10:00שורש הרצון הוא *לא* הרצון להרגיש טוב - למה?
למה הרצון להרגיש טוב הוא לא שורש הרצון של האדם?
אליעד כהן מסביר לעומק בהרצאה מדוע "הרצון להרגיש טוב" הוא לא השורש האמיתי של הרצון, על אף שלכאורה נראה שזוהי הסיבה המרכזית לכל הפעולות של האדם. ההבנה הבסיסית אומרת שכל אדם עושה פעולות שונות בחייו מתוך כוונה להרגיש טוב, אך אליעד מסביר למה ההסבר הזה אינו מספיק עמוק ואינו חושף את השורש האמיתי של הרצון האנושי.
לדוגמה, כאשר האדם הולך לעבוד, נראה לכאורה שהוא עושה זאת כדי להרוויח כסף, לספק מזון למשפחה, או אפילו להימנע משעמום. אבל בתוך כל סיבות אלו, מסתתר הרצון הבסיסי יותר - להרגיש טוב. למרות זאת, אליעד טוען שצריך לחפור עמוק יותר ולהבין מאיפה הרצון הסופי נוצר.
איך יודעים שטוב ורע תלויים ברצון ולא במציאות עצמה?
כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה של שריפה בבית. אם הבית של האדם נשרף והאדם רצה שהבית יישרף, אז הוא מרגיש טוב עם כך. לעומת זאת, אם הוא לא רצה שהבית יישרף, הוא מרגיש רע. מכאן עולה שהטוב והרע אינם נמצאים באירוע עצמו, אלא תלויים אך ורק ברצונו של האדם באותו רגע נתון. מכאן, אם האדם היה יכול להתאים את רצונו בצורה מלאה למציאות, הוא היה תמיד מאושר.
האם הרצון להרגיש טוב הוא באמת הבחירה של האדם?
אליעד מציין שההבנה שכולם רוצים להרגיש טוב אינה מספיקה, משום שהיא לא עונה על השאלה העמוקה יותר: מדוע האדם רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה ספציפית אחת ולא בצורה אחרת. הוא מדגים זאת באמצעות אדם שמציעים לו לבחור בין מיץ אשכוליות למיץ תפוזים, והוא בוחר במיץ אשכוליות. הסיבה לכך שהאדם בחר במיץ אשכוליות היא בגלל שהוא חושב שזה יגרום לו להרגיש טוב יותר, אך השאלה החשובה היא - מדוע האדם חושב שדווקא מיץ האשכוליות טוב יותר ממיץ התפוזים?
אליעד מוסיף דוגמה נוספת לגבי בחירת צבע חולצה: אם אדם בוחר ללבוש חולצה לבנה ולא שחורה, הוא עושה זאת כי הוא חושב שהלבנה תגרום לו להרגיש טוב יותר. אבל השאלה העמוקה יותר היא מדוע בכלל האדם חושב שהחולצה הלבנה עדיפה לו. האם הוא החליט כך כי אנשים אחרים המליצו לו, או אולי להפך - כדי להרגיש מיוחד ולהבדיל את עצמו מהסביבה? כך או כך, זוהי בחירה חופשית לחלוטין.
מה הכוונה בבחירה חופשית לגבי הרצונות שלנו?
לפי אליעד כהן, האדם נמצא במצב של בחירה חופשית מוחלטת בכל רגע נתון. האדם יכול לבחור האם דבר מסוים הוא טוב או רע, האם להקשיב לדעת הרוב או לעשות בדיוק הפוך, והוא יכול אף לבחור כיצד לפרש את המציאות: למשל, אם נותנים לו מכה על הראש, האדם יכול להחליט שזה טוב ולא רע, ואז הוא לא יסבול. העובדה שהאדם סובל, משמעותה שהוא לא באמת מסכים עם כל מה שקורה במציאות, כי אם הוא היה מסכים לחלוטין, לא היה לו רע אף פעם.
למה האדם לא יכול פשוט לבחור תמיד שהמציאות טובה?
