנים שהן לא קיימות. אנשים רבים מנסים לשכוח או לחזור אחורה לתקופה שלפני השימוש בסמים, אך זו טעות חמורה, כי החרדות יישארו ויצופו מחדש. הדרך היחידה לטפל בחרדות ובמחלות הנפש שהתפרצו בעקבות השימוש בסמים היא לטפל באופן ישיר בפחדים ובשאלות שעלו. האדם צריך להכיר בפחדים שלו, לשאול את עצמו מה בדיוק מפחיד אותו, ולנתח את המחשבות לעומקן. רק טיפול ישיר בשורש החרדה יכול לפתור את ... מהרבה חרדות בבת אחת. לכן, גם אם נראה שהחרדות אינסופיות, למעשה מדובר בכמה פחדים בסיסיים בלבד. אליעד ממליץ למי שסובל מחרדות או התקפים פסיכוטיים בעקבות שימוש בסמים להתחיל לברר עם עצמו מה בדיוק הפחד שעומד מאחורי החרדות שלו ולטפל בשורש הפחד לעומקו. סיכום דרכי הטיפול במחלות נפש והתקפי חרדה בעקבות שימוש בסמים: הבנה שהחרדות היו קיימות בתת מודע לפני השימוש בסם, והסם רק העלה אותן. להימנע מלהדחיק או לנסות לשכוח את הפחדים והחרדות. לטפל באופן ישיר ומעמיק במחשבות ובחרדות שצפו. לזהות את השורשים המרכזיים של החרדות, ולפתור אותם כדי לטפל ביעילות במספר רב של חרדות בבת אחת. איך להתמודד עם התקף חרדה לאחר שימוש בסמים? טיפול בפסיכוזה בעקבות עישון מריחואנה האם מריחואנה יכולה לגרום לסכיזופרניה? התקף פסיכוטי אחרי שימוש בחשיש איך סמים גורמים למחלות נפש? טיפול בחרדה לאחר עישון קנאביס מה הקשר בין סמים וחרדה? איך שימוש בסמים גורם להתקפי חרדה ומחלות נפש? אליעד מסביר את הקשר בין שימוש בסמים, כגון מריחואנה, חשיש או סמים אחרים, לבין התפתחות חרדות, התקפים פסיכוטיים ומחלות נפש שונות כמו סכיזופרניה ופסיכוזה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שלקח סמים, הרגיש טוב לזמן קצר, אבל מהר מאוד חווה התקפי חרדה שנשארו איתו גם לאחר שהשפעת הסם פגה. אנשים רבים מתמודדים עם חרדות או התקפים פסיכוטיים אחרי שימוש בסמים, ונשאלת השאלה למה זה קורה ומה אפשר לעשות במצב כזה? מה בדיוק קורה לאדם אחרי שימוש בסמים שגורם לו לפתח חרדה? אליעד מסביר שהסיבה המרכזית שגורמת לאנשים להרגיש טוב אחרי שימוש בסמים היא שהסמים משנים את תפיסת המציאות שלהם. הסמים יוצרים תחושות כמו שחרור, חופש או ניתוק מטרדות יומיומיות. אך לעיתים השינוי הזה קיצוני מאוד: האדם חווה ריחוף או תחושת ניתוק ... אחרי סמים? אליעד מדגיש כי החרדות וההתקפים הפסיכוטיים שמתפרצים בעקבות סמים הם בעצם תוצאה של מחשבות ופחדים שהיו קיימים בתת המודע של האדם עוד לפני השימוש. הסמים רק מציפים את אותם פחדים ומחשבות, שלא טופלו קודם לכן. בגלל שהמחשבות האלה נדחקו ונדחסו פנימה במשך שנים, הן מתפרצות באופן פתאומי וחזק בעקבות השימוש בסם, והאדם נכנס לחרדה עמוקה, התקף פסיכוטי או אפילו מצבים נפשיים קשים כמו סכיזופרניה או פסיכוזה מתמשכת. כיצד ניתן לטפל בחרדות ומחלות נפש שנוצרו בעקבות סמים? אליעד מבהיר בצורה ... את הפחדים, אבל הוא מבהיר שזה לא עובד. הדרך היחידה לטפל בחרדות או בהתקפים פסיכוטיים שנוצרו בעקבות סמים היא לטפל ישירות בחרדות ובמחשבות שעלו בעקבות השימוש. האדם צריך להתמודד עם הפחדים שהציפו אותו, להבין מה בדיוק המחשבה המפחידה שמטרידה אותו, ולפרק אותה. מה לעשות אם החרדות הן רבות ומורכבות? הרבה אנשים נלחצים מהמחשבה שיש להם כמות ... האדם חושב שיש לו אינסוף חרדות, למעשה הוא יכול להתמודד איתן ביעילות אם יזהה ויטפל במקור הבסיסי של החרדה. סיכום דרכי הטיפול במחלות נפש והתקפי חרדה לאחר שימוש בסמים: להבין שהחרדות היו קיימות בתת מודע לפני השימוש בסם, והסם רק העלה אותן. לא לנסות להדחיק או לשכוח את הפחדים והחרדות. לטפל ישירות במחשבות ובחרדות שצפו, לפרק ולהתמודד איתן לעומק. לזהות את השורשים המרכזיים של החרדות, ולטפל בהם, כך שהטיפול יהיה מהיר ויעיל יותר. איך להתמודד עם התקף חרדה לאחר שימוש בסמים? טיפול בפסיכוזה בעקבות עישון מריחואנה מה הקשר בין סמים וחרדה? האם מריחואנה יכולה לגרום לסכיזופרניה? התקף פסיכוטי אחרי
שימוש ברצועות בתרגילי משיכה, כגון דד ליפט, חתירה / בנט אובר, פולי עליון וכיו"ב - שימוש ברצועות לדדליפט (lifting straps / Wrist Wraps) - האם כדאי להשתמש ברצועות? יתרונות וחסרונות של שימוש ברצועות? רצועות אחיזה / רצועות משיכה - בעד או נגד?
