10:26השאלה והתשובה הקשה והקלה ביותר בעולם - מהי?
מהי השאלה הקשה ביותר בעולם?
אליעד כהן מסביר שהשאלה הקשה ביותר בעולם עוסקת במהות של הדברים, בשורש הקיום ובהבנת המהות האמיתית שעומדת מאחורי כל דבר שקיים. לדבריו, כאשר מנסים להבין כל דבר שקיים בעולם עד לשורשו, מגיעים בסופו של דבר לישות אחת שמהווה את כל הדברים כולם. ישות זו איננה מקום ריק, אלא מדובר בישות שאין בה זמן ואין בה מקום, והיא כוללת בתוכה את כל הזמנים, כל המקומות, כל האירועים, וכל הישויות שיש בעולם כולו.
לדוגמה, כאשר אדם מנסה להבין ממה מורכבת היד שלו, הוא מגיע להבנה שהיא עשויה מאטומים, האטומים מורכבים מאלקטרונים, וגם אלקטרונים מורכבים ממשהו נוסף, וכך הלאה עד שמגיעים להבנה שבסופו של דבר הכל מתכנס לישות אחת שממנה עשויים כל הדברים כולם.
הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקיים או כלא קיים, כי גם לומר עליה שהיא איננה, פירושו להגדיר אותה בצורה כלשהי. מכאן שמהותה היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. ישות זו היא החיבור בין האין - סוף לבין הסוף, ודווקא מתוך החיבור הזה מתפצלים כל הדברים השונים שאנו חווים כנפרדים: עבר ועתיד, ימין ושמאל, טוב ורע, רצון וחוסר רצון, קיים ואינו קיים, סיבה וחוסר סיבה וכדומה.
מדוע אי אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו - זמנית?
אליעד מסביר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב על דבר ועל ההפך המוחלט שלו בעת ובעונה אחת בצורה מושלמת, משום שהגדרת ה"יש" סותרת בהכרח את הגדרת ה"אין". אדם אינו מסוגל לתפוס בשכלו שדבר יהיה קיים לחלוטין ולא קיים לחלוטין בו - זמנית, ולכן הבנת המציאות כפי שהיא באמת הופכת לבלתי אפשרית עבור האדם. תפיסה זו היא פרדוקסלית, משום שהיא מצריכה תפיסה של דבר ושל היפוכו בו - זמנית.
לדוגמה, אם ננסה לחשוב על דבר דמיוני - הדבר קיים בצורה חלקית ולא קיים בצורה חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את השאלה למורכבת כל כך.
איך ישויות שונות מתהוות מתוך ישות אחת?
השאלה המרכזית והקשה ביותר היא כיצד מישות אחת שאין בה שום הבדל, שינוי או ריבוי, מתפצלות ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג "אין" לא באמת מתאים לתארו. אליעד מדגיש שמכיוון שאפילו את המונח "אין" לא ניתן להגדיר לגביה, היא נשארת מעבר לכל מושג.
ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום. זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות שהיא במהותה כלום מוחלט, ללא הבדל, יוצרת עולם שלם של הבדלים ונפרדות?
מהי התשובה לכל השאלות הקשות בעולם?
התשובה לכל השאלות, לפי אליעד, היא הבנת האחדות שבכל הדברים. כאשר האדם מצליח לתפוס שה"אני" ו"הלא אני", "היש" ו"האין", "הסיבה" ו"חוסר הסיבה", "הרוצה" ו"הלא רוצה" - כולם אחד, אז מתבטלת הסיבה לשאלות עצמן. כל השאלות בעולם נובעות מנפרדות ומכך שקיימות לפחות שתי אפשרויות שונות. אם מבינים שהכל למעשה אחד ואין הפרדה אמיתית, אז אין בכלל מקום לשאלות.
לדוגמה, אם לא היו טוב ורע, לא היו שאלות מוסריות, אם לא היו רצון ואי - רצון, לא הייתה שאלה לגבי מה האדם רוצה לעשות, אם לא היה עבר ועתיד, לא היו שאלות לגבי ההיסטוריה או העתיד. כל השאלות נוצרות מכיוון שיש הבדל ונפרדות בין הדברים.
התשובה הפשוטה ביותר, ועם זאת העמוקה ביותר, לכל השאלות - היא שהכל אחד, שאין באמת הפרדה בין הישויות השונות, ושהמציאות כולה עשויה מישות אחת בלבד. זו למעשה התשובה היחידה, כי היא מבטלת את עצם האפשרות לקיומן של שאלות.
