לגלות את האמת, איך למצוא תשובות? איך לקבל תשובה? איך לשאול שאלות? אולי אין שאלה? לבדוק את הנחות היסוד, למצוא את האמת, חיפוש האמת, לברר את האמת, לחפש את האמת
מה המשמעות של "סוף מעשה במחשבה תחילה" לפי אליעד כהן?
הנושא המרכזי שאליעד כהן מתייחס אליו בשיחה זו הוא המשפט המוכר "סוף מעשה במחשבה תחילה" ומשמעותו העמוקה. אליעד מסביר שלמשפט יש שני פירושים עיקריים: הראשון הוא הפרשנות הפשוטה, שאומרת שיש לחשוב מראש לפני שמבצעים פעולה מסוימת. לפי הפרשנות הזו, בן אדם שבונה בית צריך לחשוב מראש כיצד ייראה הבית, כיצד ייבנה, ולבדוק את התוצאות לפני שהוא מתחיל לפעול בפועל.
הפירוש השני, העמוק יותר שאליעד מסביר, מגיע מתורתו של רבי נחמן מברסלב, לפיו סוף המעשה נקשר ישירות בתחילת המחשבה ללא הבדל אמיתי ביניהם. לפי הסבר זה, בשלב המחשבה, לפני ביצוע כל פעולה, הסוף וההתחלה כבר מחוברים. כלומר, לפני שמוציאים את הפוטנציאל לפועל, הסוף כבר מתקיים בתוך ההתחלה, ואין ביניהם הבדל משמעותי. ההבדל נוצר רק כאשר הפעולה מתבצעת בפועל, ואז הפוטנציאל והמימוש מתנתקים וההתחלה והסוף נראים כנפרדים.
איך פועל תהליך המחשבה והמימוש?
כאשר אדם רוצה לעשות משהו, לדוגמה לבנות בית, הוא מדמיין ומשרטט את הבית במחשבתו עוד לפני הבנייה בפועל. רק לאחר שמסתיים תהליך החשיבה, מתחילה הפעולה בעולם המעשי. תהליך החשיבה והבנייה עצמו כולל שלוש בחינות שאליעד מגדיר: מקום, זמן וצורה. לדוגמה, כשבונים בית צריך להחליט מראש באיזה מקום, באיזו צורה, ובאיזה זמן הבית ייבנה. גם לאחר סיום הבנייה, הפעולה כוללת את שלוש הבחינות הללו: באיזה מקום הוא נבנה, באיזה זמן, ובאיזו צורה.
האם באמת אפשר לחשוב על הכל מראש?
אליעד מסביר שהרעיון של "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא אידאלי, אבל בפועל, אנשים לא תמיד חושבים על כל התוצאות האפשריות של המעשים שלהם. לדוגמה, אדם שבנה בית ולא תכנן מראש היטב עלול לגלות שהמרפסת בבית קורסת. האם הוא חשב על כך מראש? לא, אחרת לא היה עושה זאת. לכן אליעד מסביר כי המשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה" נכון רק באופן יחסי, לא באופן מוחלט. למרות שהסוף וההתחלה מחוברים, אנשים עדיין טועים כי הם לא באמת חושבים על כל פרט עד הסוף של הסוף.
מהו הסוף של הסוף של הסוף, ומדוע כולם חושבים עליו?
אליעד מציג רעיון נוסף, לפיו לכל פעולה יש מטרה ולכל מטרה יש מטרה נוספת עד שלבסוף ישנה מטרה אחת סופית ויחידה. המטרה הזו מקיפה את כל המטרות האחרות, והיא נמצאת ברקע של כל פעולה וכל מחשבה. אליעד מדגים שאם שואלים אדם למה הוא בונה בית, התשובה תהיה "כדי לגור", וכששואלים למה לגור, התשובה תהיה שוב "כדי", עד שבסוף מגיעים למטרה אחת, מוחלטת וכוללת, שאין מעבר אליה. המטרה הזאת קיימת בתודעה של כולם תמיד, גם אם לא באופן מודע.
האם אפשר להיות בטוח בכל הנחת יסוד?
אליעד מדגיש שהשאלות של בני אדם תמיד מבוססות על הנחות יסוד מסוימות. כאשר אדם שואל שאלה, הוא מניח הנחות מסוימות. לכן, כדי לפתור שאלות, חשוב לבדוק קודם כל האם ההנחות היסודיות של השאלה בכלל נכונות. הוא ממליץ לקחת דף, לכתוב עליו את כל הנחות היסוד שעליהן מתבססת השאלה, ואז לבדוק האם הן בוודאות נכונות.
לדוגמה:
מדוע חשוב לוודא שאנחנו מבינים נכון לפני ששואלים שאלה?
אליעד מדגיש שכששואלים שאלה על טקסט כלשהו, כמו טקסט של רבי נחמן, חשוב לבדוק קודם כל האם הבנו נכון את מה שכתוב, והאם אנחנו חושבים שזה נכון. אם אדם לא בטוח שהוא הבין נכון את מה שקרא, אין טעם בשאלה. אם מישהו חושב שרבי נחמן כתב משהו מסוים, עליו לוודא קודם כל שזו באמת הכוונה של רבי נחמן לפני...