שימוש ברצועות בתרגילי משיכה, כגון דד ליפט, חתירה בנט אובר, פולי עליון וכיוב - שימוש ברצועות לדדליפט (lifting straps Wrist Wraps) - האם כדאי להשתמש ברצועות? יתרונות וחסרונות של שימוש ברצועות? רצועות אחיזה רצועות משיכה - בעד או נגד? וכאן אסביר, על מה באמת ההבדל בין שימוש ברצועות משיכה במהלך אימון? לבין לא להשתמש ברצועות במהלך אימון. ומה עדיף ומה כדאי. אז קודם כל ... כמה שיותר שרירים. ובמקרה שכזה אתה כנראה תימנע משימוש ברצועות משיכה. אבל מתי כן הגיוני להשתמש ברצועות משיכה? 1 - אם ברצונך במהלך התרגיל לאמן שריר ... לקריעה של שריר היד הקדמית במהלך המשיכה. לסיכום: שימוש ברצועות אחיזה בתרגילי משיכה, בסהכ מוריד עומס משרירי האמה ומאפשר לך להעמיס יותר עומס על שרירים ...
איך לגרום לאנשים להבין אותך? איך להתבטא נכון? איך לבטא את עצמך נכון? שיפור יכולות הבעה בעל פה, הבעה בכתב, איך להתנסח נכון? איך לנסח נכון? איך לדבר נכון? תקשורת בין אישית, שימוש במטאפורות, שימוש במילים נרדפות, שימוש במשפטים מלאים
איך לגרום לאנשים להבין אותך? איך להתבטא נכון? איך לבטא את עצמך נכון? שיפור יכולות הבעה בעל פה, הבעה בכתב, איך להתנסח נכון? איך לנסח נכון? איך לדבר נכון? תקשורת בין אישית, שימוש במטאפורות, שימוש במילים נרדפות, שימוש במשפטים מלאים
... הבעה בעל פה, הבעה בכתב, איך להתנסח נכון? איך לנסח נכון? איך לדבר נכון? תקשורת בין אישית, שימוש במטאפורות, שימוש במילים נרדפות, שימוש במשפטים מלאים איך לשפר את יכולת ההבעה ולגרום לאנשים ... את יכולת ההבעה שלך ולגרום למאזינים להבין אותך באופן מיטבי, יש להתמקד בכמה עקרונות חשובים: שימוש במילים ברורות ומובנות: עליך להשתמש במילים שהשומע ... שהוא מכיר ולא להסתמך על מילים נרדפות שמיועדות לאותו רעיון אך עשויות להיות פחות מוכרות. האם שימוש במטאפורות מקל או מקשה על הבנה? מטאפורות הן כלי רב ... שבו אתה משתמש. לכן, השתמש במטאפורות רק כאשר הן מסייעות בהבהרת הרעיון בצורה ברורה יותר. שימוש נכון בכינויי גוף: כאשר אתה משתמש בכינויי גוף כמו ... הכוונה בעצמו. ככל שתתנסח באופן ברור ומפורש יותר, כך תימנע מבלבול וטעויות בפרשנות של דבריך. שימוש במילים נרדפות והבנת כוונה דוגמה טובה להבנה היא כאשר ... ככל שהמאזין צריך להתאמץ פחות כדי להבין את המילים שאתה בוחר, כך הוא יבין אותך טוב יותר. האם שימוש במטאפורות מקל או מקשה על הבנה? מטאפורות הן כלי רב ... במטאפורות רק אם הן אכן עוזרות להעביר את הרעיון בצורה ברורה יותר. איך למנוע בלבול באמצעות שימוש נכון בכינויי גוף? כאשר אתה משתמש בכינויי גוף כמו ...
