... אני כל הזמן בודק את הווצאפ? למה אני כל הזמן מסתכל בווצאפ? איך לטפל בשטיפת ידיים חוזרת ונשנית? שטיפה חוזרת ונשנית של הבית, למה אני כל הזמן בודק את המייל? למה אני כל הזמן מסתכל בטלפון? שטיפת ידיים מרובה, שטיפת ידיים מרובה אצל ילדים , בדיקה חוזרת ונשנית של הגז, התמכרות לפלאפון, התמכרות לווצאפ, התמכרות לאינסטגרם, איך לצאת מ ocd? טיפול ב ocd חמור, האם אפשר להחלים מ ocd? האם סגרתי את הדלת? למה אני סוגר את ...

הדרכת הורים, האם לעשות את שיעורי הבית של הילד במקום הילד? האם לעזור לילד לעשות שיעורי בית? כמה לעזור לילד לעשות שיעורי בית? האם לעזור לילד לרמות את המורה שלו? איך נכון לעזור לילד לעשות שיעורי בית? האם לעזור לילד לעשות שיעורי בית או לעשות במקומו? הורים רבים מתמודדים עם השאלה אם לעזור לילדיהם בשיעורי הבית או אפילו לעשות את ... של כל החלטה. מה יקרה אם ההורים עושים את השיעורים במקום הילד? ראשית, אם ההורה עושה את שיעורי הבית עבור הילד, נוצר מצב שבו הילד משקר למורה ולעצמו, מכיוון שהמורה חושבת שהילד עשה את השיעורים, בעוד שבפועל ההורה ביצע אותם. אליעד מדגיש שאין בעיה מהותית עם השקר כלפי המורה עצמו, כיוון שלפעמים בחיים ... וזה חלק טבעי של המציאות. הבעיה היא רק כאשר הילד מתחיל להאמין בשקרים אלו באופן פנימי, כלומר, משקר לעצמו. לדוגמה, אם הילד יאמין שהוא אכן יודע את החומר כשהוא לא יודע, או אם הוא יאמין שתמיד יוכל להסתמך על הוריו שיעשו בשבילו משימות, הוא יתחיל לחיות באשליה שתפגע ... מישהו אחר, באותה צורה, הילד לא יכול להסתמך שההורה תמיד יבצע בשבילו את המשימות שלו. בשלב כלשהו הוא יתמודד עם ... שיעזור לו. מהן הסכנות אם הילד מתרגל לעזרת ההורים? כאשר הילד מתרגל שההורה עוזר לו באופן קבוע, הוא עלול להגיע למצב שבו הוא יאמין ... מאמץ אישי ללא אפשרות לקבל עזרה, הוא יחווה משבר משמעותי ויתקשה להתמודד. אליעד מזהיר מפני ... ארוכות הטווח של מצב שבו הילד משוכנע שתמיד תהיה לו

... פסיכיאטריות, הפרעת התנהגות, דימוי עצמי שלילי, הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות, חולה במחלה נפשית, התנהגות טורדנית, ocd קשה, ערך עצמי נמוך, סכיזופרניה, בעיית התנהגות מהו האינטרס של אדם להגדיר את עצמו כחולה נפש? המרצה, אליעד כהן, מציין כי לעיתים יש אנשים המגדירים את עצמם כחולי נפש או עם בעיות נפשיות, למרות שמהות הבעיה היא פשוטה ויכולה להיות קשורה לקשיים רגילים שמולכים עם הזמן. הוא מביא את הדוגמה של אדם שעשוי להרגיש קושי להרים משקל מסוים ומחליט להגדיר את עצמו ... טבעי שיכול להיגרם מחולשה פיזית זמנית. אליעד מדבר על הצורך של אנשים להיאחז בהגדרות של הפרעה או בעיה נפשית, כי זה מאפשר להם להימנע מלקיחת אחריות או פתרון בעיות. הם לא צריכים לשנות את התפיסה או המצב אלא פשוט לטעון שהבעיה היא גנטית או טבעית. האם יש יתרונות בהגדרה של עצמך כחולה נפש? אליעד מסביר את היתרונות של ההגדרה כחולה נפש מבחינת האדם שמאמץ את ההגדרה הזו. בכך, האדם לא לוקח אחריות על הבעיות הנפשיות שלו, כי הוא פשוט משייך אותן למשהו גנטי שאין לו שליטה עליו. במקום להתמודד עם בעיה או להכיר בכך שהמטרה היא שינוי תפיסתי או התנהגותי, הוא יכול להרגיש פחות רע עם עצמו, שכן זה הופך את