מדוע זו התשובה הפשוטה ביותר בעולם?
התשובה הפשוטה ביותר היא שהכל אחד, מכיוון שהיא שוללת את הבסיס שעליו עומדת כל שאלה - הנפרדות. כל בעיה, ספק או חרדה שקיימים אצל האדם נובעים מכך שהוא חווה נפרדות בין דברים. ברגע שהאדם מבין את האמת שאין באמת נפרדות, שאין הבדל אמיתי בין כל הדברים, השאלות והבעיות נעלמות מעצמן. לכן, אותה תשובה שהיא כביכול "הקשה ביותר" לתפיסה השכלית של האדם, הופכת להיות גם התשובה הקלה והפשוטה ביותר, מכיוון שהיא מבטלת כל צורך בשאלות.
בסיום דבריו, אליעד כהן מבהיר שהשכל האנושי הוא רק צמצום של המציאות, ולכן הוא תופס דברים בצורה מוגבלת. אבל מצד האמת המוחלטת, כל השאלות והתשובות נעלמות, מכיוון שאין באמת שום שאלה.
אליעד כהן מסביר שהשאלה הקשה ביותר בעולם עוסקת במהות של הדברים, בשורש הקיום ובהבנת המהות האמיתית שעומדת מאחורי כל דבר שקיים. לדבריו, כאשר מנסים להבין כל דבר שקיים בעולם עד לשורשו, מגיעים בסופו של דבר לישות אחת שמהווה את כל הדברים כולם. ישות זו איננה מקום ריק, אלא מדובר בישות שאין בה זמן ואין בה מקום, והיא כוללת בתוכה את כל הזמנים, כל המקומות, כל האירועים, וכל הישויות שיש בעולם כולו.
לדוגמה, כאשר אדם מנסה להבין ממה מורכבת היד שלו, הוא מגיע להבנה שהיא עשויה מאטומים, האטומים מורכבים מאלקטרונים, וגם אלקטרונים מורכבים ממשהו נוסף, וכך הלאה עד שמגיעים להבנה שבסופו של דבר הכל מתכנס לישות אחת שממנה עשויים כל הדברים כולם.
הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקיים או כלא קיים, כי גם לומר עליה שהיא איננה, פירושו להגדיר אותה בצורה כלשהי. מכאן שמהותה היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. ישות זו היא החיבור בין האין - סוף לבין הסוף, ודווקא מתוך החיבור הזה מתפצלים כל הדברים השונים שאנו חווים כנפרדים: עבר ועתיד, ימין ושמאל, טוב ורע, רצון וחוסר רצון, קיים ואינו קיים, סיבה וחוסר סיבה וכדומה.
מדוע אי אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו - זמנית?
אליעד מסביר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב על דבר ועל ההפך המוחלט שלו בעת ובעונה אחת בצורה מושלמת, משום שהגדרת ה"יש" סותרת בהכרח את הגדרת ה"אין". אדם אינו מסוגל לתפוס בשכלו שדבר יהיה קיים לחלוטין ולא קיים לחלוטין בו - זמנית, ולכן הבנת המציאות כפי שהיא באמת הופכת לבלתי אפשרית עבור האדם. תפיסה זו היא פרדוקסלית, משום שהיא מצריכה תפיסה של דבר ושל היפוכו בו - זמנית.
לדוגמה, אם ננסה לחשוב על דבר דמיוני - הדבר קיים בצורה חלקית ולא קיים בצורה חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את השאלה למורכבת כל כך.
איך ישויות שונות מתהוות מתוך ישות אחת?
השאלה המרכזית והקשה ביותר היא כיצד מישות אחת שאין בה שום הבדל, שינוי או ריבוי, מתפצלות ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג "אין" לא באמת מתאים לתארו. אליעד מדגיש שמכיוון שאפילו את המונח "אין" לא ניתן להגדיר לגביה, היא נשארת מעבר לכל מושג.
ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום. זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות שהיא במהותה כלום מוחלט, ללא הבדל, יוצרת עולם שלם של הבדלים ונפרדות?
מהי התשובה לכל השאלות הקשות בעולם?
התשובה לכל השאלות, לפי אליעד, היא הבנת האחדות שבכל הדברים. כאשר האדם מצליח לתפוס שה"אני" ו"הלא אני", "היש" ו"האין", "הסיבה" ו"חוסר הסיבה", "הרוצה" ו"הלא רוצה" - כולם אחד, אז מתבטלת הסיבה לשאלות עצמן. כל השאלות בעולם נובעות מנפרדות ומכך שקיימות לפחות שתי אפשרויות שונות. אם מבינים שהכל למעשה אחד ואין הפרדה אמיתית, אז אין בכלל מקום לשאלות.
