סודות הרצון, סודות הדמיון, איך נוצר הרצון? פרדוקס הרצון, שאלת הרצון, השאלה היא התשובה, השאלה הגדולה ביותר, למה יש רצון? איך יש רצון? אין תשובה, אין שאלה, כח המדמה, דמיון ומציאות
למה בכלל יש רצון ואיך הוא נוצר?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא מהו הרצון, למה יש רצון ואיך הרצון נוצר. אליעד מתחיל בטענה שאי אפשר לרצות משהו מבלי לדמיין אותו לפני כן. הוא מסביר שכדי לרצות או לא לרצות דבר מסוים, האדם חייב לדמיין אותו קודם כל בראשו. במילים אחרות, הרצון נובע מהדמיון. לפני שאדם יכול לחוות את הרצון או להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, הוא צריך לדמיין אותו. ללא הדמיון, לא יהיה לו שום רצון, כי כדי לרצות או לא לרצות, חייבת להיות תמונה או מחשבה מקדימה.
האם אפשר לרצות משהו בלי לדמיין אותו קודם?
התשובה לשאלה זו, לפי אליעד כהן, היא שלילית. כדי לחוות רצון, חייבים קודם כל לדמיין את הדבר באופן מסוים. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם אינו יכול לפחד מדבר שהוא לא דמיין. אי אפשר לומר "אני מפחד שמשהו יקרה" אם לא דמיינת קודם את אותו דבר קורה. הרצון, הפחד והרגשות השונים נולדים בעקבות דימוי שעולה בדעתו של האדם, שעליו הוא מייחס משמעות חיובית או שלילית.
מה קורה קודם: הרצון או הדמיון?
אליעד מדגיש שוב ושוב שהדמיון תמיד מופיע לפני הרצון. תחילה עולה תמונה כלשהי בדמיון, תמונה חסרת משמעות כשלעצמה, ואז האדם מפרש אותה: "האם זה טוב לי או רע לי?". לאחר הפרשנות הזו נולד הרצון או הדחייה מאותו דבר. אליעד מדגים כיצד כשקופצת מחשבה לראש, מיד מתרחשת פרשנות אוטומטית של אותה מחשבה, ורק לאחר מכן האדם מחליט אם הוא רוצה את הדבר או לא רוצה אותו.
מדוע אני מפרש כל מחשבה שעולה לי?
שאלה נוספת שאליעד שואל היא מדוע בכלל המוח מפרש את התמונות שעולות בדמיון. הוא מחדד את השאלה ושואל: למה אני בכלל חייב לפרש את התמונות שעולות בדמיוני? למה אי אפשר פשוט לא לפרש אותן? לדבריו, המוח מתוכנת באופן כזה שתמיד מתרחשת פרשנות: כל תמונה שעולה, כל מחשבה שמופיעה, מיד עוברת תהליך של סיווג - האם זה טוב לי או רע לי. האדם לא יכול להימנע מהפעולה הזו כי זהו אופן הפעולה הבסיסי של התודעה.
מדוע אני פועל כפי שאני פועל כל חיי?
אליעד כהן מציין שאדם במשך 35 שנה עושה פעולות באופן קבוע כי הוא תמיד חושב שזה יביא לו מצב טוב יותר. האדם עושה כל פעולה, החל מהישיבה והאכילה ועד כל פעולה אחרת ביום יום, מתוך מחשבה שהיא תעשה לו טוב. הוא שואל: מה התועלת בכל הפעולות האלה שעשית כל החיים? אם תבדוק לעומק, תגלה שכל פעולה נעשית מתוך המחשבה שבכך יושג מצב טוב יותר, גם אם הדבר לא תמיד ברור.
לדברי אליעד, כל פעולה נעשית מתוך השאיפה לשיפור המצב. למשל, אם הוא מזיז את הרגל לצד מסוים, זה כי הוא חושב שזה יהיה לו יותר נוח או יותר טוב. כלומר, יש קשר ישיר בין המחשבה שהאדם מפרש כ"טוב יותר" לבין הפעולה שהוא בוחר לעשות.
מהי השאלה הכי גדולה שאפשר לשאול על הרצון?
אליעד טוען שיש שתי שאלות יסודיות בנושא הרצון:
איך הרצון מוביל לתובנה שאין הבדל בין רצונות מנוגדים?
אליעד מסביר לעומק שהרצון הוא תוצר של דמיון והגדרה של דבר אחד כנפרד מדבר אחר. הוא מבהיר שאם אדם יבין לעומק שאין באמת הבדל בין דבר לדבר, בין "לרצות" ל"לא לרצות", הוא יגיע להבנה עמוקה יותר שאין הבדל בין "רוצה" ל"לא רוצה".
ברמה הפילוסופית העמוקה ביותר, אליעד טוען שאם האדם יבין שהרצונות שלו מנוגדים בו זמנית, הוא יבין שאין באמת הבדל בין...
