מלחמה בטרור, הזדהות עם האויב, לעקור את הרע משורשו, הפסקת אש הומניטרית, להרוג חפים מפשע, ליקוטי מוהרן ח"א ח, אמפתיה כלפי הרע, רע בפועל, רע בכוח, פוטנציאל של רע
איך להתמודד עם טרור ולמה חשוב לעקור את הרע משורשו?
אליעד כהן מדבר על התפיסה הרוחנית בנוגע למלחמה בטרור ובהתמודדות עם הרע מתוך תורתו של רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן (חלק א', תורה ח'). הוא פותח באמירה של רבי נחמן על משמעות ה"אנחה" (הנחה), ומסביר שכאשר לאדם יש חסרונות והוא נאנח בגללם, הוא למעשה מושך אל עצמו רוח חיים חדשה. הנשימה והאנחה הן ביטוי לחיסרון, כי הנשימה מסמלת את החיות, וכשיש חיסרון, סימן שהחיות נפגעה. לכן, כשהאדם מרגיש חסר ונאנח, הוא למעשה מבקש להמשיך רוח חיים כדי להשלים את אותו חיסרון.
כאן נכנס התפקיד המרכזי של הצדיק: לפי אליעד, הצדיק הוא זה שבכוחו להעניק רוח חיים, מאחר והוא מחובר לתורה שמהווה את מקור החיים. אדם שמחובר לצדיק, כשהוא נאנח על החיסרון שלו, למעשה מושך רוח חיים ישירות מהצדיק, ובכך הוא מתקרב לשלמות. לעומת זאת, אדם שאינו מחובר לצדיק ונאנח על חסרונותיו, אינו מושך את אותה רוח חיים, ולכן הוא נשאר במקום, לא מתקדם באמת לשלמות.
מה ההבדל בין "רע בפועל" לבין "רע בכוח"?
אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין רע בפועל לבין רע בכוח. רע בפועל הוא רע שקיים ממש כרגע ופוגע בך בפועל, למשל טרוריסט שיורה טילים כרגע. רע בכוח הוא פוטנציאל של רע, כלומר, מישהו שאולי עדיין לא ירה, אבל יכול בעתיד לירות. הפוטנציאל הזה גם הוא סוג של רע, והוא מסוכן לא פחות, כי הוא מאפשר את המשך קיומו של האיום.
לדוגמה, אם קיים מחבל שעדיין לא ירה אך מסוגל לעשות זאת בעתיד, הרי שיש כאן רע בכוח. אליעד מדגים זאת בסיפור עמלק: התנ"ך מצווה להשמיד את עמלק לחלוטין ולא להשאיר אפילו אחד חי, מחשש שבעתיד הם יקומו ויתקפו שוב. כאשר לא פוגעים ברע בכוח, משאירים אפשרות שהרע יחזור בפועל, ולכן הדרך האמיתית לבטל את הרע היא להשמיד אותו גם בכוח, ולא רק בפועל.
מדוע הזדהות עם האויב מחלישה את המאבק ברע?
אליעד מדגיש, על פי רבי נחמן, שכל עוד יש לך הזדהות, אפילו הקטנה ביותר, עם האויב, לא תוכל להכניע אותו באמת. זה נכון גם בהקשר הפנימי של האדם, בהתמודדותו עם התאוות והיצר הרע שלו. אם האדם לא בטוח ב - 100% שהוא רוצה להיפטר מהרע, ולא בטוח לחלוטין בצדקת דרכו, הרי שלא יוכל באמת להתגבר על הרע ולהכניע אותו.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב בו אדם רוצה להפסיק התמכרות או הרגל רע. אם יש בו אפילו ספק קטן לגבי הרצון הזה, הוא לא יוכל באמת להצליח. כדי להכניע את האויב, חיצוני או פנימי, האדם חייב להיות בטוח לגמרי שאין לו שום הזדהות עם הצד השני. רק אז, כאשר אתה בטוח לחלוטין בצדקתך, תוכל להכניע את הרע באופן מלא.
האם נכון להרוג חפים מפשע כדי למנוע טרור עתידי?
אליעד מעלה את השאלה האם נכון לפגוע גם בחפים מפשע במטרה למנוע את פוטנציאל הרע העתידי. הוא מדגים זאת דרך המקרה הקיצוני של טרוריסטים שיורים מתוך בתי ספר. במקרה כזה, בעולם אידיאלי, הוא טוען שהדרך היחידה למנוע לחלוטין טרור עתידי היא לתקוף לא רק את מי שיורה בפועל, אלא גם את מי שעשוי בעתיד לירות, כולל אלו שמסביבו. הוא אומר שזו הגישה של התורה במלחמה בעמלק, שמצווה להרוג את כל עמלק כדי למנוע לחלוטין כל אפשרות של...