לדוגמה, אם לא היו טוב ורע, לא היו שאלות מוסריות, אם לא היו רצון ואי - רצון, לא הייתה שאלה לגבי מה האדם רוצה לעשות, אם לא היה עבר ועתיד, לא היו שאלות לגבי ההיסטוריה או העתיד. כל השאלות נוצרות מכיוון שיש הבדל ונפרדות בין הדברים.
התשובה הפשוטה ביותר, ועם זאת העמוקה ביותר, לכל השאלות - היא שהכל אחד, שאין באמת הפרדה בין הישויות השונות, ושהמציאות כולה עשויה מישות אחת בלבד. זו למעשה התשובה היחידה, כי היא מבטלת את עצם האפשרות לקיומן של שאלות.
מדוע זו התשובה הפשוטה ביותר בעולם?
התשובה הפשוטה ביותר היא שהכל אחד, מכיוון שהיא שוללת את הבסיס שעליו עומדת כל שאלה - הנפרדות. כל בעיה, ספק או חרדה שקיימים אצל האדם נובעים מכך שהוא חווה נפרדות בין דברים. ברגע שהאדם מבין את האמת שאין באמת נפרדות, שאין הבדל אמיתי בין כל הדברים, השאלות והבעיות נעלמות מעצמן. לכן, אותה תשובה שהיא כביכול "הקשה ביותר" לתפיסה השכלית של האדם, הופכת להיות גם התשובה הקלה והפשוטה ביותר, מכיוון שהיא מבטלת כל צורך בשאלות.
בסיום דבריו, אליעד כהן מבהיר שהשכל האנושי הוא רק צמצום של המציאות, ולכן הוא תופס דברים בצורה מוגבלת. אבל מצד האמת המוחלטת, כל השאלות והתשובות נעלמות, מכיוון שאין באמת שום שאלה.
- מהי השאלה הקשה ביותר בעולם?
- האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו?
- איך הכל עשוי מדבר אחד?
- מהי משמעות האחדות במציאות?
- האם אפשר לתפוס את האינסוף?
- מה הקשר בין אחדות לנפרדות?
- איך נוצרת המציאות מתוך שום דבר?
הפעם אני רוצה לדבר, על השאלה, והתשובה הקשה בעולם.
זאת אומרת, מהי השאלה הקשה ביותר בעולם, ומהי התשובה הקלה ביותר, שעונה על כל השאלות.
ונחדד שהשאלה הקשה ביותר בעולם, עליה תינתן התשובה הפשוטה והקלה ביותר בעולם.
ונתחיל מהשאלה הקשה ביותר, ויש הרבה סוגי שאלות, שאלות שקל להבין, ויש שאלות בלתי ניתנות להבנה, ואיך זה שיש שאלה שאי אפשר להבין אם היא קיימת.
בשכל של האדם, ההפכים, אין אפשרות לחשוה עליהם בו זמנית, אי אפשר לחשוב במאה אחוז על דבר שישנו, ועל דבר שאיננו במאה אחוז, בו זמנית.
דהיינו, זה פרדוכסאלי
השאלה הקשה ביותר, היא הבנת מהות הדברים, הבנת שורש הדברים, מה עומד מאחורי כל דבר
ויש רבדים רבים, ואם מישהו יחזור עד הסוף, יגיע לישות אחת, והכוונה היא לא למקום ריק
אלא למקום שהכל כולל הכל, כל הזמנים כל האירועים, כל החומר, כל הדברים כולם עשויים מישות אחת שאין בה מקום וזמן. הישות הזו עשויה מכל הדברים.
ומי שיתבונן בדבר הזה יהיה לו כאב ראש, כי הוא מחבר בין כל התואריות בין כל הדברים בעולם
וזה קשה לתפישה בשכל, כמו שלכל הדברים יש סיבה, ומנסים לבדוק עד השורש מה הסיבה לכל דבר, ואז מגיעים לשורש בו סיבה ואין סיבה הם אותו הדבר בדיוק.
כי כל מה שנקרא אצל האדם סיבה תמיד יהיה אפשר לשאול כפי שכבר דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה.
כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר
והשאלה הגדולה בעולם, איך זה שכל הדברים בעולם, עשויים מאותו חומר, ועדיין יש פיצול של דברים.