הבעיה למשהו חיצוני שנמצא מעבר לשליטתו האישית. אליעד מציין שדבר דומה קורה כשבן אדם לא מרגיש רע מכך שהוא לא סופרמן ולא יכול לעוף באוויר - כי זה לא בשליטתו. כשאותו אדם מגדיר את עצמו כחולה נפש, הוא משחרר את עצמו מההרגשה שהוא לא מסוגל להתמודד עם חייו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד מכישלון? אליעד מציין שכאשר אדם נתקל בקושי נפשי כמו חרדה או התנהגות כפייתית ולא מצליח להתמודד איתן, הוא מרגיש כישלון ומתקשה להרגיש טוב עם עצמו. הוא מחפש עזרה במישהו אחר, שמאבחן אותו עם בעיה או הפרעה נפשית. המטרה של המאבחן היא להסיר את תחושת הכישלון מהאדם על ידי הגדרת הבעיה כהפרעה גנטית או נפשית. בכך, האדם לא נדרש לקחת אחריות על הבעיה ולהתמודד איתה בעצמו, אלא להאמין שיש פתרון חיצוני שמגיע על ידי תרופות או טיפול. אליעד מסביר איך זה מקל על האדם להרגיש פחות רע עם עצמו, כי הוא מאמין שהבעיה לא בשליטתו. מהו ההבדל בין גישה רציונלית לבין גישה המבוססת על הפחד? הדיון עוסק בהבדל בין גישה בה אדם מנסה להת

בעיות התנהגות אצל ילדים, מרגיש שכולם נגדו, איך לחנך ילדים? איך להבין ילדים? איך לטפל בפחדים? איך לטפל בפוביות? פחד מליצנים, טיפול בפחדים, הפרעת התנהגות, בעיה התנהגותית למה ילדים מרגישים שכל העולם נגדם? כאשר ילד מרגיש שכולם נגדו, יש להבין מה עומד בשורש התחושה הזאת. לדוגמה, אם ילד חושב שכל העולם נגדו, ייתכן שבבסיס הוא מרגיש לא בסדר עם עצמו. ילד כזה יראה בכל דבר ביקורת, ויחשוב שאחרים מנסים לפגוע בו או להקשות עליו. התחושה שהעולם נגדו נוצרת כשקיימת אצלו חוויה פנימית של חוסר שלמות או חסרונות שהוא רואה בעצמו. לדוגמה, אם הילד שלם עם עצמו, אין סיבה שירגיש שכל העולם נגדו, כי הוא לא יחווה תחושת איום כאשר אחרים מסתכלים עליו או מדברים עליו. מה גורם לילד להרגיש שכל העולם נגדו? כאשר ילד מרגיש שכל העולם נגדו, זה נובע מתחושת חוסר ביטחון פנימית, שבה הוא מרגיש שהוא לא בסדר או לא מושלם. במצב כזה, הילד מפרש כל אינטראקציה כאיום. לדוגמה, כשילד יושב בכיתה, ומישהו רק מסתכל עליו, הוא מיד יכול לחשוב שזה מתוך כוונה לפגוע בו, גם אם בפועל אף אחד לא מנסה לפגוע בו. זה קורה כי הילד עצמו לא שלם עם עצמו, ואז הוא חווה שהסביבה כל הזמן מצביעה על חסרונותיו ומאיימת עליו. לכן חשוב לבדוק מה האמת הפנימית שהילד מרגיש, ולגלות איפה באמת הוא חווה חיסרון או חוסר ביטחון. כיצד לעזור לילד שמרגיש שכולם נגדו? אם הילד טוען שכולם נגדו, הדרך לעזור לו היא קודם כל להבין את הפרספקטיבה שלו לעומק. לדוגמה, אם הילד מרגיש מאוים רק כי מסתכלים עליו, יש לנסות להבין יחד איתו: מה זה אומר לך שהוא מסתכל עליך?, האם זה בהכרח אומר שהוא יפגע בך? וכדומה. המטרה היא לגרום לילד להבין ולהיות מודע לתחושותיו, ואז לסדר לו את החשיבה בצורה נכונה יותר. כשהילד יבין מה באמת הוא מרגיש, יהיה קל יותר לסייע לו לשנות את הפרשנות שלו לגבי התנהגויות של אחרים. איך מתמודדים עם ילד שלא משתף פעולה? ילד שלא משתף פעולה או מתנהג בצורה בעייתית הוא ילד שנמצא במצב של מגננה. לדוגמה, אם הוא בורח מהכיתה או מקלל, יש לברר תחילה מדוע הוא מרגיש צורך להתנהג כך. אליעד מסביר שיש לבדוק באופן מפורט ומדויק למה הילד עושה את מה שהוא עושה. לדוגמה, אם הילד טוען הוא מקלל אותי, יש לבדוק האם אכן הייתה התנהגות פוגענית כלפיו, או שהוא רק מדמיין אפשרויות של פגיעה. המטרה היא לעזור לילד להבין מה באמת קורה במציאות, ומה רק דמיוני או תוצאה של הפחדים שלו. מה לעשות כשילד פוחד או סובל מפוביות, כמו פחד מליצנים? כאשר ילד פוחד מליצנים, יש לנסות להבין את המשמעות העמוקה שה

