🖨שטויות / משוגעים - מה מעניין באנשים משוגעים? ומי מפחד ממשוגעים?משוגע הוא זה שחושב בצורה שונה מרוב בני האדם. השיגעון יכול להיות חיובי והשיגעון יכול להיות שלילי. אך כל אחד שצורת המחשבה שלו שונה באופן גדול מידי מצורת המחשבה המקובלת, הרי שהוא משוגע. גם החכם הגדול ביותר, גם הוא נחשב למשוגע. כי כל חכם בבית משוגעים נחשב למשוגע, משום שיש פער גדול בין צורת המחשבה שלו, לבין צורת המחשבה המקובלת.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הכי מעניין בעולם, הוא דווקא המשוגעים ודווקא אלו שאומרים שטויות. משום, שהאדם רגיל לחשוב בצורה מקובעת. והאדם רגיל לחשוב כפי מה שהרגילו אותו לחשוב. וכל המהות של המשוגע ושל זה שאומר שטויות, היא בכך שהוא לא חושב בדרך המקובלת.
והמשוגע הוא משוגע, לא משום שמה שהוא אומר זה לא נכון, אלא משום שאין אצלו איזון בין הדעות השונות. ובכל שיגעון בעולם יש חוכמה. ואנשים רגילים שחושבים בצורה רגילה, הם דווקא מעניינים פחות, מאשר אנשים שחושבים בצורה מוזרה.
וכל זמן שדעתו של האדם לא יציבה בשלמות, הרי שהוא מפחד מלשמוע דעות של אחרים שחושבים בצורה שונה ממנו. ויציבות אמיתית נמדדת, כאשר מנסים לעקור ולהזיז את הדבר, שאז ניתן לבדוק האם הוא יציב או לא. ואם דעתו של האדם היא לא מספיק יציבה, הדבר הזה גורם לכך שהוא מפחד לשמוע דעות של אנשים אחרים. שמא דעתו תשתנה.
ולמה האדם מפחד שדעתו תשתנה? משום שהאדם רוצה שקט נפשי. ולא קל לאדם לשנות את דעתו כל הזמן. והאדם רוצה את היציבות, גם בתחום של המחשבות שלו. ולכן האדם מפחד לשנות את דעתו. ולכן האדם מפחד לשמוע את דעותיהם של אנשים אחרים שחושבים אחרת ממנו.
והאדם החכם באמת, שהוא יודע את האמת שכולם צודקים באותה המידה, משום שכל הדעות השונות מרכיבות את האמת האחת הלא מילולית, הרי שהוא לא רק שהוא לא מפחד מדעות של אנשים, אלא אדרבה הוא מאוד שמח לשמוע דעות שונות. ולא סתם לשמוע דעות שונות, אלא דווקא לשמוע את הדעות היותר מוזרות שיש בעולם.
כי המציאות מכילה בתוכה את כל הגוונים ואת כל הדעות. וכמו שכל הצבעים הם חלקים של הצבע הלבן, כך כל הדעות השונות שבעולם, הן כולם חלק מהאמת האחת של המציאות, שכל הדעות השונות שבעולם מסכימות עליה.
והחכם שיודע את האמת האחת של המציאות, הוא דווקא נהנה לשמוע דעות מוזרות, והוא דווקא נהנה לשמוע שטויות, ובעיקר שטויות מהותיות.
כי גם בשטויות ובשיגעונות יש כל מיני סוגים ורמות עומק. כי יש שטויות שהן לא מהותיות, ושהשורש שלהן הוא לא עמוק. ויש שטויות שנובעות מכך שהאדם חושב אחרת על המציאות, במשהו מאוד עמוק, והשטות עצמה נובעת מהסתכלות שונה על אחד מהעומקים של ההבנה של האדם.
והחכם האמיתי, אוהב לשמוע את כל הדעות המוזרות ביותר בעולם, משום שהן עוזרות לו להבין טוב יותר את המציאות. כי כל דבר בעולם הוא חלק מהשלם. ובכל דבר בעולם יש את כל התכונות של השלם. וממילא בכל דבר בעולם, יש גם בצורה נסתרת את כל שאר הדברים שבעולם. אלא שהאדם רואה רק את הצורה החיצונית והסופית של הדבר.