כאן מגיע אליעד לנקודה המרכזית והחשובה בהרצאה: למרות שהאדם אומר לעצמו שהוא רוצה להרגיש טוב, בפועל, הוא עדיין בוחר שדברים מסוימים לא יהיו טובים עבורו. אם הוא רעב, למשל, הוא רוצה לאכול כדי להרגיש טוב. אבל הוא היה יכול באותה מידה להחליט שהוא דווקא שמח להרגיש רעב, כמו אנשים שצמים ומרגישים טוב עם הרעב שלהם, או אנשים שמתאמנים בחדר כושר ושמחים כאשר האימון קשה להם. זה מוכיח שהטוב והרע תמיד תלויים בהחלטה של האדם, והוא יכול בכל רגע לבחור לראות את המציאות כדבר חיובי.
איך אפשר לגלות את שורש הרצון האמיתי?
אליעד מסביר שאם האדם ירצה להבין את שורש הרצון האמיתי שלו, עליו לשאול את עצמו בכל פעולה - למה אני רוצה דווקא את הדבר הזה ולא דבר אחר? מה גורם לי לחשוב שזה טוב יותר מדבר אחר? כך האדם יוכל להבין מהיכן בא הרצון הבסיסי שלו. מי שיעשה זאת, יגיע להבנה עמוקה של עצמו ויצליח להביא את עצמו למצב של השתוות מוחלטת, שבו הוא תמיד ירצה את מה שקורה במציאות.
אליעד מסכם ואומר שהדרך לחיים מאושרים באמת היא להבין שהרצון להרגיש טוב הוא לא סוף הסיפור. הרצון להרגיש טוב הוא חשוב, אבל האדם חייב להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא בדרך אחת ולא אחרת. הבנה כזאת מביאה את האדם למצב שבו רצונו מותאם באופן מושלם למציאות, ובמצב כזה - הוא יחווה אושר אמיתי ומתמשך.
אליעד כהן מסביר לעומק בהרצאה מדוע "הרצון להרגיש טוב" הוא לא השורש האמיתי של הרצון, על אף שלכאורה נראה שזוהי הסיבה המרכזית לכל הפעולות של האדם. ההבנה הבסיסית אומרת שכל אדם עושה פעולות שונות בחייו מתוך כוונה להרגיש טוב, אך אליעד מסביר למה ההסבר הזה אינו מספיק עמוק ואינו חושף את השורש האמיתי של הרצון האנושי.
לדוגמה, כאשר האדם הולך לעבוד, נראה לכאורה שהוא עושה זאת כדי להרוויח כסף, לספק מזון למשפחה, או אפילו להימנע משעמום. אבל בתוך כל סיבות אלו, מסתתר הרצון הבסיסי יותר - להרגיש טוב. למרות זאת, אליעד טוען שצריך לחפור עמוק יותר ולהבין מאיפה הרצון הסופי נוצר.
איך יודעים שטוב ורע תלויים ברצון ולא במציאות עצמה?
כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה של שריפה בבית. אם הבית של האדם נשרף והאדם רצה שהבית יישרף, אז הוא מרגיש טוב עם כך. לעומת זאת, אם הוא לא רצה שהבית יישרף, הוא מרגיש רע. מכאן עולה שהטוב והרע אינם נמצאים באירוע עצמו, אלא תלויים אך ורק ברצונו של האדם באותו רגע נתון. מכאן, אם האדם היה יכול להתאים את רצונו בצורה מלאה למציאות, הוא היה תמיד מאושר.
האם הרצון להרגיש טוב הוא באמת הבחירה של האדם?
אליעד מציין שההבנה שכולם רוצים להרגיש טוב אינה מספיקה, משום שהיא לא עונה על השאלה העמוקה יותר: מדוע האדם רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה ספציפית אחת ולא בצורה אחרת. הוא מדגים זאת באמצעות אדם שמציעים לו לבחור בין מיץ אשכוליות למיץ תפוזים, והוא בוחר במיץ אשכוליות. הסיבה לכך שהאדם בחר במיץ אשכוליות היא בגלל שהוא חושב שזה יגרום לו להרגיש טוב יותר, אך השאלה החשובה היא - מדוע האדם חושב שדווקא מיץ האשכוליות טוב יותר ממיץ התפוזים?