טיפול בהפרעות נפשיות, יעוץ לפסיכיאטרים, יעוץ לפסיכולוגים, לשכנע מישהו לא להתאבד, לא לפגוע באחרים, למה לעשות משהו? דיכאון קליני, הפרעת התנהגות, לשכנע מישהו לא לפגוע בעצמו, אימון למטפלים האם תמיד נכון לשאול למה בטיפול נפשי? אליעד כהן מציג בהרצאתו תובנה יסודית בנוגע לשאלות מסוג למה בטיפול ... היא כלי טיפול משמעותי ומועיל, אך לטענתו, השימוש בשאלת למה הוא דו - ערכי ויש לנהוג בו במשנה זהירות. הוא מתאר מספר תרחישים בהם שאלת למה יכולה לעזור, לצד תרחישים בהם השאלה יכולה להזיק או אפילו לסבך את המטופל עוד יותר. מתי שאלת למה יכולה לעזור למטופל? לפי אליעד, שאלת למה היא מועילה כאשר היא מובילה את האדם לקבל מידע חדש או הבנה עמוקה יותר לגבי מקור הבעיה שלו. למשל, אם אדם מרגיש רע ושואל את עצמו למה רע לי? וחוקר עד שהוא מגיע להבנה שמפוגגת את תחושת הסבל - השאלה אכן סייעה לו. במקרה כזה, שאלת למה יכולה להיות כלי לפיתוח מודעות עצמית ולהבנת הגורמים הנסתרים שמפעילים את האדם. מתי שאלת למה הופכת לבעיה בטיפול? הבעיה המרכזית שאליעד מזהיר מפניה מתרחשת כאשר השאלה למה מובילה ללופ אינסופי של ספקות, שאין להם תשובה מוחלטת. ... של שאלות בלי לקבל שום תשובה מספקת, מה שעלול לגרום לו למצוקה נפשית גדולה עוד יותר. אליעד מדגיש כי ברמה הלוגית, לא כל שאלה מסוג למה ניתנת לפתרון. הוא מסביר שהשאלות הקיומיות הללו, כמו למה העולם קיים? או למה אני בכלל צריך לעשות משהו?, הן שאלות ... בדיכאון עמוק. איך יוצאים מהלופ של שאלת למה? כדי להוציא את המטופל מלופ של ספקות אינסופיים, אליעד מציע גישה ייחודית. במקום להמשיך לשאול למה?, המטפל צריך לנסות להפנות את המטופל לשאלות יותר ממוקדות שניתנות לפתרון, למשל: מה בדיוק רע לי כרגע? איך אני יכול לשפר את מצבי? האם יש פעולות ספציפיות שאני יכול לנקוט כדי להרגיש טוב יותר? בכך, המטפל מסיט את המטופל מהשאלות שלא ניתן לענות עליהן, לשאלות שבהן כן ניתן להגיע להבנה או לתשובה מעשית. אליעד ממליץ לפסיכולוגים ולמטפלים לזהות את הרגע שבו שאלות המטופל נעשות בלתי פתירות ולהעביר אותו למקום של חקירה תועלתית יותר. למה לא לפגוע באחרים, אם שום דבר לא משנה? שאלה חשובה ... שלו. כלומר, האדם תוכנת אבולוציונית וטבעית לא לרצות להתאבד, ולכן כאשר הוא חושב על התאבדות, הוא בעצם נלחם נגד הטבע שלו עצמו. אליעד ממליץ למטפלים להשתמש בהסבר זה כדי לתת לאדם עוגן, שיעזור לו להפסיק להילחם בעצמו. איך מטפל יכול לעזור בלי להשתגע בעצמו? אליעד מזהיר כי פסיכולוג או פסיכיאטר שמנסה לענות למטופל על שאלות שאין להן תשובה מוחלטת, עלול בעצמו להשתגע. לכן, המטפל צריך לדעת מראש שאין פתרון מוחלט לשאלות אלו. עליו להיות בעל הבנה עמוקה יותר משל המטופל, ולהוביל את המטופל להבנות חדשות, מבלי לשקוע בעצמו בלופ של שאלות וספקות. אליעד מסכם כי התפקיד של המטפל הוא לזהות מתי השאלה שמעלה המטופל מובילה ללופ ללא פתרון ולהפנות את הטיפול למקום מעשי יותר, שבו אפשר לתת תשובות יחסיות וברורות, שיעזרו לאדם להמשיך לחיות טוב ...

אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל? הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה . אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע ... עשויות לרדת. מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול? נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה . הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת את חייבת לאכול, עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפתית: אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת. גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו. מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית? אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ובפרט אנורקסיה, קשורות קשר הדוק לתפיסה של האדם את עצמו. רבים הסובלים מהפרעה זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה ... מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו. לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה? הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים ... שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות? אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה. מהו הבסיס להפרעה וכיצד מזהים אותו? ראשית, חשוב לזהות מתי ואיך החלה ההפרעה. יש לבדוק עם האדם הסובל ממנה אם הוא תמיד היה כך, או שמדובר בשינוי שהתרחש בנקודת זמן מסוימת. כאשר מבררים כיצד התחיל התהליך, ניתן ... המנטליים שמובילים לאמונה זו. כיצד ניתן לשנות את תפיסת המציאות של אדם אנורקסי? 1. לזהות את הסיבות להימנעות מאכילה - יש לחשוף את כל הסיבות האפשריות שהובילו להתפתחות ההפרעה, כולל סיבות פנימיות שלא תמיד ייחשפו בקלות. 2. להחליש את הסיבות השליליות - לאחר שזוהו המחויבים, יש לערער אותם ולבחון אם הם באמת ... על החסרונות הנתפסים. 4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי. מדוע כפייה אינה הפתרון? אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - את חייבת לאכול - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?. גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו. מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית? הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני. כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו? במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש לו מחויב חזק להיראות בריא או ... ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, החלשת הפחדים והגדלת היתרונות שבאכילה, ניתן לסייע לאדם לשנות את דפוסי החשיבה שלו ולצאת מהמעגל ההרסני של ההפרעה. הפרעות אכילה אנורקסיה ובולימיה דימוי עצמי וקבלה עצמית איך להתמודד עם פחדים? התמודדות עם הרגלים כפייתיים ש: אנורקסיה. אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה. ש: איך מטפלים בזה. אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת. ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל ...