וכאשר החכם...
טיפשות / חוכמה - איך להתמודד עם טיפשות? איך להפוך את הטיפש לחכם?טיפשות חוכמה - איך להתמודד עם טיפשות? איך להפוך את הטיפש לחכם? שאלה: איך אפשר להפוך אדם טיפש לאדם חכם? איך אפשר להתמודד עם אדם שטועה, ולהוביל אותו אל השכל הישר? וגם, איך באפשרותו של האדם להתגבר על מחשבות טיפשיות שמציקות לו, ולחשוב יותר בהיגיון? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל צורת מחשבה שיש בעולם, קיימת חוכמה מסוימת. גם למשוגע ולטיפש, יש את השכל ואת ההיגיון שלהם, שהוא מבוסס בצורה כלשהי על ההיגיון הרגיל. אלא, שהוא יצא מאיזון ומפרופורציה נכונה. וכל טיפשות בעולם, מבוססת על שכל אמיתי כלשהו, אלא, שהוא לא מאוזן עם שאר הדברים הנכונים. וזה אומר, כי אפשר להפוך כל אדם טיפש לאדם חכם, על ידי זה שמקשרים את האדם הטיפש, אל החלק של החוכמה שיש בתוך המחשבה שלו. כי כאשר אדם אומר דבר שגוי כלשהו, הדבר הזה לא נובע מתוך רוע, אלא מתוך זה שהוא באמת חושב שהוא צודק. והטיפש נאחז בנקודת אמת כלשהי, ולא מצליח לאזן אותה עם שאר הדברים שמסביב. כדי לעזור לאדם שיש לו טעות מחשבתית, או בכלל כדי להראות לטיפש את הטעות שלו, וכדי להוביל אותו אל הדרך הנכונה יותר, לשם כך יש לנסות להבין את נקודת האמת, שקיימת בתוך דבר הטיפשות. וכאשר האדם מוצא ומבין את הדבר הנכון, שיצא מאיזון ושנמצא בתוך הרעיון הטיפשי, על ידי זה אפשר לקשר את הטיפשות לשכל שבתוכה, ולהפוך אותה לשכל אמיתי ומאוזן. לדוגמה: נניח שמישהו אומר טעות כלשהי. בדכ, זה שאומר ... לאדם לטעות. וההוכחה לכך שתמיד האדם חושב שיש משהו נכון במחשבה שלו ולא סתם טועה, היא שגם המשוגע הוא לא משוגע בכל דבר, אלא רק בדברים מסוימים. ואם המשוגע לא היה פועל מתוך שום היגיון, הרי שהוא היה אמור להיות משוגע בכל דבר ועניין. ומכך שהאדם המשוגע, משוגע רק בנושא מסוים, הרי שזה אומר שהוא נצמד לשכל שגוי כלשהו. אבל גם המשוגע חושב עפ היגיון כלשהו. ומשום כך, הוא משוגע דווקא בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת. וכדי לעזור לאדם הטועה להבין את הטעות שלו, לשם כך יש ... להחזיר אותו למסלול של חשיבה עצמאית, שלא נובעת מתוך רצון להתגונן. בן אדם שמתייחסים אליו כטיפש, בדכ הוא נמצא בעמדת התגוננות. ולא משנה כמה ינסו להסביר לו את הצד השני, הוא מבחינתו, תמיד יאחז ... וברגע שמצליחים להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך הרעיון השגוי, על ידי זה אפשר לגרום לאדם הטיפש להתחיל לחשוב בהיגיון. ולו רק, על ידי זה שהוא יבין טוב יותר את עצמו. לפעמים קל יותר להתמודד עם אדם חכם שחושב אחרת ממך, מאשר עם אדם טיפש שלא מבין לא את עצמו ולא אותך. ולכן בשלב הראשון, נסה לגרום לאדם הטועה להתחיל להפעיל את המחשבה ... לגרום לו להבין עוד דברים נוספים. אך שלב ראשון על האדם לנסות להבין את עצמו. וכדי לגרום לטיפש להבין אותך, לשם כך צריך לגרום לו לחשוב בהיגיון. וכדי לגרום לו לחשוב בהיגיון, לשם כך צריך לגרום ... היא, שהוא מתחיל להתייחס לעצמו בצורה רצינית יותר, ומנסה להבין את עצמו טוב יותר. כי לפעמים הטיפש מתעקש סתם. ולפעמים הטיפש כבר שכח מדוע הוא חשב שהוא צודק, ועכשיו מבחינתו זה רק עניין אישי, שהוא רוצה להמשיך להיאחז בדעה האישית שלו. וכאשר מנסים לגרום לאדם הטיפש להבין את השכל שיש בתוך הדברים שלו, על ידי זה מוציאים אותו מהמצב הרגשי של לרצות לנצח ולהתעקש סתם, ...