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא מהו הרצון, למה יש רצון ואיך הרצון נוצר. אליעד מתחיל בטענה שאי אפשר לרצות משהו מבלי לדמיין אותו לפני כן. הוא מסביר שכדי לרצות או לא לרצות דבר מסוים, האדם חייב לדמיין אותו קודם כל בראשו. במילים אחרות, הרצון נובע מהדמיון. לפני שאדם יכול לחוות את הרצון או להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, הוא צריך לדמיין אותו. ללא הדמיון, לא יהיה לו שום רצון, כי כדי לרצות או לא לרצות, חייבת להיות תמונה או מחשבה מקדימה.
האם אפשר לרצות משהו בלי לדמיין אותו קודם?
התשובה לשאלה זו, לפי אליעד כהן, היא שלילית. כדי לחוות רצון, חייבים קודם כל לדמיין את הדבר באופן מסוים. אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם אינו יכול לפחד מדבר שהוא לא דמיין. אי אפשר לומר "אני מפחד שמשהו יקרה" אם לא דמיינת קודם את אותו דבר קורה. הרצון, הפחד והרגשות השונים נולדים בעקבות דימוי שעולה בדעתו של האדם, שעליו הוא מייחס משמעות חיובית או שלילית.
מה קורה קודם: הרצון או הדמיון?
אליעד מדגיש שוב ושוב שהדמיון תמיד מופיע לפני הרצון. תחילה עולה תמונה כלשהי בדמיון, תמונה חסרת משמעות כשלעצמה, ואז האדם מפרש אותה: "האם זה טוב לי או רע לי?". לאחר הפרשנות הזו נולד הרצון או הדחייה מאותו דבר. אליעד מדגים כיצד כשקופצת מחשבה לראש, מיד מתרחשת פרשנות אוטומטית של אותה מחשבה, ורק לאחר מכן האדם מחליט אם הוא רוצה את הדבר או לא רוצה אותו.
מדוע אני מפרש כל מחשבה שעולה לי?
שאלה נוספת שאליעד שואל היא מדוע בכלל המוח מפרש את התמונות שעולות בדמיון. הוא מחדד את השאלה ושואל: למה אני בכלל חייב לפרש את התמונות שעולות בדמיוני? למה אי אפשר פשוט לא לפרש אותן? לדבריו, המוח מתוכנת באופן כזה שתמיד מתרחשת פרשנות: כל תמונה שעולה, כל מחשבה שמופיעה, מיד עוברת תהליך של סיווג - האם זה טוב לי או רע לי. האדם לא יכול להימנע מהפעולה הזו כי זהו אופן הפעולה הבסיסי של התודעה.
מדוע אני פועל כפי שאני פועל כל חיי?
אליעד כהן מציין שאדם במשך 35 שנה עושה פעולות באופן קבוע כי הוא תמיד חושב שזה יביא לו מצב טוב יותר. האדם עושה כל פעולה, החל מהישיבה והאכילה ועד כל פעולה אחרת ביום יום, מתוך מחשבה שהיא תעשה לו טוב. הוא שואל: מה התועלת בכל הפעולות האלה שעשית כל החיים? אם תבדוק לעומק, תגלה שכל פעולה נעשית מתוך המחשבה שבכך יושג מצב טוב יותר, גם אם הדבר לא תמיד ברור.
לדברי אליעד, כל פעולה נעשית מתוך השאיפה לשיפור המצב. למשל, אם הוא מזיז את הרגל לצד מסוים, זה כי הוא חושב שזה יהיה לו יותר נוח או יותר טוב. כלומר, יש קשר ישיר בין המחשבה שהאדם מפרש כ"טוב יותר" לבין הפעולה שהוא בוחר לעשות.
מהי השאלה הכי גדולה שאפשר לשאול על הרצון?
אליעד טוען שיש שתי שאלות יסודיות בנושא הרצון:
- השאלה הראשונה: "למה אני רוצה משהו מסוים ולא משהו אחר?".
- השאלה השנייה, העמוקה יותר, היא: "איך בכלל יכול להיות שאני רוצה משהו?".
איך הרצון מוביל לתובנה שאין הבדל בין רצונות מנוגדים?
אליעד מסביר לעומק שהרצון הוא תוצר של דמיון והגדרה של דבר אחד כנפרד מדבר אחר. הוא מבהיר שאם אדם יבין לעומק שאין באמת הבדל בין דבר לדבר, בין "לרצות" ל"לא לרצות", הוא יגיע להבנה עמוקה יותר שאין הבדל בין "רוצה" ל"לא רוצה".
ברמה הפילוסופית העמוקה ביותר, אליעד טוען שאם האדם יבין שהרצונות שלו מנוגדים בו זמנית, הוא יבין שאין באמת הבדל בין...
- למה יש רצון בכלל?
- איך נוצר הרצון?
- פרדוקס הרצון
- הקשר בין דמיון למציאות
- איך עובד הדמיון?
- איך להפסיק לרצות?
- מהו כוח המדמה?
050-3331-331