סמים ורוחניות, שימוש בסמים ואושר רוחני, מורים רוחניים ושימוש בסמים, טיפול במקביל לשימוש בסמים, הארה רוחנית ושימוש בסמים, מורים רוחניים סוחרי סמים, בעד ונגד שימוש בסמים, מריחואנה, חשיש, מצא את ההבדלים, מורה רוחני נוכל
סמים ורוחניות, שימוש בסמים ואושר רוחני, מורים רוחניים ושימוש בסמים, טיפול במקביל לשימוש בסמים, הארה רוחנית ושימוש בסמים, מורים רוחניים סוחרי סמים, בעד ונגד שימוש בסמים, מריחואנה, חשיש, מצא את ההבדלים, מורה רוחני נוכל
... ורוחניות, שימוש בסמים ואושר רוחני, מורים רוחניים ושימוש בסמים, טיפול במקביל לשימוש בסמים, הארה רוחנית ושימוש בסמים, מורים רוחניים סוחרי סמים, בעד ונגד שימוש בסמים, מריחואנה, חשיש, מצא את ההבדלים, מורה רוחני נוכל האם מורים רוחניים שתומכים בשימוש בסמים הם נוכלים? אליעד כהן מסביר שיש בעולם אנשים רבים שמוכרים אושר, כלומר, מלמדים אחרים איך להרגיש טוב, להיות ... הוא באמת אותנטי, או שאולי מדובר בנוכל שמוכר לנו אשליה. אליעד מציג שיטה נוספת לזיהוי מורים רוחניים שאינם אמינים, שמתמקדת בגישה שלהם לשימוש בסמים. מה החשיבות של הגישה של מורים רוחניים לסמים? לפי אליעד, אחת הדרכים להבחין אם מורה רוחני או גורו מסוים הוא אמיתי או מזויף, היא לבדוק את היחס שלו לשימוש בסמים. הוא מדגיש כי אינו מתנגד באופן אישי לשימוש בסמים, אך כל מה שהוא מלמד ניתן להשגה גם ללא סמים. לדבריו, כל התחושות הטובות ביותר שסמים יכולים לספק לאדם, הוא מלמד ... בצורה חזקה ואמיתית יותר, מבלי להזדקק לסמים. אליעד מסביר בפירוט שהסיבה לכך היא פשוטה: אם שיטה מסוימת דורשת סמים או לחלופין מתנגדת לשימוש בסמים, היא אינה טובה מספיק. שיטה טובה חייבת להיות בלתי תלויה בשימוש בסמים, כלומר, היא צריכה להיות אפקטיבית ללא קשר אם האדם משתמש בסמים או לא משתמש בהם. הוא מדגים זאת בכך שהוא אומר שגם אם אדם נמצא במצב של שימוש בסמים באופן קבוע, או אפילו מסומם לחלוטין, השיטה שהוא מלמד עדיין תעבוד ותאפשר לאדם להרגיש מאושר ולהיגמל מסמים, אם ירצה בכך. מה הבעיה במורים רוחניים שמעודדים שימוש בסמים? אליעד מדגיש שיש מורים רוחניים רבים שמעודדים את השימוש בסמים או אפילו מוכרים אותם לתלמידיהם, מתוך טענה שזה יעזור להם להגיע להארה רוחנית או לאושר רוחני. לטענתו, מורים אלו ... להרגיש טוב. לדעתו, מורה רוחני אמיתי אמור להיות מסוגל להעניק לתלמידיו תחושות חיוביות אמיתיות, עמוקות וחזקות יותר מכל סם, ללא תלות בשימוש בחומרים חיצוניים. למה גם מורים רוחניים שמתנגדים לסמים יכולים להיות נוכלים? אליעד ממשיך ואומר שגם המורים שמתנגדים לשימוש בסמים הם בעייתיים מבחינתו. הוא מסביר שאם מורה רוחני טוען שהשיטה שלו לא תעבוד במידה ותשתמש בסמים, זה אומר שהשיטה שלו ... אם מישהו מסמם אותו נגד רצונו. מבחינת אליעד, אושר אמיתי הוא אושר בלתי תלוי. שיטה רוחנית חזקה צריכה לעבוד ללא תנאים מקדימים כמו איסור שימוש בסמים, או להיפך, דרישה לשימוש בסמים. שיטה שלא עובדת בתנאים האלה אינה אותנטית או מספיקה טובה. מהי הדרך הנכונה להתייחס לשימוש בסמים בתחום הרוחני? אליעד מציע גישה מאוזנת לפיה הוא עצמו אינו מתנגד ולא מעודד שימוש בסמים. הוא טוען שכל מה שהוא מלמד אפשר ליישם בין אם האדם משתמש בסמים ובין אם לאו. לפי גישה זו, סמים אינם מהווים איום ... הוא מציין שכל התחושות הטובות שאדם מחפש בסמים יכולות להיות מושגות בצורה יציבה וטובה יותר ללא תלות בסמים. סיכום הגישה של אליעד כהן לשימוש בסמים ורוחניות אליעד כהן מציג את הגישה האידיאלית לרוחניות ולסמים ככזו שאינה תלויה בשום חומר חיצוני. שיטה אמיתית לאושר רוחני לא צריכה להגביל או לעודד שימוש בסמים, אלא לעבוד תמיד ובכל מצב. הוא רואה במורים רוחניים שמעודדים או שמתנגדים באופן נוקשה לשימוש בסמים ככאלה שאינם מסוגלים להציע אושר אמיתי, מאחר ששיטתם תלויה בתנאים חיצוניים. סמים ורוחניות האם שימוש בסמים מוביל להארה רוחנית? מורים רוחניים וסמים איך להיגמל מסמים? האם סמים עוזרים לאושר רוחני? מורה רוחני נוכל טיפול תוך כדי שימוש בסמים רוחניים מסוממים, סמים מרחיבי תודעה, סמים משני תודעה, סמים הזייתיים, טיפול בסמים, סמים פסיכדליים, סמים מעוררי הזיות, מדיטציה וסמים, סמים רוחניים, סמים ותודעה, סם משנה תודעה, הרחבת תודעה באמצעות סמים, שימוש בסמים ורוחניות, שימוש בסמים להגיע להארה רוחנית, רוחניות ושימוש בסמים, האם סמים יגרמו לך להיות רוחני? נגד שימוש בסמים להארה רוחנית, מורים רוחניים שרלטנים, למה לא להשתמש בסמים בהתפתחות אישית? טיפול תוך כדי שימוש בסמים ...