חוכמה / טיפשות - האם זו חוכמה מאוד גדולה או טיפשות מאוד גדולה?... טיפשות - האם זו חוכמה מאוד גדולה או טיפשות מאוד גדולה? לפעמים מה שנדמה לאדם כטיפשות מאוד גדולה הוא בכלל דבר חוכמה מאוד עמוק. שמרוב שהוא עמוק וקשה להבנה, לכן הוא נדמה לאדם כטיפשות או אפילו כטיפשות מאוד גדולה. מצד שני יכול להיות מצב שבו נדמה לאדם על דבר כלשהו שהוא דבר חוכמה מאוד גדול ועמוק וכולי, למרות שבאמת הוא טיפשות מאוד גדולה במסווה ובתחכום מאוד גדול. והשאלה היא, כאשר האדם לא מבין איזה עניין עמוק, כיצד באפשרותו לדעת האם זו טיפשות מאוד גדולה או חוכמה מאוד גדולה? תשובה: מצד האמת הדרך היחידה לדעת על משהו האם הוא דבר חוכמה או דבר טיפשות, היא רק על ידי זה שיודעים את האמת ומשווים את הרעיון הספציפי אל ידיעת האמת. היינו כי כל זמן שהאדם לא רואה את התמונה המלאה ולא יודע את האמת כולה, הרי שיכול להיות שאותו הדבר שנדמה לו למאוד חכם, יכול להיות שהוא מאוד טיפש ולהפך. וכאשר האדם רואה את התמונה המלאה, רק אז הוא באמת מבין ומבדיל בין חוכמה לטיפשות. ואחרי שהבנו שצריך לדעת את האמת כדי להבדיל בין חוכמה גדולה במסווה של טיפשות לבין טיפשות גדולה במסווה של חוכמה, עכשיו נשאלת השאלה מה בדיוק אמור לעשות האדם ברמה המעשית עד שהוא יגלה מה היא החוכמה ומה היא הטיפשות? תשובה: ראשית יש להבין כי כדי לראות את התמונה המלאה, לשם כך צריך האדם להכיר גם את החוכמה וגם את הטיפשות. היינו כי התמונה המלאה כוללת בתוכה גם את הטיפשות וגם את החוכמה. וכאשר רואה האדם את התמונה המלאה, הרי שהוא בעצם אמור להבין גם את שורש השכל ואת שורש החוכמה שיש בתוך הטיפשות הכי גדולה. כי באמת בכל דבר בעולם יש שכל כל שהוא. ושקר גדול הוא כזה שנקודת האמת שבו מאוד חזקה. וטיפשות גדולה היא כזו שנקודת השכל שלה מאוד חזקה. ומי שרואה את התמונה המלאה, הוא יודע להבין ולזהות ולהפריד בין שורש האמת שנמצא בתוך השקר לבין המעטפת החיצונית שלו. וגם להבדיל בין שורש השכל שנמצא בתוך הטיפשות הכי גדולה, לבין המעטפת החיצונית שלה. ולמה אנחנו מקדימים את העניין הזה? כדי להבהיר לאדם שגם אם הוא יטעה, לא קרה שום דבר רע. כי באמת לפעמים כאשר האדם רוצה לראות את ... הוא גם טועה אפילו בטעויות גדולות. משום שהשכל של התמונה המלאה גדול יותר מהשכל של הטיפשות. ולפעמים בדרך להגיע אל השכל הכולל של החוכמה והטיפשות, בדרך לכך עוברים דרך השכל הקטן יותר של הטיפשות. כך שחשוב לאדם להבין, שגם אם הוא טועה, זה לא קריטי. דהיינו, אם נדמה לאדם על איזה שקר שהוא אמת, אין לו ברירה לאדם אלא ללכת אחרי נקודת האמת שלו. כי מבחינתו זאת האמת. ואם האדם חושב בטעות על איזו טיפשות שהיא