אליעד מוסיף דוגמה נוספת לגבי בחירת צבע חולצה: אם אדם בוחר ללבוש חולצה לבנה ולא שחורה, הוא עושה זאת כי הוא חושב שהלבנה תגרום לו להרגיש טוב יותר. אבל השאלה העמוקה יותר היא מדוע בכלל האדם חושב שהחולצה הלבנה עדיפה לו. האם הוא החליט כך כי אנשים אחרים המליצו לו, או אולי להפך - כדי להרגיש מיוחד ולהבדיל את עצמו מהסביבה? כך או כך, זוהי בחירה חופשית לחלוטין.
מה הכוונה בבחירה חופשית לגבי הרצונות שלנו?
לפי אליעד כהן, האדם נמצא במצב של בחירה חופשית מוחלטת בכל רגע נתון. האדם יכול לבחור האם דבר מסוים הוא טוב או רע, האם להקשיב לדעת הרוב או לעשות בדיוק הפוך, והוא יכול אף לבחור כיצד לפרש את המציאות: למשל, אם נותנים לו מכה על הראש, האדם יכול להחליט שזה טוב ולא רע, ואז הוא לא יסבול. העובדה שהאדם סובל, משמעותה שהוא לא באמת מסכים עם כל מה שקורה במציאות, כי אם הוא היה מסכים לחלוטין, לא היה לו רע אף פעם.
למה האדם לא יכול פשוט לבחור תמיד שהמציאות טובה?
כאן מגיע אליעד לנקודה המרכזית והחשובה בהרצאה: למרות שהאדם אומר לעצמו שהוא רוצה להרגיש טוב, בפועל, הוא עדיין בוחר שדברים מסוימים לא יהיו טובים עבורו. אם הוא רעב, למשל, הוא רוצה לאכול כדי להרגיש טוב. אבל הוא היה יכול באותה מידה להחליט שהוא דווקא שמח להרגיש רעב, כמו אנשים שצמים ומרגישים טוב עם הרעב שלהם, או אנשים שמתאמנים בחדר כושר ושמחים כאשר האימון קשה להם. זה מוכיח שהטוב והרע תמיד תלויים בהחלטה של האדם, והוא יכול בכל רגע לבחור לראות את המציאות כדבר חיובי.
איך אפשר לגלות את שורש הרצון האמיתי?
אליעד מסביר שאם האדם ירצה להבין את שורש הרצון האמיתי שלו, עליו לשאול את עצמו בכל פעולה - למה אני רוצה דווקא את הדבר הזה ולא דבר אחר? מה גורם לי לחשוב שזה טוב יותר מדבר אחר? כך האדם יוכל להבין מהיכן בא הרצון הבסיסי שלו. מי שיעשה זאת, יגיע להבנה עמוקה של עצמו ויצליח להביא את עצמו למצב של השתוות מוחלטת, שבו הוא תמיד ירצה את מה שקורה במציאות.
אליעד מסכם ואומר שהדרך לחיים מאושרים באמת היא להבין שהרצון להרגיש טוב הוא לא סוף הסיפור. הרצון להרגיש טוב הוא חשוב, אבל האדם חייב להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא בדרך אחת ולא אחרת. הבנה כזאת מביאה את האדם למצב שבו רצונו מותאם באופן מושלם למציאות, ובמצב כזה - הוא יחווה אושר אמיתי ומתמשך.
- מהו שורש הרצון האמיתי?
- למה האדם רוצה להרגיש טוב?
- איך להיות מאושר באמת?
- האם הטוב והרע הם מוחלטים או תלויים ברצון?
- מהי בחירה חופשית באמת?
- איך להתאים את הרצון למציאות?
- האם אפשר לרצות תמיד את המציאות?
שורש הרצון הוא לא הרצון להרגיש טוב - למה?
נדבר על שורש הרצון של האדם, ואסביר למה שורש הרצון הוא "לא" הרצון להרגיש טוב.
וכפי שכבר הסברתי, שמי שרוצה להרגיש טוב, הוא צריך לבדוק מאיפה באים הרצונות שלו.