שימוש בסמים, עישון סמים, עישון חשיש, עישון מריחואנה, סמי הזיה, למה לא להשתמש בסמים? איך סמים עושים לך טוב? למה סמים עושים לך רע? בעד ונגד שימוש בסמים, גמילה מסמים, אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, התמכרות לסקס
שימוש בסמים, עישון סמים, עישון חשיש, עישון מריחואנה, סמי הזיה, למה לא להשתמש בסמים? איך סמים עושים לך טוב? למה סמים עושים לך רע? בעד ונגד שימוש בסמים, גמילה מסמים, אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, התמכרות לסקס
שימוש בסמים, עישון סמים, עישון חשיש, עישון מריחואנה, סמי הזיה, למה לא להשתמש בסמים? איך סמים עושים לך טוב? למה סמים עושים לך רע? בעד ונגד שימוש בסמים, גמילה מסמים, אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, התמכרות לסקס מהי הסיבה האמיתית שאנשים משתמשים בסמים? אנשים משתמשים בסמים משום שהם רוצים להרגיש טוב. אף ... שלילית. אפילו מי שמודע לכך שיש חסרונות בשימוש, עדיין משוכנע שהיתרונות של הסם עולים על החסרונות. אליעד כהן מדגיש כי כל סוג של סם מעניק יתרונות מסוימים: תחושת רוגע, שמחה זמנית או הפחתת לחצים. למשל, ... זמנית מהמציאות המטרידה. מה הבעיה המרכזית בשימוש בסמים? אליעד כהן מבהיר שהבעיה העיקרית בשימוש בסמים אינה קשורה להכרעה האם יש יותר יתרונות או חסרונות, אלא לכך שהאדם שמשתמש בסמים אינו מבין כיצד בדיוק הסם עוזר לו. כשאדם אוכל כדי להפסיק להיות רעב, ... כיצד להתמודד באופן אמיתי עם הבעיה. למה שימוש בסמים מוביל לתופעות לוואי כמו חרדות והזיות? אליעד כהן נותן דוגמה של משקה קסמים: אם אדם מקבל משקה שמבטיח לו מיליון דולר בבנק, הוא מיד ירצה להבין כיצד זה ... עלול ליצור. איך קשורה ההתמכרות לסקס לנושא השימוש בסמים? אליעד כהן מסביר שהבעיה בשימוש בסמים אינה מוגבלת רק לסמים פסיכואקטיביים. אנשים יכולים להיות מכורים לסקס, למתוקים או לכל דבר אחר שמשפר זמנית את מצב הרוח שלהם, מבלי להבין באמת מדוע זה ... הוא לא מבין באמת למה זה עוזר לו. בדיוק כמו שימוש בסמים, הוא משיג רוגע או שיפור זמני במצב הרוח מבלי לפתור את הבעיה המקורית. מאחר שאינו מבין את ההיגיון שבפעולה, האדם נותר פגיע להשלכות נוספות - הוא עלול ... אמונה באלוהים מבלי להבין אותה לעומק דומה לשימוש בסמים - רגיעה זמנית שעלולה להוביל לתסביכים נפשיים בהמשך. מהו הפתרון הכללי להתמודדות עם קשיים בחיים ללא סמים או תלות חיצונית? אליעד כהן מציע שהפתרון ... הבעיות בחיים, ובכלל זה הקשיים שמובילים לשימוש בסמים, הוא פיתוח מודעות והבנת המציאות באופן רציונלי ושכלי. במקום לברוח לתחושת רוגע זמנית ומלאכותית באמצעות סמים או אמונה בלתי מובנת, האדם צריך להבין מה ... להתמודד איתן. לסיכום, אליעד כהן מדגיש ששימוש בשכל והיגיון הוא הדרך היחידה לפתרון אמיתי ומתמשך של בעיות, לעומת שימוש בסמים או כל תלות חיצונית אחרת. ההמלצה שלו היא להפסיק להסתמך על דברים שנותנים תחושה טובה זמנית, ולהתחיל לחקור ולהבין לעומק את המציאות הפנימית והחיצונית. למה משהו עושה לך טוב? הפרעות נפשיות בגלל שימוש בסמים חרדות אחרי שימוש בסמים פרנויות בגלל שימוש בסמים הזיות אחרי שימוש בסמים התקפי חרדה בגלל שימוש בסמים מרגיש רע בלי סיבה מהי מטרת השימוש בסמים? אנשים פונים לסמים מפני שהם רוצים להרגיש טוב. אם אדם היה חושב שהשימוש בסמים מביא רק תחושות שליליות ללא שום תועלת, הוא לא היה משתמש בהם. בפועל, מי שמשתמש בסמים מרגיש שלסמים יש תועלת, או לפחות הוא מאמין שהתועלת גוברת על החסרונות. האם יש יתרונות בשימוש בסמים? לכל סוג של סם עשויות להיות השפעות חיוביות זמניות: הוא יכול להרגיע, לעורר שמחה רגעית או להפחית לחצים וחרדות. במובן מסוים, אדם שמעשן סמים או משתמש ... מבינים כיצד סמים פועלים? הקושי העיקרי בשימוש בסמים הוא שאדם לא באמת יודע איך בדיוק הסם משפר את הרגשתו. אם יש משקה קסמים שמבטיח לאדם מיליון דולר בבנק, על האדם לשאול כיצד זה עובד, מאיפה הכסף מגיע ... מודאג מהמצב הכלכלי או מבדידות בזוגיות, השימוש בסם אינו פותר את שורש הבעיה. האדם עלול פתאום למצוא את עצמו עם תופעות לוואי כמו חרדות, הזיות או דיכאון, מבלי להבין מדוע הן הופיעו. הסיבה לכך היא ... למה משהו עושה לך טוב? הפרעות נפשיות בגלל שימוש בסמים, חרדות אחרי שימוש בסמים, פרנויות בגלל שימוש בסמים, הזיות אחרי שימוש בסמים, התקפי חרדה בגלל שימוש בסמים, מרגיש רע בלי סיבה ...