דבר חוכמה, הרי שאין לו ברירה אלא ללכת אחרי מה שהוא מבין שזאת האמת והשכל. וגם להפך, אם חושב האדם בטעות על איזה דבר אמת וחוכמה שהוא טיפשות ושקר, אין לאדם ברירה אלא להתרחק מאותו דבר השקר הטיפשות, למרות שהוא האמת. כי ביחס לנקודת המבט של האדם, הדבר הזה הוא שקר, ואין לו ברירה אלא להתרחק ממנו. כי על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו וכולי. אלא שכאשר האדם הולך אחרי ... ושאר התוספות המיותרות נעלמות. וכן הוא הדבר גם להפך. היינו כי כאשר האדם מתרחק מאיזה דבר טיפשות ושקר, על האדם לנסות להבין את השכל ואת הסיבה שבגללה הוא מתרחק מהשקר ומהטיפשות הזו. כי על ידי זה האדם מחדד אצל עצמו טוב יותר את השכל של האמת וכולי. וכמובן שבאפשרותו של האדם גם לנסות להבין את השכל ואת האמת שיש בתוך הטיפשות, ולהבין גם מדוע זאת טיפשות. ונסביר: בכל דבר טיפשות יש שכל. שכל כלשהו שיצא מפרופורציה ושהוא לא ממש מאוזן עם שאר הכוחות השונים. ובאפשרותו של האדם להתרחק מדבר טיפשות מכמה סיבות. אפשרות ראשונה היא, שהאדם מתרחק מדבר
טיפשות / חוכמה - כיצד לגרום לטיפש להפוך להיות האדם החכם ביותר בעולם?טיפשות חוכמה - כיצד לגרום לטיפש להפוך להיות האדם החכם ביותר בעולם? כפי שכבר ביארתי, לכל צורת מחשבה ושכל בעולם, יש שורש כלשהו ושכל אחר שממנו הם נובעים. המשוגע, הוא זה שהשכל שלו ושצורת המחשבה שלו לא פופולארית ולא נפוצה. גם למשוגע יש את ההיגיון שלו, שגורם לו לכך שהוא משוגע דווקא בצורה כלשהי ולא בצורה אחרת. כי גם המשוגע נצמד לשכל כלשהו. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי שורש השכל של החכם, ושורש השכל של הטיפש, ושורש השכל של כל הדעות השונות בעולם, הוא אותו השורש. כי יש אמת אחת ויש שכל אחד, שכל הדעות השונות שבעולם, הן חלקים ... זה שיודע את שורש השכל של כל השכלים שבעולם. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע כיצד השכל האחד והאמת האחת, באה לידי ביטוי בכל הדעות השונות שיש בעולם. וזה בעצם אומר, כי האדם הטיפש ביותר בעולם, הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר בעולם, אם הוא יצליח להגיע ולהבין את שורש השכל של עצמו! כי שורש השכל של הטיפשות הגדולה ביותר בעולם, הוא גם שורש החוכמה. כי בשורש של השכל, השורש הוא אחד. והשורש של הטיפשות והשורש של החוכמה, הוא אותו השורש. וכאשר רוצים לגרום לטיפש להיות חכם, לא צריך להילחם בו, אלא פשוט אפשר לנסות לגרום לו להבין טוב יותר את עצמו. ואם הטיפש יצליח להבין את עצמו באמת ובשלמות, הדבר הזה בעצמו יגרום לו להיות חכם, כי שורש השכל של הטיפשות ושל כל דעה בעולם, הוא השורש של השכל של כולם. ...