כי אם יישרף הבית של האדם והוא רוצה שהבית יישרף, זה יחשב בעיניו כטוב, ולהיפך, אם זה רע בעיניו שהבית נשרף, זה לא טוב, וזה נחשב לרע.
וזה אומר שזה קשור בטוב או ברע כפי שהחליט האדם באותו הרגע, אם זה מתאים לו או לא, ולא בגלל שזה טוב או רע באמת.
ואם נבין למה אדם רוצה את הרצונות שלו, נוכל להביא אותו, לרצות את המציאות כפי שהיא.
ונראה שמה מניע את הרצונות של האדם לרוב זה להרגיש טוב, ואסביר למה הדבר הזה הוא לא נכון. כי יש בעולם שלנו כמה רצונות, וכל פעולה ופעולה, תמיד יש לה כמה סיבות, וזה ממלא מספר רצונות, כמו שאדם הולך לעבודה, זה מכמה סיבות:
הרצון להתפרנס, להרוויח כסף, או כי משעמם לו, או כי הוא חייב להאכיל את משפחתו ועוד.
אך הרצון של האדם הפנימי ביותר זה להרגיש טוב, ואם לא היה לו לאדם רצון להרגיש טוב
הוא לא היה רוצה דווקא למלא את רצונו.
אף על פי כן ההבנה שהרצון הפנימי ביותר זה להרגיש טוב, זה לא אומר שהאדם מבין מאיפה
הרצון בכלל הגיע.
לדוגמה מציעים לאדם מיץ אשכוליות, או תפוזים, והוא בחר את האשכוליות, אך צריך להתבונן, מה גרם את הרצון הזה לבחור את זה, ולא את זה, אז זה נכון שהוא רוצה להרגיש טוב, ויבחר את מה שמתאים לו יותר, אבל למה הוא חושב שזה יותר טוב מזה.
והרצון של האדם משתנה כל הזמן, פעם הוא רוצה את זה, ופעם דבר אחר.
ועל האדם להבין מה הרצון הפנימי ביותר שגרם לו דווקא את זה ולא את הדבר האחר.
ומה בכלל גרם לך לחשוב שזה טוב יותר מזה, מה גורם לך לחשוב שצבע מסוים של חולצה טוב יותר מצבע חולצה אחר.
יתכן שהוא יתן סיבה למה הוא בחר ככה, אך השאלה היא לא הסיבות החיצוניות, אלא למה דווקא לרצות להרגיש טוב בצורה כזו או אחרת.
כי אם ניתן לאדם מכה על הראש, הוא יסבול, הוא אמנם רוצה להרגיש טוב בכל צורה וזמן
אבל אם קיבל מכה, זה פתאום לא טוב.
אז תבחר שזה כן טוב, הבחירה של האדם חופשית בבחירת המחשבה שזה טוב, וזה לא טוב.
האדם סובל כי לא באמת מסכים עם כל המציאות, עם כל מה שקורה לו.
ועל האדם לשאול, האם אני בחרתי בכלל ללבוש את החולצה עם הצבע הזה ולא צבע אחר?
האם הרצון הזה הוא מחויב? נראה שהאדם בוחר את הרצונות, ולא דווקא מישהו בוחר עבורו.
ומי שיבדוק עד הסוף, את שורש הרצון, יגיע למקום של השתוות שאין זה משנה באמת אם אתה רוצה את זה או את זה
אדם רעב רוצה לאכול, ולהרגיש טוב על ידי כך שהוא אוכל, אבל למה להרגיש טוב דווקא עם אכילה. כי יש מי שטוב לו להיות רעב, לדוגמה לצום ולהיות רעב.
כמו בחדר כושר שמתחיל להיות קשה ואז האדם מתחיל לשמוח.
ומי שיגלה את שורש הרצון, יגלה איך להתאים את הרצון שלו בהתאמה מלאה עם מה שקורה במציאות, ואז יחיה חיים מאושרים באמת, כי תהיה ידיעה של השתוות של כל מה שקורה במציאות.
ושיהיה המשך יום של רצון אמיתי.
נדבר על שורש הרצון של האדם, ואסביר למה שורש הרצון הוא "לא" הרצון להרגיש טוב.