שימוש במושגים מקצועיים בתהליך מכירה, למכור בשפה של הלקוח, טעויות בתהליך מכירה, למכור ללקוח בעולם המושגים שלו, להכיר את עולם המושגים של הלקוח, לבנות פרופיל לקוח לפני שיחת מכירה, שימוש במונחים מקצועיים בתהליך מכירה, מכירות
שימוש במושגים מקצועיים בתהליך מכירה, למכור בשפה של הלקוח, טעויות בתהליך מכירה, למכור ללקוח בעולם המושגים שלו, להכיר את עולם המושגים של הלקוח, לבנות פרופיל לקוח לפני שיחת מכירה, שימוש במונחים מקצועיים בתהליך מכירה, מכירות
שימוש במושגים מקצועיים בתהליך מכירה, למכור בשפה של הלקוח, טעויות בתהליך מכירה, למכור ללקוח בעולם המושגים שלו, להכיר את עולם המושגים של הלקוח, לבנות פרופיל לקוח לפני שיחת מכירה, שימוש במונחים מקצועיים בתהליך מכירה, מכירות מהי הטעות הגדולה ביותר בתהליך מכירה? הטעות הגדולה ביותר בתהליך מכירה היא שימוש במונחים מקצועיים שהלקוח לא מבין. כאשר אתה מציג מוצר ללקוח, חשוב מאוד להשתמש בשפה שהוא מבין, אחרת אתה עלול ... להיראות מומחים, אך הם עלולים למעשה להרחיק את הלקוח. מה ההשלכות של שימוש במונחים מקצועיים שהלקוח לא מבין? שימוש במונחים שהלקוח לא מבין גורם לכמה בעיות משמעותיות: 1. הלקוח לא מבין אותך - כאשר אתה משתמש במונחים שהוא לא ... הלקוח הבין, בקש ממנו להסביר את ההבדל במילים שלו. מהם היתרונות של שימוש במונחים מקצועיים? למרות הצורך להימנע משימוש במונחים לא מוכרים, ישנם גם יתרונות בשימוש במונחים מקצועיים: 1. יצירת רושם של מומחיות - לקוחות עשויים להרגיש שאתה מומחה בתחומך אם אתה משתמש במונחים ... להבין אותך? איך לדבר עם לקוחות? איך לעשות פרזנטציה בצורה נכונה? שימוש בשפה מקצועית בתהליכי מכירה הטעות הגדולה במכירות: שימוש במושגים שהלקוח לא מבין אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים במכירות היא שימוש במונחים מקצועיים שהלקוח לא מכיר או לא מבין. כאשר אתה מוכר מוצר ומסביר עליו ללקוח, השפה שבה אתה משתמש ... לא מבין את המושגים הללו, ההסבר לא יעזור לו לקבל החלטה. מדוע השימוש במונחים לא מוכרים בעייתי? הלקוח לא מבין אותך - אם המונחים אינם מוכרים לו, הוא לא יידע להעריך את היתרון של ... לשאול הבנת?, בקש ממנו להסביר לך את ההבדל במילים שלו. היתרונות של שימוש במונחים מקצועיים למרות כל האמור, יש מקרים שבהם שימוש במונחים טכניים יכול להועיל: ליצור רושם של מומחיות - לקוחות מסוימים ירגישו שאתה מומחה בתחומך. להעניק למוצר ... אתה משתמש ולוודא שהן משרתות את המטרה שלך. איך למכור נכון ללקוחות? שימוש בשפה מקצועית במכירות איך ליצור פרזנטציה משכנעת? איך לגרום ללקוח להבין אותך? שיטות להגדלת המכירות איך ...