טיפשות / חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות?טיפשות חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות? אמר האומר (אלברט איינשטיין), כי לטיפשות אין סוף. וכאן במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לטיפשות יש שני גבולות. והגבול הראשון הוא שכל טיפשות שיש בעולם, יש בה גם סוג מסוים של חוכמה. וטיפשות לא יכולה להתקיים, בלי שתהיה בה לכל הפחות טיפה אחת של חוכמה. ונקודת החוכמה והשכל שיש בכל טיפשות ושחייבת להיות בכל טיפשות, היא ההסכמה על קיומה של המציאות. כי המציאות קיימת. ואי אפשר לומר שום דבר טיפשות, בלי להודות על כך שהמציאות קיימת. כך שבכל דבר טיפשות, יש בו לפחות נקודת חוכמה אחת, שמסכימה על קיומה של המציאות. ולכן גם אין שקר מוחלט. כי בכל שקר יש נקודת אמת כלשהי. כי כל שקר שיש בעולם, יש בו את נקודת האמת שמודה על קיומה של המציאות. וממילא בכל שקר, יש נקודת אמת כלשהי. וכך גם בכל טיפשות יש נקודת אמת ושכל כלשהם. ובנוסף, לטיפשות יד עוד סוף. והוא, שגם האדם הטיפש ביותר, גם הוא יכול להפוך להיות האדם החכם ביותר. או כאשר יהיה לו ממש טוב, או כאשר יהיה לו ממש רע. כי הטיפש, למרות שהוא טיפש, הרי שגם הוא חושב בצורה הגיונית כלשהי. זא, אומנם ההיגיון שלו מעוות ושונה מצורת המחשבה הרגילה, אבל גם לטיפש יש את ההיגיון שלו. ובאמצעות ההיגיון של הטיפש, באמצעותו אפשר להפוך את הטיפש לחכם אמיתי. כי כל שכל שיש בעולם, גם של הטיפש הגדול ביותר, הוא מחובר בצורה כלשהי לשכל האמיתי של ההיגיון הישר באמת. ואם הטיפש יחליט לחשוב יותר בהיגיון, גם עפ ההיגיון העקום שלו, עדיין גם זה יוביל אותו להיות חכם. כי באמצעות שימוש בהיגיון העקום שלו, דרך זה הוא יגיע אל השכל הישר. והטיפש יהפוך להיות חכם, או כאשר יהיה לו ממש טוב, ואז יהיה לו ישוב הדעת להסתכל בשכל אמיתי על המציאות, ואז הוא יהפוך להיות נורמאלי. או כאשר יהיה לו ממש רע. כי גם לטיפשות יש סוף. וגם הטיפש הגדול ביותר בעולם, אם יהיה לו מספיק רע, ויהיה לו מספיק זמן לחשוב ולנסות להבין למה רע לו, במצב כזה הוא ישתמש בשכל העקום שלו טוב יותר. עד שבסופו של דבר הוא יהיה חכם באמת. כי כאשר רע לטיפש, גם הוא משתמש בשכל שלו. וגם מי שהוא טיפש חסר שכל, גם הוא מרגיש רע לפעמים. כי מי שאין לו שכלל בכלל, הרי שאין לו גם רצון עצמי, והוא לא יכול להרגיש שום רע. אבל מי שיש לו מעט שכל, גם אם זה שכל עקום, אז גם הוא מרגיש לפעמים רע. ואין שכל אין דאגות, זה רק אם אין בכלל שכל. אבל אם יש טיפת שכל, אז יש גם דאגות. וכאשר הטיפש מרגיש רע, אז הוא משתמש בשכל שלו, כדי לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר. ולכן, אם הטיפש ירגיש מספיק רע, אז בסוף גם הוא יקבל שכל אמיתי. כי הוא יהיה חייב להשתמש בשכל העצמי שלו. והוא יהיה חייב לחזק את השכל שלו. עד שגם הוא יהפוך להיות נורמאלי עם שכל אמיתי. ולכן, גם לטיפשות יש סוף. גם מצד אחד אי אפשר להיות
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331