מה המשמעות של שבת בלימוד ליקוטי מוהרן?

אליעד כהן מסביר שלפי רבי נחמן מברסלב בתורה ב' מחלק ב' של "ליקוטי מוהרן", שבת מייצגת את הבחינה של שמחה ושלמות. לעומתה, המצוות והמעשים שהאדם עושה בימי החול מייצגים דווקא את ההפך - את העצב, את החוסר ואת אי - השלמות. כל פעולה שהאדם מבצע בימי החול נעשית מתוך הרגשה של חיסרון כלשהו: האדם אוכל כי הוא רעב, עובד כי הוא זקוק לכסף, ומתאמץ כדי להשיג מטרה כלשהי. כל הפעולות הללו הן ביטויים של חוסר, של נפרדות, של ריבוי ושינוי מתמיד. לעומת זאת, שבת מסמלת מצב של שלמות מוחלטת, מצב שבו האדם חווה מנוחה ואינו זקוק לדבר.

מדוע מצוות בימי חול נחשבות לעצבות?

אליעד כהן מסביר כי כל מצווה הנעשית מתוך תחושת חובה או צורך להשיג מטרה רוחנית כלשהי, היא מצווה שנעשית מתוך מקום של חיסרון ולכן מבחינה מסוימת, מבחינה פנימית ועמוקה יותר, היא נחשבת לעצבות. זאת משום שכל עוד לא השגת את המטרה המוחלטת (שהיא האחדות והשלמות), אתה נמצא במצב של חוסר, של אי ידיעה, ושל חוסר סיפוק. גם מצוות ופעולות שנראות טובות וחיוביות, כמו נתינת צדקה או תפילה, יכולות לנבוע מתוך תחושת עצבות ופחד, מכיוון שהן מבטאות את המרחק מהשלמות של שבת, שבה האדם כבר לא חסר דבר.

איך להפוך את העצבות של ימי החול לשמחת שבת?

הדרך שאליעד כהן מתאר היא שעל האדם לקשר את המעשים שלו אל השבת, כלומר, אל אותה נקודה פנימית של שלמות ואחדות פשוטה. כאשר האדם מגיע להכרה פנימית שהוא כבר שלם, ושהפעולות אינן נעשות מתוך חוסר, אלא מתוך שלמות מוחלטת, אז כל הפעולות שנעשו בימי החול מתרוממות ומתעלות אל בחינת השבת. כך נוצר מצב שבו החסרונות והקשיים שאדם חווה במהלך השבוע, מתגלים בשבת כשלמות מוחלטת - וזו המשמעות של הפיכת חיסרון ליתרון.

מה זה מלאך מטטרון ואיך הוא קשור לליקוטי מוהרן?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת מתוך דברי חז"ל על מטטרון, מלאך שנחשב כ"ממוצע" בין הבורא לעולם. הוא מסביר כי מטטרון הוא ביטוי של חוקי הטבע והפיזיקה, המייצגים את העולם המשתנה והנפרדות. מטטרון, בהיותו עבד ולא מלך, מייצג את המקום שבו האדם פועל מתוך חוסר, מתוך חוקים מוגבלים, ולא מתוך האחדות והשלמות. האדם שכבול למטטרון ולנפרדות חווה תמיד עצבות, כיוון שהוא נתון תחת חוקי הטבע שמשתנים ולא מצליח לראות את האחדות השלמה שעומדת מאחוריהם.

מה פירוש המושג "אחד פשוט" לפי רבי נחמן?

רבי נחמן מתאר את האחדות השלמה במונח "אחד פשוט". משמעות המושג הזה היא שאין באחדות הזאת שום מורכבות ושום ריבוי. "אחד פשוט" אינו רק אחדות מספרית, אלא אחדות מוחלטת שאין בה שום הרכבה, אפילו לא של תכונות שונות. אליעד נותן דוגמה מפלסטלינה: אם ניקח פלסטלינה וניצור ממנה צורות שונות, עדיין מדובר בחומר שיש בו כבר ריבוי ומורכבות. "אחד פשוט" זה מצב שאין בו אפילו פוטנציאל של חלוקה. אם בבורא יש רצון, מחשבה, או כל מרכיב אחר, הוא כבר לא אחד פשוט אלא מורכב. לכן רבי נחמן מדבר על מציאות שבה הכל הוא "אחד פשוט" לחלוטין, בלי שום חלוקה פנימית.

איך אפשר לחבר בין אחדות פשוטה לבין המציאות המשתנה?

אליעד כהן מדגיש שהאתגר האמיתי הוא להבין איך מתוך אותה אחדות פשוטה נוצר ריבוי. רבי נחמן אומר שביום שבת האדם מתקרב לתפיסה של אחדות פשוטה, וזה מוביל אותו להבין שכל השינויים והריבויים של המציאות הם ביטוי של אותה אחדות. ככל שהאדם מתקרב להכרה הזו, הוא מתחיל לראות כיצד כל הפעולות השונות שהוא עושה במהלך השבוע למעשה נובעות מאותו מקור...