הנושא המרכזי שאליעד כהן מתייחס אליו בשיחה זו הוא המשפט המוכר "סוף מעשה במחשבה תחילה" ומשמעותו העמוקה. אליעד מסביר שלמשפט יש שני פירושים עיקריים: הראשון הוא הפרשנות הפשוטה, שאומרת שיש לחשוב מראש לפני שמבצעים פעולה מסוימת. לפי הפרשנות הזו, בן אדם שבונה בית צריך לחשוב מראש כיצד ייראה הבית, כיצד ייבנה, ולבדוק את התוצאות לפני שהוא מתחיל לפעול בפועל.
הפירוש השני, העמוק יותר שאליעד מסביר, מגיע מתורתו של רבי נחמן מברסלב, לפיו סוף המעשה נקשר ישירות בתחילת המחשבה ללא הבדל אמיתי ביניהם. לפי הסבר זה, בשלב המחשבה, לפני ביצוע כל פעולה, הסוף וההתחלה כבר מחוברים. כלומר, לפני שמוציאים את הפוטנציאל לפועל, הסוף כבר מתקיים בתוך ההתחלה, ואין ביניהם הבדל משמעותי. ההבדל נוצר רק כאשר הפעולה מתבצעת בפועל, ואז הפוטנציאל והמימוש מתנתקים וההתחלה והסוף נראים כנפרדים.
איך פועל תהליך המחשבה והמימוש?
כאשר אדם רוצה לעשות משהו, לדוגמה לבנות בית, הוא מדמיין ומשרטט את הבית במחשבתו עוד לפני הבנייה בפועל. רק לאחר שמסתיים תהליך החשיבה, מתחילה הפעולה בעולם המעשי. תהליך החשיבה והבנייה עצמו כולל שלוש בחינות שאליעד מגדיר: מקום, זמן וצורה. לדוגמה, כשבונים בית צריך להחליט מראש באיזה מקום, באיזו צורה, ובאיזה זמן הבית ייבנה. גם לאחר סיום הבנייה, הפעולה כוללת את שלוש הבחינות הללו: באיזה מקום הוא נבנה, באיזה זמן, ובאיזו צורה.
האם באמת אפשר לחשוב על הכל מראש?
אליעד מסביר שהרעיון של "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא אידאלי, אבל בפועל, אנשים לא תמיד חושבים על כל התוצאות האפשריות של המעשים שלהם. לדוגמה, אדם שבנה בית ולא תכנן מראש היטב עלול לגלות שהמרפסת בבית קורסת. האם הוא חשב על כך מראש? לא, אחרת לא היה עושה זאת. לכן אליעד מסביר כי המשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה" נכון רק באופן יחסי, לא באופן מוחלט. למרות שהסוף וההתחלה מחוברים, אנשים עדיין טועים כי הם לא באמת חושבים על כל פרט עד הסוף של הסוף.
מהו הסוף של הסוף של הסוף, ומדוע כולם חושבים עליו?
אליעד מציג רעיון נוסף, לפיו לכל פעולה יש מטרה ולכל מטרה יש מטרה נוספת עד שלבסוף ישנה מטרה אחת סופית ויחידה. המטרה הזו מקיפה את כל המטרות האחרות, והיא נמצאת ברקע של כל פעולה וכל מחשבה. אליעד מדגים שאם שואלים אדם למה הוא בונה בית, התשובה תהיה "כדי לגור", וכששואלים למה לגור, התשובה תהיה שוב "כדי", עד שבסוף מגיעים למטרה אחת, מוחלטת וכוללת, שאין מעבר אליה. המטרה הזאת קיימת בתודעה של כולם תמיד, גם אם לא באופן מודע.
האם אפשר להיות בטוח בכל הנחת יסוד?
אליעד מדגיש שהשאלות של בני אדם תמיד מבוססות על הנחות יסוד מסוימות. כאשר אדם שואל שאלה, הוא מניח הנחות מסוימות. לכן, כדי לפתור שאלות, חשוב לבדוק קודם כל האם ההנחות היסודיות של השאלה בכלל נכונות. הוא ממליץ לקחת דף, לכתוב עליו את כל הנחות היסוד שעליהן מתבססת השאלה, ואז לבדוק האם הן בוודאות נכונות.
לדוגמה:
- אני יודע שהחדר הוא בגודל 4 מטר.
- אני יודע שיש פיל בגודל 5 מטר בתוך החדר.
- אני יודע שחמש גדול מארבע.
מדוע חשוב לוודא שאנחנו מבינים נכון לפני ששואלים שאלה?
אליעד מדגיש שכששואלים שאלה על טקסט כלשהו, כמו טקסט של רבי נחמן, חשוב לבדוק קודם כל האם הבנו נכון את מה שכתוב, והאם אנחנו חושבים שזה נכון. אם אדם לא בטוח שהוא הבין נכון את מה שקרא, אין טעם בשאלה. אם מישהו חושב שרבי נחמן כתב משהו מסוים, עליו לוודא קודם כל שזו באמת הכוונה של רבי נחמן לפני...
- איך למצוא תשובות לשאלות?
- איך לבדוק הנחות יסוד?
- מהי משמעות סוף מעשה במחשבה תחילה?
- האם יש שאלה בכלל?
- איך להגיע לתשובה מוחלטת?
- האם המטרה הסופית קיימת תמיד?