איך ליצור קרבה? איך לבנות אמון? שימוש בשם פרטי, שימוש בשם הלקוח, לקרוא ללקוח בשמו, הדרכת אנשי מכירות, הדרכת מכירות ושירות, הדרכת מכירות, סדנת מכירות, קורס מכירות, אימון מכירות
איך ליצור קרבה? איך לבנות אמון? שימוש בשם פרטי, שימוש בשם הלקוח, לקרוא ללקוח בשמו, הדרכת אנשי מכירות, הדרכת מכירות ושירות, הדרכת מכירות, סדנת מכירות, קורס מכירות, אימון מכירות
... ליצור קרבה? איך לבנות אמון? שימוש בשם פרטי, שימוש בשם הלקוח, לקרוא ללקוח בשמו, הדרכת אנשי מכירות, הדרכת מכירות ושירות, הדרכת מכירות, סדנת מכירות, קורס מכירות, אימון מכירות איך ליצור קרבה ואמון באמצעות שימוש בשם פרטי? במהלך הרצאה זו, אליעד כהן דיבר על השפעת השימוש בשמות פרטיים ככלי ליצירת קרבה ואמון, בעיקר בהקשרים של מכירות ושירות. הוא הסביר כי כאשר רוצים ליצור תחושת קרבה עם אדם, אחת השיטות היעילות היא שימוש בשם הפרטי שלו. השימוש בשם פרטי יוצר תחושת קרבה מכיוון שהוא הופך את האדם הנדבר לאישי וקרוב יותר, לא רק כישות כללית, אלא כאדם בעל זהות נפרדת. במיוחד כאשר אנו מדברים עם אדם אחר, אליעד טוען ששימוש בשמו הפרטי יכול לעורר תחושות של קשר אישי וקרבה. לא מדובר רק בשיחה ישירה עם אותו אדם, אלא גם כאשר אנו מדברים על אותו אדם עם אחרים. לדוגמה, אם מדברים על אדם אחר, שימוש בשמו הפרטי יכול לגרום לאדם לשמוע את השם ולהרגיש כי יש קשר אישי עם אותו אדם. זה יכול לשדר לו תחושה של חיבור אישי, אפילו אם הוא לא נמצא באותו רגע עם האדם שציינו. אליעד הסביר גם את החשיבות בהבחנה בין השמות שצורכים בהקשרים שונים. למשל, כאשר מדובר על האחות שלי מול האחות שלך. בשיחה עם אדם אחר, השימוש בשם פרטי יוצר תחושה חיובית של קרבה, כמו קשר חמים ואוהב. לעומת זאת, שמות אחרים, כמו בשיחה על האחות שלי, עשויים ליצור ריחוק, וזו יכולה להיות תחושה של קונפליקט במידה והשימוש בשם אינו מתאים להקשר או לאדם. איך השימוש בשם פרטי יכול להשפיע על תחושת הקרבה? ההשפעה של השם הפרטי לא תמיד ברורה וחד משמעית. אליעד מציין שהשפעת השם על תחושת הקרבה היא סובייקטיבית ותלויה בסיטואציה ובאדם שמעורב. לעיתים השם הפרטי ייצור תחושה של חיבור וקרבה, ולעיתים יכול להרגיש מרוחק ולא אישי. השימוש בשם פרטי יוצר תחושת חיבור כי הוא מבדל את האדם מסתם אנשים וגורם לו להרגיש שהוא לא רק חלק מהקהל הכללי, אלא אדם עם זהות פרטית שמזוהים איתו באופן אישי. כאשר אדם שומע את שמו, הוא לא ... קורה גם כאשר אנחנו מדברים על אדם אחר, והשם הפרטי מהדהד אצל השומע תחושות של חיבור. עם זאת, אליעד מציין שבחלק מהמקרים, במיוחד במצבים פורמאליים או מקצועיים, השימוש בשם פרטי עלול להרגיש מרוחק מדי או לא הולם. במיוחד כשמדובר במישהו שנמצא במעמד גבוה יותר או במצב פורמאלי יותר. במקרים כאלו, ייתכן ששימוש בשם תואר או שם משפחה יהיה מתאים יותר. מהי הדרך האפקטיבית ביותר ליצור קרבה עם אדם? אליעד מציין שאין נוסחה חד משמעית ליצירת קרבה עם אדם אחר. הדרך הנכונה להשתמש בשם היא תלויה באדם ובסיטואציה. כל אדם מגיב בצורה שונה, ולכן יש ללמוד ולהתאים את השימוש בשם הפרטי או הכינוי בהתאם למי שמולנו. אם אנחנו לא יודעים בוודאות מה הדרך שתיצור קרבה, אליעד ממליץ לשאול את האדם או ללמוד מהדרך בה הוא עצמו משתמש בשמות של אחרים. בסיכום, יצירת קרבה לא תלויה רק בשימוש בשם הפרטי, אלא גם בהבנה מעמיקה של איך האדם השני תופס את השם ואת הקשר שלו עם אחרים. כל אדם מגיב בצורה שונה, ולכן הדרך היעילה ביותר היא להבין את הצרכים והתחושות של האדם השני ולפנות אליו באופן אישי תוך שמירה על רגישות להעדפותיו. איך ליצור קרבה עם אחרים? שימוש בשם פרטי ומערכות יחסים איך לבנות אמון עם לקוחות? כיצד להשתמש בשמות פרטיים בצורה אפקטיבית? הדרכת מכירות ושירות איך ליצור קרבה? איך לבנות אמון? במהלך הרצאה זו, אליעד כהן מדבר על איך ליצור קרבה עם אדם אחר, ובמיוחד על הדרך בה השימוש בשמות פרטיים יכול להשפיע על תחושת הקרבה. אחת מהשיטות שגורס אליעד היא שימוש בשם הפרטי של האדם עמו אנחנו מדברים. הוא טוען שהשימוש בשם פרטי יכול להוביל להרגשה של קרבה, מכיוון שזה לא רק מגע עם אדם כלשהו, אלא משהו אישי יותר. שימוש בשם פרטי יוצר את הרושם של הכרה אישית ותחושת חיבור לאדם, כי כאשר אנו קוראים