טיפול ב OCD, התנהגות כפייתית, טורדנות כפייתית, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה כפייתית, הפרעה התנהגותית, הפרעת אישיות, הפרעה אובססיבית, התנהגות אובססיבית, הפרעת התנהגות, טיפול באובססיה מה גורם להתנהגות אובססיבית בכניסה לוואטסאפ? אליעד כהן מסביר על התנהגות כפייתית (OCD) באמצעות דוגמה של בחורה שהרבתה להיכנס לוואטסאפ באופן אובססיבי אחרי כל שיחה עם בחור, אף ... את ההרגשה הזו של הקרבה והאינטימיות המדומה, כאילו מתקיימת שיחה חדשה גם בלי שיחה אמיתית. זו פעולה של בניית פנטזיה כדי למלא חיסרון פנימי בלי להתמודד איתו במציאות. הבעיה נובעת מכך שכאשר אדם לא מוכן להתמודד ישירות עם הרצונות שלו, הוא מחליף את המימוש האמיתי ... צורך לבדוק שוב, כי אולי משהו השתנה. זה אותו מנגנון פסיכולוגי של בחירת אשליה על פני המציאות - פעולות חוזרות חסרות תכלית שנועדו למלא חסר רגשי כלשהו. איך ניתן לפתור את ההתנהגות הכפייתית? אליעד כהן טוען שהצעד הראשון לפתרון ההתנהגות הכפייתית הוא לזהות ולהכיר בשורש האמיתי שלה. האדם חייב להבין שהפעולה הכפייתית אינה סתם פעולה חסרת היגיון, אלא היא ניסיון למלא חסר רגשי מסוים דרך אשליה ופנטזיה. ... אפשרויות ברורות: או לממש את הרצון האמיתי וליצור קשר אמיתי, או לקבל את זה שהיא חיה בפנטזיה ולשחרר את הצורך בבדיקות חסרות תועלת. הוא מדגיש שאם האדם לא יכיר בשורש הבעיה, הוא ימשיך לעשות פעולות חסרות תכלית שמסבות לו סבל, כי הוא לעולם לא יתמודד באמת עם החיסרון שמנהל אותו. איך דפוס דומה מופיע בהתנהגויות אחרות כמו בדיקת לייקים בפייסבוק? אליעד מביא דוגמה נוספת של אנשים שבודקים בצורה כפייתית מי עשה להם לייקים בפייסבוק, גם כשאין לכך תכלית אמיתית. זה אותו מנגנון של ניסיון לקבל ... אהוב או בעל ערך, ולהחליט אם הוא רוצה להמשיך להיות תלוי באישור חיצוני או למצוא דרך לחזק את תחושת הערך שלו באופן עצמאי. כיצד דוגמת הסאדו (סאדו - מזוכיזם) קשורה להתנהגות כפייתית? אליעד כהן נותן דוגמה של גבר שאוהב סאדו ורוצה להבין למה הוא נמשך לשליטה על בת זוג. ... הוא חווה דרך חייה את החוויה שהוא עצמו לא מסוגל להרשות לעצמו - להיות בחוסר שליטה מוחלט. גם כאן האדם בוחר בפנטזיה על פני מציאות ישירה. לסיכום, ההתנהגות האובססיבית והכפייתית נובעת מהעדפת אשליה ופנטזיה על פני התמודדות ישירה ואמיתית עם החיסרון או הרצון הפנימי. הפתרון טמון בהכרת שורש הבעיה ובבחירה מודעת בין מימוש הרצון בפועל לבין שחרור מוחלט של הפנטזיה. טיפול ב - OCD מדוע אנשים מבצעים פעולות חסרות תכלית? איך להפסיק התנהגות כפייתית? למה אנשים מכורים לוואטסאפ? מה גורם לאובססיה לבדוק לייקים בפייסבוק? מה מסתתר מאחורי ...