החומר הזה לא עשוי מכלום, זה החיבור של הסוף והאין סוף, וזו שאלה מאד רצינית איך זה שמישות אחת, מתפצלים שני דברים.
ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, והכל עשוי ממש מדבר אחד שהוא כלום מוחלט
אפילו זמן ומקום, אין שם כלום, ל א ימין ולא שמאל
ואיך מאותו הדבר שהוא כלום ללא מקום וזמן ישנם דברים, מתהווים מקום וזמן.
וזאת התשובה הגדולה ביותר בעולם, כי מי שיתבונן בעמקות ויקלוט את האחדות של כל הדברים, תהיה תפישה של ההפכים
אם תהיה הבנה שאני ולא אני זה אחד, ויש ואין זה אחד, ואין סיבה ויש סיבה זה אחד
זאת התשובה לכל השאלות, כי זו השאלה הקשה בעולם
וכל השאלות תלויות במשהו, ובמה הן תלויות? בנפרדות.
כל השאלות בעולם שורשן בכך שיש יותר מישות אחת, שיש נפרדות.
ובמקום שהכל ישות אחת, אין בכלל שאלה, ולכן זו התשובה שבאחדות
אין כל שאלה.
זאת אומרת, מהי השאלה הקשה ביותר בעולם, ומהי התשובה הקלה ביותר, שעונה על כל השאלות.
ונחדד שהשאלה הקשה ביותר בעולם, עליה תינתן התשובה הפשוטה והקלה ביותר בעולם.
ונתחיל מהשאלה הקשה ביותר, ויש הרבה סוגי שאלות, שאלות שקל להבין, ויש שאלות בלתי ניתנות להבנה, ואיך זה שיש שאלה שאי אפשר להבין אם היא קיימת.
בשכל של האדם, ההפכים, אין אפשרות לחשוה עליהם בו זמנית, אי אפשר לחשוב במאה אחוז על דבר שישנו, ועל דבר שאיננו במאה אחוז, בו זמנית.
דהיינו, זה פרדוכסאלי
השאלה הקשה ביותר, היא הבנת מהות הדברים, הבנת שורש הדברים, מה עומד מאחורי כל דבר
ויש רבדים רבים, ואם מישהו יחזור עד הסוף, יגיע לישות אחת, והכוונה היא לא למקום ריק
אלא למקום שהכל כולל הכל, כל הזמנים כל האירועים, כל החומר, כל הדברים כולם עשויים מישות אחת שאין בה מקום וזמן. הישות הזו עשויה מכל הדברים.
ומי שיתבונן בדבר הזה יהיה לו כאב ראש, כי הוא מחבר בין כל התואריות בין כל הדברים בעולם
וזה קשה לתפישה בשכל, כמו שלכל הדברים יש סיבה, ומנסים לבדוק עד השורש מה הסיבה לכל דבר, ואז מגיעים לשורש בו סיבה ואין סיבה הם אותו הדבר בדיוק.
כי כל מה שנקרא אצל האדם סיבה תמיד יהיה אפשר לשאול כפי שכבר דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה.
כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר
והשאלה הגדולה בעולם, איך זה שכל הדברים בעולם, עשויים מאותו חומר, ועדיין יש פיצול של דברים.
החומר הזה לא עשוי מכלום, זה החיבור של הסוף והאין סוף, וזו שאלה מאד רצינית איך זה שמישות אחת, מתפצלים שני דברים.
ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, והכל עשוי ממש מדבר אחד שהוא כלום מוחלט
אפילו זמן ומקום, אין שם כלום, ל א ימין ולא שמאל
ואיך מאותו הדבר שהוא כלום ללא מקום וזמן ישנם דברים, מתהווים מקום וזמן.
וזאת התשובה הגדולה ביותר בעולם, כי מי שיתבונן בעמקות ויקלוט את האחדות של כל הדברים, תהיה תפישה של ההפכים
אם תהיה הבנה שאני ולא אני זה אחד, ויש ואין זה אחד, ואין סיבה ויש סיבה זה אחד
זאת התשובה לכל השאלות, כי זו השאלה הקשה בעולם
וכל השאלות תלויות במשהו, ובמה הן תלויות? בנפרדות.
כל השאלות בעולם שורשן בכך שיש יותר מישות אחת, שיש נפרדות.
ובמקום שהכל ישות אחת, אין בכלל שאלה, ולכן זו התשובה שבאחדות
אין כל שאלה.
050-3331-331