לאדם בשם הפרטי שלו, אנו לא רואים אותו כזר אלא כמי שיש לנו קשר אישי איתו. אליעד מסביר שהשימוש בשם פרטי לא חייב להיות רק כאשר אנחנו מדברים ישירות עם אותו אדם, אלא גם בהקשרים אחרים, למשל כשאנחנו מדברים על אותו אדם עם אחרים. הוא מביא דוגמה שבה אם אנחנו רוצים לשוחח על אדם אחר, נוכל להשתמש בשם הפרטי של אותו אדם כדי ליצור תחושת קרבה גם מבלי להיות בסיטואציה ישירה עם אותו אדם. השימוש בשם הפרטי מעורר אסוציאציות אישיות שמובילות לתחושת חיבור וקרבה. בהמשך, אליעד מסביר כי כשמדברים על מישהו אחר, חשוב לשים לב לאיזה שם משתמשים. לדוגמה, אם נזכיר את האחות של מישהו, השימוש בשמה הפרטי עשוי להפעיל אצל האדם השני אסוציאציות חיוביות, כמו קשר קרוב ואוהב. הוא מדבר גם על ההבדלים בין לדבר על האחות שלי לבין האחות שלך. לעיתים השימוש במילים יכול להצביע על סוג הקשר שיש לנו עם אותו אדם. איך השימוש בשם פרטי יכול להשפיע על תחושת הקרבה? אליעד מציין את השפעת השמות על תחושת הקרבה, ומסביר שזו לא תמיד נוסחה חד משמעית. השימוש בשם פרטי יוצר תחושת קרבה, אך זהו תהליך סובייקטיבי, כלומר, זה תלוי בנסיבות ובסיטואציה. הוא מדבר על כך שבמקרים מסוימים, שם פרטי עשוי להרגיש נכון וקרוב, בעוד שבמקרים אחרים זה יכול ... שמוביל לתחושת קרבה. זה יכול לקרות גם בשיחה על אדם אחר, כאשר השם הפרטי של אותו אדם מהדהד אצל השומע תחושות אישיות. עם זאת, אליעד מדגיש כי לא כל מקרה מתאים לשימוש בשם פרטי, ויש מקרים שבהם שימוש בשם פרטי עשוי ליצור דווקא ריחוק. הוא מביא דוגמה שבה, כשמדובר על מקום עבודה או נושא מקצועי, השימוש בשם הפרטי של מישהו עשוי ליצור תחושת זרות, במיוחד אם מדובר במישהו שנמצא במעמד יותר פורמאלי או רחוק. כאן השם המקצועי או שם המעמד יכול להיות הולם יותר. מהי הדרך האפקטיבית ביותר ...
NLP, פרסומות בטלוויזיה, שימוש במפורסמים בפרסומות, שימוש בנשים בפרסומות, שכנוע התת מודע, סלבריטאים בפרסום, סלבריטאים בפרסומות, איך לשכנע לקוחות? איך משכנעים אנשים?
NLP, פרסומות בטלוויזיה, שימוש במפורסמים בפרסומות, שימוש בנשים בפרסומות, שכנוע התת מודע, סלבריטאים בפרסום, סלבריטאים בפרסומות, איך לשכנע לקוחות? איך משכנעים אנשים?
... פרסומות בטלוויזיה, שימוש במפורסמים בפרסומות, שימוש בנשים בפרסומות, שכנוע התת מודע, סלבריטאים בפרסום, סלבריטאים בפרסומות, איך לשכנע לקוחות? איך משכנעים אנשים? מהו השימוש בסלבריטאים בפרסומות ולמה הוא אפקטיבי? שימוש בסלבריטאים בפרסומות הפך לאסטרטגיה נפוצה ויעילה מאוד בעולם הפרסום. כאשר ... סלבריטאי מפרסם מוצר, אנחנו נוטים לקשר את המוצר עם הדימוי החיובי של הדמות המוכרת. אם אדם שאנו מעריכים ממליץ על מוצר, אנחנו נטה להאמין שהמוצר טוב. כך, השימוש בסלבריטאים בפרסומות פועל כחיזוק לאמינות המוצר. לדוגמה, אם דמות ציבורית כמו ... המוצר כיותר איכותי או מהימן, רק בשל קשר הדימוי החיובי עם הדמות המפורסמת. מה ההבדל בין פרסומות עם סלבריטאים לבין פרסומות עם דמויות אחרות? ההבדל העיקרי בין שימוש בדמות סלבריטי לדמות לא מוכרת הוא בעוצמת ההשפעה הפסיכולוגית על הצופה. ... בזכות היכרות מוקדמת עם הדמות והאמון הכללי שהציבור מעניק לה. איך השפעת נשים בפרסומות שונה? ההשפעה של נשים בפרסומות שונה מהשפעת סלבריטאים גברים, ומטרת השימוש בנשים בפרסומות אינה תמיד להגביר את האמינות של המוצר, אלא בעיקר למשוך תשומת ... רבות משתמשות בטכניקות NLP כדי ליצור קשרים אסוציאטיביים בין המוצר לבין רגשות חיוביים, כך שהצופה ישאף לרכוש את המוצר באופן בלתי מודע. לדוגמה, פרסומות שעושות שימוש ב - NLP יוצרות תחושת רצון פנימי למוצר, על ידי חיבורו לאסוציאציות חיוביות ... איך השפעת הפרסומות תלויה בקהל היעד? השפעת פרסומות משתנה על פי קהל היעד. לא כל אדם יגיב באופן זהה לפרסומות. למשל, פרסומות שנעשות במיוחד עבור ילדים יעשו שימוש בדמויות שהם מעריכים, ולא בהצגת יתרונות המוצר באופן ישיר. ילדים נוטים להיות ... עם דמויות שהם אוהבים, בעוד שלמבוגרים עשויה להיות השפעה פחותה בפרסומות מסוג זה, שכן הם בדרך כלל יתחברו יותר למסר עצמו ולא בהכרח לדמות המפרסמת את המוצר. שימוש בסלבריטאים בפרסומות פרסומות עם נשים NLP בפרסום איך לשכנע לקוחות? הבדל בין סלבריטאים לדמויות לא מוכרות