אליעד כהן מדבר על התפיסה הרוחנית בנוגע למלחמה בטרור ובהתמודדות עם הרע מתוך תורתו של רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן (חלק א', תורה ח'). הוא פותח באמירה של רבי נחמן על משמעות ה"אנחה" (הנחה), ומסביר שכאשר לאדם יש חסרונות והוא נאנח בגללם, הוא למעשה מושך אל עצמו רוח חיים חדשה. הנשימה והאנחה הן ביטוי לחיסרון, כי הנשימה מסמלת את החיות, וכשיש חיסרון, סימן שהחיות נפגעה. לכן, כשהאדם מרגיש חסר ונאנח, הוא למעשה מבקש להמשיך רוח חיים כדי להשלים את אותו חיסרון.
כאן נכנס התפקיד המרכזי של הצדיק: לפי אליעד, הצדיק הוא זה שבכוחו להעניק רוח חיים, מאחר והוא מחובר לתורה שמהווה את מקור החיים. אדם שמחובר לצדיק, כשהוא נאנח על החיסרון שלו, למעשה מושך רוח חיים ישירות מהצדיק, ובכך הוא מתקרב לשלמות. לעומת זאת, אדם שאינו מחובר לצדיק ונאנח על חסרונותיו, אינו מושך את אותה רוח חיים, ולכן הוא נשאר במקום, לא מתקדם באמת לשלמות.
מה ההבדל בין "רע בפועל" לבין "רע בכוח"?
אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין רע בפועל לבין רע בכוח. רע בפועל הוא רע שקיים ממש כרגע ופוגע בך בפועל, למשל טרוריסט שיורה טילים כרגע. רע בכוח הוא פוטנציאל של רע, כלומר, מישהו שאולי עדיין לא ירה, אבל יכול בעתיד לירות. הפוטנציאל הזה גם הוא סוג של רע, והוא מסוכן לא פחות, כי הוא מאפשר את המשך קיומו של האיום.
לדוגמה, אם קיים מחבל שעדיין לא ירה אך מסוגל לעשות זאת בעתיד, הרי שיש כאן רע בכוח. אליעד מדגים זאת בסיפור עמלק: התנ"ך מצווה להשמיד את עמלק לחלוטין ולא להשאיר אפילו אחד חי, מחשש שבעתיד הם יקומו ויתקפו שוב. כאשר לא פוגעים ברע בכוח, משאירים אפשרות שהרע יחזור בפועל, ולכן הדרך האמיתית לבטל את הרע היא להשמיד אותו גם בכוח, ולא רק בפועל.
מדוע הזדהות עם האויב מחלישה את המאבק ברע?
אליעד מדגיש, על פי רבי נחמן, שכל עוד יש לך הזדהות, אפילו הקטנה ביותר, עם האויב, לא תוכל להכניע אותו באמת. זה נכון גם בהקשר הפנימי של האדם, בהתמודדותו עם התאוות והיצר הרע שלו. אם האדם לא בטוח ב - 100% שהוא רוצה להיפטר מהרע, ולא בטוח לחלוטין בצדקת דרכו, הרי שלא יוכל באמת להתגבר על הרע ולהכניע אותו.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב בו אדם רוצה להפסיק התמכרות או הרגל רע. אם יש בו אפילו ספק קטן לגבי הרצון הזה, הוא לא יוכל באמת להצליח. כדי להכניע את האויב, חיצוני או פנימי, האדם חייב להיות בטוח לגמרי שאין לו שום הזדהות עם הצד השני. רק אז, כאשר אתה בטוח לחלוטין בצדקתך, תוכל להכניע את הרע באופן מלא.
האם נכון להרוג חפים מפשע כדי למנוע טרור עתידי?
אליעד מעלה את השאלה האם נכון לפגוע גם בחפים מפשע במטרה למנוע את פוטנציאל הרע העתידי. הוא מדגים זאת דרך המקרה הקיצוני של טרוריסטים שיורים מתוך בתי ספר. במקרה כזה, בעולם אידיאלי, הוא טוען שהדרך היחידה למנוע לחלוטין טרור עתידי היא לתקוף לא רק את מי שיורה בפועל, אלא גם את מי שעשוי בעתיד לירות, כולל אלו שמסביבו. הוא אומר שזו הגישה של התורה במלחמה בעמלק, שמצווה להרוג את כל עמלק כדי למנוע לחלוטין כל אפשרות של...
- איך להתמודד עם טרור?
- מהו רע בכוח?
- למה אסור להזדהות עם האויב?
- האם מותר להרוג חפים מפשע במלחמה?
- מה רבי נחמן אומר על רע פוטנציאלי?
050-3331-331