... טיפוליות, איך לשנות התנהגות? הפרעת התנהגות, שינוי התנהגותי, קלפטומניה, הפרעת אישיות, בעיות נפשיות, יעוץ למאמנים, יעוץ לפסיכולוגים, יעוץ לפסיכיאטרים, איך לטפל באנשים? שיטות לטיפול מהי הדרך היעילה ביותר לשינוי התנהגותי וטיפול בבעיות נפשיות? אליעד כהן מסביר בצורה מקיפה ויסודית על גישות טיפוליות, וכיצד ניתן לשנות התנהגות בעייתית ולטפל בהפרעות נפשיות שונות. הוא פותח את הנושא דרך דוגמה של אדם עם הפרעת התנהגות, ומחדד את המשמעות של המונח הפרעת התנהגות - התנהגות שנתפסת בעיני החברה כבלתי הגיונית או לא נורמלית. הוא נותן את דוגמת הקלפטומניה כהתנהגות כזו - התנהגות שנראית מוזרה וחסרת הסבר רציונלי ברור. האם קל יותר לשנות התנהגות או רגשות שליליים עמוקים? אליעד מציג מצב שבו לאדם יש שתי בעיות עיקריות: התנהגות בלתי הגיונית חיצונית (כגון גניבה) ובעיה פנימית עמוקה יותר של ערך עצמי נמוך, חוסר ביטחון, דיכאון או טראומה רגשית. הוא שואל מה יותר קל לטיפול - הבעיה החיצונית או הבעיה הפנימית? ומבהיר שבאופן כללי קל יותר לטפל בהתנהגות החיצונית מאשר בשורש הפנימי שלה, וזאת מהסיבות הבאות: ההתנהגות החיצונית היא משהו מוחשי וגלוי לעין, שאפשר לנתח אותו באופן לוגי ולהראות לאדם מדוע הוא אינו הגיוני. הבעיה הפנימית כמו חוסר ביטחון או תחושת ערך נמוכה, היא יותר שורשית ועמוקה במערכת הפסיכולוגית של האדם, ולכן ... לתקן קודם את התקלה הפשוטה, כי היא מוגדרת וברורה, וכך גם בפסיכולוגיה. הוא מסביר שכאשר האדם מבין שיש היגיון מסוים לפעולותיו, אפילו אם הוא איננו מודע לו, יהיה קל יותר לפתור את ההתנהגות החיצונית. האם קיימת התנהגות בלי סיבה אמיתית? אליעד מתמקד בשאלה האם ישנה אפשרות שאדם עושה ... הוא תמיד מחפש סיבות. אפילו כשאדם אומר אני רוצה משהו סתם כי אני רוצה אותו, הוא עדיין מחפש היגיון וסיבה, כי המוח האנושי אינו יכול לקבל חוויה אקראית מוחלטת. איך אפשר לעזור לאדם שמסרב לקבל שיש סיבה להתנהגותו? כאשר האדם מתעקש שאין סיבה להתנהגות, אליעד מציע להמחיש לו כי לכל ... היא מאיימת על תחושת ההיגיון שהם מנסים לשמר אצל עצמם. לטענתו, דווקא החכם בסיפור היה מסוגל להזדהות עם המשוגע, ובכך אפשר לו להתקרב אליו, לשוחח איתו בגובה העיניים, ובהמשך לעזור לו. אליעד מוסיף כי כאשר האדם מסוגל להזדהות עם נקודת מבט של השני, אפילו עם משהו שנראה אבסורדי (כמו לחשוב שאתה תרנגול), קל יותר לעזור לו להשתנות ולחזור לנורמליות או להתנהגות הגיונית. איך לתפקד מתוך ההבנה שהכל הוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד ... האמת העמוקה, הכל קורה סתם וגם לא סתם, והיכולת להבין זאת מאפשרת לאדם לא להיאחז באופן קיצוני ברצונותיו או בהתנהגויותיו, ובכך להשתחרר מהן. מה יעיל יותר - טיפול בשורש הבעיה או בתסמין החיצוני? לסיכום, אליעד מדגיש שכשצריך להביא תוצאות מהירות, עדיף לטפל בתסמינים ובהתנהגות החיצונית, אבל אם המטרה היא לפתור את כל בעיות החיים מהשורש, יש לטפל דווקא בשורש העמוק. הוא מציין את דברי רבי נחמן שאמר כי במקום לפתור אין סוף בעיות פרטניות , עדיף לפתור את הבעיה השורשית, וכך לפתור את כל הבעיות יחד. איך לשנות התנהגות? מה זה קלפטומניה? טיפול בבעיות נפשיות האם יש התנהגות בלי סיבה? גישות טיפוליות להפרעות אישיות למה אנשים מתנהגים בצורה לא הגיונית? ...