בפרסומות השפעת פרסומות על ילדים טכניקות שכנוע בפרסומות מהו השימוש בסלבריטאים בפרסומות ולמה הוא אפקטיבי? בפרסומות רבות נעשה שימוש בדמויות מפורסמות, כמו סלבריטאים, על מנת להשפיע על הצופה ולהגביר את האמינות ... את המוצר ולהגביר את הסיכוי שיבקש מהוריו לרכוש אותו. מה ההבדל בין פרסומות עם סלבריטאים לבין פרסומות עם דמויות אחרות? אליעד מדגיש כי יש הבדל משמעותי בין שימוש בדמות סלבריטי לבין שימוש בדמות לא מוכרת. כאשר בוחרים דמות לא מפורסמת, היעד הוא בדרך כלל להוסיף אמינות למסר, אך לעיתים הוספת אישיות מוכרת יכולה להקפיץ את היעילות של הפרסומת. השימוש בסלבריטי בפרסומות נועד להפעיל כוח פסיכולוגי חזק יותר, באמצעות האסוציאציה ... שהוא מעריץ אותו. מהו תהליך השכנוע שנעשה בפרסומות? אליעד מסביר כי בתהליך השכנוע ישנן מספר דרכים לשלב את המודעות עם התת - מודע של הצופה. לדוגמה, כאשר עושים שימוש בסלבריטי שצופה בו הצופה באופן יום - יומי, האמונה במוצר מתחזקת. הדבר דומה ...
שימוש במילה לדעתי, שימוש במילה נראה לי, אני חושב ש, נראה לי ש, הבעת דעה אובייקטיבית, הבעת דעה סובייקטיבית, טיפים למערכות יחסים, איך למנוע מריבות? איך לגרום למישהו להקשיב לך? טיפים להעברת מסרים
שימוש במילה לדעתי, שימוש במילה נראה לי, אני חושב ש, נראה לי ש, הבעת דעה אובייקטיבית, הבעת דעה סובייקטיבית, טיפים למערכות יחסים, איך למנוע מריבות? איך לגרום למישהו להקשיב לך? טיפים להעברת מסרים
שימוש במילה לדעתי, שימוש במילה נראה לי, אני חושב ש, נראה לי ש, הבעת דעה אובייקטיבית, הבעת דעה סובייקטיבית, טיפים למערכות יחסים, איך למנוע מריבות? איך לגרום למישהו להקשיב לך? טיפים להעברת מסרים מה המשמעות של השימוש במילים כמו לדעתי, נראה לי ואיך זה משפיע על התקשורת הבין אישית? בהרצאה זו, אליעד כהן מציע ניתוח של השפעת השימוש במילים כמו לדעתי, נראה לי, אני חושב ש, וייתכן על התקשורת הבין אישית. הוא מתחיל בשאלה מה המשמעות האמיתית של השימוש במילים הללו בשפה העברית, ובודק אם יש ערך ממשי בשימוש בהן או שמא מדובר בהוספה מיותרת. הנקודה המרכזית היא שהשימוש במילים כאלה מאפשר לאדם להדגיש את העובדה שזו דעה אישית ולא עובדה אובייקטיבית, דבר שיכול להקל על הסיטואציה בתקשורת עם אחרים. ... עשוי לחשוב אחרת. בכך, הוא שומר על מקום לדעות שונות ומפחית את הסיכון להתנגשויות. כיצד השימוש במילים כאלו יכול להשפיע על הדיונים ועל הדרך בה אנו מונעים עימותים? כאשר אדם אומר לדעתי, הוא לא רק מציין את דעתו האישית, אלא גם ... השפעה על מערכות יחסים זוגיות? איך זה קשור לתקשורת בין בני זוג? במערכות יחסים זוגיות, השימוש במילים כמו נראה לי או אני חושב יכול להיות כלי חשוב למנוע מריבות. אליעד מציין שאם אדם אומר לבן הזוג שלו לדעתי זה לא בסדר, הוא בעצם ... ואני חושב הן בדיוק הכלים שיכולים לאפשר שיח פתוח יותר ולהימנע מעימותים על כל שטות. שימוש במילים כמו לדעתי ונראה לי הבדל בין דעה אובייקטיבית לדעה סובייקטיבית כיצד למנוע מריבות בזוגיות טיפים להעברת מסרים איך ליצור תקשורת ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על NLP, סודות ה NLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות, איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: שימוש, האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש משמעות לחיים? למה יש רע בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? למה לא להתאבד? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: שימוש, איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לנהל את הזמן? איך להעריך את עצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לחנך ילדים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לעשות יותר כסף? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפתח חשיבה יצירתית ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? דיכאון? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל רב תחומי, מאמן אישי לאורח חיים בריא, מאמן אישי לימודים בתחום שימוש - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4063 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 05:53:24 - wesi1