וכפי שכבר הסברתי, שמי שרוצה להרגיש טוב, הוא צריך לבדוק מאיפה באים הרצונות שלו.
כי אם יישרף הבית של האדם והוא רוצה שהבית יישרף, זה יחשב בעיניו כטוב, ולהיפך, אם זה רע בעיניו שהבית נשרף, זה לא טוב, וזה נחשב לרע.
וזה אומר שזה קשור בטוב או ברע כפי שהחליט האדם באותו הרגע, אם זה מתאים לו או לא, ולא בגלל שזה טוב או רע באמת.
ואם נבין למה אדם רוצה את הרצונות שלו, נוכל להביא אותו, לרצות את המציאות כפי שהיא.
ונראה שמה מניע את הרצונות של האדם לרוב זה להרגיש טוב, ואסביר למה הדבר הזה הוא לא נכון. כי יש בעולם שלנו כמה רצונות, וכל פעולה ופעולה, תמיד יש לה כמה סיבות, וזה ממלא מספר רצונות, כמו שאדם הולך לעבודה, זה מכמה סיבות:
הרצון להתפרנס, להרוויח כסף, או כי משעמם לו, או כי הוא חייב להאכיל את משפחתו ועוד.
אך הרצון של האדם הפנימי ביותר זה להרגיש טוב, ואם לא היה לו לאדם רצון להרגיש טוב
הוא לא היה רוצה דווקא למלא את רצונו.
אף על פי כן ההבנה שהרצון הפנימי ביותר זה להרגיש טוב, זה לא אומר שהאדם מבין מאיפה
הרצון בכלל הגיע.
לדוגמה מציעים לאדם מיץ אשכוליות, או תפוזים, והוא בחר את האשכוליות, אך צריך להתבונן, מה גרם את הרצון הזה לבחור את זה, ולא את זה, אז זה נכון שהוא רוצה להרגיש טוב, ויבחר את מה שמתאים לו יותר, אבל למה הוא חושב שזה יותר טוב מזה.
והרצון של האדם משתנה כל הזמן, פעם הוא רוצה את זה, ופעם דבר אחר.
ועל האדם להבין מה הרצון הפנימי ביותר שגרם לו דווקא את זה ולא את הדבר האחר.
ומה בכלל גרם לך לחשוב שזה טוב יותר מזה, מה גורם לך לחשוב שצבע מסוים של חולצה טוב יותר מצבע חולצה אחר.
יתכן שהוא יתן סיבה למה הוא בחר ככה, אך השאלה היא לא הסיבות החיצוניות, אלא למה דווקא לרצות להרגיש טוב בצורה כזו או אחרת.
כי אם ניתן לאדם מכה על הראש, הוא יסבול, הוא אמנם רוצה להרגיש טוב בכל צורה וזמן
אבל אם קיבל מכה, זה פתאום לא טוב.
אז תבחר שזה כן טוב, הבחירה של האדם חופשית בבחירת המחשבה שזה טוב, וזה לא טוב.
האדם סובל כי לא באמת מסכים עם כל המציאות, עם כל מה שקורה לו.
ועל האדם לשאול, האם אני בחרתי בכלל ללבוש את החולצה עם הצבע הזה ולא צבע אחר?
האם הרצון הזה הוא מחויב? נראה שהאדם בוחר את הרצונות, ולא דווקא מישהו בוחר עבורו.
ומי שיבדוק עד הסוף, את שורש הרצון, יגיע למקום של השתוות שאין זה משנה באמת אם אתה רוצה את זה או את זה
אדם רעב רוצה לאכול, ולהרגיש טוב על ידי כך שהוא אוכל, אבל למה להרגיש טוב דווקא עם אכילה. כי יש מי שטוב לו להיות רעב, לדוגמה לצום ולהיות רעב.
כמו בחדר כושר שמתחיל להיות קשה ואז האדם מתחיל לשמוח.
ומי שיגלה את שורש הרצון, יגלה איך להתאים את הרצון שלו בהתאמה מלאה עם מה שקורה במציאות, ואז יחיה חיים מאושרים באמת, כי תהיה ידיעה של השתוות של כל מה שקורה במציאות.
ושיהיה המשך יום של רצון אמיתי.