הפרעת התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית מהי הפרעת התנגדות ואיך ניתן להתמודד איתה אצל ילדים? הפרעת התנגדות, הידועה גם בשם הפרעת ODD (Oppositional Defiant Disorder), היא הפרעה התנהגותית המאופיינת בדפוס חוזר של התנהגות נגטיביסטית, עקשנית, מתריסה, מתנגדת ומרדנית, בעיקר כלפי דמויות סמכות כמו הורים או מורים. ילדים הסובלים מההפרעה בדרך כלל יתנגדו לבצע כל פעולה שנאמר להם לעשות, גם אם זו פעולה שהם עצמם רצו לבצע מלכתחילה. לדוגמה, אם ילד הסובל מהפרעת התנגדות רוצה לשתות מים, ברגע שמבוגר יגיד לו לך לשתות מים, הילד מיד יתנגד ויבחר לא לשתות, רק כדי להימנע מלעשות את מה שהמבוגר אמר לו. ההתנגדות יכולה להתבטא לא רק מול ההורים, אלא גם מול חברים, מורים או דמויות סמכות אחרות בסביבה שלו. מה המניע הפסיכולוגי להתנגדות אצל ילדים? לפי אליעד כהן, ההסבר הבסיסי להפרעת התנגדות טמון בצורך של הילד לא להרגיש משועבד או תחת שליטה של אחרים. הילד תופס את המצב כך: אם אני עושה מה שאומרים לי, זה אומר שאני משועבד, וזה רע. ההנחה השנייה שלו היא אם אני לא אעשה מה שאומרים לי, אז אני לא משועבד ואני חופשי. הנחות אלו הן הלב של ההפרעה. הסיבה המרכזית להתנהגות זו אינה דווקא התנגדות לפעולה עצמה, אלא להתנגדות לרעיון של שליטה מבחוץ. הילד לא רוצה להרגיש שמישהו אחר שולט בו, ולכן מתנגד באופן אוטומטי כמעט לכל דרישה שמופנית כלפיו. איך אפשר לעזור לילד עם הפרעת התנגדות? אליעד כהן מציע מספר דרכים להתמודד עם

הפרעה מהי, מתי הפרעה מוגדרת כהפרעה? אבחון הפרעה, האם אני סובל מהפרעה? הפרעה התנהגותית, הפרעה דו קוטבית, הפרעת OCD, האם יש לי הפרעה דו קוטבית? האם יש לי הפרעה נפשית? האם יש לי הפרעה טורדנית כפייתית? dsm מהי הפרעה ואיך אפשר לדעת אם יש לך הפרעה נפשית? כדי להבין מהי הפרעה נפשית או התנהגותית, אליעד כהן מסביר שישנם סוגים רבים של הפרעות: הפרעה נפשית, הפרעה התנהגותית, הפרעה רגשית, הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD) ועוד. אליעד נותן דוגמה להפרעה טורדנית - כפייתית, המתבטאת בהתנהגות אובססיבית כמו לבדוק שוב ושוב האם הדלת נעולה. אך איך אדם יכול לדעת האם יש לו הפרעה נפשית? אליעד מסביר שהמדד המרכזי לאבחון הפרעה הוא ההפרעה עצמה - כלומר, האם ההתנהגות או המחשבות של האדם מפריעות לו או למישהו אחר. אם הן אינן מפריעות לאף אחד, הן אינן נחשבות להפרעה. אך אם ההתנהגות מפריעה, אפילו אם רק לאחרים ולא לאדם עצמו, היא יכולה להיחשב כהפרעה. לדוגמה, אדם ששוטף ידיים בצורה כפייתית אך לא מרגיש שזה מפריע לו, אבל הסביבה שלו מוטרדת מכך, ייחשב לאדם עם הפרעה. האם דיכאון מוגדר כהפרעה רגשית? כן, דיכאון נחשב להפרעה רגשית. הפרעה רגשית, על פי ההסבר של אליעד, קשורה לרגשות שליליים ממושכים, הפוגעים ...